הגשת דוח מס שנתי על ידי תושב חוזר ופתיחת תיק במס הכנסה.

שיקולים מיוחדים שיש להביא בחשבון במסגרת הדוח השנתי

תושב חוזר שחזר לישראל חייב להגיש דוח מס שנתי על הכנסותיו ונכסיו בחו”ל ככל תושב ישראלי אחר למעט אם חל הפטור המיוחד מדיווח שחל לגבי תושב חוזר ותיק- ראה הרחבה בהמשך. אך חשוב לזכור כי, לאור הנסיבות המיוחדות של תושבים חוזרים כפי שנפרט להלן, דוח המס השנתי עבורם הינו דוח ייחודי שמערב מספר רב של היבטי מס וביטוח לאומי יחודיים שיש להביא בחשבון וכי אותם שיקולים הינם רחבים ומורכבים מהרגיל. במאמר זה נסקור את  השיקולים העיקריים והסוגיות הייחודיות שכל תושב חוזר והרואה חשבון שלו חייבים להביא בחשבון בעת הכנת הדוח מס שנתי (דוח 1301 ליחיד על כל נספחיו, לרבות נספח ד’ שמתייחס להכנסות מחו”ל ולמס זר שמשולם וטופס 150 שיש לצרף לדוח).

טארק בשיר, עורך דין ורואה חשבון- מומחה למסוי בינלאומי, הגירה ורילוקיישן

הקדמה:

מאמר זה דן בחובת הגשת דוח מס שנתי על ידי תושב חוזר ובשיקולים המיוחדים והיחודיים לגבי תושבים חוזרים. תושב חוזר שחזר לישראל חייב להגיש דוח מס שנתי על הכנסותיו ונכסיו בחו”ל ככל תושב ישראלי אחר למעט אם חל הפטור המיוחד מדיווח שחל לגבי תושב חוזר ותיק- ראה הרחבה בהמשך. אך חשוב לזכור כי, לאור הנסיבות המיוחדות של תושבים חוזרים כפי שנפרט להלן, דוח המס השנתי עבורם הינו דוח ייחודי שמערב מספר רב של היבטי מס וביטוח לאומי יחודיים שיש להביא בחשבון וכי אותם שיקולים הינם רחבים ומורכבים מהרגיל.

במאמר זה נסקור את  השיקולים העיקריים והסוגיות הייחודיות שכל תושב חוזר והרואה חשבון שלו חייבים להביא בחשבון בעת הכנת הדוח מס שנתי (דוח 1301 ליחיד על כל נספחיו, לרבות נספח ד’ שמתייחס להכנסות מחו”ל ולמס זר שמשולם וטופס 150 שיש לצרף לדוח).

הערה מקדימה- דוח שנתי לעומת הצהרת הון:

מאמר זה אינו מתייחס להצהרת הון אלא לדוח מס שנתי 1301 שמוגש מדי שנה. הצהרת הון היא דוח שנדרש במפורש על ידי רשות המסים ולא דוח שמוגש על ידי התושב חוזר מדי שנה. אין להגיש הצהרת הון ללא דרישה מפורשת של רשות המסים. הצהרת הון, להבדיל מדוח שנתי , היא הצהרה שכוללת כלל הנכסים והתחייבויות של האדם במסגרתה חייב הנישום להצהיר, לדרישת רשות המסים, על כל נכסיו הן בישראל והן בחו”ל– לגבי הפטור לתושב חוזר ותיק מלכלול נכסים בחו”ל במסגרת הצהרת ההון ראה בהמשך.

לעומת זאת, דוח שנתי הוא דוח שיש להגיש לגבי הכנסות מחו”ל (להבדיל מנכסים והתחייבויות) שמספרו 1301 עבור יחידים. לדוח יש לצרף מספר נספחים שהחשובים מבינם בהקשר הזה הוא נספח ד’ ו טופס 150.

נספח ד – הוא נספח לדוח השנתי 1301 שכולל פירוט לגבי הכנסות שהופקו מחו”ל הכלולות בדוח ואת המס הזר שיש לקזז כנגד המס הישראלי. (לגבי פטור לתושב חוזר ותיק -ראה בהמשך).

טופס 150 – הוא טופס שמצורף לדוח השנתי ואשר מפרט את כלל החברות הזרות שהאדם מחזיק, סוג התאגיד, אחוז האחזקה, היותו שקוף לצרכי מס, כתובת ומועד הקמה. (לגבי פטור לתושב חוזר ותיק -ראה בהמשך).

מועד הגשת דוח מס שנתי על ידי תושב חוזר: הדוח השנתי לשנת 2019 יוגש  עד חודש יוני 2020 (למי שאינו חייב בהגשת דוח מקוון) ועד יולי 2020 (למי שחייב בהגשת דוח מקוון ) וזאת בהתאם לדחייה שהעניק רשות המסים לאור משבר הקורונה).

ולהלן רשימת השיקולים המיוחדים שיש להביא בחשבון בעת הגשת דוח מס שנתי על ידי תושב חוזר:

 

1.    שלב מקדים – הכרעה משפטית בשאלת הניתוק תושבות מס הכנסה וביטוח לאומי עד החזרה,  מועד ניתוק התושבות, במועד החזרת התושבות:

השלב הראשון לגבי תושבים חוזרים הוא להתחיל בהכרעה כוללת לגבי הסטטוס שלו בשנים בהן הוא גר בחו”ל ומתן מענה לכלל השאלות שלהלן:

1. האם הנישום אכן היה תושב חוץ וביצע ניתוק תושבות מלא מישראל? האם טענתו זו של התושב החוזר מבוססת מספיק בכדי לשקף אותה בדוחות? האם היא נתמכת בחוות דעת משפטית לגבי התושבות (לקבלת חוות דעת משפטית ניתן לפנות אלינו).

