האם להירשם לקופת חולים בישראל בתקופת משבר הקורונה (COVID-19)?

מאת: טארק בשיר, עורך דין ורואה חשבון, שותף.

והשאלה השכיחה המשותפת להמון ישראלים שבאו לישראל בתקופה זו היא האם נכון להירשם לביטוח לאומי וקופות חולים בישראל בתקופה זו והאם לרישום עלולות להיות השלכות שליליות בהיבטים של מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות והזכאות לקבלת הטבות של תושב חוזר?

לחץ כאן לעיון בכלל השאלות

משבר הקורונה החזיר ישראלים רבים הגרים ברחבי העולם לישראל שבחרו להיות בארץ מולדתם או ליד קרוביהם בתקופה קשה ולא ודאית זו עד שיחלוף זעם. חלקם בחרו להיות בישראל כשהם עדיין לא בטוחים מה יקרה בעתיד והאם הם יישארו בישראל או שמא ישובו לחו”ל. שלא לדבר על ישראלים רבים אחרים שנותרו בחו”ל (מפאת עיסוקיהם ועבודתם) אך בני משפחתם חזרו לישראל בתקופה זו. אוכלוסייה נוספת היא אוכלוסיית האנשים שממילא תכננו לשוב לישראל במהלך השנה הקרובה אך נאלצו להקדים את חזרתם בשל המצב העולמי אך חוששים מסיווגם כתושבים חוזרים ותושבי ישראל דבר שעלול לגרום להם לאבד בבת אחת את כלל ההטבות במס שתיכננו לקבל בישראל לאחר החזרה (תושב חוזר ותושב חוזר ותיק).

והשאלה השכיחה המשותפת לכולם היא האם נכון להירשם לביטוח לאומי וקופות חולים בישראל בתקופה זו והאם לרישום עלולות להיות השלכות שליליות בהיבטים של מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות והזכאות לקבלת הטבות של תושב חוזר.

האם להירשם לקופת חולים בישראל בתקופת משבר הקורונה?

לדעתנו באותם מקרים בהם חזר יחיד לישראל באופן סופי ומוחלט לאחר ששקל את כלל ההשפעות של החזרת התושבות לישראל בהיבטי מס הכנסה וביטוח לאומי יהיה זה כדאי, ראוי ואף מחוייב על פי החוק להחזיר את התושבות בביטוח לאומי והחברות בקופות חולים בישראל. הרישום מחדש הינו לא רק זכות אלא גם חובה למי ששב לישראל סופית ומעוניין להיחשב כתושב ישראל. אדם כזה יהיה גם מחויב בתשלום דמי ביטוח ומס בריאות מלאים בגין הכנסותיו בחו”ל ובישראל.

לעומת זאת, בכל אחד מהמקרים המנויים להלן יש לשקול בזהירות רבה ואולי אף להימנע מכך בתקופה זו. ואלה הם המקרים:

1.מקרים בהם חזר היחיד לישראל לתקופה זמנית והוא אמור לשוב לחו”ל בהקדם.

2.מקרים בהם עוד לא החליט האדם להשתקע סופית בישראל והוא ממשיך לשקול את צעדיו כשהעתיד לוטה בערפל בשלב זה.

3.מקרים בהם האדם הינו לקראת השלמת שש שנים או עשר שנים בחו”ל והרישום בביטוח לאומי וקופות חולים עלול לפגוע לו בהטבות במס של תושבים חוזרים או תושבים חוזרים ותיקים.

4.מקרים  בהם השהייה נכפתה על האדם בשל ביטול טיסות (שהייה כפויה בישראל).

5.מקרים בהם נותר בן הזוג המפרנס את המשפחה בחו”ל.

במקרים כאלה יש להביא בחשבון שני שיקולים סותרים:

1. מחד, חידוש התושבות והרישום בקופות חולים בישראל (לפי חוק בריאות ממכלתי) עשוי להעניק כיסוי רפואי בישראל לאחר השלמת תקופת המתנה /תקופת אכשרה שנקבעה בחוק (העומדת ככלל על חודש לכל שנת היעדרות עד ששה חודשים)  או להמרתה בסכום פדיון שנקבע בחוק (שעומד על כ 12,000 ₪).

2.ומנגד, יש להביא בחשבון כי הרישום בביטוח לאומי וקופות חולים יביאו לכך שהאדם יחשב כתושב בביטוח לאומי על כל המשתמע מכך. היינו הוא יהיה חייב בדמי ביטוח לאומי על הכנסותיו בחו”ל בשיעורים שיכולים להגיע ל 17.8% מההכנסה (כעצמאיים ושכירים)-להרחבה לגבי שיעור ביטוח לאומי לחץ כאן.

