מס החברות בקפריסין עולה ל-15% - קפריסין כמקלט מס וחברות בקפריסין כחנ"ז

בתחילת 2026 נכנסה לתוקף רפורמת המס החדשה בקפריסין, במסגרתה הועלה שיעור מס החברות במדינה מ-12.5% ל-15%. מהלך זה אינו מנותק מהמגמה העולמית והוא מגיע על רקע יישום כללי פרויקט ה-BEPS של ארגון ה-OECD ובפרט כללי Pillar 2 שמטרתם למנוע שחיקת בסיס המס והסטת רווחים, תוך יצירת "רצפת מס" עולמית מינימלית.

בעוד שהרפורמה נועדה להתאים את קפריסין לסטנדרט הבינלאומי, עבור אנשי עסקים ישראלים הפועלים באי, מדובר בשינוי כללי המשחק המחייב בחינה מחודשת של כדאיות ההחזקה בחברה קפריסאית.

הפער עם מס חסרות מצטמצם: האם זה עדיין משתלם?

הנקודה הקריטית ביותר עבור היזם הישראלי אינה רק העלאת המס עצמה, אלא המשמעות שלה ביחס לחלופות. מס החברות בישראל עומד (נכון למועד כתיבת שורות אלו) על 23%. כאשר המס בקפריסין היה 12.5%, פער המיסוי עמד על כ-10.5%, פער שהצדיק במקרים רבים את העלויות והבירוקרטיה הכרוכות בהפעלת מערך זר.

כיום, עם העלאת המס ל-15%, הפער הצטמצם ל-8% בלבד. עבור ישראלי שאינו עודה הגירה או רילוקיישן לקפריסין  ואינו עושה ניתוק תושבות מלא מישראל (וממשיך למעשה להיות חייב במס בגין הדיבידנד מקפריסין) כך שהחיסכון הסופי שלו יורד ל 8% בלבד – ואולי לשקול כל המשלך או לשקול להקים החברה במדינה אחרת עם מס נמוך יותר.

כנ"ל לגבי מי שאינו מקים בקפריסין פעילות עסקית אמיתית ומוחשית (Substance) הכוללת משרדים, עובדים וניהול בפועל, סימן השאלה סביב הכדאיות גדל משמעותית.  הסיכון המרכזי במצבים אלו הוא חשיפה לטענת "שליטה וניהול" מצד רשות המסים בישראל. אם ייקבע כי החברה מנוהלת מישראל, היא עשויה להיחשב כתושבת ישראל לצורכי מס או כחברה אשר מנהלת פעילות עסקית על אדמת ישראל.

 במצב דברים זה, היזם עלול למצוא את עצמו בחשיפה לכפל מס: תשלום מס בקפריסין ותשלום מס מלא בישראל, כאשר קיזוז המס הזר (זיכוי) אינו מובטח באופן אוטומטי אם יתגלעו מחלוקות לגבי זכות המיסוי הראשונית. לאור צמצום פער המס, הסיכון המשפטי והכלכלי עשוי לעלות על התועלת השולית שבחיסכון המס.

מלכודת החנ"ז (חברה נשלטת זרה) סוגיה מקצועית נוספת שעולה מהרפורמה נוגעת להגדרת "חברה נשלטת זרה" (חנ"ז) לפי סעיף 75ב לפקודת מס הכנסה (חברה זרה שעיקר הכנסותיה הן רווחי הון או נכסים פסיביים). אחד התנאים לסיווג חברה כחנ"ז הוא ששיעור המס החל על הכנסותיה הפסיביות במדינת החוץ אינו עולה על 15%.

טעות נפוצה היא לחשוב שהעלאת המס ל-15% מחלצת אוטומטית חברות קפריסאיות מהגדרת חנ"ז. החוק הישראלי דורש מס זר העולה על 15%. כלומר, שיעור של 15.01% עשוי להספיק, אך שיעור של 15% בדיוק – משאיר את החברה תחת הגדרת חנ"ז (בכפוף לשאר תנאי הסעיף).

החישוב של הרווח קריטי:

 הדין הישראלי חשוב לזכור כי לצורך בחינת שיעור המס האפקטיבי, אנו מבצעים התאמה לדיני המס בישראל ולא מסתמכים רק על הדיווח הקפריסאי. הנוסחה בחוק בודקת את סכום המס הזר ששולם בפועל, כשהוא מחולק ברווחים (לפי כללי מדידת ההכנסה בישראל). מצב זה יוצר דקויות קריטיות:

הוצאות:  שוני בניכוי הוצאות בין מדינות או שיטת ניכוי מיוחדת בקפריסין עלולה לשנות סיווג החברה מחברת חנ"ז לחברה רגילה ולהיפך.
פטורים: הכנסות הפטורות ממס בקפריסין יגררו ירידה של שיעור המס האפקטיבי, מה שיחזק את סיווג החברה כחנ"ז.
רווחי הון: מנגד, בקפריסין קיים מס של 20% על רווחי הון מסויימים שהופקו בקפריסין. רווח הון כזה עשוי להעלות את שיעור המס הממוצע מעל הרף של 15% ולסייע ביציאה מתחולת החנ"ז. 

הבהרה משפטית: האמור במאמר זה מהווה סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או חשבונאי פרטני. המידע עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ולשינויי חקיקה. אין להסתמך על האמור ללא קבלת חוות דעת מקצועית מסודרת. לכל שאלה או בחינה פרטנית של מבנה הפעילות שלכם, ניתן לפנות למשרדנו.