2.     מהי הנקודה בזמן שהתושב חוזר ביצע ניתוק תושבות מישראל וכבר מסווג כתושב חוץ לצרכי מס?

3.     באיזה נקודת זמן הוחזרה התושבות שוב (תושב חוזר)?

4.     האם התושב החוזר זכאי להטבות במס כתושב חוזר או של תושב חוזר ותיק, כהגדרת מונחים אלה בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה?

מהתשובות לשאלות לעיל נגזרת האסטרטגיה כולה לגבי דיווחים בישראל לרשויות השונות -כפי שנפרט בהמשך.

2.      “העבר קודם לעתיד”:

לאחר ניתוח השאלות לעיל יש לבצע בדיקה לגבי העבר (היינו – לגבי השנים בהן התושב החוזר  גר בחו”ל ולא דיווח על הכנסותיו ונכסיו בחו”ל). סוגיה זו חשובה ביותר וזאת מאחר והגשת הדוח השנתי כעת בשם הלקוח עלולה לשים אותו על הרדאר של רשות המס שעלולה בתורה לבדוק את ההתנהלות והדיווחים, והסטטוס של לצרכי מס בעבר ואת העובדה שהאדם לא הגיש דוח בישראל. במילים אחרות, שלב זה הוא בבחינת “ניקוי שולחן” שמחייב בדיקת חובת הגשת דוח מס שנתי על ידי תושב חוזר בעבר.

על כן, יש לוודא שתושב החוזר אכן ניתק תושבות באופן מלא ונכון מהרשויות וכי הוא קיים את כלל חובותיו בתקופת מגוריו בחו”ל והיותו תושב חוץ.

כך למשל, אדם שעשה רילוקיישן לחו”ל בשנת 2016 וחזר לישראל בשנת 2019 יש לוודא היטב וכשלב ראשון כי הוגשו על ידו דוחות ניתוק תושבות כנדרש לפי תיקון 223 לפקודה לגבי התושבות שלו לשנים 2016-2019 וכי ערוך לוויכוח עם הרשויות, ככל שיתעורר, ומגובה בחוות דעת משפטית מתאימה. ככל שלא הוגש דוח, ככל שקיימת חובה,  יש להגישו בהקדם – להרחבה לגבי תיקון 223 והתנאים להגשת דוח לחץ כאן.

כנ”ל, אדם שהיגר באמצע שנת 2018 וחזר  באמצע שנת 2019 קיים ספק רב כי בכלל ניתק תושבות מישראל לאור שהותו הקצרה בחו”ל, ובשים לב שלעמדת רשות המסים ניתוק תושבות מותנה מגורים של 3-4 שנים לפחות. משימה אפשרית ותלויה בנסיבות אך אינה קלה. ככל שמתברר שאותו אדם לא ניתק תושבות אז יש להגיש דוחות גם לשנת 2018 על ההכנסות בחו”ל. ככל שהאדם ניתק תושבות למרות אורך התקופה הקצר אז יש להעניק לו את ההגנות הנדרשות (כגון חוות דעת משפטית) ולוודא שהוא הגיש דוחות ניתוק תושבות כנדרש לפי תיקון 223 לפקודה לגבי העבר.

רק לאחר מכן יש לבחון הגשת דוח מס שנתי על ידי תושב חוזר בעתיד.

3.   בדיקת הצורך בהגשת דוח חלקי לשנת 2019 ודוח לפי תיקון 223 לפקודה -חזרה או עזיבה במהלך שנה:

ככל שהחזרה לישראל הייתה במהלך שנת מס יש להכריע בשאלה האם בנוסף לדוח מס השנתי הרגיל יש לצרף דוחות נוספים (כגון טופס 1348 ודוח מילולי) לפי תיקון 223 לפקודה לגבי חלק השנה שהאדם היה תושב חוץ. יוזכר כי, אדם שטוען כי  אינו תושב מס בישראל בחלק מהשנה (ולכן לא דווח על הכנסותיו עד לחזרתו לישראל) ומתקיימת לגבי חזקת תושבות באותה שנה יהיה חייב להגיש דוח מיוחד ככל שהוא מקיים אחד משני התנאים להלן:

1. הוא שהה בשנת המס מעל ל 183 ימים

2.הוא שהה בשנת המס מעל ל 30 ימים ומעל ל 425 ימים בשלוש השנים הקודמות במצטבר.

כך למשל אדם שחזר לישראל בחודש אפריל 2019 סביר להניח כי יהיה יהיה חייב בהגשת דוח מיוחד לשנת 2019 מאחר ושהה בישראל מעל ל 183 ימים כך מתקיימת לגביו חזקת התושבות לגבי כל שנת המס 2019. במילים אחרות, מאחר ומתקיימת לגביו חזקת תושבות בשנת 2019 יש לוודא שהחזקה נסתרת ולהגיש דוח מיוחד (כגון טופס 1348 ודוח מילולי לדוח 1301).

