מבחן הניהול ושליטה וסיווג חברה זרה כחברה ישראלית לצרכי מס

מאת: טארק בשיר, עורך דין ורואה חשבון, שותף.

חברה זרה שנרשמה בחו”ל (בכל מדינה זרה) תיחשב כחברה תושבת ישראל לצרכי מס ככל שהיא מנוהלת ונשלטת מישראל – ואז יחולו עליה כלל הכללים שחלים על חברה ישראלית רגילה. השאלה היא מהו מבחן הניהול ושליטה ואיך ניתן לקבוע אם חברה מנוהלת ונשלטת מישראל?

הקדמה:

סעיף 1 לפקודת מס הכנסה קובע כי חברה תיחשב כחברה תושבת ישראל בהתקיים אחד מאלה:

1.     החברה נרשמה כחברה ישראלית (הינו- רישום ברשם החברות כחברה ישראלית)

2.     החברה נרשמה בחו”ל אך הניהול ושליטה על עסקיה מתבצעים בישראל.

היינו, גם חברה זרה שנרשמה בחו”ל (בכל מדינה זרה) תיחשב כחברה תושבת ישראל לצרכי מס ככל שהיא מנוהלת ונשלטת מישראל – ואז יחולו עליה כלל הכללים שחלים על חברה ישראלית רגילה.

השאלה היא מהו מבחן הניהול ושליטה ואיך ניתן לקבוע אם חברה מנוהלת ונשלטת מישראל?.

חשוב לציין כי למבחן הניהול ושליטה קיים חריג שיוחד לתושב חוזר ותיק ועולה חדש. חברה זרה בבעלות תושב חוזר ותיק במשך 10 שנים מיום חזרתו לישראל לא תיחשב כחברה תושב ישראל לפי מבחן זה -אם כי קיימים מספר ויכוחים ודיונים לגבי גבולות החריג הזה. אך חשוב להדגיש כי לחברות בבעלות תושב חוזר ותיק לא קיים פטור ממס לגבי פעילות שמתבצעת בישראל או מוסד קבע שקיים בישראל. עובדה זו יוצרת בעיה קשה מאד כי רשות המס לעיתים מקבלת שהחברה הינה חברה זרה אבל טוענת כי בעקבות חזרת התושב החוזר ותיק החברה כבר מקיימת פעילות בישראל החייבת במס!!.

הפסיקה הישראלית וחוזרי מס הכנסה בקצרה (בהמשך נפרט)

בפסיקה הישראלית ובחוזרי מס הכנסה נקבע כי לצורך בדיקה זו יש לבדוק האם בפועל מתקבלות ההחלטות המהותיות והמדיניות בחברה בישראל והאם הגורם שבפועל מקבל את אותן החלטות נמצא בישראל. העובדה שלחברה יש דירקטוריון המורכב מאנשים זרים לא תקבע בהכרח שהחברה הינה חברה תושבת חוץ.

ולהלן הפרמטרים והקריטוריונים שנקבעו בפסיקה ובחוזרי מס הכנסה שיש להביא בחשבון בהכרעה:

1.     המבחן העיקרי – מקום קבלת ההחלטות החשובות ומהמדיניות של החברה . בעניין זה יש לאתר את האדם או האנשים שבאמת מקבלים את ההחלטה ולא האורגן שרק חותם עליהן.

2.     מקום התכנסות דירקטוריון החברה?

3.     זהות מנהלי החברה וסמכויותיהם?

4.     מקום מושבם של הדירקטורים?

5.     רצינות ומשך הזמן של ישיבות דירקטוריון החברה

6.     כמה זמן מראש נשלחים המסמכים לפני ישיבת הדירקטוריון?

7.     קיומם של פרוטוקולים ברורים ומלאים?

8.     איפה נשמרים אותם פרוטוקולים?.

9.     ככל שהדירקטורים הם תושבי ישראל? אז כמה ימים נוכחים הדירקטורים בישראל ובחו”ל?

10.   מיהו מנכ”ל החברה? איפה הוא יושב?

11.   מיקום עובדים ? האם יש עובדים בישראל ? ובחו”ל?

12.   כתובת החברה ופרטי הקשר שלה?:

13.   קיום כתובת בישראל וכתובת בחו”ל?

14.   פרטי התקשרות של החברה (פקס, טלפונים וכדו)?

15.   כתובת אי מיל.?

