סגירת חשבון בנק ודיווח לרשויות בשל העברת כספים לא מדווחים לצרכי מס -פסק דין עליון חדש 

העברת כספים לישראל על ידי תושב חוזר ולאחר רילוקיישן

בפסק דין חדש (ע"א  3794/18 חיים טולדנו) דן בית המשפט העליון בשאלה האם הבנק רשאי לסגור חשבון בנק ולדווח לרשויות במצבים בהם מתקיים אצלו חשש לפעילות לא מוסברת בחשבון הבנק או במצבים שבהם הלקוח אינו מספק לבנק את ההסברים/מסמכים שהוא מבקש.

בהקשר של ישראלים בחו"ל סוגיה זו חשובה במיוחד לגבי:

1.      ישראלים שעשו רילוקיישן או הגירה לחו"ל ואינם מדווחים על הכנסותיהם בחו"ל (בטענה שאינם תושבי ישראל לפי מבחן מרכז החיים שלהם –"ניתוק תושבות לצרכי מס").

2.     תושבים חוזרים אשר גרו במספר שנים בחו"ל ומבקשים להעביר את כספים שחסכו בחו"ל לישראל לאחר או לקראת החזרה לישראל.

אנשים מסוג סוג עלולים להיתקל בבעיות מול הבנקים הישראלים מפאת העברת הכספים לישראל.

בפסק הדין קובע בית המשפט העליון כי לאחר תיקון חוק איסור הלבנת הון והכללת עבירות של אי דיווח על הכנסות לצרכי מס כחלק מעבירות המקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון מחוייב כל בנק לבחון את פעילות הלקוח בחשבון ואת ההכנסות והתקבולים בו ולוודא עמידתם בתנאי החוק.

במקרים בהם מתעוררות תהיות ושאלות מצד הבנק לגבי ההכנסות והתקבולים ו/או במקרה שבו הלקוח אינו מספק את ההסברים הנדרשים או אינו משתף פעולה עם הבנק קמה זכות (ואף וחובה) לבנק לסגור את החשבון ו/או לדווח לרשויות.

בין היתר מונה בית המשפט מספר סימנים שהבנק רשאי להתחשב בהם כגון :קבלת סכומים גבוהים או שוטפים בחשבון ללא מקור מדווח בישראל או ללא מקור כלל, קבלת הכנסות ותקבולים באופן שמעורר חשד , העברת סכומים לישראל כשלא קיים מקור הכנסה מדווח בישראל וכדו.

בהקשר של ישראלים שניתקו תושבותם לצרכי מס ואינם מדווחים על הכנסותיהם מחו"ל (לאחר שביצעו הגירה או רילוקיישן לחו"ל), מומלץ להימנע מהמצבים שלהלן:

1.     העברת סכומים לישראל שהתקבלו מעבודה או פעילות בחו"ל שאינה מדווחת בישראל לצרכי מס.

2.     העברת סכומים גבוהים או סכומים שוטפים ללא כל הסבר לגבי מקורות ההכנסה ו/או ללא כל הוכחת תשלום מס בישראל.

3.     לאחר החזרה לישראל- תושב חוזר או תושב חוזר ותיק חייב יש לשקול בזהירות הנדרשת את דרך הפעולה שלו ואת האופן בו מועברים הכסים לישראל וזאת בשים לב שאותם סכומים המועברים לישראל לא דווחו בעבר לרשויות המס בישראל בהיותו תושב חוץ.

4.     שלא לשתף פעולה עם הבנק לגבי שאלות שנשאלות על ידו.

במקרה ואחד מהמקרים לעיל מתקיים מומלץ לפנות אלינו ליעוץ בהקדם – ליצירת קשר לחץ כאן.

ולהלן נצטט את החלקים החשובים מפסק הדין:

"לצד חובתם האמורה של תאגידים בנקאיים להעניק שירותים בנקאיים, מוטלות עליהם חובות מכוח החקיקה בדבר איסור הלבנת הון, המעניקה כלים משמעותיים וממצבת את התאגידים הבנקאיים בחזית המאבק בהלבנת הון מחד גיסא, וקובעת סנקציות שיוטלו עליהם במקרה של אי עמידה בחובותיהם אלו מאידך גיסא.

חובות אלו נובעות, בין היתר, מסעיפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-0002 (להלן: חוק איסור הלבנת הון), ופירוט שלהן ניתן למצוא בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-1002 (להלן: צו איסור הלבנת הון או הצו). כך, סעיפים 2 ו2א לצו מחייבים בנק בקיום הליכים של רישום, זיהוי והיכרות עם לקוח, כאשר על בנק לברר בין היתר את מקור הכספים הצפויים להיכנס לחשבון הלקוח, מהי הפעילות המתוכננת בחשבון והאם סורב בעבר למתן שירותים בתאגיד בנקאי מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. סעיפים 8 ו-9 לצו מחייבים את הבנק בדיווח לרשויות מוסמכות על פעילות בחשבון אשר עשויה להעלות חשדות לפעילות בלתי תקינה.

22. על הבנק חלות אפוא חובות להיכרות, מעקב ודיווח אחרי הפעילות בחשבון לקוחותיו. אך השאלה בענייננו היא, מתי התנהלות או פעילות בחשבון של לקוח לא רק תחייב בנק בדיווח, אלא אף תהווה סיבה סבירה לסירוב לפתיחת חשבון או ניהולו על פי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות. בהקשר זה, בסעיף 42 לנוהל 114 נקבע כי:

"אי היענות של הלקוח למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו, הוראה זו ונהלי התאגיד הבנקאי שנקבעו על פיה, וכן יסוד סביר להניח כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור, או יישום מדיניות התאגיד הבנקאי, כאמור בסעיף 14, יחשבו כסיבה לסירוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו ולמתן שירותים…" (ההדגשה במקור) (הוראה דומה קיימת גם בסעיף 05 לנוהל "ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור").

סעיף זה מצביע על שני מצבים אשר יהוו סירוב סביר לפתיחת חשבון, בהקשר של חשד להלבנת הון. האחד, היעדר שיתוף פעולה של הלקוח עם דרישות הבנק שניתנו בהתאם להוראות החלות עליו. השני, יסוד סביר להניח כי התקיימה פעולה בחשבון הקשורה להלבנת הון או למימון טרור.

42. עולה אפוא, כי אם הוכח, ברמה הנדרשת, שקיים יסוד סביר להניח כי נעשתה פעולה בחשבון הקשורה להלבנת הון או למימון טרור, הדבר יהווה סיבה סבירה לסירוב לפתיחת חשבון בנק וניהולו. כמו כן, אי היענות של לקוח לדרישות הבנק בבקשותיו אשר נועדו למנוע הלבנת הון או מימון טרור, כאשר אלו מתבקשות בהתאם להוראות החלות על תאגיד בנקאי, אף היא עשויה להוות בנסיבות העניין סיבה סבירה לסירוב מתן שירות בנקאי. זאת הן בשל החשיבות של פעילות הבנקים בבירור תקינות הפעילות בחשבונות, והן משום שהיעדר שיתוף פעולה מהווה "דגל אדום" כשלעצמו לפעילות בלתי תקינה.

לפי סעיפים 8 ו-9 לצו איסור הלבנת הון, תאגיד מחויב לדווח בין היתר על פעולות בחשבון בנק שנעשו באמצעות מזומנים בסכומים גבוהים, על העברות של סכומי כסף גדולים בין חוץ לארץ לישראל, ובכלל על "פעילות בלתי רגילה" בחשבון. בתוספת השנייה לצו מפורטות פעולות אשר יכול שיראו כ"בלתי רגילות", ובהן פעילות הנראית כחסרת היגיון עסקי או כלכלי בהתייחס לסוג החשבון, והיקף פעולות יוצא דופן בלא סיבה נראית לעין. כך גם בסעיף 41(ב) לנוהל 114 צוינו כ"פעולות חריגות" פעולות הנעדרות הגיון כלכלי או עסקי, פעולות מורכבות, פעולות בהיקפים ניכרים ובפרט הפקדות במזומן בסכומים שאינם בהתאם לפעילות הצפויה בחשבון. עוד ניתן ללמוד על אודות קריטריונים לפעילות חשודה מסעיף 51 לנוהל 114, אשר מסווג את רמת הסיכון של לקוחות לפי: סוג העסקים שלהם (למשל עסק עתיר מזומנים); מקום פעילותו של הלקוח (למשל מדינות בסיכון גבוה או היעדר זיקה לישראל); סוגי השירותים (למשל העברות אלקטרוניות של סכומי כסף גדולים); וסוגי הלקוחות (למשל אישי ציבור או מבנה בעלות מורכב).

72. מקור נוסף המלמד על  "דגלים אדומים" לפעילות חשבונות בנק הוא מכתב המפקחת על הבנקים בנושא  "היערכות לניהול סיכוני ציות נוכח קביעת עבירות מס כעבירות מקור" מיום 6102.11.32, שהוצא מכוח סמכות הפיקוח הכללית הקבועה בסעיף 5(א) לפקודת הבנקאות (להלן: מכתב המפקחת על הבנקים). הרקע למכתב הוא תיקון מס' 41 לחוק איסור הלבנת הון, אשר נכנס לתוקף ביום 6102.01.7, וכלל הוספת מספר עבירות מס חמורות, בהתקיים תנאים מסוימים, לרשימת העבירות המנויות בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון. בעקבות תיקון זה, כל ההוראות מתחום איסור הלבנת הון החלות על תאגידים בנקאיים הוחלו גם בקשר עם ביצוע עבירות מס על ידי לקוחותיהם, ובפרט ההוראות הנוגעות ל"הכר את הלקוח". במסגרת המכתב נמנו כאמור מספר "דגלים אדומים", ביניהם: הקמת חברה פעילה נוספת בעלת שם דומה במדינה אחרת; העברות מרובות ובסכומים מהותיים אל מדינות "offshore"; תנועות סיבוביות בהן כספים מושקעים מחדש במדינת המקור אחרי שהופקדו במדינה זרה (לעיתים קרובות  "offshore"); הפעולה בחשבון בלתי אופיינית לפרופיל הלקוח כגון ניהול פעילות עסקית בחשבון שלא נפתח למטרה זו או היקף פעילות שאינו תואם את המידע שמסר הלקוח בעת פתיחת החשבון; הלקוח לא מסוגל או מסרב לגלות את מקור עושרו או הכנסותיו; הלקוח לא יכול לאשר או להציג אישור כי מקור עושרו או הכנסותיו דווחו כחוק לרשות; ועוד.

82. ויודגש, פעולות ומצבים אלו אינם בגדר רשימה סגורה של "דגלים אדומים" המעלים חשש להלבנת הון. תאגיד בנקאי יכול לשקול ולייחס חשד לעובדות ומצבים שונים אשר בנסיבות העניין, בהתאם לחקיקה ולהנחיות החלות עליו ובהתאם לניסיונו ולשכל הישר, מעוררים את חשדו לפעילות בלתי תקינה.

טארק בשיר- עורך דין ורואה חשבון, שותף – מומחה למסוי בינלאומי ומסוי הגירה ורילוקיישן.

יש לך שאלה בעניין זה?

צור קשר במספר 03-6121919 או השאר פרטיך בטופס למטה ונשוב אליך בהקדם

[contact-form-7 id="2183" title="טופס קשר 2"]