3.     פיצול נכון של ההכנסות בין התקופה שלפני לתקופה שאחרי החזרה לישראל:

לאחר שהכרענו במועד החזרת התושבות מס ובסיווגו  של האדם תושב חוב חוץ בתקופה מסויימת אז יש להכריע בשאלה איזה הכנסות חייבות להיכלל בדוח ואיזה הכנסות אינן חייבות בדיווח. לצורך זה יש  לפצל את ההכנסה בין שתי תקופות שונות:

א.    הכנסה שנבעה לפני החזרה לישראל (בתקופה שהאדם היה עדיין תושב חוץ ) – הכנסה זו אינה חייבת בדיווח ואינה חייבת במס, ובלבד שהוא תושב חוץ באותה תקופה.

ב.     הכנסה שנבעה אחרי החזרה לישראל (בתקופה שהוא כבר נחשב כתושב ישראל): הדין הישראלי יחול רק על ההכנסות האלו.

הפיצול בין התקופות וההכנסות אינו פשוט כלל וכלל. הפיצול של ההכנסות יעשה בדרך כלל לפי מועד קבלת ההכנסה (בסיס מזומן) ולגבי רווחי הון ממכירת נכס לפי מועד המימוש של נכס. מנגד הפסדים והפסדי הון בחו”ל שצמחו לפני החזרה לישראל אינם ניתנים לקיזוז כנגד רווח שחייב במס בישראל.

כך למשל: נניח שאדם חזר לישראל ביולי 2019 וקיבל הכנסות מדיבידנד בחו”ל בחודש אפריל 2019. במקרה כזה ההכנסה כולה תיוחס לחו”ל ולא תדווח בדוח ולא תחוייב במס בישראל מאחר והיא התקבלה לפני החזרת התושבות מס הישראלית. אין למשל לחלק הדיבידנד חצי חצי בין ישראל לחו”ל ולדווח על החצי שמיוחס לישראל. חלוקה זו עלולה פגע בתושב החוזר ומיותרת.לגבי תושבים חוזרים הזכאיים להטבות במס – ראה בהמשך.

דוגמא נוספת מורכבת יותר היא מצב שאדם חוזר לישראל כהוא מחזיק במניות / אופציות ממעסיקו הקודם (RSU) מכוח תכנית ESOP למשל כשרק חלק מהמניות או הזכויות הבשילו והחלק האחר הבשיל בישראל. דוגמא זו מורכבת שרק מעידה על מורכבות הסוגיה וכי לוודא שהחלוקה תהיה מיטבית עבור התושב החוזר.

כנ”ל- פיצויי פרישה ששולמו בפועל אחרי החזרה לישראל אך עבור תקופת עבודה לפני החזרה. האם לדווח על ההכנסה הזו או שמלא לא!.

4.     תחולת ההטבות מס והזכויות של תושבים חוזרים ששהו מעל לשש שנים:

לגבי תושב חוזר הפטור ממס לפי סעיף 14 (הכנסה פירותית) או סעיף 97 לפקודה (רווחי הון) יש לבצע פיצול נוסף של ההכנסות. לאחר שאיתרנו את ההכנסות שמתייחסות לתקופה לאחר החזרה לישראל – יש לבצע חתך נוסף:

1.     הכנסות שמקורן בחו”ל פטורות ממס לפי סעיף 14 וסעיף 97 לפקודה.

2.     הכנסות שמקורן בישראל חייבות במס –הכנסה שלא זכתה לפטור מכוח סעיף 14 או 97 תהיה חייבת במס.

הפיצול אינו משימה טכנית אלא מהותית ומורכבת וקיימים לא מעט וויכוחים עם רשות המס. נתייחס כאן רק לשתי דוגמאות שיבהירו עומק הוויכוח- ראה פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין יהודה תלמי לגבי הפטור. למען הגילוי הנאות אציין כי המערער מיוצג על ידי בערעור לבית המשפט העליון לאחר שהפסיד בבית המשפט המחוזי (המערער לא יוצג על ידי בבית המשפט המחוזי)

נדגיש שוב כי יש לוודא שהתושב החוזר עונה על הגדרת תושב חוזר או תושב חוזר ותיק הזכאי להטבות. סיווג זה מחייב ניתוק תושבות מלא לאורך שש שנים או 10 שנים רצופות. מצבים בהם התושב החוזר שילם ביטוח לאומי מינימלי, היה סטודנט/חוקר/פוסט דוקטור בחלק מהתקופה, לא דיווח על הכנסותיו למדינה בה גר, שמר על דירה בישראל או משפחתו המשיכה לגור בישראל (במהלך השנים הראשונה או לאורך כל התקופה) מחייבים בדיקה זהירה.

5.     להיזהר- הפטור ממס הכנסה לתושבים חוזרים לא חל תמיד:

רשות המסים פירסמה חוזר שמספרו  1/2011 (לחץ כאן לעיון בחוזר) וקבעה כי הפטור יחול רק לגבי הכנסות מביצוע עבודה או שירות בחו”ל ולא בישראל. היינו, יש לפצל את הכנסות מעבודה (שכירים) והכנסות ממשלח או עסק (עצמאיים) כלהלן:

א.    יש לחלק את ההכנסה לפי ימי עבודה בפועל בישראל לעומת ימי עבדה חו”ל. יש לייחס לישראל הכנסה יחסית לפי סך ימי העבודה בישראל ביחס לכלל ימי העבודה- הכנסה זו תהיה חייבת במס. מנגד יש לייחס לחו”ל הכנסה ביחס לימי העבודה בחו”ל- הכנסה זו תהיה פטורה ממס בידי תושב חוזר ותיק.

ב.     בחוזר גם נקבע כי ככל שימי העבודה בחו”ל אינם עולים על ששים ימים אז הם שוליים ויש להתעלם מהם ולייחס כל ההכנסה לישראל ולחייבה במס. עמדה זו אינה נראית לנו ולדעתנו במקרים מתאימים אפשר לחרוג ממנה בדוח השנתי.

יחד עם זאת, לדעתנו במקרים מתאימים אפשר לאמץ בדוח חלוקה אחרת מטיבה יותר מחלוקת הימים באופן טכני. חלוקת הימים אינה צודקת במספר רב של מקרים ויש לבדוק הצורך והאפשרות לסטות ממנה- ראה פסק דין יהודה תלמי בעניין זה. יש לבדוק האפשרות לעשות שימוש בזאת.

דוגמא ראשונה:

רוני הוא תושב חוזר ותיק הזכאי לפטור על הכנסותיו בחו”ל. רוני מספק שירותי פיקוח על פרוייקטים עבור לקוחות זרים ומחייב אותם לפי ימי עבודה בפועל. לצורך עבודתו מבצע רוני עבודות הכנה מישראל ואז הוא טס לחו”ל ומבצע שם עיקר העבודה אם כי ימי הנוכחות בחו”ל אינם משמעותיים (נניח 50 ימים בשנה).

היינו, לפי עמדת רשות המס כיום ההכנסה כולה חייבת במס בידי מאחר ולרוני יש פחות מששים יום בחו”ל!. האומנם? תוצאה זו קשה ביותר עבור רוני. עולות שאלות רבות בסוגיה זו כגון:

1. האם לקבל עמדת רשות המס ולדווח על כל ההכנסה כהכנסה חייבת במס ללא כל פטור?

2. או שמא יש לדווח על ההכנסה כפטורה ממס, כולה או חלקה בכל זאת?

3. האם קיימת דרך חלוקה נכונה יותר של ההכנסות הסוטה מחלוקת ימים פשוטה שאינה משקפת את מהות העבודה ואינה נותנת משקל גבוה יותר לימים בחו”ל בהם מבוצעת העבודה?

4. האם ניתן לדווח בצורה אחרת?

5. האם בעקבות משבר הקורונה ואי יכולתו של רוני לטוס לחו”ל ניתן לחרוג מעמדת רשות המסים לגבי מבחן החלוקה של הימים. אחרת – יפגע הפטור באופן טוטאלי מאחר והעבודה או השירותים יבוצעו אך ורק מישראל.

דוגמא שניה:

יפית הינה תושב חוזר שחזרה לישראל אחרי 7 שנים ומחזיקה בחברה בחו”ל.  לפי עמדת רשות המס מאחר והניהול ושליטה על החברה עובר לישראל לאחר שיפית חזרה לישראל אז יפית עלולה לאבד את הפטור שנקבע בסעיף 14 להכנסות מדיבידנד שהיא תמשוך מהחברה.

4.     הפטור ממס לחברות זרות בבעלות תושבים זרים לא יחול במספר מקרים שיש להיזהר מהם:

שלילה הפטור במקרה של ביצוע פעילות בישראל מתושב חוזר ותיק (ראה לעיל) חלה גם אם התושב חוזר מחזיק בחברה זרה שהיא זו אשר מבצעת את העבודות /השירותים עבור לקוחות זרים. רשות המס מפעילה את הנוסחה לעיל (חלוקת הימים) גם לגבי חברות שמוחזקות על ידי תושב חוזר ותיק ומחייבת את רווחי החברה ואת הדיבידנד ממנה במס בישראל על אף הפטור מדיבידנד .

5.     העברת כספים לישראל:

שיקול נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא היכולת של התושב חוזר בעתיד להביא ולהעביר את הכספים שצבר בחו”ל (או יצבור בעתיד) לישראל מחו”ל, בשים לב שכספים אלו לא דווחו בעבר לרשויות המס בישראל. יש לוודא שדרכו של התושב החוזר להעברת הכספים מחו”ל תהיה קלה מול רשויות המס והבנקים הישראלים. לסוגיה זו יש לתת את הדעת כבר בהתחלה ובשלב הכנת הדוחות ולא להתמהמה עד שתתעורר בעיה.

6.     תכנון מס יעיל:

הדוגמאות לעיל מחדדות גם את הצורך בביצוע תכנון מס יעיל עבור תושבים חוזרים בכדי לוודא שהם לא משלמים מסים מיותרים בישראל או בכל מדינה אחרת. זו שלב קריטי עבור תושבים חוזרים. יש לבצע תכנון לכלל הפעילות וכלל ההכנסות שלהם לצורך גם ניצול הפטורים לפי החוק וגם מניעת תאונות מס. גם עבור תושב חוזר (גם אלו ששהו פחות משש שנים) שאינו תושב חוזר ותיק (שהה מתחת לעשר שני) יש לראות אם אפשר לבצע תכנון מס כך שהפעילות ללא תתחייב במס בישראל או תתחייב במינימום מס. לגבי חברות זרות בבעלותם יש להיזהר ממבחנים כמו מבחן הניהול ושליטה ומבחן מוסד הקבע שעלולים להביא לחיוב במס בישראל לגבי הרווחים של החברה והדיבידנדים ממנה-

7.     זיכוי של מס זר ומניעת כפל מס:

לאחר שאיתרנו איזה הכנסות מחו”ל מחוייבות להיות מדווחות בישראל וחייבות במס בישראל יש לוודא שהמס הזר שמשולם, ככל ששולם, מקוזז כנגד המס הישראלי. אחרת ייווצר כפל מס בין המדינות.