16.   אתר אינטרנט של החברה?

17.   משרדים ? בישראל ובחו”ל?

18.   זהות יועצי החברה ומיקומם?

19.   קיומו של עו”ד זר לחברה.

20.   מיקום הרואה חשבון המבקר של החברה?

21.   מזכיר החברה?

22.   הגשת דוחות מס במדינה זרה?

23.   כמה ימים נמצא בעל השליטה בחברה בחו”ל, ובפרט במקום הפעילות הרלוונטי ביוצר עבור החברה.

ניתוח מבחן הניהול ושליטה בהרחבה:

וכעת לדיון במבחן הניהול ושליטה בהרחבה:

על פי ההלכה הישראלית, הניהול ושליטה הם מבחן אחד ולא שני מבחנים. היינו, מקום הניהול ושליטה אינו מקום הניהול השוטף ואינו מקום האחזקה במניות השליטה בחברה. ניהול ושליטה שונה מאחזקה במניות. השאלה העיקרית אותה יש לבחון לשם קביעת המקום ממנו מתבצעים “השליטה והניהול” בעסק או בחבר-בני-אדם, היא היכן מופעלים השליטה והניהול, דהיינו: היכן נקבעת המדיניות העסקית של החברה והיכן מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות. לשם כך, בוחנים היכן ממומשת בפועל היכולת לכוון ולקבוע את  המדיניות העסקית ומהיכן מתקבלות ההחלטות המאפשרות את התנהלות העסק.  ההחלטות שיש לבחון כאשר בודקים מהיכן עסק מנוהל ונשלט הן אותן החלטות מרכזיות ומהותיות שבחיי העסק, החלטות המתקבלות ברמה הניהולית הבכירה.
מקום הפעלת השליטה והניהול הוא ענין שבעובדה, ובכל מקרה לגופו יש לבחון את מסכת העובדות שמובילות למסקנה מהיכן עסק מסוים מנוהל ונשלט. רישום פורמלי של התאגדות ורישום חשבונאי אינם מעידים בהכרח על מקום ניהולו האסטרטגי של עסק. (ראה חוזר מס הכנסה מס’ 2002 / 4  (להלן- חוזר 2002) שעניינו בקביעת קווים מנחים לקביעת הניהול ושליטה).
בעניין ניאגו (עמ”ה 1029/00 יצחק ניאגו ז”ל ואח’ נ’ פקיד שומה כפר-סבא) קבע בית המשפט המחוזי (ובית המשפט העליון אישר את קביעתו)כי:
נחוץ בסיס של ממש של שליטה וניהול בארץ, כדי שיראו את ההכנסה כאילו הופקה בישראל”. בית המשפט קבע כי אין די בהוכחת שליטה, יש להוכיח גם ניהול בישראל.
היינו לא די בטענת ניהול או שליטה על חברה בישראל אלא יש להראות בסיס ממשי של ניהול ושליטה בישראל. בית המשפט ממשיך וקובע כי:
נחוץ בסיס של ממש של שליטה וניהול בארץ, כדי שיראו את ההכנסה כאילו הופקה בישראל”. בית המשפט קבע כי אין די בהוכחת שליטה, יש להוכיח גם ניהול בישראל. המערערים שהיו תושבי ישראל אמנם ייסדו את החברה הזרה, והיו בעלי השליטה בה, אבל אין בכך כדי למלא את התנאי כי הניהול נעשה מישראל. בית המשפט נפנה לבחון את השאלה, האם הניהול העסקי של החברה הזרה נעשה מישראל )כטענת פקיד השומה( או מחו”ל )כטענת המערערים(. בעניין זה קובע בית המשפט: “משכל הפעילות מול הקניינים הזרים והיצרנים הישראליים נעשתה באמצעות מנדלר והחברה הישראלית, ממילא לא היה לחברה צורך להחזיק מפעלים או עובדים ובהתחשב בדרכי התקשורת המודרניים )אינטרנט, פקס ,טלפון ואמצעי תקשורת אחרים( לא היה צורך ממשי במקום פיזי לריכוז הפעילות העסקית של החברה וזו יכולה הייתה להתבצע בכל מקום בו מצוי אמצעי תקשורת מתאים […] .
ממילא, אין במנגנון התאגידי הכולל דירקטוריון, משרדים, חשבון בנק ועוד, עליו הצביעו המערערים, כדי ללמד על קיום ממשי של ישות תאגידית עצמאית ונפרדת מהחברה הישראלית ו/או מהמערערים אלא על פלטפורמה תאגידית מלאכותית שהוקמה בשנת 1990, על ידי המערערים לצורך הפרדה מלאכותית של החלק העיקרי בעסקי החברה הישראלית הנוגע לשיווק טכסטיל בארה”ב ובחוץ לארץ” )ההדגשה אינה במקור.( במישור העובדתי קבע בית המשפט את המסקנות העובדתיות הבאות: מינוי אחד מהדירקטורים נעשה מטעמים שאינם קשורים בניהול עסקי החברה הזרה; הפעילות העסקית המהותית לא בוצעה על ידי מנהלי החברה הזרה או עובדיה אלא באמצעות סוכן חיצוני, המערערים ובניהם והחברה הישראלית; גם מהתשקיף של החברה הישראלית הנסחרת ומעדותו של בנו של אחד מבעלי השליטה בחברה הזרה עולה, כי הפעילות העסקית העיקרית של החברה הזרה נעשתה ללא מעורבות של מנהלי החברה הזרה ועובדיה  )שכן, בין היתר, מנהלי החברה הזרה  לא דיברו עברית, ולמרות זאת, כל התכתובת המהותית בין החברה הזרה לסוכנה, התנהלה בעברית(; מנהלי החברה הזרה ועובדיה היו תלויים במידע עסקי שהעבירה להם החברה הישראלית. זאת ועוד, הדירקטורים שנחקרו הודו, כי לא הייתה להם ידיעה ממשית על הפעילות העסקית של החברה הזרה .מטעמים אלו, הגיע בית המשפט למסקנה, כי אותם גורמים שהוצגו על ידי החברה הזרה כמנהליה, שימשו למעשה כפלטפורמה מלאכותית, ולא היו מעורבים בניהול עסקי החברה הזרה באופן ממשי. כמו כן, אף החלטות ברמת מדיניות כוללת, כמו גם ההחלטות הניהוליות היום – יומיות, התקבלו שלא על ידי מי שכונו מנהלי החברה .
לאור כל האמור, פסק בית המשפט המחוזי כי השליטה והניהול בחברה הזרה נעשו מישראל, ובהתאם הדיבידנד שהתקבל בידי המערערים חב במס בישראל. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור .
פס”ד נוסף שניתן בשנים האחרונות ודן בשאלת הניהול ושליטה הוא פסק דין ינקו וייס . חברת ינקו וייס אחזקות 1996 בע”מ )להלן – “החברה”( החזיקה במניותיה) %100( של חברת סלטי צבר תעשיות מזון) 1985( בע”מ )להלן – “סלטי צבר.(” החברה ערערה על שומה שהוצאה לה על ידי פקיד השומה במסגרתה נקבע כי המערערת הינה חברה תושבת ישראל, לפיכך רווח ההון ממכירת מניות חברת סלטי צבר,  על ידה חייב במס בישראל. החברה הינה חברה שהתאגדה ונרשמה בישראל בשנת 1996, בהמשך נרשמה כחברה  בלוקסמבורג, וביום 13 בספטמבר 1999 כחברה בבלגיה. החברה רכשה במהלך שנת 1998, בניין בבריסל שבבלגיה. ביום 2 ביולי 2000, מכרה החברה את מניות סלטי צבר שהוחזקו על ידה, לחברת אוסטיב בע”מ.
השאלה  המשפטית שנדונה הייתה האם החברה הינה חברה תושבת ישראל, מכוח העובדה שהשליטה והניהול בה מופעלים מישראל. בית המשפט המחוזי קבע כי החברה הינה חברה תושבת ישראל שכן, השליטה והניהול בה נעשו מישראל. עוד קבע בית המשפט, כי על אף העובדה שהחברה הייתה רשומה כחברה בלגית, ניהלה חשבון בנק בבלגיה, שכרה רו”ח שיגיש את דוחותיה לשלטונות המס הבלגיים, נכסי הנדל”ן שלה היו בבלגיה, ועסקי השכירות נוהלו בבלגיה באמצעות מנהליה הבלגיים, יש לראות בחברה כחברה תושבת ישראל שכן, השליטה והניהול הממשיים בחברה  היו בידי מר ינקו וייס אשר שלט בעסקי החברה וניהל בפועל את עסקיה. בית המשפט ציין כי המנהלים הבלגים שנשכרו, שימשו לכל היותר כמוציאים לפועל של החלטותיו של מר ינקו, אך לא שלטו בחברת ינקו וייס ואף לא ניהלו את עסקיה השוטפים .בית המשפט קבע כי המנהלים הבלגיים שימשו מעין” דירקטורים להשכרה” מבלי שביצעו תפקיד ממשי של דירקטור או מנהל. כמו כן, ציין בית המשפט כי השכר ששולם לכל אחד מהמנהלים הבלגיים עמד על 250 אירו בחודש, סכום שעל פניו אינו הולם שכר של מנהלים שמחזיקים בידם שליטה וניהול של עסקי החברה .
בית המשפט בעניין ינקו וייס התייחס באמרת אגב למקרים המורכבים יותר, וכך נאמר בין היתר על ידו:
“…אימתי יקבע כי חברה אינה מנוהלת מישראל שעה שמנהליה תושבי ישראל ומקיימים את אסיפות המנהלים מחוצה לה? עוד תגיע שעתה של שאלה זו. אעיר כי קשת המצבים היא גדולה. דומה כי קיומו של מערך ניהולי קבוע ורציף מחוץ לישראל הן ברמת היום יום והן ברמת קביעת המדיניות יכול להוביל למסקנה כי אין המדובר בניהול מישראל אף אם חלק מהמנהלים הם תושבי ישראל. מנהל השוהה שהיה של ממש, שהיה המאפשרת ניהול, במובדל מגיחה מזדמנת, במפעל או עסק בבעלות חברה בחו”ל ומנהל אותו שם ,העובדה שהוא תושב ישראל יכול ולא תוביל בהכרח למסקנה כי היא מנוהלת מישראל. ואין הדברים פשוטים בעידן זה שבו באמצעים הטכנולוגיים במרחק יד ניתן להיות בקשר רציף גם ממרחק של אלפי קילומטרים. יכולות אילו מעלות את רף נטל ההוכחה כשמדובר במי שהוא תושב ישראל ומבקש להוכיח כי לא ניהל ממנה את החברה בחו”ל מישראל. על הנישום יהיה לגבור על עמדה אפשרית של המשיב כי גיחותיו מחוץ לישראל נועדו להסוות ניהול מישראל . עם זאת, מנהל היוצא מישראל לישיבות דירקטוריון מחוץ לישראל, ישיבות שהן בעלות תוכן של ממש, מתקיימות ברציפות בתוך ובצמידות למערך ניהולי שלם המצוי בחו”ל ולא מנוהלות למראית עין בעוד הפעילות הניהולית נעשית ולו חלקה מישראל, יכול ואף מצב זה יעיד כי אין ניהול מישראל. אולם לא כך הם פני הדברים כאן.”
בחוזר 4/2002 סיכמה רשות המס את הקריטריונים והבדיקות שיש לבצע לצורך קביעת מקום קביעת המדיניות של חברה. וכך נקבע בחוזר:
“לצורך איתור המקום בו מתקבלות החלטות אסטרטגיות, חשוב לבחון את תהליך קבלת ההחלטה בכללותו. כלומר, יש לבחון היכן, מבחינה מהותית, התקבלו ההחלטות: היכן צמח הצורך לקבל החלטה בענין מסוים, היכן נבדקו כל האלטרנטיבות, היכן בוצעו כל עבודות ההכנה המהוות בסיס לקבלת ההחלטות, היכן התייעצו בגורמים מקצועיים שונים וכמובן היכן התגבשה ההחלטה הסופית.

