Relotax

ניתוק תושבות ומיסוי רילוקיישן – המדריך המלא

שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

הרצאה מוקלטת – ניתוק תושבות מס הכנסה וביטוח לאומי

ניתוק תושבות מס הכנסה :

המטרה העיקרית של ניתוק תושבות בעקבות רילוקיישן או הגירה לחו"ל היא להימנע מדיווח ותשלום מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי בגין הכנסות ורווחים בחו"ל (ולעיתים אף בישראל) שתקבלו אחרי מועד ניתוק התושבות ולהימנע מכפל מס (בין ישראל לבין מדינה אחרת) שעלול להיווצר לעיתים, גם במצבים שקיימת אמנת מס.

אז מזה ניתוק תושבות במס הכנסה וביטוח לאומי ואיך עושים ניתוק תושבות? ?

ניתוק תושבות מס הכנסה (השונה מניתוק תושבות בביטוח לאומי) הוא מצב שבו אדם מבטל את התושבות מס שלו מישראל לאחר הגירה או רילוקיישן לחו”ל, כך שהוא לא יהיה חייב במס הכנסה ובדיווח על הכנסותיו מחו"ל החל מאותו יום (יום ניתוק התושבות) – למעט מקרים מיוחדים שבהם תחול חובת הגשת דוח בכל זאת. 

כך למשל, אם פלוני היורד מהארץ ומתחיל להפיק הכנסות מחו”ל אז ככל שהוא ביצע ניתוק תושבות מלא ונכון ממס הכנסה הוא לא יחוב במס הכנסה בישראל ובדיווח על הכנסותיו מחו”ל לאחר אותו יום.
אך חשוב להדגיש כי ניתוק תושבות אינו נוצר אך ורק בגלל המגורים בחו”ל ואינו מתרחש עם העלייה על מטוס. אין די בעצם המגורים בחו”ל ועם העליה על מטוס, גם למדינת אמנה, אלא יש להראות שהושלם תהליך של ביטול התושבות מס.
אז נשאלת השאלה איך קובעים התושבות לצרכי מס וניתוק התושבות? סעיף 1 לפקודת מס הכנסה ושורה ארוכה של פסק דין (כגון פסק דין ספיר, פסק דין בר רפאלי, פסק דין פלוני ועוד שורה ארוכה) קבעו כי ניתוק התושבות נבחן על פי מבחן מרכז החיים (או מבחן מירב הזיקות בשם השני שלו). מבחן זה מורה לנו לבחון את כלל הנסיבות של האדם העושה ירידה מהארץ לרבות בית הקבע, דירת מגורים ואת כלל הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והקשרים המהותיים שלו ועל סמך כלל המבחנים האלה קובעים את מקום מרכז החיים של האדם.  על כן יש להביא בחשבון בבדיקתנו שורה אורכה של פרמטרים לקביעת התושבות כשרשימה זו אינה רשימה סגורה (ראה פסק דין פלוני בבית המשפט העליון):

בית קבע ודירת המגורים,
מקום בני המשפחה,
מקום הפקת ההכנסות האקטיביות,
מקום הפקת הכנסות פסיביות,
אורך תקופת המגורים בחו”ל,
מספר הימים ותדירות הביקורים בישראל
מקום ביצוע ההשקעות,
קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וחסכונות,
העברת כספים מישראל לחו”ל ולהיפך,
תשלום ביטוח לאומי גם בסכום מינימלי,
ביטוחים רפואיים,
חשבונות בנק וכרטיסי אשראי,
רכבים,
חברות בישראל ובחו”ל וכדו.

חשוב להדגיש  שני דברים נוספים:

  1. קיימת חזקת תושבות כמותית (מבחן תושבות המבוסס על מספר ימי השהייה בישראל בכל שנה) שאין להתעלם ממנו לאור חשיבותו המהותית – אך לא המכרעת (מבחן מרכז החיים גובר על החזקה הכמותית הניתנת לסתירה – ראה פסק דין פלוני) – לחץ להרחבה.
  2. נישום הטוען כי הוא ביצע ניתוק תושבות מס מישראל לפי מבחן מרכז החיים (כאמור לעיל) אך התקיימה נגדו חזקת תושבות כמותית והוא מבקש לסתור אותה חזקה חייב להגיש דוח ניתוק לצרכי מס וטופס 1348 (הצהרת תושבות) – לחץ כאן להסבר על דוח ניתוק תושבות לצרכי מס וטופס 1348.