המקרים של חשש לכפל מס רבים ויש להיזהר מהם. רק נביא דוגמא אחת להבהרת התמונה.

נניח שעירן חזר לישראל במרץ 2019 מארה”ב לאחר שבע שנים והוא נחשב כתושב ישראל החל מאותו יום. נניח גם שעירן המשיך לקבל שכר מארה”ב מהמעסיק האמריקאי שניכה לו מס אמריקאי והמס נרשם לו בדוח W2 (דוח 106 במתכונתו האמריקאית)

בדוגמא הזו קיים חשש שההכנסות של עירן אחרי החזרה (אחרי מרץ) חייבות במס בישראל וחייבות להיכלל בדוח השנתי לשנת 2019. אם זה נכון – המס האמריקאי לא יתקבל כזיכוי כנגד המס הישראלי! וייווצר כפל מס וזאת על אף קיומה של אמנת המס בין ארה”ב לישראל וזאת מאחר ולפי האמנה רוני יהיה חייב במס דווקא בישראל קודם מאחר והוא עבד בה מעל 183 ימים. היינו –  אמנת המס מעניקה דווקא לישראל זכות המסוי הראשונה של הכנסות עבודה גם אם משלם השכר הינו מעסיק אמריקאי.

את הבעיה הזו חובה לפתור.

8.     חבות תשלום ביטוח לאומי על הכנסות מחו”ל:

רוב האנשים שוכחים כי אין פטור לתושבים חוזרים או תושבים חוזרים ותיקים לגבי הכנסותיהם מחו”ל, בשונה מהפטורים הנדיבים שניתנו במס הכנסה. לעמדת המוסד לביטוח לאומי הכנסותיו של תושב חוזר חייבות בביטוח לאומי מלא. היינו, לעיתים קרובות עולה כי ההכנסה פטורה ממס אבל חייבת לכאורה בביטוח לאומי. במספר רב של דוחות עבור תושבים חוזרים ראינו שהדיווח נעשה ללא מתן הדעת לחבויות ביטוח לאומי שתצוף בשיעור של 12%-17%.

יש לחשוב היטב על הביטוח לאומי. אין להתמקד במס הכנסה בלבד. לעיתים הביטוח לאומי הינו יותר משמעותי. יש להיזהר עת רושמים את ההכנסה בדוח מתוך הנחה שזה פטור ולבדוק שהתכנון לוקח בחשבון הפחתה של הביטוח לאומי.

9.     אחזקה בחברות שקופות מסוג LLC:

ישראלים רבים שחוזרים לישראל (בעיקר מארה”ב) מחזיקים בחברות שקופות לצרכי מס במדינות אחרות (כגון LLC).עד החזרה זה לא עניין את מדינת ישראל. אך עם החזרה לישראל יש לתת את הדעת גם לדין המס הישראלי. והבעיה היא שאותן חברות ככלל אינן שקופות בישראל אלא מהוות חברות רגילות. הבדל זה בין הדין הקודם, בין הדין האמריקאי ובין הדין הישראלי, עלול להיות מתכון להרבה כשלי ומלכודות מס ועלול להביא לכפל מס.

נציין כי תושב ישראל אשר מחזיק בחברת LLC ומעוניין לבקש שתהיה שקופה גם בישראל לצורך זיכוי המס ששולם בארה”ב נגד הרווחים שהוא מושך מה LLC חייב לבקש את ההשקפה בדוח המס השנתי הראשון שלו שכולל את ה LLC וזאת בהתאם לחוזר מס הכנסה 5/2004 -זיכוי ממס זר לתושב ישראל המחזיק בLLC
על כן, כבר בדוח המס השנתי הקרוב יש לשקול האם כדאי מבחינת התכנון הכולל שהחברה תהיה שקופה לצרכי מס בישראל. אם כן אז יש לבקש זאת מפורשות בדוח המס השנתי .

10.  לשקול דרישת שנת הסתגלות:

כידוע, תושב חוזר ותיק (היינו- ניתק תושבות מס במשך 10 שנם לפחות) זכאי לבקש שנת הסתגלות בהתאם לסעיף 14 לפקודה. במהלך שנה זו התושב החוזר אינו נחשב כתושב ישראל לצרכי מס. שנת ההסתגלות מגלמת יתרונות מס אך גם חסרונות מס (למשל היעדר תחולת אמנות המס של מדינת ישראל בשנה זו או למשל לגבי הכנסות מעבודה /עסק בישראל לא יהיה זכאי התושב החוזר לנקודות זיכוי).

את הבקשה לשנת הסתגלות יש להגיש תוך 90 ימים מיום החזרה לישראל.

על כן, חשוב מאד לשקול כדאיות, יתרונות וחסרונות הגשת בקשה כזו לגבי כל אדם בנפרד לפי נסיבותיו. ואם כדאי אז יש להזדרז ולהגיש את הבקשה.

11.  האם לנצל את הפטור מדיווח על הכנסות ונכסים בחו”ל:

בתיקון 168, נחקק סעיף 134ב לפקודה, אשר מעניק פטור מדיווח לתושב חוזר ותיק ועולה חדש בקשר להכנסותיו ונכסיו בחו”ל וזאת במשך עשר שנים מיום החזרה או העליה לישראל.