בבחינת מסכת העובדות במקרה מסוים, קיימים אלמנטים רבים המצביעים על פעולות שמהוות החלטות ברמה של ניהול אסטרטגי. בין היתר, יש לשים לב להחלטות עסקיות בהיקף כספי מהותי, ביצוע עסקאות בעלות השפעה מכרעת על עתיד החברה (למשל: מיזוג); החלטות בדבר מימון הפעילות השוטפת או מימון עסקה ספציפית ובפרט כשנדרשת החלטה בדבר ערבויות; החלטות בנוגע להשקעות מהותיות; החלטות בדבר השקעות במגזרי פעילות חדשים וכיו”ב.
כחלק בלתי נפרד מאיתור מקום הפעלת “השליטה והניהול”, יש לאתר את הגורם המוסמך ששולט ומנהל בפועל. כשמדובר בחברה, בד”כ האורגן המוסמך לקבל את ההחלטות האסטרטגיות לגבי החברה, הוא מועצת המנהלים (הדירקטוריון). בכל מקרה אחר, יש לבחון מיהו הגורם שמקיים או מפעיל את השליטה והניהול בעסק.
מועצות מנהלים רבות מקבלות “החלטות מסגרת” ולמעשה נותנות שיקול דעת רחב ביותר לגוף ו/אולאדם אחרים ביישום החלטות. האצלת סמכויות כזאת תקבל ביטוי, לרוב, בפרוטוקולים של ישיבות מועצת המנהלים. גוף כזה, אשר עליו מוטלת האחריות בעת כשלון בביצוע ההחלטות, ניתן לטעון לגביו שהוא הגוף האחראי להחלטות האסטרטגיות של התאגיד.
גורם נוסף שיש להביא בחשבון, הוא קיום של שיקול דעת. כאשר מועצת המנהלים מתווה החלטות כלליות ומאפשרת לגוף או לאורגן אחר לצקת להן תוכן ממשי, תוך הפעלת שיקול דעת רחב ואפשרות לסטות מההחלטות העקרוניות שהתקבלו, בלי אישור מוקדם, הרי שניתן לטעון שגוף או אורגן זה הוא שמפעיל “שליטה וניהול”.
בבחינת הגורמים המבססים את מקום השליטה והניהול, יש לשים לב גם לקיום חוזי ניהול עם גורמים חיצוניים, כגון: חברות ניהול, משום שחוזים אלו יכולים להצביע על מקום ניהול של עסק. במקרים אלו יש לבדוק את חוזי הניהול המסדירים את שירותי הניהול, את מהות השירות שניתן, את ההחלטות שמתקבלות בפועל והאם אכן מופעלים שליטה וניהול.
הניהול ברמה השוטפת והתפעולית (ברמה היום יומית) יכול להוות קריטריון לקיום שליטה וניהול.
בד”כ מדובר בניהול הבסיסי ביותר שניתן להבחין בו במקום שממנו פועל עסק. במקרה של הפרדת הניהול השוטף מהניהול האסטרטגי, יש לבחון את המקום שממנו מתקבלות, בפועל, ההחלטות המהותיות של העסק.
בנוסף לקריטריונים אלו, ניתן להיעזר בקריטריונים תומכים, כגון: מקום ניהול והחזקת ספרי העסק, אופן ההצגה בספרים, מקום התקשרות עם ספקי שירותים ומקום קבלת השירות (למשל:
ביקורת חשבונות, עריכת דוחות כספיים), מיקום היועצים (יועצים פיננסיים, יועצים משפטיים), המקום שאליו קיימים מירב הקשרים העסקיים המהותיים, דיווחי החברה במסמכים חיצוניים (התכתבויות, תשקיפים, נייר פירמה), התייחסות גורמים עסקיים אל מיקום החברה, הרכב פרסונלי של הדירקטוריון, המקום ממנו מתבצע גיוס עובדים בכירים.
לעניין זה, בפס”ד שניתן באוסטרליה בענין North Australian Pastoral Co. Ltd. v. FCT, נקבע כי בבחינת מקום שליטה וניהול יש להתייחס לגורמים שונים, כגון: מקום הפעילות העסקית, מיקום המשרדים הראשיים, מקום הספרים והנהח”ש והמקום ממנו פועל הדירקטור שנוטל על עצמו אחריות בביצוע משימות. בנוסף, קבע ביהמ”ש שיש לבחון את המקום אליו פונים הדירקטורים, במשך תהליך קביעת המדיניות, לצורך התייעצות עם גורמים בעסק.
בהקשר זה נציין גם את פס”ד של ביהמ”ש באנגליה בפרשת R v. Chipping and Others בו נאמר כי בקביעת מקום הניהול והשליטה יש לבחון היכן אלו בוצעו בפועל. לשם כך יש להסתמך, בין היתר, על מקום תפקודם בפועל של כל אנשי המפתח, מקום קבלת ההחלטות בפועל, המקום ממנו נידונות התקשרויות עסקיות חדשות, מקום ביצוע שיחות טלפון, כתובת למשלוח מכתבים, מקום האדמיניסטרציה ואחסון הספרים ומקום ניהול חשבונות בנקים. כמו כן נקבע כי אין להסתמך רק על חוזי ניהול או על ייפוי כוח לנאמנים, שיתכן והם למראית עין בלבד
באותו חוזר רשות המס גם מפרטת איזה מסמכים (רשימה לא סגורה) יש לדרוש מהחברה לצורך בדיקת הניהול ושליטה והוא מונה את המסמכים שלהלן:
1.   מסמכי התאגדות של החברה.