ניתוק תושבות בביטוח לאומי:

יש לשים לב בנוסף כי אומנם ניתוק תושבות בביטוח לאומי מבוסס על אותו מבחן מרכז החיים ומבחן מירב הזיקות המפורטים לעיל אך יש לבצע כל ניתוק בנפרד ויש להגיש דוח ניתוק תושבות בביטוח לאומי (טופס 627) בנפרד ממס הכנסה – להרחבה לחץ כאן.
להלן רשימה של נושאים נוספים חשוב מאד שיש לשים לב אליהם במקרה של הגירה ורילוקיישן לחו"ל – ראה בהמשך.

RELOTAX

חזקות תושבות כמותיות

חזקת התושבות הכמותית לצרכי מס (חזקת הימים, המבחן הכמותי, מבחן ימי השהייה):

סעיף 1 לפקודת מס הכנסה קובע חזקות ימים לקביעת התושבות לצרכי מס לגבי יחיד (אם כי החזקות הן חזקות ניתנות לסתירה ולא חזקות חלוטות). חזקות אלו עניינן במספר ימי השהייה של אדם בשנת מס מסויימת. על פי סעיף 1 לפקודה אדם נחשב כתושב מס בישראל אם מתקיים אחד מאלה:

 (1) הוא שהה בישראל בשנת מס קלינדרית יותר מ 183 ימים . 

 (2) הוא שהה בישראל בשנת מס מסויימת יותר מ 30 ימים (לרבות שנת העזיבה) ובאותה שנה ביחד עם השנתיים שקדמו לה הוא שהה בישראל מעל 425 ימים.

נניח למשל כי פלוני עזב בחודש אוקטובר 2017 אז חזקה שהוא נחשב כתושב מס בישראל לאור חזקת הימים הראשונה (שהייה בישראל מעל ל 183 ימים). נניח שפלוני ביקר בישראל בשנת 2018 יותר מ 40 ימים. אז גם במקרה הזה חזקה כי פלוני היינו תושב ישראל בשנת 2018 ככל שהוא שהה בשנים 2016-2018 יותר מ 425 ימים. כנ”ל אם הוא עזב במרץ 2019 אז הוא יחשב כתושב מס בישראל ככל שבשנים 2019-2017 הוא שהה מעל ל 425 ימים.
חשוב להדגיש כי חזקות אלו ניתנות לסתירה. כלומר, אדם שמתקיימת נגדו חזקת תושבות מסויימת אך סבור כי הוא תושב חוץ לאחר ההגירה ועל כן אינו חייב בהגשת דוח מס בישראל לגבי הכנסותיו מחו”ל יהיה רשאי לסתור את חזקת התושבות ולהוכיח כי בכל זאת אינו נחשב תושב מס בישראל (במקרה כזה מומלץ להצטייד בחוות דעת משפטית שתוכיח זאת).
חשוב להדגיש בנוסף כי חזקות התושבות הכמותיות אינן פועלות לכיוון ההפוך. בפסק דין פלוני קבע בית המשפט העליון כי אדם ששהה פחות משלושים ימים בישראל למשל אין חזקה שהוא נחשב כתושב חוץ (החזקה אינה פועלת לרעת מדינת ישראל) אלא שאז יש לבדוק התושבות מס ואת שאלת ניתוק התושבות לפי מבחן מרכז החיים הרגיל
נציין גם כי חלק מיום נחשב כיום מלא בישראל.

עמדת רשות המיסים לגבי מועד ניתוק התושבות

בהחלטת מיסוי 5237/14 קבעה רשות המסים לכאורה כי לעמדתה אין להכיר בניתוק תושבות מס בהגירה למדינה אחרת (אף למדינה עמה יש אמנת המס) אם בני המשפחה המשיכו לגור בישראל או אם השהייה בחו”ל הייתה קצרה משלוש שנים – למעט מקרים מיוחדים!. למדינה שאינה מדינת אמנת רשות המס דורשת ארבע שנים לפחות.
לדעתנו, עמדה זו הינה מחמירה מדי ואין לה ביסוס בחוק ובפסקי הדין של בתי המשפט במדינת ישראל . בהחלטה לא צוין כי יחיד שגר עם בני משפחתו בחו”ל במדינת אמנה יחשב כתושב חוץ אחרי שלוש שנים. אין קביעה פוזיטיבית אלא קביעה שאם גר שם פחות משלוש שנים הוא לא יחשב כתושב חוץ לפי האמנה!.