 הפטור מדיווח אינו חל  לגבי נכסים והכנסות בישראל או לגבי הכנסות מחו”ל שאינן פטורות ממס. היינו, ככל שלתושב חוזר ותיק ישנן הכנסות החייבות במס אז הוא יהיה חייב להגיש דוח לגבי הכנסותיו. כנ”ל, הפטור אינו חל במקרים בהם מבקש התושב החוזר לחייב את הכנסותיו במס. מקרה נוסף שלעמדת רשות המס הפטור מדיווח אינו חל על תושב חוזר ותיק הוא המקרה שבו קיימת הכנסה מעורבת שחלקה פטור וחלקה חייב במס.

בתום תקופת עשר השנים תסתיים גם תקופות הפטור מהגשת דוח יהיה התושב החוזר ותיק חייב לדווח על כלל נכסיו והכנסותיו בחו”ל – דבר שמעלה חשש אצל רבים בשאלה מה יעשו רשויות המס בתום תקופת הפטור- ניתן לפנות אלינו בנדון.

חשוב לזכור כי הפטור מדיווח חל לא רק לגבי דוחות המס השנתיים (דוח 1301 כולל טופס 150 בו מדווחים על אחזקה חברות זרות), אלא גם בהצהרות הון (מכוח סעיף 135 לפקודה) ובדוחות 5329 שלעיתים דורשת רשות המס מהתושב החוזר ותיק להגיש.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לאור הקשיים הרבים (בפרקטיקה) שעלול להיתקל בהם תושב חוזר ותיק בבואו לעשות שימוש בכספים הלא מדווחים בשום מדינה ו/או הלא מדווחים בישראל ו/או בהעברת כספים מחו”ל לישראל (דרך הבנקים הישראלים) והבעיה שעלולה להיווצר בתום תקופת הפטור מדיווח יש לשקול בכובד ראש לוותר על הפטור שמוענק בחוק ולדווח בכל זאת על הנכסים והכנסות למרות הפטור מדיווח. כמובן, יש לעשות זאת במקרים המתאימים ובזהירות רבה וכשלא קיימות חשיפות מס להטלת מס מצד רשויות המס בישראל ו/או בעולם – ניתן לפנות אלינו בנדון.

מנגד, יש להביא את השיקול של ביטוח לאומי ומס בריאות שהזכרנו לעיל. רוב האנשים שוכחים כי אין פטור מפורש בחוק לתושבים חוזרים או תושבים חוזרים ותיקים לגבי הכנסותיהם מחו”ל, בשונה מהפטורים הנדיבים שניתנו במס הכנסה. היינו, לעיתים קרובות עולה כי ההכנסה פטורה ממס אבל עלולה להיות חייבת בביטוח לאומי. במספר רב של דוחות עבור תושבים חוזרים ראינו שהדיווח נעשה ללא מתן הדעת לגבי חבויות ביטוח לאומי שתצוף בשיעור של 12%-17%.

יש לחשוב היטב על הביטוח לאומי ומס בריאות בטרם תתקבל החלטה האם לדווח או שלא לדווח על הכנסה פטורה. אין להתמקד במס הכנסה בלבד. לעיתים הביטוח לאומי הינו יותר משמעותי. יש להיזהר עת רושמים את ההכנסה בדוח מתוך הנחה שזה פטור ולבדוק שהתכנון לוקח בחשבון הפחתה של הביטוח לאומי.

טופס 150 לדוח השנתי – דיווח על אחזקה בחברות זרות:

במסגרת הדוח השנתי יש לכלול טופס 150 בו אדם מדווח על חברות זרות שהוא מחזיק במניות שלהן – לעיון בטופס לחץ כאן.

תושבים חוזרים רבים משום מה שוכחים לצרף דוח זה מתוך הנחה שהחברות בבעלותו הינן חברות זרות שאינן חייבות במס. אולם, יש לזכור כי גם אם החברה עצמה הינה חברה תושבת חוץ לאור מבחן הניהול ושליטה (להרחבה לחץ כאן) עדיין יש לכלול אותה בטופס 150 למעט אם קיים פטור לתושב חוזר ותיק שהוא מחליט לנצל אותו ולא לדווח –  ראה לעיל.

חשוב בנוסף לזכור כי גם חברת LLC צריכה להיות מדווחות בטופס 150 למרות שהיא אולי שקופה לצרכי מס. יתרה מכך, ככל שהאדם מעוניין שחברה מסוג LLC תהיה שקופה גם בדין המס הישראלי יש לבקש בדוח הראשון שלו שהחברה תהיה שקופה לצרכי מס בישראל. ואם כן אז יש לבקש זרת מפורשות בדוח המס השנתי – להתלבטויות בשאלה זו ראה לעיל.

12.  לבדוק הצורך בפתיחת תיק במס הכנסה, במס ערך מוסף ובביטוח לאומי ולא רק הגשת דוח שנתי:

כל תושב חוזר חייב לבדוק את חובתו לפתוח תיקים במס הכנסה, מס ערך מוסף וביטוח לאומי מייד לאחר הגעתם לארץ. חובה זו שונה מהחובה להגיש דוחות מס שנתיים. אי פתיחת תיק כשקיימת חובה לפתוח תיק הינה עבירה פלילית.

