שוקל לחזר לישראל אחרי עשר שנים כתושב חוזר ותיק?

מי שנמצא בחו"ל עשר שנים ומעלה, ומתלבט מתי לחזור, צריך לדעת שהשנה הזאת שונה מכל שנה אחרת. המדינה פתחה חלון הטבות שלא היה קיים קודם, והוא נסגר ב-31 בדצמבר 2026 – להרחבה לחץ כאן.

כמובן, זה מותנה שהשלמת כבר 10 שנים בחו"ל אחרת לא תקבל המעמד החדש – נושא שיש לבדוק לעומק לפני החלטה על הקדמת החזרה לישראל.

מה חדש?

עד היום, כל מערכת ההטבות לתושב חוזר ותיק דיברה על הכנסות מחו"ל. מי שחזר לארץ ופתח כאן עסק, או נכנס לעבודה בחברה ישראלית, שילם מס מלא מהיום הראשון — בדיוק כמו כל אחד אחר. זה היה החסם המרכז אצל אנשים שרצו לחזור אבל גם רצו לעבוד כאן.

חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה, שנחקק במרץ 2026, משנה את זה. לראשונה, תושב חוזר ותיק מקבל פטור ממס גם על הכנסות שהוא מייצר בישראל.

התקרות השנתיות של הפטור החדש לגבי הכנסות מעבודה או עסק בישראל:

2026 — עד 600,000 ש"ח (יחסית לחלק השנה שבו היית תושב)
2027 — עד מיליון ש"ח
2028 — עד מיליון ש"ח
2029 — עד 350,000 ש"ח
2030 — עד 150,000 ש"ח

הפטור חל על הכנסה מיגיעה אישית: משכורת, עסק, משלח יד. הוא מצטרף לפטור הוותיק על ההכנסות מחו"ל ולא בא במקומו.

למי שחוזר ומתחיל לעבוד או להקים פעלות בארץ, מדובר בסכומים שמצטברים למאות אלפי שקלים לאורך התקופה.

למה זה דחוף?

התנאי הוא להפוך לתושב ישראל עד סוף 2026. מי שיחזור בינואר 2027 לא מקבל שום דבר — לא חלקי, לא יחסי. זו הוראת שעה, ואין כרגע כל הבטחה שהיא תוארך.

וכאן חשוב להדגיש נקודה שרבים מפספסים: מועד התושבות לא נקבע לפי תאריך הנחיתה בנתב"ג, ולא לפי התאריך שמופיע על התעודה ממשרד העלייה והקליטה. הוא נקבע לפי מרכז החיים בפועל. מי שינחת בדצמבר 2026 בזמן שהמשפחה עדיין בחו"ל, הילדים באמצע שנת לימודים והבית שם עדיין פעיל, עלול לגלות שרשות המיסים סופרת אותו כתושב של 2027.

בנוסף, החוק דורש תעודת תושב חוזר ותיק ממשרד העלייה והקליטה, ולתעודה הזו יש לוח זמנים בירוקרטי משלה.

המסקנה המעשית פשוטה: מי ששוקל להקדים צריך להתחיל להיערך עכשיו, לא באוקטובר.

"אבל אני עדיין חייב לנסוע הרבה לחו"ל"

זו ההתנגדות שאנחנו שומעים הכי הרבה, והיא בדרך כלל מבוססת על אי-הבנה.

החוק החדש לא מציב דרישת שהייה מינימלית בישראל כתנאי לזכאות. הוא לא דורש שתפסיק לנסוע, ולא קובע מכסת ימים שחייבים לעמוד בה כדי לקבל את הפטור.

מה שכן נדרש הוא להיות תושב ישראל — וזה מבחן איכותי, לא מכני. מבחן מרכז החיים בוחן איפה נמצאת המשפחה, איפה בית הקבע, איפה מרוכזים האינטרסים הכלכליים והחברתיים. יש חזקות המבוססות על ספירת ימים, אבל הן ניתנות לסתירה, והפסיקה עסקה בהן לא מעט.

בפועל, אנשי עסקים רבים נוסעים חודשים בשנה ונשארים תושבי ישראל לכל דבר. איש עסקים שהעביר את משפחתו ואת מרכז חייו לארץ, ונוסע לחו"ל לצורכי עבודה, יכול בהחלט להיכנס לגדרי החוק.

מה שכן צריך לדעת: החוק כולל סעיף אנטי-תכנוני. מי שיחדל להיות תושב ישראל במהלך 2028 או 2029, ובאחת מאותן שנים שהה בישראל פחות מ-75 ימים, יאבד את ההטבה רטרואקטיבית מיום תחילתה. הסעיף נועד לחסום את מי שמגיע רק כדי לגרוף את הפטור ומיד עוזב.

לכן, מי שחייב לנסוע הרבה — לא נועל את הדלת, אבל כן צריך לבנות את המבנה נכון מראש: מתי בדיוק מתגבשת התושבות, איך נראה דפוס השהייה, איך מתועדים הזיקות לישראל, ואיך מתייחסים אליו במדינה שממנה הוא חוזר. זה בדיוק סוג התכנון שצריך לעשות לפני המעבר ולא אחריו.

מה עוד צריך לשקול

יש דברים נוספים שיש לחשוב עליהם ולשים על השולחן:

·       הפטור אינו מבטל את הפטור הקודם והותיק לגבי הכנסות מחו"ל (לרבות הכנסות מפעילות עסקית וחברות בחו"ל).

·הפטור הוא ממס הכנסה בלבד. לגבי ביטוח לאומי ומס בריאות, ככל הנראה הפטור לא יחול – אם כי ניתן לחשוב על עמדה כזו שוב בשים לב שהחוק החדש עוד לא זכה להבהרה מהרשויות או מהמוסד לביטוח לאומי.

·  צריך לבדוק גם מס שחל במדינה אחרת  ומס יציאה במדינת המוצא, אירועי מימוש שאולי עדיף לבצע לפני שהופכים לתושב ישראל.

נסכם:

אף אחד לא אמור להעתיק את חייו בגלל סעיף בחוק. אבל למי שממילא מתכנן לחזור, ומתלבט בין 2026 ל-2027 או 2028, ההפרש בין השנים האלה הוא כסף אמיתי וניתן לחישוב מדויק.

נשארו כמה חודשים. זה מספיק זמן כדי לתכנן נכון, וזה לא מספיק זמן כדי לדחות את הבדיקה.

מוזמנים לפנות אלינו להיוועצות עם הצוות המקצועי של משרדינו ויפה שעה אחת קודם.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת. כל מקרה מחייב בחינה פרטנית .