אין לקבל גישה זו בכל מקרה וקיימים מקרים בהם ניתן לבסס טענה חזקה דיה כי הנישום ניתק את התושבות שלו לצרכי מס סמוך להגירה (או באופן מידי) ולא רק בחלוף שלוש – ארבע שנים לפחות – ניתן לפנות אלינו בנושא.

אופציות ומניות שהוקצו לעובד לפני ההגירה

החזקה בזכויות (אופציות, מניות וזכויות מסוגים אחרים) שהוענקו לעובד ישראלי במסגרת תוכנית הטבה לעובדים של חברה ישראלית או זרה ESOP מעלה  שאלות מס מורכבות ביותר שהיקפן תלוי באופי ותנאי הזכויות.
כידוע אופציות ומניות לעובדים ישראלים מוענקות לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה במסלול הוני (היינו- הרווח שצומח בידי העובד מסווג כרווח הוני שחייב במס מופחת ופטור מביטוח לאומי) או במסלול פירותי (היינו- הרווח חייב במס רגיל שעלול להגיע ל 50% וחייב בביטוח לאומי). כמו כן, מרבית תוכניות האופציות קובעות כי הזכאות למניות כרוכה בתקופות עבודה מינימאליות כך שמדי חודש / שנה מבשיל רק חלק מהזכויות (vesting).
לגבי זכויות ואופציות שהבשילו לפני הרילוקיישן – טוענת רשות המס בישראל כי מאחר וההבשלה הייתה בישראל כנגד עבודה בישראל אז כל הרווח חייב במס בישראל ולישראל זכות מיסוי ראשונה ואין להעניק זיכוי של המס שישולם במדינה הזרה אליה עבר הנישום גם אם ייווצר מס כפול. לטענת רשות המס המדינה הזרה היא זו שאמורה לקזז את המס הישראלי שחל ממסיה.
עמדה מחמירה זו עלולה ליצור כפל מס שמחייב פתרון והתייעצות מראש. לעיתים הפתרון הוא להסדיר את הדברים מול רשויות המס בישראל ולעיתים אחרות הפתרון נעוץ בהפחתת המס שמשולם במדינה הזרה.
לגבי זכויות אשר הבשילו אחרי רילוקשין -אדם שהפך להיות תושב זר הוא יהיה חייב במס בישראל בד”כ אך ורק על החלק של הרווח שהבשיל בישראל עד העזיבה והרווח מאופציות ומניות שהבשיל אחרי המעבר לחו”ל פטורות ממס בישראל. כמובן, שפטור זה מותנה בביסוס והוכחת ניתוק התושבות הישראלית כאמור.
ואולם, השגת פטור זה נתקלת במקרים רבים בבעיה פרקטית שכיחה הנובעת מכך שהמס הישראלי מנוכה במקור על ידי החברה המעסיקה שהקצתה את האופציות או המניות או על ידי הנאמן שמחזיק בזכויות. בדרך כלל לא הנאמן שמחזיק בזכויות ולא החברה הם יהיה מוכן שלא לנכות את המס הישראלי על מלוא הרווח. הם בדרך כלל מתנים הפחתת סכום הניכוי בקבלת אישור מראש של רשויות המס בישראל.
ואולם, פניה לרשויות המס בישראל בסמוך לעזיבה בבקשה להעניק אישור למס מופחת עלול להיתקל בסירוב מצד רשויות המס “אולי” עדיין נחשב ישראלי כך שהרווח חייב במס בידיו במלואו. היינו פניה כזו עלולה להציף את שאלת התושבות של העובד במועד מוקדם מדי. יתרה מכך פניה כזו עלולה להציף במקרים מסויימים את סוגית אי הגשת דוחות מס בעבר על ידי הנישום בישראל. כלל השיקולים אלה יש להביא בחשבון בעת קבלת החלטה לגבי הדרך ההולמת והנכונה לטפל במקרה ולפתרון המועדף.
במילים אחרות, הדילמה היא: באם פלוני אינו חייב במס על החלק שהבשיל אחרי העזיבה שלו לחו”ל איך יוכל “לא לשלם” מס ישראלי על אותו חלק פטור?. האם לפנות לרשויות המס בישראל מראש ולקבל פטור ממס או שמא עדיף לשלם את המס ולהגיש דוחות מס להחזר המס בישראל לאחר שנים? מהי דרך הפעולה המועדפת?. דילמה לא פשוטה שהכרעה בה תלוי בכלל הנסיבות של המקרה.
לבסוף נציין כי חלוקת תקופת ההבשלה וקביעת מיקום ביצוע העבודה בין ישראל לחו”ל אינה שאלה פשוטה ואינה שאלה ברורה מאליה אלא מערבת שאלות וסוגיות מורכבות שמומלץ להיוועץ עם מומחים בדבר מראש. כלל אצבע, שלעיתים יש לו חריגים, הוא שלגבי אופציות שהבשילו לפני המעבר לחו”ל, ניתן כבר לממשן למניות ולמכור אותן בשוק יהיה מומלץ להשלים את כלל הפעולות לפני המעבר לחו”ל. מימוש זה עשוי לצמצם את הבעיה אם כי לא לפתור אותה.