האמור לעיל נכון גם לגבי תושב חוזר הפטור ממס. תושבים חוזרים סוברים לעיתים בטעות שאין מצב שהם יהיו חייבים לפתוח תיקים אצל הרשויות בישראל. אך אין זה המצ”ב. להלן נתייחס לחובת פתיחת תיקים אצל הרשויות השונות בידי תושב חוזר:

פתיחת תיק במס הכנסה:

על פי חוק אדם שיש לו עסק עצמאי (למכירת סחורות ו/או למתן שירותים) או משלח יד חייב לאלתר לפתוח תיק שוטף במס הכנסה –  ולא רק לדווח בסוף השנה. כל תושב חוזר חייב לקיים חובה זו בין אם ההכנסות מישראל ובין אם מחו”ל.

במאמר מוסגר נציין כי שכיר שכל הכנסתו הינה מעבודה והמעסיק שלו הינו תושב זר ואינו מנכה לו מס בישראל חייב לדאוג לדיווח ולתשלום המס בעצמו. אך חובת הדיווח למס הכנסה היא בסוף השנה ולא על ידי פתיחת תיק שוטף.

ישנו פטור אחד מחובה זו הרלוונטית אך ורק לתושב חוזר ותיק (שביצע ניתוק תושבות מלא מישראל מעל עשר שנים -תושב חוץ) וזאת אם כל הכנסתו פטורה ממס ומדיווח. היינו, הפטור מפתיחת תיק לגבי תושב חוזר שהוא עצמאי חל במקרה שכלל ההכנסות והפעילות שלו מתנהלים בחו”ל בלבד . ככל שהפעילות כעצמאי או כשכיר מתבצעת מישראל (כמו מתן שירותים לתושבי חוץ כשהעבודה, כולה או חלקה, מתבצעים מישראל) יש לפתוח תיק ובמסגרתו לדווח על הפעילות וההכנסות שמיוחסות לישראל. שאלת חלוקת ההכנסות והפעילות לישראל וחו”ל אינה שאלה קלה כלל וכל מקרה יקבע לגופו ראה הרחבה בנושא לעיל .

איך פותחים תיק במס הכנסה?

פתיחת התיק נעשית על ידי פניה לרשות המס והגשת טופס 5329 עבור יחיד.

פתיחת תיק במס ערך מוסף:

על פי החוק כל אדם (יחיד, חברה לרבות חברה זרה) שמבצע עסקאות חייבות במע”מ חייב לפתוח תיק במע”מ (כעוסק מורשה או עוסק פטור ולהנפיק חשבוניות מס או חשבוניות עסקה (לא חשבונית מס -לגבי עוסק פטור).

חובה זו חלה לגבי כלל תושבי ישראל, לרבות תושבים חוזרים מיום הגעתם לישראל ככל שיש להם פעילות חייבת במע”מ. פעילות חייבת במע”מ היא פעילות של מכירת או השכרת נכסים בישראל, יצוא נכסים מישראל ו/או פעילות שמתנהלת בחלקה מישראל (למשל מתן שירותים מישראל). על כן, על פי החוק גם פעילות בחו”ל ( כגון שירותים מישראל או סחר אלקטרוני שמנוהל מישראל) מחוייבת בפתיחת תיק במע”מ. אלא מאי? כלל שכל העסקאות של האדם חייבות במע”מ אפס לפי סעיף 30 לחוק מס ערך מוסף (למשל שירותים רק ללקוחות שהם תושבי חוץ שאין להם נוכחות בישראל ושהשירותים מתייחסים לנכסים מחוץ לישראל בלבד) קיים סיכויי שלא יהיה צורך בפתיחת ורישום תיק במע”מ לפי עמדת רשות מע”מ – אפשר לפנות אלינו ביעוץ בסוגיה זו.

יושם אל לב כי הפטור של תושב חוזר ותיק אינו חל לגבי מע”מ כך שכעקרון גם תושב חוזר ותיק חייב בפתיחת תיק במס ערך מוסף לגבי פעילות שלו בחו”ל. אלא מאי? כלל שכל העסקאות של האדם חייבות במע”מ אפס לפי סעיף 30 לחוק מס ערך מוסף (שירותים רק ללקוחות שהם תושבי חוץ שאין להם נוכחות בישראל ושהשירותים מתייחסים לנכסים מחוץ לישראל בלבד) קיים סיכויי שלא יהיה צורך בפתיחת ורישום תיק במע”מ לפי עמדת רשות מע”מ – אפשר לפנות אלינו ביעוץ בסוגיה זו.

איך פותחים תיק במע”מ??

פתיחת התיק נעשית על ידי פניה לרשות המס והגשת טופס 821 מע”מ.

פתיחת תיק בביטוח לאומי:

על פי החוק כל תושב ישראל שחייב בביטוח לאומי ואינו שכיר אצל מעסיק ישראלי חייב לדווח על הכנסותיו בעצמו, בין אם הוא עצמאי ובין אם שכיר אצל מעסיק זר.

על כן, כל תושב חוזר חייב לפתוח תיק בביטוח לאומי ולהסדיר את חובותיו בביטוח לאומי.