2.   פרטים אודות בעלי המניות בחברה.
3.   פרוטוקולים מישיבות הדירקטריון.
4.   התכתבויות ומסמכים הקשורים להחלטות מהותיות ואסטרטגיות שהתקבלו.
5.   הסכמי ניהול בתוך קבוצת חברות ו/או עם גורמים חיצוניים, הקשורים עם החברה וחוזים מהותיים נוספים (תשומת לב גם למורשי החתימה).
6.   הסכמי התקשרות עם ספקי שירותים שונים (עו”ד , רו”ח  וכו’).
7.   פרטים אודות חשבונות הבנק של החברה / העסק ומיהם מורשי החתימה לפעול בחשבונות הבנק.
8.   יפויי כוח שניתנו לגורמים שונים בחברה / עסק או לגורמים חיצוניים בקשר עם הפעילות העסקית או עם פעילות החברה.
9.   פרטים אודות מקום החזקתם וניהולם של ספרי החשבונות בעסק /חברה.
10. רשימת עובדי החברה, תפקידם, מקום ביצוע עבודתם ותושבותם (בדגש על בכירים).
בתוספת לחוזר הקודם שפרסמה רשות המסים נקבעו ההנחיות האלה שיש לקחת בחשבון בנוסף לאמור בחוזר המקורי:
·       מי הם בעלי השליטה בחברה בפועל?
·       מי הם מנהלי החברה?
·       מי מקבל את ההחלטות בחברה? לרבות החלטות בדבר במידה והחברה נשלטת על ידי חברה או מנוהלת על ידה,  מי הם בעלי השליטה באותה חברה בפועל?
·       יש להבחין בין קבלת החלטות שוטפות ויום – יומיות לבין קבלת החלטות כלליות ואסטרטגיות. יושם אל לב, כי החלטות יום – יומיות אינן בהכרח” טכניות” במהותן. לעיתים דווקא הן מבססות את הניהול השוטף המתווה את דרך פעולתה של החברה, שגם הוא חלק ממבחן השליטה והניהול.
·       בבדיקת מנגנון קבלת ההחלטות, יש לבקש לקבל פרוטוקולים מפורטים של החברה, ולנסות להבין האם אכן התקיימה ישיבת דירקטוריון, או שהדירקטוריון נתן את הסכמתו כ”חותמת גומי” להחלטה שהתקבלה כבר על ידי גורם אחר?
·       יש לבדוק קיום חוזי ניהול עם גורמים חיצוניים, כגון חברות ניהול, כחלק מבחינת שאלת השליטה והניהול. במקרים אלו יש לבדוק את חוזי הניהול המסדירים את שירותי הניהול, את מהות השירות שניתן, את דרך קבלת ההחלטות את זהות מקבל ההחלטה ואת הגורמים השולטים בחברת הניהול בפועל.
·       במידת הניתן, יש לשוחח עם הדירקטורים, כחלק מבחינת מידת מעורבותם בחברה.
·       יש לברר כיצד נבחרו מנהלי החברה. האם יש להם ניסיון ו/או היכרות עם תחום הפעילות של החברה? במידה ולא – יש לנסות לברר מיהו” בר הסמכא” בעניינים מקצועיים הנוגעים לתחום הפעילות של החברה .
·       בנוסף, מה הסיבה למינוי מנהל שאין לו ידע/ניסיון/היכרות עם תחום פעילות החברה, וכיצד נוצר הקשר הראשוני עמו? האם מנהלי החברה מנהלים או מועסקים בחברות ניהול בינלאומיות, המעניקות שירותי ניהול למגוון חברות נוספות? מה גובה השכר שמקבל המנהל/הדירקטור בחברה והאם שכר זה הינו שכר ראוי ומקובל למי שבפועל שולט בחברה, מנהל אותה ונושא באחריות בגין פעילות זו.
·       האם מנהלי החברה/ הדירקטורים שולטים בשפה במסגרתה מתנהלת פעילותה העסקית של החברה.
·         בחברה הכוללת דירקטורים מארצות שונות, יש לבדוק קיומו של גורם מקשר ביניהם, גם אם אינו נושא תפקיד רשמי בחברה. כך לדוגמא, אם הגורם המקשר הוא הרוח החיה והמוציא והמביא בעסקי החברה והוא תושב ישראל וההחלטות המהותיות בענייני החברה מתקבלות על ידו בישראל הרי יהיה בכך כדי להוות אינדיקציה לקיומם של שליטה וניהול בישראל.
·         מאפיינים נוספים כמו יכולת למנוע קבלת החלטות מהותיות בחברה)”זכות וטו”( או זהות מקבל ההחלטה לגבי גובה התגמול למנהל, אופן חישובו ואופן תשלומו עשויים להצביע על זהותו של הגורם הדומיננטי בחברה האחראי על קבלת ההחלטות ולפיכך לזהות באמצעותו את המקום ממנו מתקבלות ההחלטות המהותיות בענייני החברה.
אין די בקיומו של משרד בחו”ל כדי לבסס טענה של שליטה וניהול מחוץ לישראל .יש לבחון באופן מהותי קיומו של משרד פעיל ומאויש באופן תדיר על ידי בעלי מקצוע אשר יש להם את הכלים והניסיון הנדרש לקבלת החלטות מהותיות ובפועל הם אלו אשר מנהלים ושולטים על פעילות החברה באופן קבוע ורציף מאותו משרד בחו”ל.

