השינויים המוצעים בהגדרת תושבות לצרכי מס בעקבות רילוקשיין או הגירה לחו”ל ופיצול התא המשפחתי

טארק בשיר- עורך דין ורואה חשבון, שותף*

השינויים המוצעים בהגדרת תושבות לצרכי מס

השבוע פורסם בעיתונות כי רשות המס הכינה המלצות ( שיוגשו בשבוע הבא למנהל רשות המסים) לשינויים המוצעים בהגדרת תושבות לצרכי מס ופיצול התא המשפחתי לצרכי מס.

לפי ההמלצות: ישראלים שעשו רילוקיישן והשאירו משפחה בארץ ישלמו מס כאילו הם גרים בישראל וכתושבי ישראל לצרכי מס וכל אזרח שיתגורר יותר מ-183 ימים בארץ ייחשב כישראלי לצורכי מס, מבלי שיוכל לטעון כי הינו תושב חוץ לפי מהחן מרכז החיים.

ההמלצות נועדו לשנות הגדרת המונח “תושב מס” בישראל במטרה לסווג יחידים רבים שעשו הגירה או רילוקיישן לחו”ל כ”תושבי ישראל” לצורכי מס ולחייבם במס בישראל  על כל הכנסותיהם בחו”ל לפי הכללים החדשים כשייקבעו.

ההמלצות הצפויות, ככל שהן יהפכו לחוק, ישפיעו על אלפי ישראלים השוהים בחו”ל (היוצאים לרילוקיישן או הגירה) בשלושה מישורים:

(א)   חובת תשלום מס הכנסה בגין ההכנסות בחו”ל

(ב)    חובת תשלום ביטוח לאומי בשיעור מלא לגבי ההכנסות מחו”ל

(ג)    זכאות היחיד לקבל הטבות במס שמוענקות לתושב חוזר ולתושב חוזר ותיק בעת החזרה לישראל לפי סעיף 14 וסעיף 97 לפקודת מס הכנסה.

לאור השינויים המהותיים הצפויים לגבי ישראלים שעשו הגירה או רילוקיישן לחו”ל מומלץ לפנות אלינו בהקדם לבחון מידת ההשפעה הצפויה של הכללים החדשים על סיווגך כתושב ישראל לצרכי מס ופעולות שיש לבצע מבעוד מועד בכדי להיות ערוכים לתחולתן האפשרית ויפה שעה אחת קודם ליצירת קשר לחץ כאן.

יצויין כי ההמלצות שיסקרו להלן מחייבות אישור הממשלה ותיקון הפקודה בכדי להפוך למחייבות.

במאמר להלן נתייחס לשינויים העיקריים המוצעים. נקדים ונאמר כי השינויים הצפויים מתייחסים בעיקר לשלוש סוגיות כפי שיפורט להלן.

יצויין בנוסף כי לא ברור כעת אם ההמלצות יוחלו באופן רטרואקטיבי כך שהן יחולו גם על מי שעבר לחו”ל לפני כניסתן לתוקף או שמא הן יחולו אך ורק על מי שיבצע רילוקיישן לחו”ל לאחר כניסתן לתוקף.

פיצול התא המשפחתי

השינוי הדרמטי ביותר בו עוסקת הרפורמה הוא באי-הכרה בפיצול התא המשפחתי בעת יציאה לרילוקיישן בתנאים מסויימים.

המצב הנוכחי: לפי הפסיקה הקיימת (פסק דין ספיר ופסק דין פלוני ממדרשו של בית המשפט העליון) תושבותו לצרכי מס הכנסה נבחנת במישור של האדם עצמו כך שאחד מבני הזוג העובד בחו”ל עשוי לא להיחשב כתושב ישראל לצרכי מס ולטעון לניתוק תושבות לצרכי מס וזאת גם אם בן/בת זוגו ומשפחתו גרים בישראל וזאת בהתאם למבחן מרכז החיים שלו עצמו.

מוצע: אם אדם עובד בחו”ל(כשכיר או עצמאי), שוהה בישראל לפחות 90 ימים בשנת המס, ומשפחתו מתגוררת בישראל  אז הוא ייחשב כתושב מס בישראל ללא כל אפשרות לטעון לניתוק תושבות לצרכי מס ולהוכיח אחרת.

כמו כן, מוצע לקבוע כי שהייה בישראל מספר ימים הנמוך מתשעים ימים לא בהכרח יהפכו את אותו בן או בת זוג שיצאו לחו”ל לתושב חוץ לצרכי מס. כלומר, הקביעה החדשה תפעל רק לכיוון ההחמרה על התא המשפחתי המפוצל.

על מי ההוראה הזו תשפיע? ההצעה הזו תשפיע על כל אותם ישראלים שעובדים כשכירים או עצמאים בחו”ל, משפחותיהם ממשיכות לגור בישראל והם עצמם שוהים בישראל מעל לתשעים ימים בישראל.

הערות: חשוב להדגיש את שתי ההערות שלהלן:

א.    במקרה שהיחיד ביצע הגירה או רילוקיישן למדינת אמנה (איתה נחתמה אמנת מס) אז קיים ספק רב אם להוראה חדשה בדין הפנימי בישראל יהיה כל תוקף אמיתי לגבי אדם שהיגר או עשה רילוקיישן למדינת אמנה והוא נחשב כתושב מס בה מאחר וכלל הוא שהדין הפנימי הישראלי אינו גובר על הוראות האמנה.

ב.     ההוראה הינה בעייתית למשק הישראלי שרק עשויה לצמצם את מספר הביקורים בישראל רק במטרה להימנע ממבחן התשעים ימים לעיל.

 חזקת הימים (חזקת ה 183 ימים)

המצב הקיים:

בחוק הנוכחי קיימת חזקת תושבות לפיה כתושב ישראל לצורכי מס יחשב מי ששהה לפחות 183 ימים במצטבר בישראל בשנת מס. חזקה זו ניתנת לסתירה כך שאדם יכול לטעון כי למרות מספר הימים שלו בישראל עדיין מתבקשת המסקנה כי הוא ניתק את התושבות שלו מישראל לאור מבחן מרכז החיים הבוחן את כלל הזיקות והקשרים שלו לישראל לעומת חו”ל: לרבות מקום בית הקבע, מקום מגורי המשפחה, קשרים עסקיים, מקום העבודה ומקום הפקת ההכנסה וכדו.

המצב החדש:

מוצע לקבוע כי:

(1) חזקת 183 הימים תהיה חזקה חלוטה כך שאדם ששהה בישראל מעל ל 183 ימים במצטבר לא יוכל לסתור ולטעון לניתוק התושבות שלו לצרכי מס לאחר ההגירה או הרילוקיישן לחו”ל.

 (2) החזקה החלוטה המוצעת תפעל רק נגד הנישום אך לא נגד פקיד השומה. היינו, אם היחיד שוהה בישראל פחות מ- 183 ימים עדיין יוכל פקיד השומה לטעון כי “מרכז החיים” שלו נמצא בישראל!.

חזקת “תושב חוץ”

המצב כיום: על פי הוראות הפקודה הנוכחיות מי שבשנתיים הראשונות שהה לפחות 183 ימים בחו”ל ובשנתיים לאחר מכן מרכז חייו היה בחו”ל יסווג כתושב חוץ לצרכי מס החל מהשנה הראשונה.

ההצעה:

 ייערך שינוי בהגדרת “תושב חוץ” כך שהרף התחתון יהיה שלוש שנים (במקום שנתיים כיום).

 

טארק בשיר -עורך דין ורואה חשבון, מומחה למסוי בינלאומי ומסוי הגירה ורילוקיישן.

יש לך שאלה בעניין זה?

צור קשר במספר 03-6121919 או השאר פרטיך בטופס למטה ונשוב אליך בהקדם