לפני כשבוע פירסמה רשות המסים הליך גילוי מרצון החדש על הכנסות לא מדווחות בחו"ל.
אני גר בגרמניה מזה שלוש שנים ומפיק הכנסות בגרמניה שאינן מדווחות לרשויות המס בישראל מאחר ולדעתי איני תושב ישראל. האם הליך הגילוי מרצון זה רלוונטי לי ולישראלים אחרים שעשו הגירה או רילוקיישן לחו"ל?
'עברנו לברלין ואנחנו לא יודעים איך לשמור על הזכויות הסוציאליות שלנו בישראל, מה לעשות עם קרן הפנסיה ואיך להתנהל מולו הרשויות שם…'
אלעד שואל: לפני שנה וחצי עזבנו את ישראל. שנינו היינו שכירים ללא נכסים וכל מה שרצינו זה לבצע החזרי מס ישראליים לשנים האחרונות. כל משרד שפניתי אליו מסר שזה נושא מסובך ודורש מיסוי בינלאומי. האם תוכלו להסביר לי מדוע? בסך הכל צריך לבצע חיתוך לתאריך העזיבה ולא יותר. חשבתי שהתהליך יהיה דומה למצב כאן בגרמניה שבו מגישים משכורות החל מיום ההגעה.
בולגריה מטילה מס שעומד על אחד השיעורים הנמוכים ביותר הקיימים כיום בעולם (העומד על 10%) הן על חברות והן על יחידים ואינה מטילה מס נוסף כמעט על הוצאת הרווחים ממנה. עובדה זו הופכת את בולגריה ליעד חשוב ביותר להקמת חברות לביצוע פעילות בחו"ל ולהגירה ורילוקיישן של ישראלים.
להלן נתאר בקצירת האומר את המסים שחלים בבולגריה לגבי חברות ויחידים.
ישראלים רבים אשר היגרו לחו"ל קיבלו לאחרונה דרישה להגיש הצהרת הון לרשות המס הישראלית.
מהי הצהרת הון?
הצהרת הון היא מסמך בו מפרט האדם את כלל נכסיו בישראל ומחוץ לישראל (כגון: חשבונות בנק, תיק ניירות ערך, דירות, קרנות פנסיה והשתלמות, סכומי מזומן וכדו) וכלל התחייבויותיו (כגון, הלוואות, משכנתא וכדו). הפירוט מתייחס למועד שננקב בדרישה.
השבוע פירסמה רשות המסים החלטת מסוי חדשה שעניינה בהוראות שחלות על עובדים אשר עושים רילוקיישן לחו”ל (להורדת ההחלטה לחץ כאן). ההחלטה חשובה ביותר הן לגבי העובד והן לגבי החברה בה עבד העובד עד הרילוקיישן ומתייחסת לשאלת ניתוק התושבות של העובד מישראל.
אך אותה החלטה מגלמת סיכון מהותי ביותר עבור החברה הישראלית בה עבד העובד עד לרילוקיישן. במה דברים אמורים?
הרי ההחלטה החדשה מניחה הנחה מהותית -וכמובן מאליו – שעל החברה הישראלית בה עבד העובד עד הרילוקיישן מוטלת חבות דיווח וחובת ניכוי מס במקור מהעובדים הישראלים שהיגרו לחו"ל גם אם אותם העובדים החלו להיות מועסקים על ידי חברה מקומית, זרה, נפרדת ועצמאית!.
לאחרונה פורסם פסק דין אשר דן במקרה של ישראלי שעבד אצל חברה זרה (מקסיקו) ושילם ביטוח לאומי על כלל הכנסותיו מאותה חברה (בהיותו תושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי). לימים נפגע אותו עובד וביקש לקבל קצבה לפי גובה השכר שלו מהחברה הזרה. אך לתדהמתו נקבע בפסק הדין כי הכנסת עבודה ממעסיק זר אינה נחשבת כהכנסת עבודה לצורך חישוב הגמלה/הקצבה!.
פסק הדין יוצר אבסורד:
1. מחד, כל עוד העובד נחשב כתושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי (מבחן מרכז החיים) חייב הוא לשלם ביטוח לאומי מלא (שמגיע לכ 12%) על מלוא הכנסותיו מעבודה בחו"ל.
2. מאידך, אותו שכר שחוייב בביטוח לאומי לא יחשב כהכנסת עבודה לצורך חישוב קצבת הנכות או הפגיעה בעבודה- במקרה שנפגע!.
חשוב להזכיר כי הדרך היחידה להימנע מתשלום ביטוח לאומי ו/או מס בריאות על הכנסות מחו"ל היא לבסס טענת ניתוק התושבות וביטולה לצורכי החוק לביטוח לאומי, בכפוף לקיומה של אמנת ביטוח לאומי רלוונטית (בשים לב שאמנות אלה אינן חלות על מס בריאות)- וניתן לפנות אלינו לשיחה לא מחיבת בסוגיה סבוכה זו.
השבוע פירסמה רשות המסים החלטת מסוי חדשה שעניינה בהוראות שחלות על עובדים אשר עושים רילוקיישן לחו"ל (להורדת ההחלטה לחץ כאן).
ההחלטה חשובה ביותר הן לגבי העובד והן לגבי החברה בה עבד העובד עד הרילוקיישן. להלן נתייחס בקצרה לנקודות החשובות ביותר שנכללו באותה החלטה תוך הפרדה בין ההוראות הרלוונטיות לעובדים לבין אלו הרלוונטיות לחברה המעסיקה
החלטת מסוי חדשה 2519/17 – שליחת עובדים לרילוקיישן לחו"ל על ידי חברה ישראלית
ישראלי שעבר לארה”ב גילה כי הן רשויות המס בישראל והן רשויות המס בארה”ב מבקשות להטיל מס על רווחיו מעסק שהוא מנהל ומשכר שהוא מקבל. הוא פנה אלינו לטיפול בסיטואציה הקשה שנוצרה. פנינו לרשויות המס בישראל ובארה”ב ולאחר טיפול מתיש קיבל החזר של המס ששילם בישראל ונמצא פתרון מוסכם שמונע התרחשות הבעיה שוב פעם בעתיד לגבי אותו שכר ואותם רווחים.
טארק בשיר -עו"ד ורו"ח (שותף)
הספר יצא לאור בחודש יוני 2021 על ידי חברת רילוטקס בע"מ (RELOTAX LTD) והוא מתפרס על פני 715 עמודים. הספר כולל ניתוח מעמיק של כלל הסוגיות הקשורות למיסוי בינלאומי ליחידים המהגרים או עושים רילוקיישן לחו"ל, לתושבים חוזרים, לישראלים המפיקים הכנסות בחו"ל, לחוקרים וסטודנטים, לנוודים דיגטליים, למיסוי מניות/אופציות בידי עובדי רילוקיישן, למס יציאה ועוד .