חברה קפריסאית תכנון המס העלול להפוך למלכודת מס

*טארק בשיר, עורך דין ורואה חשבון, מומחה למיסוי בינלאומי והגירה

לאחר עשרות מקרים בהן נתקלתי במלכודת המס שתתואר להלן החלטתי לכתוב מאמר קצר בנדון בכדי להפנות את תשומת ליבם של מאות המשקיעים בחו"ל שעושים שימוש בכלי זה.

אני בעצמי כמי שמלווה עשרות משקיעים בחו"ל, לרבות דרך קפריסין ובולגריה, ממליץ לא פעם על הקמת חברה קפריסאית או בולגרית כפלטפורמה לביצוע השקעות או פעילות בחו"ל. אך חשוב להדגיש כי לא תמיד תתאים חברה קפריסאית, בולגרית או חברה הרשומה בגיאורגיה לתכנון ולמתווה הכולל. כל מקרה לגופו, כל השקעה ופעילותה לפי היקפה ומהותה וכל משקיע לפי אופיו, התוכנויות שלו ונסיבותיו.

נתמקד להלן בקפריסין אם כי החשיפות הן אותן חשיפות לגבי שימוש בחברה בבולגריה או בגאורגיה למשל.

למה קפריסין הפכה לחביבת המשקיעים?

תכנון המס דרך קפריסין הפך בעשור האחרון ללהיט ולמפתה בעיקר לאור מספר סיבות שהעיקריות ביניהן הן:

1.     מערכת המס בקפריסין נוחה ומושכת משקיעים זרים. אין מס כלל על חלוקת הרווחים לידי בעלי המניות (חלוקת דיבידנד), הוצאת הרווח מקפריסין אינה כרוכה במס (מס סניף), אין מס על חלוקת דיבידנד, אין מס רווחי הון על נכסים מחוץ לקפריסין ומס חברות נמוך יחסית לישראל (12.5%) בלבד.

יצויין, כי בבולגריה למשל חל אותו מצב כהמס הבולגרי המוטל על חברה תושבת בולגריה עומד על 10% בלבד ללא מס על דיבידנד לבעלי המניות.

2.     היותה של קפריסין חלק מהאיחוד האירופי מאפשר לבצע דרכה השקעות באירופה ללא מסים על העברת הרווח ממדינה אחד למדינה אחרת.

3.     חבר מביא חבר- מאחר  וישראלים רבים בחרו בקפריסין כמקום לרישום החברות שלהם השמועה על יעילות התכנון והכדאיות הכרוכה בו התפשטה כאש בשה קוצים בין מספר רב של משקיעים והיא נבחרת עתה על ידי משקיעים נוספים ללא בדיקה אמיתית שהתכנון אכן מתאים להם.

4.     קרובה יותר מאילת (ואולי אף מחיפה) – אכן קפריסין קרובה מאד. קרבה זו נוחה מאד לצורך רישום החברה, פתיחת חשבונות בנק, פיקוח על הנעשה שם, חתימה על מסמכים, השכרת משרד ולצורך הטענה כי הניהול ושליטה מתקיימים בקפריסין ולא בישראל.

נציין כי מבחן הניהול ושליטה הינו קריטי בכל תכנון מס בינלאומי. חברה שנקבע לגביה כי היא מנוהלת ונשלטת מישראל תיחשב כתושבת ישראל לצרכי מס ותחוייב במס מלא לגבי כלל רווחיה בכל רחבי העולם. ואולם, חברה שמנוהלת ונשלטת מחו"ל לא תחוייב במס על רווחיה מחוץ לישראל (למעט מספר מקרים).

הקרבה לקפריסין שיכנעה המון ישראלים לאגד החברה שם וכך הם יוכלו לטעון לניהול החברה והשליטה בה משם.

5.     ירידת הפופולריות של חברות ה האופ שור (כגון BVI ודומותיה) בעשור האחרון לאור המלחמה העיקשת שמנהלים מדינות ובנקים ברחבי העולם כנגד חברות הרשומות במדינות אלה בהיותן לא משלמות מס כלל.

6.     העובדה שקפריסין אינה מדינת אמנה גרמה למשקיעים לחשוב, ולעיתים בטעות, שזו ערובה לכך שמידע לגבי רווחיהם לא יועבר לרשויות המס בישראל.

אז איפה הבעיה בהקמת חברה קפריסאית?

הבעיה כרוכה בשתי עובדות קריטיות:

1.     המס חברות בקפריסין אומנם נמוך אך אינו אפסי. המדובר במס חברות שעומד על 12.5%. ככל שיתברר שהחברה חייבת במס בישראל (או בטריטוריה אחרת) וכי מס זה אינו בר זיכוי כנגד המס הישראלי (או מס זר המשולם במדינה אחרת) אז התכנון הופך למלכודת מס ולא כתכנון מס – מאחר ומשולם מס מיותר של 12.5% (כבר אינו נשמע מס נמוך- נכון?).

2.     היעדר אמנת מס בין ישראל לבין קפריסין.

בכדי להסביר את הדברים נקח דוגמא מספרית:

אהרון החליט להשקיע בפעילות עסקית שמתנהלת באינטרנט (לדוגמא בלבד). אהרון ששמע שהמון ישראלים מבצעים זאת דרך חברה קפריסאית הקים חברה קפריסאית ושכר רואה חשבון מקומי , התחיל לדווח על רווחיו לקפריסין ולשלם מס חברות קפריסאי העומד של 12.5% בלבד (שהוא מחצית מהמס הישראלי- עסקה משתלמת לכאורה!).

נניח כי אהרון הרוויח במשך השנים 400,000$ שדווחו בקפריסין ושולם עליהם מס של 50,000$. אהרון גם לא משך את הרווח והשאיר אותו בקפריסין וכך גם חסך את המס דיבידנד שהיה משולם בישראל בשיעור של 30%. סבר אהרון גם כי  ככל שהוא יחלק את הרווח בקפריסין אז לא ישולם מס כלל בקפריסין (אפס מס בקפריסין על חלוקת דיבידנד כאמור לעיל).

עד כאן הן הבשורות הטובות. אך, בחלוף חמש שנים הזמינה רשות המס בישראל אהרון לדיון והיא העלתה, בין היתר,  שלוש טענות (קיימות סוגיות נוספות שיש לשים לב אליהן כגון סוגית סיווג החברה כחברת CFC):

הטענה הראשונה היא שבפועל החברה מנוהלת ונשלטת מישראל ולא מקפריסין מאחר ואהרון מעורב בפעילות החברה, בהחלטות בה ומאחר והוא יושב בישראל אז לפי מבחן הניהול ושליטה החברה נחשבת כחברה תושבת ישראל החייבת במס על כלל רווחיה בעולם.

טענה שנוספת שטענה הרשות היא, גם אם החברה הינה חברה קפריסאית ומנוהלת ונשלטת מקפריסין, עדיין יש למסות אותה בישראל לגבי כלל רווחיה, או חלקם, מאחר ןאהרון מקיים פעילות עסקית עבורה בישראל (כגון, יעוץ, קשר עם משקיעים ולקוחות וכדו).

טענה שלישית, ההשקעה דרך קפריסין אינה נושאת תוכן אמיתי ועל כן החוק מתיר לה להתעלם מקיומה של החברה כלל בהיותה עסקה מלאכותית.

מכוח הטענות לעלי, כולן או חלקן, דרשה רשות המס מאהרון לשלם מס חברות בישראל בשיעור של 23% בגין מלוא רווחי החברה והוציאה שומה על סך של 92,000 $.

שתי הערות בטרם נמשיך:

א.    נציין כי אהרון בהיותו תושב ישראל חייב לדווח על קיומה ואחזקותיו באותה חברה זרה וזאת במסגרת הדוח השנתי שלו (טופס 150) וזאת גם אם הוא טוען שהחברה הינה חברה זרה שאינה תושבת ישראל. אי דיווח על קיומה של החברה הינו עבירה פלילית.

ב.     ככל שהחברה מנוהלת ונשלטת מישראל או מקיימת פעילות עסקית בישראל אז היא חייבת לדווח לישראל על הכנסותיה וחייבת להירשם אצל רשויות המס. אי פתיחת תיק ואי דיווח על רווחיה מהווה כשלעצמו מעשה אסור על פי חוק. על כן, חשוב ביותר לוודא את עניין ביצוע הניהול ושליטה בחו"ל והיעדר פעילות עסקית בישראל (אין צורך במוסד קבע בישראל מאחר וקפריסין אינה מדינת אמנה) ולקבל חוות דעת משפטית "מגנה".

ונשוב עתה לאהרון. אהרון שקיבל שומה על סך של 92,000 (23% מהרווח) טען שלכל הפחות יש להעניק לו זיכוי מהמס הזר ששולם בחו"ל (בקפריסין) כנגד המס חברות בישראל וזאת בכדי להימנע מהטלת מס כפול הן בישראל והן בקפריסין.

ואז נחשף אהרון למלכודת המס ממנה אנו מזהירים: רשות המס טענה כי המס בקפריסין שולם בהתנדבות ואינו משקף פעילות מהותית כלל. הפעילות וההשקעות הן מחוץ לקפריסין ועל כן אין לקזז את המס הקפריסאי כנגד המס הישראלי.

ללא קיזוז המס הקפריסאי, עולה המס הכולל שישלם אהרון לסך של 142,000$ שמהווה 35.5% מהרווח! הכולל ואשר עולה בהרבה על המס המתוכנן (12.5%) ועל המס הישראלי (מס חברות העומד על 23% אילו הפעילות הייתה מבוצעת בישראל).

למסים אלה יש להוסיף המס על הדיבידנד שישולם בישראל בעת חלוקת הרווח בפועל לידי אהרון העומד על 30%. כמו כן, ככל שבמדינה בה מבוצעת ההשקעה מוטל מס אז מס זה עלול להתווסף  לשרשרת המס העולמית שעלולה לחול בחו"ל ובישראל. התכנון  לא רק קורס אלא גם מתברר כמלכודת מס.

האם קיימים פתרונות להשקעות שכבר נעשו דרך קפריסין?

כן. קיימים מספר מהלכים שיש בהם למנוע ולצמצם את הסיכונים ולטפל בהם. התיקון אומנם עלול להיות כרוך בביצוע מספר שינויים אך חשוב לבצעם ויפה שעה אחת קודם.

לסיכום:

 יש לבחון בדקדקנות את מתווה המסוי הקיים או העתידי ולבחון מידת התאמתו לדין של כלל המדינות (מדינת ההשקעה, קפריסין וישראל) ולעמוד על החשיפות מס והסיכונים. לאחר מכן, יש לוודא שהחשיפות מקבלות את המענה הראוי .

ניתן לפנות אלינו בהקדם לשיחה לא מחייבת.

טארק בשיר  -עורך דין ורואה חשבון, שותף – מומחה למסוי בינלאומי, הגירה ורילוקיישן.