לגבי תושב חוזר ותיק- כפי שהסברנו לעיל, בניגוד למס הכנסה לא קיים בחוק פטור מפורש לתושב חוזר ותיק מתשלום ביטוח לאומי בקשר להכנסותיו מחו”ל.  במילים אחרות, לגבי הכנסות מישראל קיימת לכאורה חובת פתיחת תיק ודיווח כרגיל. לגבי הכנסות מחו”ל – הסוגיה מורכבת יותר וכל מקרה יוכרע לגופו ועדיף לפנות אלינו להיוועץ בנושא בשים לב לחשיפה הגבוה שעלולה להגיע ל 12%- 17.8% מההכנסות מחו”ל עד תקרת הכנסות של כ 43,000 ₪ לחודש. עובד שצל מעסיק זר נחשב כמי שאינו עובד וחייב בשיעור של 12% מהכנסותיו.

יצויין גם כל אדם שמעסיק בישראל עובד ישראלי חייב לפתוח תיק בביטוח לאומי ולשלם עבורו ביטוח לאומי ומס בריאות.

איך פותחים תיק אישי במוסד לביטוח לאומי?

שים לב, פתיחת תיק עצמאי בביטוח הלאומי הינה נפרדת מרשות המיסים ואינה תלויה בה. כדי לפתוח תיק בביטוח לאומי, יש למלא טופס דין וחשבון רב שנתי (טופס 6101). בטופס יש למלא פרטים אישיים, ופרטים על היקף העבודה הצפוי. בהתאם לפרטים אלה ייקבע סכום דמי הביטוח שעליך לשלם.. יש גם להצהיר על הכנסות צפויות.

יש לבצע הערכה של ההכנסות החייבות בביטוח לאומי ולדווח בטופס. חשוב מאד לכתוב הערכה נכונה ככל הניתן, כיוון שתהיה מבוטח בהתאם להכנסות שעליהן אתה מצהיר וכדי שלא יווצרו חובות בתום השנה. לדוגמה, אם תיפגע בעבודה, דמי הפגיעה מעבודה שתקבל עשויים להיות בהתאם להכנסות שעליהן הצהרת, גם אם ההכנסות שלך היו גבוהות יותר. ניתן לשנות את ההצהרה על ההכנסות פעם בשלושה חודשי בכדי לתקן המקדמות בהתאם. אם בסוף השנה ההכנסות שלך היו נמוכות יותר, יחזיר לך את דמי הביטוח העודפים ששילמת, ואם בסוף השנה ההכנסות שלך היו גבוהות יותר, תידרש לשלם את יתרת דמי הביטוח.

האם חברה זרה בבעלות תושב ישראלי או בבעלות תושב חוזר חייבת בפתיחת תיק ברשויות?

פתיחת תיק ב מס הכנסה לחברה זרה:

 החברה חייבת לפתוח תיק במס הכנסה בעצמה (ללא קשר לבעל מניותיה (גם לגבי פעילותה מחו”ל) אם מתקיים אחד מאלה:

1.     אם החברה נחשבת כתושבת ישראל לצרכי מס  וזאת אם הניהול ושליטה על עסקיה מתקיימים בפועל מישראל על פי מבחן הניהול ושליטה ועל פי מבחיני שוברי השוויון שנקבעו באמנות המס -לחץ להרחבה.

2.     אם החברה אינה מנוהלת ונשלטת מישראל אך היא מפיקה הכנסה עסקית מישראל. לגבי חברה שהיא תושבת מדינת אמנה היא תחוייב במס באם יש לה מוסד קבע בישראל.

3.     אם החברה הפיקה הכנסה חייבת במס בישראל ולא נוכה ממנה מלוא המס על ידי משלם ישראלי.

פתיחת תיק במס ערך מוסף לחברה זרה:

 החברה חייבת לפתוח תיק במע”מ בעצמה (ללא קשר לבעל מניותיה וגם לגבי פעילותה מחו”ל) אם היא  מבצעת פעולה החייבת במע”מ לפי חוק מע”מ וחובת תשלום המע”מ מוטלת עליה על פי תקנות מס ערך מוסף – לצורך זה ראה הרחבה לעיל.

פתיחת תיק בביטוח לאומי לחברה זרה:

חברות פטורות מפתיחת תיק בביטוח לאומי אלא אם היא מעסיקה תושב ישראל בישראל וזאת לצרוך תשלום הביטוח לאומי ומס בריאות עבורו.

13.  חוות דעת משפטית:

חוות דעת משפטית היא הכלי שמגן על אדם שעשה פעולה שעלולה להתברר כלא מוסכמת על ידי רשויות המס מפני הטחת טענות פליליות ו/או הטלת קנסות. על כן במקרים כאלה מומלץ לבקש חוות דעת משפטית (אם כי אינה חובה על פי חוק):

1. הדוחות מס אינם כוללים את כלל ההכנסות מחו”ל לאחר החזרה, לרבות עבור תושב חוזר שמחליט שלא לדווח על הכנסות עסקיות או ממתן שירותים או מסחר אלקטרוני בחו”ל.

2. במקרים בהם התושב חוזר לא דיווח על הכנסות העבר שלו,

3. במקרים שהאדם טוען שהינו תושב חוץ בשנים בהן גר בחו”ל, כשקיים ספק כלשהו (למשל שילם ביטוח לאומי מינימלי באותן שנים).

4. חברה זרה בבעלות תושב ישראל שטוענת שאינה תושבת ישראל ואינה מנוהלת או נשלטת מישראל.

ניתן לפנות אלינו לגבי הגשת דוח מס שנתי על ידי תושב חוזר או עבור בדיקת חובת  פתיחת תיק  ברשויות המס

צור קשר רילוטקס

ניתן להתקשר אלינו למספר 036121919 או להשאיר פרטים ונשוב בהקדם.