השפעת הקורונה על ניתוק תושבות ותושבים חוזרים

מאת: טארק בשיר, עורך דין ורואה חשבון, שותף.

מהי השפעת הקורונה על ניתוק תושבות ותושבים חוזרים? והאם שהייה זמנית בישראל בצל הקורונה משפיעה על התושבות, ניתוק תושבות ועל הזכויות של תושבים חוזרים. יש להיזהר ממצב שבו שהייתך הזמנית בישראל, בשל אורכה או מאפייניה (זיקות שאתה יוצר לישראל), תביא לסיווגך כאדם שגר בישראל וכתושב מס או ביטוח לאומי בישראל.

ישראלים רבים ברחבי העולם חזרו לישראל (או “נתקעו” בישראל) בשל התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם. חלקם החליטו להקדים את החזרה לישראל, חלקם חזרו זמני לישראל עד שיעבור זעם וחזרו לישראל וחלקם חזרו לישראל זמנית אך לבסוף החליטו להשתקע בישראל ולהיחשב “כתושב חוזר”.

נשאלות שאלות רבות בקשר לסוגיית השפעת הקורונה על ניתוק תושבות ותושבים חוזרים ועל התושבות מס וביטוח לאומי כגון: האם השהייה הזמנית בישראל בעקבות התפשטות נגיף הקורונה משפיעה על התושבות מס או תושבות ביטוח לאומי ועל הניתוק תושבות לאחר ההגירה או הרילוקיישן?, האם עלולה לחול חובות דיווח כלשהן בישראל בעקבות אותה שהייה בישראל והאם שהייה זמנית בישראל  משפיעה על הזכאות להטבות במס של תושב חוזר או תושב חוזר ותיק לפי סעיף 14 או סעיף 97 לפקודה?.

נצייין כי מזכירת ארגון ה OECD פירסמה ב 3.4.2020 עמדתה בסוגיית השפעת הקורונה על התושבות לצרכי מס  (שאינה עמדה מחייבת של הארגון כולו) תחת הכותרת ” OECD Secretariat Analysis of Tax Treaties and the Impact of the COVID-19 Crisi ” – לעיון בנייר עמדה לחץ כאן בה המליצה למדינות שלא לסווג יחידים “שנתקעו” בשטחן בשל הנגיף. ואולם במאמר שפורסם בעיתון גלובס לאחרונה נאמר כי רשות המס בישראל בדעה שאותה עמדה של מזכירת הארגון העולמי אינה מחייבת את ישראל, כי היא תפעיל את החוק הישראלי ובהתאם לנסיבות ובכל מקרה העמדה חלה רק לגבי אנשים “שנתקעו” בישראל בשל ביטול טיסות וכדו אך לא אם חזרו לכאן מבחירה!.

כמובן יש מספר תרחישים אפשריים שאין אפשרות לכסותם במאמר זה אך נתייחס לשיקולים העיקריים שיש להביא בחשבון על פי הפסיקה והדין הישראלי.

כידוע, הכללים הם כאלה:

1. סיווג של תושב ישראל לצרכי מס ולצרכי ביטוח לאומי נגזר מיישום מבחן מרכז החיים ומבחן מירב הזיקות. היינו, אם בתקופה זו שוהה האדם בישראל בשל התפשטות נגיף הקורונה תושבותו תוכרע לפי מבחן מרכז החיים שלו ולפי הזיקות שלו בישראל.

ימי השהייה בישראל בשל הקורונה הם נתון שאין להתעלם ממנו ואדם יכול להיות מסווג כתושב מס ו/או ביטוח לאומי בשל כך. מנגד אין בעצם העובדה שהאדם שוהה כעת בישראל בכדי להכריע אותו ולסווגו אוטומטית כתושב מס בישראל וכמי שחזר לישראל. כל מקרה יבחן לגופו.

2.  בפסיקה הישראלית נדון מקרה שבו אדם “נתקע” בישראל בשל צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן נגדו.   בית המשפט ציין שם, כהערת אגב, כי נוכחות כפוייה בישראל אינה מביאה בתנאים מסויימים לסיווג האדם נגדו ניתן הצו כתושב ישראל ובלבד שבמהלך אותה תקופה האדם אינו יוצר נוכחות קבע ומרכז חיים בישראל. האם המשך דומה לנמשל? והאם יקבע כי אותה מסקנה תחול גם אם השהייה בישראל נבעה בשל הקורונה ?. שאלה מעניינת שאין תשובה לגבי אך לנו נראה שיש לענות עליה בחיוב, בנסיבות המתאימות.

3. קבלת ההטבות במס של תושב חוזר ותושב חוזר ותיק מותנית בכך שהיחיד השלים תקופה “ניתוק תושבות מלא” לצרכי מס שאינה קצרה משש שנים לגבי תושב חוזר ועשר שנים לגבי תושב חוזר ותיק לאחר ההגירה או הרילוקיישן לחו”ל.

במקרה שהיחיד שוהה בישראל בתקופה זו קיימת חשיפה כי רשות המס תטען כי בתקופת שהותו של היחיד בישראל הוא נחשב כתושב מס בישראל החייב כבר במס בישראל. לגבי תושבים חוזרים – טענה כזו עלולה להביא לקטיעת רצף התקופה בה הוא נחשב כתושב חוץ לצורך ספירת השנים לצורך סיווגו כתושב חוץ. חשיפה דומה קיימת לגבי המוסד לביטוח לאומי.

למשל, יוסי עשה רילוקיישן או הגירה לסין בשנת 2016 והחליט לשהות לאחרונה בישראל עד שהסכנה של נגיף הקורונה תחלוף.  ברי, כי באם יקבע כי מרכז חייו של יוסי בתקופה זו הינו בישראל וכי הוא נחשב כתושב מס ישראל באותה תקופה אז עלול יוסי לאבד את ההטבות במס כתוצאה מאי סיווגו כתושב חוזר או תושב חוזר ותיק והוא יצטרך לצבור תקופה זו מחדש!. כמו כן, במקרה כזה יחשב יוסי כתושב ישראל החייב במס בגין הכנסותיו בחו”ל – אלא אם חל פטור ממס של תושב חוזר.

במטרה להקטין את הסיכון לעיל יש ליישם את הכללים האלה שמתייחסים למבחן מרכז החיים:

1. לקצר את תקופת השהות בישראל למינימום ההכרחי ולא מעבר לנדרש.

2. להימנע מיצירת מצב שבו ניתן לטעון כי מרכז החיים של היחיד הינו בישראל.

נציין כי, תקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס”ו-2006 מתייחסות למצב שבו אדם מאושפז בישראל וקובעות בפסקה 2(7) כי לא יראו אדם כתושב ישראל גם אם מרכז חייו היה בישראל. וזו לשון תקנה זו:

(7) חולה המאושפז בבית חולים או במוסד שיקומי שהגיע לישראל לצורך אשפוז או שחלה בעת שהותו בישראל ואשר אילולא תקופת אשפוזו לא היו חלות לגביו הוראות פסקת משנה (א)(2) בהגדרה;

ואולם, תקנה זו אינה מסייעת בדרך כלל וזאת מאחר והתקנה חלה לגבי אדם המאושפז בבית חולים או מוסד שיקומי בישראל ואשר הגיע לצורך אשפוזו או חלה במחלה בתקופת שהותו בישראל. כמו כן, התקנה אינה חלה על בני המשפחה של האדם אלא רק על המאושפז עצמו. היינו, התקנה הזו יכולה לסייע במקרה שהאדם הגיע לצורך אשפוזו ממחלת הקורונה או שהוא חלב במחלה בתקופת שהותו בישראל(חס ושלום) ולא במקרה שהאדם נוכח בישראל בביתו או בבתי מלון וכדו כאמצעי מנע בלבד.

אז נסכם כלהלן:

1. אם החלטת לחזור לישראל לאחר שש שנים ויותר – אז יש לוודא שביצעת ניתוק תושבות מלא מישראל לגבי העבר בכדי שרשות המס לא תוכל לדרוש ממך לשלם מס הכנסה לגבי הכנסותיך עד החזרה.

2. ככל שאתה סבור כי הינך זכאי להטבות של תושב חוזר אז יש לוודא כי במשך תקופה של שש שנים לפחות לקבלת ההטבות של תושב חוזר ועשר שנים לפחות לקבלת ההטבות של תושב חוזר ותיק.

קח בחשבון כי תקופת השהייה בישראל עלולה להיספר כתקופת מגורים בארץ וכתקופה בה מתקיימים תנאי התושבות מס בישראל. תן את הדעת בזהירות לסוגיה זו. ניתן לפנות אלינו ליעוץ בנושא.

3. אם עברה תקופה קצרה משש שנים מיום ההגירה או הרילוקיישן – אז אומנם במקרה כזה אינך זכאי להטבות במס של תושב חוזר או תושב חוזר ותיק אך עדיין יש לוודא שבעבר ביצעת ניתוק תושבות מלא מישראל לצרכי מס ולצרכי ביטוח לאומי ושלא קיימת חשיפה כלשהי לגבי הכנסותיך בעבר. יתרה מכך תוודא שלא תבצע בטעות פעולות בזמן שהייתך בישראל שיש להן השלכות מס קריטיות.

3.אם החלטת לחזור לישראל זמנית עד שיחלוף זעם אז היזהר ממצב ששהייתך בישראל, בשל אורכה או מאפייניה (זיקות שאתה יוצר לישראל), תביא לסיווגך כתושב ישראל לצרכי מס לפי מבחן מרכז החיים. למשל אין לשכור דירה בישראל, אין לפתוח חשבון בנק או לקבל כרטיס אשראי וכדו.

הננו לרשותך בכל שאלה לגבי יישום האמור לעיל.

למידע וייעוץ מקצועי השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם