10 נקודות חשובות שיש לדעת
ביום 1.6.2026 פורסם פסק דין ע"מ 62852-01-23 חיים צח ואח' נ' פקיד שומה למפעלים גדולים מבית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו שעוסק בצורה רחבה בשאלת התושבות לצרכי מס – להורדת פסק דין חיים צח המלא לחץ כאן.
בהמשך אסכם 10 הנקודות העיקריות של אותו פסק דין שיש לשים לב אליהן.
אך אקדים כי לדעתי, התוצאה של פסק הדין הייתה צפויה מאד לאור נסיבותיו של המערער. אדם שטוען כי הוא תושב בניגריה, שאין איתה אמנת מס, שמשפחתו גרה בישראל, ששהה בישראל מספר גבוה של ימים מדי שנה, ביקר בה בתדירות גבוהה לאורך עשרות שנים, שמר על בית קבע בישראל שבו מתגוררים בני משפחתו, וניסה להמעיט מחשיבות הקשר הזוגי שלו – היה סביר שבית המשפט יקבע כי אינו תושב חוץ אלא תושב ישראל לצרכי מס.
למעשה, עוד טרם ניתן פסק הדין, נהגתי לייעץ ללקוחות להימנע בדיוק ממצב כזה: מספר ימים גבוה כל כך, תדירות ביקורים כזו וזיקות מהותיות כאלה לישראל.
מבחינה זו, פסק הדין אינו חדשני בתוצאה הסופית שאליה הגיע. פסק הדין אינו מסווג אדם שעשה הכל בצורה נכונה כתושב ישראל דווקא. לכן התוצאה אינה מפתיעה אלא צפויה מאד. החידוש בפסק הדין אינו בהכרעה הקונקרטית, אלא ברטוריקה ובכלל החדש שהוא מנסח – הקביעה שדי בקיומו של מרכז חיים בישראל, גם אם קיים מרכז חיים מקביל במדינה אחרת. במובן זה, פסק הדין משקף מעבר ממבחן "מרכז החיים" – שחיפש את המרכז האחד והיחיד – למבחן של "מרכז חיים" בישראל, שבו די בעצם קיומו של מרכז כזה כדי לבסס תושבות.
ולהלן עשר הנקודות החשובות בפסק הדין:
1. בית המשפט הכיר באפשרות של שני מרכזי חיים מקבילים – ופטר את רשות המס מהצורך להוכיח שמרכז החיים (ב ה' הידיעה) בישראל. זו אולי הקביעה המשמעותית ביותר לדעתנו שעולה מקריאת 56 העמודים של פסק הדין. בית המשפט המחוזי למעשה מייצר כלל חדש בקביעת התושבות. עד היום היתה מקובלת התפיסה שלפיה חייבים להכריע בין שתי מדינות ולקבוע מרכז חיים אחד ויחיד. נקבע שבמציאות של היום אדם יכול לנהל חיים מלאים בשני מקומות בו-זמנית. הרשות אינה צריכה להוכיח שמרכז חייו של הנישום בישראל; הנישום הוא שצריך לסתור את החזקה ולהוכיח כי הוא ניתק תושבותו (ניתוק תושבות מלא מישראל), וכאן הוא נכשל בכך.
2. גם בשנים שבהן שהה המערער בישראל 143 או 146 ימים בלבד – פחות מ-183 – הוא סווג כתושב ישראל. רבים מניחים שצריך לחצות את רף 183 הימים, אבל הפסיקה מבהירה שזו טעות. החזקה השנייה שבפקודה מסתפקת ב-30 ימים בשנה בתוספת 425 ימים על פני שלוש שנים. צח עמד בחזקה הזו גם בשנים שבהן שהה בישראל מתחת ל-150 ימים, וזה הספיק כדי שהחזקה תקום נגדו. יתרה מכך, גם שהייה של מתחת ל 30 ימים אינה מבטיחה ניתוק תושבות לצרכי מס אלא שהקביעה בסוף מתבססת על מבחן מרכז החיים.
3. למרות שאין כל מחלוקת שלנישום אין עיסוקים בישראל – הוא סווג כתושב ישראל. מקום העסקים, מקום העבודה ומרבית הפעילות הכלכלית נמצאו בניגריה, ובית המשפט אישר זאת במפורש. ובכל זאת – הזיקות המשפחתיות, החזקת בית קבע בישראל והשהייה התדירה הכריעו. הזיקה העסקית, חזקה ככל שתהיה, לא הספיקה כדי לנתק תושבות כשהמשפחה והבית נשארו כאן. בנסיות המקרה ובשים לב לעובדה שניגריה אינה מדינת אמנה.
4. הזיקות המשפחתיות גוברות על הזיקות העסקיות!. בית המשפט הדגיש שבהגדרת "תושב" בפקודה הקשרים המשפחתיים מופיעים לפני הקשרים הכלכליים, וחזר על ההלכה שמרכז חייו של אדם הוא בדרך כלל היכן שחיה משפחתו. אילו העסקים היו גוברים תמיד, כל איש עסקים שמנהל פעילות בחו"ל היה הופך אוטומטית לתושב חוץ – וזו לא תכלית החוק.