השאר פרטיך ונשוב אליך בהקדם או צור קשר ב 03-6121919

פרסומים אחרונים

19:3819:38

פסק דין חדש- ניתוק תושבות רטרואקטיבי בביטוח לאומי

יולי 4th, 2020|סגור לתגובות על פסק דין חדש- ניתוק תושבות רטרואקטיבי בביטוח לאומי

פורסם פסק דין חדש (פסק דין בנימים גרוס) שדן באפשרות ניתוק תושבות רטרואקטיבי בביטוח לאומי כשאדם שילם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות במשך השנים

18:2318:23

מיסוי פנסיות בפורטוגל – הטלת מס של 10% על פנסיות מחוץ לפורטוגל במסגרת מסלול ה NHR

יולי 4th, 2020|סגור לתגובות על מיסוי פנסיות בפורטוגל – הטלת מס של 10% על פנסיות מחוץ לפורטוגל במסגרת מסלול ה NHR

לאחר לחץ מסיבי על פורטוגל הפרלמנט הפורטוגזי אישר הטלת מס של 10% על תשלומי פנסיה מחוץ לפורטוגל במסגרת מסלול ה NHR הידוע.

17:4117:41

ניכוי הוצאות שכר דירה בחו”ל

יולי 4th, 2020|סגור לתגובות על ניכוי הוצאות שכר דירה בחו”ל

לאחרונה פורסמו שני פסק דין בעייתיים שניתנו על ידי בתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובבאר שבע ואשר עלולים להגביל מאד את הזכות של תושב ישראל שמפיק הכנסות בחו"ל לנכות שכר דירה אשר שולם על ידי בחו"ל. פסקי דין אלה רלוונטיים בעיקר לתושב ישראל אשר עבר לגור זמנית או עשה רילוקיישן לחו"ל ועודנו נחשב כתושב מס בישראל ולא ביצע ניתוק תושבות

16:3416:34

ניכוי הוצאות בחו”ל על ידי ישראלים שחזרו לארץ ללא ניתוק תושבות

יולי 4th, 2020|סגור לתגובות על ניכוי הוצאות בחו”ל על ידי ישראלים שחזרו לארץ ללא ניתוק תושבות

ישראלים שחזרו לישראל באופן סופי בעקבות משבר הקורונה העולמי ולא הצליחו או לא הספיקו לבצע ניתוק תושבות מישראל, למשל לאור התקופה הקצרה בה הם שהו בחו"ל, יהיו חייבים להגיש דוח מס שנתי בגין הכנסותיהם בחו"ל לגבי תקופת מגורם בחו"ל. מנגד, קיימות מספר הוצאות מיוחדות ומשמעותיות שאפשר לדרוש בניכוי לצרכי מס כנגד ההכנסות מחו"ל – כגון הוצאות שהייה ולינה, אש"ל, חינוך ילדים - דבר שיביא להפחתה מהותית בהכנסה נטו החייבת במס ו/או ביטוח לאומי ומס בריאות.