פורסם פסק דין חדש  (1293-12-15 פלוני נגד המוסד לביטוח לאומי) שדן באפשרות פיצול תא משפחתי בביטוח לאומי לצורך קביעת התושבות. הפסק דין קובע כי תושבות לצרכי ביטוח לאומי למבוטח יכולה להיות שונה מתושבותה של בתו זוגו וכי אדם יכול להיחשב כתושב חוץ גם אם אשתו וילדיו הם גרים בישראל.
פסק דין זה יוצר הרמוניה בין הביטוח לאומי למס הכנסה. כשלגבי מס הכנסה הלכה היא כבר כי ניתן לקבוע כי פלוני הינו תושב חוץ לצרכי מס גם אם בני משפחתו גרים בישראל (פסק דין ספיר). פסק הדין החדש קובע כי גם לצרכי ביטוח לאומי ניתן להפריד בין האדם לבין בני משפחתו ולבדוק את התושבות של פלוני- כך שקיימים מקרים בהם פלוני נחשב כמי שביצע ניתוק תושבות כשבן/בת זוגו עדיין תושב ישראל.
אומנם שנוכחותם של בני המשפחה של פלוני בישראל הינה עובדה רלוונטית ומהותית לצורך קביעת מקום התושבות של אדם לצרכי מס ולצרכי ביטוח לאומי אך החידוש הוא שנוכחותם של בני המשפחה בישראל אינה מכריעה (כהיא זו) את התושבות של פלוני בביטוח לאומי- וזאת בשונה מעמדת המוסד לביטוח לאומי. היינו, פיצול תא משפחתי בביטוח לאומי אפשרי בדומה במס הכנסה (פסק דין ספיר)
עובדות המקרה:
· פלוני נולד באזרבייג'ן ומחזיק באזרחות זרה.
·בשנת 1999 היגר פלוני  עם אשתו היהודייה לישראל (פלוני אינו יהודי).
· בני הזוג קיבלו אזרחות ישראלית.
· בשנת 2003 רכש פלוני דירה בישראל שבה מתגוררת המשפחה עד היום.
· בשנת 2003 עשה פלוני הגירה לרוסיה. משנת 2003 עד היום הוא מתגורר שם, מגיע מדי פעם לארץ לביקור בני משפחתו.  אשתו וילדיו נוהגים לבקרו מדי שנה.
·פלוני עבד ברוסיה עבור חברות רוסיות ולעתים עבור חברות ישראליות.
·בישראל יש לפלוני  ולאשתו חשבון בנק משותף ובבעלותם שני כלי רכב.
·ההכנסה היחידה של בני המשפחה הינה של פלוני שמפרנס את בני משפחתו.
·  בשנת 2010 הוסבר לפלוני כי אינו נחשב כתושב.
· המבוטח רכש לעצמו ביטוח רפואי פרטי ישראלי המיועד לתושבי חוץ.
·בשנת 2013 מילא פלוני בעזרת אשתו שאלון תושבות של ביטוח לאומי  וצויין בו כי משנת 2003  פלוני שוהה בחו"ל ואינו תושב ישראל.
·המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) קבע כי יש לראות את פלוני כתושב ישראל מאחר: הוא שוהה בחו"ל למטרות עבודה, בני משפחתו הקרובים מתגוררים בישראל, הוא מגיע ארצה בתדירות גבוהה, מגיע לביקורים ארוכים (כ 40% מהימים), ובבעלותו חשבון בנק פעיל בישראל. בהתאם לקביעה הוא חויב בדמי ביטוח בגין העבר.
החלטת ביה"ד הארצי:
בית הדין קבע (דעת רוב) כי תושבותו של אדם נבחנת לפי מבחן  "מרכז חיים" / "מירב הזיקות". על כן, יש לבחון את כלל העובדות של האדם כגון: ימי שהיה בארץ, מיקום נכסים, מקום מגורים פיזי, קשרים קהילתית וחברתית, מקום עיסוק והשתכרות, מקום אינטרסים כלכליים, מקום פעילות של אדם וחברותו בארגונים או מוסדות ומטרות שהיה בחו"ל.
לגבי השנים שעד 2009 לא ראה ביה"ד ראיות אובייקטיביות שהמערער לא ראה עצמו בפועל כתושב ישראל. פלוני אף פנה לטיפול רפואי בישראל בשנת 2010. פנייתו של פלוני למוסד לביטוח לאומי לביטול התושבות היא הדבר המעיד על כך שפלוני השלים  כי אינו יותר נחשב כתושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי.
לבסוף בית הדין קבע כי  המערער נחשב כתושב ישראל עד שנת 2010 וכלא תושב לצרכי ביטוח לאומי (ניתוק התושבות לצרכי ביטוח לאומי) החל משנת 2010.