חסכונות, קרנות פנסיה והשתלמות וקופות גמל בישראל

תושב אשר יורד מהארץ עושה רילוקיישן לחו”ל ומחזיק בחסכונות, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות צריך לנקוט במשנה זהירות ולשקול כלל שיקולי המס הרלוונטיים.
תושב שיורד מהארץ צריך לזכור כי אדם שעושה רילוקיישן לחו”ל ומבקש לטעון כי הוא ניתק את התושבות הישראלית שלו לאחר המעבר יהיה חייב לנתק את מירב הזיקות שלו מישראל. חסכונותיו לרבות קרנות פנסיב והשתלמות  של אדם בישראל מהוות זיקה לישראל ובוודאי המשך ההפקדה בהם לאחר העזיבה מהווה זיקה חזקה לישראל. יחד עם זאת, יצויין, כי מבחן זה אינו מבחן יחיד אשר מכריע את תושבות האדם אלא מצטרף לכלל הנסיבות.
ככלל יהיה מוטב למשוך את החסכונות הנזילים כגון קרנות השתלמות שכבר הגיעו לנקודת היציאה שלהם בפטור ממס (בחלוף שש שנים)  והחסכונות לטווח קצר בסמוך לעזיבה ולהימנע מהמשך הפקדה בחסכונות האחרים.

אך מנגד יש להביא בחשבון שהפסקת ההפקדה בקופות החיסכון עלול לפגוע בזכויות החוסך ו/או כי משיכת הכסף עלולה להטיל חבות מס בשיעור של 35% מהכספים הנחסכים. שיקולים כאלה חשובים ביותר ואין להתעלם מהם ומחייבים היוועצות עם מומחה מס ומומחה לחסכון פנסיוני.
יתרה מכך, כל תושב שיורד מהארץ וכל תושב שחוזר לארץ חייב לחשוב על עיתוי משיכת החסכונות לטווח קצר וארוך ו/או המשך החזקה בהם מאחר ועיתוי המשיכה מעלה לעיתים קרובות בעיות הקשורות למס הזר החל במדינה אליה עבר הנישום לגור  או ממנה הוא חוזר, לפי העניין.
כך למשל, בחלק מהמדינות (כך למשל המצב בארה”ב) עלול לחול מס זר על משיכת הכספים מהקופות וזאת וזאת האם בעת המשיכה האדם נחשב תושב מס של אותה מדינה זרה שחוקיה אינם כוללים פטור ממס על המשיכה – וזאת למרות שהן היו פטורות ממס בישראל – סוגיות כאלה מחייבות תכנון מס ישראלי וזר מראש והיוועצות עם מומחים בדבר. כנ”ל לגבי רווחים בקרן כגון ריבית ורווחי הון.
נתקבל בבעיה דומה נשמח להיות לך לעזור.

מכירת ורכישת נכסי מקרקעין

ישנם מספר שיקולים חשובים ביותר שתושב שעוזב המדינה חייב להביא בחשבון ועדיף לעשות כך לפני המעבר לחו”ל בשים לב שחלק מהפעלות לא ניתן לבצע אחרי המעבר וניתוק התושבות מישראל.
חוק מסוי מקרקעין מבחין בין עסקאות שנעשות על ידי תושבי ישראל ועסקאות על ידי תושבי חוץ ועולים חדשים במישור של מס שבח בעת מכירת נכס מקרקעין (כגול דירת מגורים בישראל) והן במישור של מס רכישה אשר מוטל בעת רכישת נכס מקרקעין בישראל (לרבות רכישת דירת מגורים).
החזרי מס שבח לישראלים בחו”ל
לעיתים עדיף לבצע העסקה (מכירה או רכישה של נכס נדל”ן בישראל) לפני החזרה ולעיתים עדיף אחרי. כך, למשל עסקת רכישת דירת מגורים על ידי עולה חדש עדיף לבצע אחרי החזרה בכדי לקבל ההקלה במס רכישה של עולים חדשים.
עסקת מכירת דירת מגורים יחידה בישראל עדיף ככלל (למעט מספר מקרים שמשתנות ממקרה למקרה) לבצע לפני המעבר ולקבל פטור על המכירה בשומה לכל תושב ישראלי אחר- דבר שמונע תחולת המגבלות המוטלות על תושבי חוץ בקשר למכירת דירת מגורים בפטור ממס ובשים לב שהחוק דורש מהתושב חוץ להציג אישור לגבי אי אחזקת דירה במדינה בה הוא נחשב כתושב (למרות שחוקיות תנאי זה מוטל בספק לגבי מדינות אמנה .במילים אחרות, עיתוי העסקה יש לקבוע בכל מקרה גופו אך תכנון המס בוודאי יש לבצע מראש.
כמו כן, ישראלים אשר עברו לגור בחו”ל ומכרו נכס מקרקעין ושילמו מס שבח על הרווח שלהם עשויים להיות זכאיים להחזר של המס שבח, כולו או חלקו לפי הנסיבות. בחלק ניכר מהמקרים שטופלו על ידינו עלה כי תושבים כאלה זכאיים להחזר מס שבח ועד כה הצליח צוות עורכי הדין המומחים למס להשיב מיליוני ש”ח לידי המוכרים – לפניה בנושא לחץ כאן.
 
 

האם אני חייב לדווח על הכנסותיי בחו"ל אחרי הרילוקיישן לישראל?

נניח שפלוני עשה רילוקיישן לגרמניה ועבר לגור בדירה שכורה שם. האם על פלוני להגיש דוחות מס ולשלם מס בישראל אחרי שהוא עזב את ישראל על הכנסותיו בגרמניה ומחוץ לישראל?.
שאלה מעניינית זו אינה פשוטה וכמעט כלל היורדים מהארץ מתלבטים בה וחלקם הארי אף מתעלם ממנה. התעלמות כזו הינה בעייתית ואף מסוכנת. מאחר ואם חלה חובת דיווח על אותו פלוני אז פלוני לא רק חשוף לתשלום המס רטרואקטיבי (ואף ביטוח לאומי) על הכנסותיו בחו”ל, ולא רק לקנסות אלא גם להאשמה פלילית!.
החובה להגיש דוחות מס בישראל נגזרת מתושבותו של פלוני. אם בשנת מס מסוימת (או בחלקה ) נחשב פלוני כתושב ישראל אז הוא נדרש להגיש דוח לגבי כלל הכנסותיו לאותה שנה ולכלול הן הכנסותיו בישראל והן מחוץ לישראל – למעט אם קיים פטור ספציפי ממס או מדיווח (למשל השכרת דירה מגורים עד לתקרה מסוימת) או פטור מדיווח (למשל שכיר ממנו נוכה מלוא המס הישראלי שחל על ידי מעסיקו).
על כן, אם פלוני עוזב את ישראל לגרמניה ומצליח לנתק את התושבות הישראלית שלו החל מינואר 2016 (או לפני כן) אז המשמעות שהוא לא יהיה חייב להגיש דוחות מס בישראל לגבי הכנסותיו בשנת 2016 מגרמניה ומחו”ל (בשים לב, שלגבי הכנסתיו מישראל יידרש ככלל להגיש דוחות גם אם פלוני כבר אינו ישראלי לצרכי מס) -אלא אם יחול עליו תיקון החוק החדש משנת 2016– ראה לעיל.
שאלת התושבות וניתוק התושבות אינה פשוטה כלל ועיקר וההכרעה בה לעיתים קרובות קשה במיוחד- ויהיה מוטב להצטייד ביעוץ משפטי מיסויי ו/או אף בחוות דעת משפטית מיסויית עליהם יבסס פלוני את החלטתו שלא להגיש דוחות מס בישראל- בשים לב שאי הגשת דוחות מס בניגוד לחוק מהווה עבירה פלילית חמורה ועלולה להטיל קנסות ואחריות פלילית חמורים.
עצם המעבר לגור בחו”ל אינו מביא למסקנה החד משמעית שהתושבות הישראלית נותקה ושפלוני הפסיק להיות תושב ישראל החייב במס בישראל והחייב להגיש דוחות גם לגבי הכנסותיו, לרבות הכנסותיו שצמחו בחו”ל. ניתוק התושבות הינה מסקנה שאפשר להגיע אליה רק בהתבסס על ניתוח כלל העובדות הרלוונטיות (ראה הרחבה בהמשך).
יתרה מכך, עמדת רשות המסים היא שניתוק התושבות אינו מתרחש בדרך כלל בזמן קצר כך שלעיתים תהליך זה נמשך חודשים ארוכים אחרי העזיבה. המשמעות היא שיש להגיש דוחות בישראל במשך כל אותה תקופה בה המשיך פלוני להיחשב כתושב ישראל- וזאת גם לגבי כלל הכנסותיו ברחבי העולם- לרבות מגרמניה או מכל מקום אחר בעולם.
על כן, בתום כל שנה ידרש פלוני לשקול את כלל העובדות הרלוונטיות ולהחליט אם הוא נחשב עדיין כתושב ישראל בשנה הקודמת, או לפחות בחלקה, ולהגיש או לא להגיש דוחות מס בהתאם לכך.
על כן, מומלץ להצטייד ביעוץ משפטי מיסויי ו/או אף בחוות דעת משפטית מיסויית עליהם יבסס פלוני את החלטתו להימנע מהגשת דוחות מס בישראל- בשים לב שאי הגשת דוחות מס כשיש להגישם מהווה עבירה פלילית ועלולה להטיל קנסות ואחריות פלילית חמורים.
נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא כי עזיבה במהלך השנה אינה מייתרת את הצורך להגיש דוחות בישראל לגבי הכנסותיו של פלוני שהופקו עד העזיבה. נקודה זו מחייבת היערכות ותכנון נכון של העזיבה.
יש להימנע ממצבים בהם פלוני נחשב לאחר המעבר כתושב של שתי המדינות או לחייב במס על רווחיו בשתי המדינות ללא שהמס של מדינה אחת מתקזז בנקל מהמס של המדינה האחרת- אחרת ייווצר כפל מס. אומנם, פתרון למניעת הכפל מס קיים בדין הישראלי ובאמנות המס עליהן חתומה ישראל אך לעיתים הן הדין הפנימי והן אמנות המס (אם חלה)פתרונות אלו חלקיים או אינם מספקים מלא והולם. עובדה זו מחייבת תכנון מראש.

לא לשכוח את המס שחל במדינה המארחת

אדם אשר עוזב את ישראל אינו יכול לחשוב רק על המס הישראלי אלא שהוא חייב לקחת בחשבון שאלות הקשורות למסים שיחולו במדינה המארחת לגבי הכנסות שמופקות בה, בישראל או בכל מדינה אחרת. יש לנתח ולשקלל כלל השלכות המס שיחולו, ככל שיחולו, באותה מדינה במהלך תקופת המגורים בה ולאחר עזיבתה למדינה אחרת או חזרה לישראל- בשים לב שבחלק ניכר מהמדינות מוטל “מס יציאה” בעקבות היציאה מהן.
אדם העוזב את ישראל ועובר למדינה אחרת עלול להיחשב כתושב לצרכי מס באותה מדינה (גם אם אינו זכאי לאשרת תושב או אזרחות וכדו בה) דבר שיחייב אותו להגיש דוחות ולשלם מס באותה מדינה בעקבות המעבר.
כאמור מבחני קביעת התושבות משתנים ממדינה למדינה. חלק מהמדינות- כמו ישראל- מתבססת על מבחן מרכז החיים של האדם עם עזרה של מבחן מספר ימי השהות בה. חלק מהמדינות מתבססות כמעט בצורה מוחלטת על מספר ימי השהייה בה במהלך שנת המס בכדי ליצור תושבות אצלה. על כן, יש לקבוע ולהחליט לגבי כל מקרה לגופו.
 

לעיתים עלולה אותה מדינה להטיל מסיה לא רק על רווחים שהופקו בה אלא גם על רווחים שהופקו בישראל ובחו”ל. כך הוא המצב למשל בארה”ב!.
קיימים אף מקרים בהם הכנסה שהייתה פטורה בישראל סווגה כהכנסה חייבת במס על ידי המדינה המארחת לאחר הפיכת האדם כתושב בה. טול לדוגמא, פלוני “ששובר” קרן ההשתלמות אחרי שהוא עבר לגור בארה”ב. האם קרן ההשתלמות תהיה פטורה ממס בארה”ב בידי הישראלי לשעבר? האם הפטור שחל בישראל יחול גם בארה”ב?.
לעיתים מתברר כי המסים שחלים באותה מדינה גבוהים משמעותית מהמסים בישראל כך שעדיף להימנע מניתוק התושבות הישראלית ולנצל את אמנות המס של ישראל (ככל שיש אמנה)!.
יש לשים לב בנוסף לכך שהמס הישראלי לא מתבטל אוטומטית עם המעבר לחו”ל. עובדה זו עלולה לגרום למצבים בעייתיים בהם מוטל מס בשתי המדינות על אותה הכנסה (ללא שמדינה אחת מזכה על המס של המדינה השניה). בעיות אלו עולות בדרך כלל בתקופת הדמדומים בה עלול הנישום להיחשב כתושב בשתי המדינות ו/או לשלם מס בשתי המדינות!. בחלק מהמקרים עשויות אמנות המס עליהן חתומות המדינות לפתור את הבעיה אך בחלק ניכר מהמקרים אין פתרון יעיל באמנות המס והדבר מחייב פתרון יצירתי אחר.

כללי העשה ואל תעשה

תשמור על כל פיסת נייר:

תשמור על הסכמי שכירות של דירות, כרטיסי טיסות, קבלות וחשבוניות הקשורות להוצאות עסקיות ופרטיות (אפילו גני ילדים), רכישת ו/או השכרת רכב, טיפולים רפואיים, תשלומי מס בחו”ל, מסמכי חברות במכוני כושר וכדו. מסמכים אלו יכולים להוות לעיתים קרובות כלי חשוב מאד להוכחת התושבות שלך. כמו כן,  שאם יוכח בעתיד שלא ניתקת את התושבות הישראלית שלך וכי היית חייב במס בישראל בשנים בה גרת בחו”ל תוכל לקבל כניכוי הוצאות מיוחדות- לרבות הוצאות פרטיות – בחישוב המס שלך בישראל וזאת רק באם הוצאות כאלה יוכחו.

תצטייד בחוות דעת משפטית לגבי ניתוק התושבות שלך:

אל תחליט לבד שאינך תושב ישראל לצרכי מס – אל תקבל החלטה לא להגיש דוחות מס בישראל לבד- גם אם אתה עוזב את המדינה ומתחיל לגור בחו”ל דרך קבע אל תקבל לבד את ההחלטה שלא להגיש דוחות מס בישראל בשל “ניתוק” התושבות בישראלית שלך. החלטה כזו אינה פשוטה ותלויה במספר רב של פרמטרים ושיקול דעת ומחייבת הבנה של הדין בישראל, של הדין במדינה אליה עברת והבנה של אמנת המס בין שתי המדינות. החלטה זו מסוכנת וגובלת במעשים פליליים. לאחרונה התפרסם המקרה של הדוגמנית של בר רפאלי שטענה שהיא נמנעה מגשת דוחות מס בישראל מאחר ואינה תושב ישראל. חוקרי מס הכנסה חקרו אותה והיא השתחררה רק בתנאים מגבילים. תתייעץ ואף תקבל חוות דעת משפטית שיכולה לספק לך הגנה.