5. למסמכים ולהצהרות "בזמן אמת" ניתן משקל גדול בהרבה מטענות שנטענו בדיעבד בערעור. הצהרה שהגיש לרשות המסים ב-2014 שבה ציין שהוא תושב ישראל ונשוי, ובקשה לביטוח לאומי שבה כתב שהוא חוזר לחיות עם אשתו – אלה שימשו ראיות חזקות נגדו. בית המשפט קבע במפורש שהוא מעדיף את דבריו מ"זמן אמת" על פני גרסאות שהוצגו במהלך הערעור, שלא תמיד היו מדויקות.
על כן, ככל שאתה טוען לניתוק תושבות יש להיזהר בהתנסחויות ובמכתבים שאתה מוציא.
6. טענת ה"פרידה" מבת הזוג נדחתה, גם אם אין קשר רומנטי קלאסי. בית המשפט הבהיר שגם אם בני הזוג אינם מנהלים מערכת יחסים רומנטית סטנדרטית – כל עוד חייהם שזורים זה בזה (מגורים באותו בית, נופשים משותפים, תמיכה כלכלית הדדית, חוגים אירועים יחד) – קיימת זיקה משפחתית חזקה. תמיכה כלכלית מרצון באשתו דווקא חיזקה את המסקנה, כי היא מעידה על קשר משמעותי ולא על ניתוק.
7. הגדרת "תושב חוץ" אינה "מתחרה" בהגדרת "תושב ישראל". מי שעונה על הגדרת תושב ישראל – מסווג ככזה באופן קטגורי, גם אם לכאורה הוא מקיים את תנאי הגדרת "תושב חוץ". לכן הטענה שצח היה תושב חוץ בשנים 2016–2017 נדחתה: משנקבע עובדתית שמרכז חייו בישראל באותן שנים, אין משמעות לכך שבשנים שלאחר מכן מרכז חייו אולי היה במקום אחר.
8. הטענה ל"תושב חוזר ותיק" קרסה כי לא הייתה תקופת תושבות חוץ אמיתית. כדי להיחשב תושב חוזר ותיק צריך קודם כל לצאת ולהיות תושב חוץ במשך תקופה. אבל חזקת הימים התקיימה גם בשנים 2004–2008, ולא נמצא הבדל מהותי בינן לבין שנות הערעור. מי ששוהה בישראל באופן תדיר גם ב"שנות החוץ" הנטענות – מאבד את כל המעמד והפטורים הנלווים אליו.
9. חזקת הימים היא חזקה "חזקה " והיא פועלת רק לטובת ישראל . בית המשפט קבע שלא די בהשוואה בין מרכזי החיים כדי לסתור את החזקה. צריך להראות במידה גבוהה מדוע יש להתעלם ממנה – למשל קיומו של עניין ספציפי וברו שלו מוקדש כל הזמן בישראל (טיפול בחולה וכדומה). הסבר כללי על עסקים בחו"ל אינו מספיק, והנט על מי ששוהה כאן הרבה להסביר מדוע, אם אין לו מרכז חיים בישראל, הוא מבלה בה כל כך הרבה ימים.
כמו כן, נדגיש כי חזקת התושבות יכולה לסווג אדם כתושב ישראל אך לא פועלת בכיוון ההפוך. למשל אם שהית מתחת ל 30 ימים זה לא אומר שלפי החוק אינך תושב ישראל.
10. הרף המעשי לניתוק תושבות גבוה מאוד – ומעבר עסקים לבדו אינו מספיק. בית המשפט המחיש שכדי שחזקת הימים לא תקום, היה על צח להימנע משהייה מסיבית בישראל. כלומר, לצורך ניתוק, החוק מצפה לשמירה על זיקה חלשה ביותר בלבד. גם חוות דעת מומחה זר והדין הזר (הניגרי) אינם מחייבים את בית המשפט הישראלי – בייחוד כשהם מתעלמים מחזקת הימים ומהזיקות לישראל. מי שמבקש באמת לנתק תושבות צריך לצמצם דרמטית את הנוכחות הפיזית ואת הזיקות המשפחתיות, ולא להסתפק בהעתקת מרכז העסקים.
אסכם כי פסק דין זה חשוב לצרכי קביעת התושבות לצרכי מס והניתוק תושבות שלך ואין להתעלם ממנו. ההשלכות שלו עשויות לגעת במגוון רחב של נישומים בעלי זיקה לישראל ולמדינה נוספת, ובפרט מי שמשפחתו נותרה בישראל או מבקר תדירות בישראל. לאור הכלל שנקבע בו, מומלץ לפנות לבדיקה חוזרת של מצב התושבות והשלכותיו – לרבות מי שכבר קיבל בעבר ייעוץ פרטני בנושא – כדי לוודא שהמסקנות עומדות גם נוכח הגישה העולה מפסק הדין – ואנחנו כאן לרשותכם.
האמור במאמר זה אינו יעוץ משפטי.
טארק בשיר -עו"ד ורו"ח (שותף)
הספר יצא לאור בחודש יוני 2021 על ידי חברת רילוטקס בע"מ (RELOTAX LTD) והוא מתפרס על פני 715 עמודים. הספר כולל ניתוח מעמיק של כלל הסוגיות הקשורות למיסוי בינלאומי ליחידים המהגרים או עושים רילוקיישן לחו"ל, לתושבים חוזרים, לישראלים המפיקים הכנסות בחו"ל, לחוקרים וסטודנטים, לנוודים דיגטליים, למיסוי מניות/אופציות בידי עובדי רילוקיישן, למס יציאה ועוד .