יתרה מכך, הסיווג כתושב בביטוח לאומי עלול להוביל לסיווג כתושב בישראל גם לצרכי מס הכנסה. רשות המס עלולה לטעון כי ככל שיחיד מצא כי הוא תושב ישראל בביטוח לאומי אז הוא גם תושב ישראל לצרכי מס הכנסה (לפי מבחן מרכז החיים ומירב הזיקות).

ככל שיחיד יסווג כתושב מס בעקבות הרישום בביטוח לאומי וקופות חולים עלולות לחול התוצאות להלן:

א. האדם יהיה חייב במס הכנסה בישראל על הכנסותיו ונכסים בחו”ל.

ב. האדם עלול לאבד את ההטבות במס לתושבים חוזרים במס הכנסה.

ג. האדם יצטרך לבצע מחדש ניתוק תושבות על כל הקושי והדוחות שיש להגיש הקשורים לכך לאחר שישוב לחו”ל.

ד.ככל שהאדם גר בחו”ל תקופה קצרה משלוש/ארבע שנים הוא יהיה חשוף לתשלום מס/ביטוח לאומי מלאים גם לגבי העבר (היינו, בתקופה בה גר בחו”ל בעבר). למשל, פלוני שגר בחו”ל שנתיים וחצי וחזר זמנית ונרשם לביטוח לאומי, עלולות הרשויות לטעון שהוא היה תושב גם בעבר לאור תקופת מגוריו הקצרה בחו”ל.

חשוב להדגיש כי לדעתנו במקרים מתאימים אפשר לטעון כי “שהייה כפויה” בישראל שאינה מייצרת מרכז חיים שלא נועדה ליצור מרכז חיים בישראל אינה יוצרת תושבת מס או ביטוח לאומי בישראל וזאת על בסיס פסיקה ישראלית שהתייחס למצב שבו ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד אדם מסויים שנוכחותו בישראל נכפתה עליו. יחד עם זאת , הרישום בביטוח לאומי או מס בריאות עלול לכרסם בטיעון זה.

דוגמא ראשונה:

יוסי היגר לחו”ל בשנת 2018 ושב לישראל בעקבות משבר הקורונה. רשות המס וביטוח לאומי עלולות לטעון כי מאחר ותקופת מגוריו הרציפה בחו”ל הייתה קצרה אז הוא בפועל לא ניתק תושבות והוא חייב בתשלום מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסותיו מחו”ל באותן שנים (משנת 2018). הרישום מחדש בביטוח לאומי וקופות חולים יגביר מהותית סיכון זה.

דוגמא שניה:

רונית שהתה בחו”ל חמש שני וחצי ושבה לישראל בתקופת הקורונה. רשות המס עלולה לטעון כי מאחר ורונית לא צברה תקוה רציפה ומלאה של שש שנים  לפחות בחו”ל אינה זכאית להיות מסווגת כתושב חוזר הזכאי להטבות במס, וזאת גם אם תחזור בסופו של דבר לחו”ל ותשלים את התקופה. הרישום עתה בביטוח לאומי וקופות חולים יגביר מהותית את הסיכון.

אז מה עושים?

כלל האנשים שהוזכרו לעיל חייב לשקול את צעדיהם בזהירות רבה לאור הסיכונים שפורטו לעיל. כל עוד לא הוחלט להשתקע סופית בישראל יש להימנע מיצירת זיקות לישראל שעלולות ליצור תושבות בישראל, לרבות להימנע מרישום בביטוח לאומי וקופות חולים בכפוף לחוק. רק במקרים מאד מיוחדים וחריגים ניתן לשקול בחיוב רישום בביטוח לאומי.

יש לשקול חלופת ביטוח רפואי פרטי שעשויה להתברר ככדאית ו/או אף זולה יותר לעתים שמעניקות חברות ביטוח פרטיות כגון חברת דויד שילד.

ככל שבכל זאת נוטה האדם להירשם בביטוח לאומי יש לעשות זאת במשורה.

לבסוף, לאור העובדה שאין פתרונות קסם, לאור העובדה שמבחן מרכז החיים בישראל לצרכי ביטוח לאומי ומס הכנסה הינו מבחן גמיש ו”אפור” ולאור היעדרן של הנחיות ברורות בנדון מומלץ לפנות אלינו ליעוץ בהקדם לבחון האם להירשם לקופת חולים בישראל בתקופת משבר הקורונה ומה ההשלכות הכרוכות בכך.