אל “תתנדב” סתם לשלם מס באף מדינה- לא במדינת ישראל, לא במדינה אליה עברת או ממנה חזרת ולא במדינה בה הופקה ההכנסה. תבדוק היטב לפני תשלום מס בכל מדינה ומדינה את חובתך לשלם מס באותה מדינה ו/או לגבי אותה הכנסה תבדוק את עצם החבות במס ואם הינך זכאי לפטור כלשהו ממס לפי הדין הפנימי של כל מדינה ולפי אמנות המס בין המדינות. אחרת, הינך עלול למצוא את עצמך חייב במס במדינה אחרת על אותה הכנסה שמסרבת לתת לך זיכוי מהמס שהתנדבת לשלם. מקרים כאלה שכיחים. על כן, לפני שתקבל החלטה שאתה “תושב” של מדינה כזו או האחרת ו/או כי אתה חייב במס על הכנסה מסויימת במדינה כזו או האחרת – תתייעץ בטרם תמצא עצמך משלם פעמיים מס ללא אפשרות זיכוי.

שים לב לתיקון 223 לפקודה אשר עלול להטיל עליך חובת דיווח בישראל בקשר למעבר ותיערך לכך היטב:

שים לב לתיקון חוק שעבר לאחרונה בכנסת שעלול להטיל עליך חובת דיווח בישראל במקרה שעברת לחו”ל אך שהית בישראל בשנת המס יותר מ 183 ימים או 30 ימים כשבנתיים שקדמו לאותה שנה ואותה שנה שהית מעל 425 ימים (חזקות הימים).תיערך צבעוד מועד לתיקון חוק חשוב זה ולדרך שהוא יוגש ככל שיש חובה להגיש על פי המבחנים שנקבעו בו. תשתדל לא לשהות בישראל מעל לתקופות לעיל – ובמידה ושהית בישראל מעל למספר הימים שנקבעו בחוק תיערך עם טיעונים משפטיים, טיעונים עובדתיים ומסמכים שיבססו עמדתך שאינם תושב ישראל לצרכי מס אחרי העזיבה.

תוודא ביצוע הפעלות שיש לבצע כתושב ישראל לפני ניתוק התושבות:

ישנן מספר פעולות ותכנוני מס שלא ניתן לבצעם אלא לפני שינוי הסטטוס (היינו- לפני המעבר לחו”ל). למשל תכנון מס הכרוך במימוש נכסים או משיכת חסכונות וקרנות ההשתלמות או מימוש אופציות ניתן לביצוע רק לפני המעבר וההפיכה לתושב של מדינה זרה לצרכי מס. כנ”ל לגבי מימוש נכסי נדל”ן שלעיתים חשוב לבצע לפני ניתוק התושבות הישראלית. על כן, לפני שינוי הסטטוס תתייעץ ותתכנן מהלכיך עם מומחים בעניין

אל תתעלם מחובות ביטוח לאומי:

ישראלים רבים עוזבים את המדינה ומפסיקים לשלם על דעתם ביטוח לאומי או ממשיכים לשלם ביטוח לאומי בסכומים הנמוכים ביותר על פי- תי ההחלטות האלה עלולות להתברר כקשות ולא נכונות.  יש לשקול היטב שיקולים הקשורים בביטוח לאומי בשים לב שחובות אלה עלולות לחול על כלל ההכנסות בחו”ל ובשים לב שלביטוח לאומי יש השלכות על מס הכנסה. קבל ייעוץ בעניין.

המעבר שלך לחו”ל עשוי להיות הזדמנות לנקוט בתכנוני מס, פשוטים או מורכבים, שמאפשרים לך להימנע מתשלום מס כחוק בישראל ובחו”ל ולהפחית בכך את חובת תשלום המס הכולל. כמו כן, המעבר עשוי להוות הזדמנות להפחית את המס כחוק לא רק לגבי רווחיך מחוץ לישראל אלא גם בתוך ישראל. אל תפספס הזדמנות זו.

צור קשר רילוטקס
מיסוי בינלאומי ליחידים טארק בשיר

"מיסוי בינלאומי ליחידים"

טארק בשיר -עו"ד ורו"ח (שותף)

הספר יצא לאור בחודש יוני 2021 על ידי חברת רילוטקס בע"מ (RELOTAX LTD) והוא מתפרס על פני  715 עמודים. הספר כולל ניתוח מעמיק של כלל הסוגיות הקשורות למיסוי בינלאומי ליחידים המהגרים או עושים רילוקיישן לחו"ל, לתושבים חוזרים, לישראלים המפיקים הכנסות בחו"ל, לחוקרים וסטודנטים, לנוודים דיגטליים, למיסוי מניות/אופציות בידי עובדי רילוקיישן, למס יציאה ועוד .