לקוח שלנו עשה רילוקיישן לחו"ל. ליווינו אותו בתהליך ניתוק התושבות והוא פעל לפי תכנית העבודה שאימצנו. לאחר מכן הגשנו עבורו דוחות ניתוק תושבות מס הכנסה ודוחות ניתוק תושבות ביטוח לאומי . 

לאחר ההגירה, הלקוח מימש מניות RSU ו ESPP שקיבל ממעסיקו הישראלי לפני ההגירה (קבוצה בינלאומית) שהבשילו בחלקן בישראל וחלקן בחו"ל. הזכויות הוקצו לפי סעיף 102 לפקודה (מסלול הוני). הנאמן הישראלי שמונה לפי סעיף 102 לפקודה והמעסיק הישראלי (שבפועל מחזיקים במניות בנאמנות) ניכו מס הכנסה במקור בישראל בהתעלם מהניתוק תושבות ובהתעלם מימי הבשלה בחו"ל (כי כך נאמנים לפי סעיף 102 לפקודה נוהגים לעשות בפרקטיקה- גם לגבי עובדי רילוקיישן).

לפיכך, הגשנו דוחות החזר מס בישראל בגין המניות והאופציות בהתבסס על הניתוק תושבות המלא שעשינו קודם לכן. 

טענות רשות המס:

רשות המס  טענה מספר טענות לגבי עצם ניתוק התושבות ולגבי תחולת "מס יציאה" לפי סעיף 100א לפקודה, גם אם הלקוח אכן ניתק תושבות. המטרה של רשות המס הייתה למנוע את ביצוע ההחזר.

 בתום הדיונים, קיבלה רשות המס את כלל הטענות שלנו וביצעה החזר מס בגין המס ששולם ביתר בישראל  על סך של כ 108,000 ש"ח שהתקבלו בחשבון הבנק של הלקוח.