שלילת קצבת זקנה לאחר הגירה לחו”ל – פסק דין סימונה שימנסקי

מאת: טארק בשיר, עורך דין ורואה חשבון, שותף.

פורסם פסק דין חדש אשר קיבל עמדת המוסד לביטוח לאומי אשר שללה תשלום קצבת זקנה מאישה שנקבע לגביה שאינה תושבת ישראל בביטוח לאומי לפי מבחן מרכז החיים למרות שהיא גרה בישראל יותר ממחצית השנה. הפסק דין חשוב בהיבט של אופן קביעת תושבות בביטוח לאומי וניתוק תושבות לעניין זה.

ביה”ד האזורי לעבודה (ב”ל 17755-01-19) פירסם פסק דינו בעניין סימונה שימנסקי (להלן: התובעת) שדרשה מבית הדין לחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם קצבת אזרח ותיק (גמלת זקנה מיוחדת) בטענה כי הינה תושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי.

לפסק דין יש חשיבות לעניין הכללים של קביעת התושבות בביטוח לאומי באופן כללי ולא רק לסוגיה הספציפית שנדונה בפניו.

כבר נציין כי בנובמבר 2019, פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר בעניין בדיקת התושבות בביטוח לאומי למקבלי קצבאות זקנה ושם נקבע כי ניתן לשלול תושבות גם אם זמן השהות הוא פחות משנה ואין לחכות לתקופת החמש שנים הידע וזאת אם מרכז החיים מעיד על תושבות בחו”ל – לעיון בחוזר 1592 לחץ כאן

רקע עובדתי:

התובעת עלתה לישראל בשנת 2011. כאן גרים בנה, אחות ונכדיה.

בעקבות העליה לישראל החלה התובעת לקבל קצבת זקנה בישראל.

בתחילת שנת 2013 שלל המוסד לביטוח לאומי את התושבות ביטוח לאומי של התובעת באופן רטרואקטיבי בטענה כי מרכז החיים של התובעת בפועל אינו בישראל אלא בחו”ל.

רק בשנת 2019 הגישה התובעת תביעה נגד הביטוח לאומי בטענה כי הינה תושבת ביטוח לאומי בישראל וכי הינה זכאית לקבלת גמלת אזרח ותיק.

התובעת טענה כי יותר ממחצית השנה היא גרה בישראל אצל בנה שגר בישראל וכי פחות ממחצית השנה היא שהתה בחו”ל ועל כן הינה תושב ביטוח לאומי בישראל לפי מבחן מרכז החיים.

המוסד לביטוח לאומי טען כי התובעת אינה תושבת ישראל לאור העובדות שלהלן:

1.     התובעת לא ערערה בזמן על ביטול התושבות וכי תביעתה התיישנה.

2.     התובעת לא הוכיחה מגורים קבועים בישראל ולא הוכיחה כי מרכז החיים שלה הינו בישראל .

3.     התובעת לא רכשה דירה ולא שכרה דירה בישראל (גם לא חתמה על הסכם שכירות עם בנה)

4.     התובעת לא השכירה את דירתה ברוסיה.

בית המשפט קבע כי:

1.     בית הדין קבע כי התושבות בביטוח לאומי נקבעת לפי מרכז החיים הקבוע של האדם ולצורך זה יש לבחון הזיקות לישראל ולחו”ל, מקום המגורים ומקום העבודה וההכנסות.

2.     העובדה שהתובעת גרה יותר ממחצית השנה בישראל אינו קובע כי הינה תושב ישראל בביטוח לאומי.

3.     המגורים אצל הבן וקרובי משפחה אינו יוצר תושבות בישראל ללא הוכחת קיום מקום מגורים קבוע.

4.     העובדה שהתובעת לא מכרה את הדירה ברוסיה ואף גרה בה מחזקת את הטענה כי מרכז חייה הינו בחו”ל.

5.     העובדה שאין חשבון בנק פעיל בישראל שיש בו תנועות כספיות מחזק את הטענה כי מרכז החיים אינו בישראל

6.     אי תשלום חשבונות חשמל ומים מחזק אותה טענה.

7.     לאור כלל האמור ליל הגיע בית המשפט למסקנה כי התובעת אינה תושב ישראל ודחה תביעתה לקצבת זקנה.

למידע וייעוץ מקצועי השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם