תשלום ביטוח לאומי מינימלי לאחר רילוקיישן עלול לפגוע בניתוק התושבות ולחייב בתשלומים מלאים

הרבה ישראלים שיוצאים לרילוקיישן עושים בדיוק את זה: ממשיכים לשלם לביטוח הלאומי סכום מינימלי, "ליתר ביטחון", כדי לשמור על זכויות רפואיות וסוציאליות למקרה שיחזרו. פסק דין חדש של בית הדין הארצי לעבודה מבהר שלצעד הזה יש מחיר – והוא יכול להיות כבד.

בני זוג עזבו לאירלנד ב-2018 בצורה שנראית כמו הגירה לכל דבר: התפטרו מהעבודה, מכרו את הרכב, סיימו את שכירות הדירה, קנו דירה באירלנד, עבדו שם ופתחו חשבונות בנק. אבל השניים המשיכו לשלם את התעריף המינימלי.

ב-2021, אחרי שחזרו ארצה בגלל הקורונה, נחתה עליהם דרישה מהמוסד: תוספת של כ-80,000 ש"ח דמי ביטוח מלאים על ההכנסות שלהם מעבודה בחו"ל ב-2019. רק אז – ולא לפני – הם ביקשו "ביטול תושבות" רטרואקטיבי. בית הדין האזורי דווקא קיבל את עמדתם, אבל המוסד ערער.

בית הדין הארצי לעבודה הפך את ההחלטה, קיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי וחייב בני הזוג בתשלום דמי ביטוח ומס בריאות מלאים.

אחד הנימוקים החשובים עליהם מתבסס בית המשפט הוא הקביעה כי אי אפשר לבטל ביטוח בדיעבד רק כי לא קרה כלום. מי ששילם דמי ביטוח כדי ליהנות מרשת ביטחון – מנוע מלבקש את ביטול העסקה אחרי שהתקופה עברה בשלום. התשלום הוא עבור כיסוי הסיכון, לא בתמורה להתממשותו. בדיוק כמו שאף אחד לא מקבל החזר על ביטוח רכב כי לא הייתה תאונה.

על כן, נדגיש למי שיוצא לרילוקיישן כי הוא חייב לקבל החלטה מודעת, ומראש: או ניתוק תושבות מסודר עם הודעה למוסד, או שימור זכויות – תוך הבנה שהמשמעות עלולה להיות חיוב מלא בדמי ביטוח ומס בריאות על ההכנסות בחו"ל. אי אפשר ליהנות משני העולמות. וחשוב לא פחות: העמדה מול ביטוח לאומי ומול מס הכנסה חייבת להיות עקבית. סתירה בין השתיים תשמש נגדכם.

האמור אינו יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ ספציפי ומהווה אך ורק מידע כללי. ניתן לפנות למשרדינו ליעוץ מקצועי ספיציפי.