הקלות במס לתושב חוזר ותיק, לחברות זרות בבעלותו ולפעילות שלו בחו"ל.

הקלות במס לתושב חוזר ותיק:

עירן שואל: חזרתי לישראל מחו”ל אחרי שעשיתי רילוקיישן/הגירה מחוץ לישראל מעל עשר שנים.  בבעלותי חברה זרה שמפיקה רווחים מסחריים בחו”ל. כמו כן, אני ממשיך להעניק שירותים לחברות זרות. ולהלן שאלותיי שמתייחסות העיקר להיקף ההקלות במס לתושב חוזר ותיק.

1.         האם החברה הזרה חשופה למס בישראל על רווחיה בחו”ל בשים לב שגרתי בחו”ל מעל עשר שנים?

2.         האם דיבידנד שאוקבל מאותה חברה בעתיד יהיה חייב במס בישראל בשים לב כי סעיף 14 לפקודת מס הכנסה מעניק לי פטור על דיבידנד מחו”ל?.

3.          האם קיימת חשיפה שיוטל מס כפול הן במדינה זרה והן בישראל?

4.         האם הפעילות שלי בתחום השירותים חייבת במס בישראל?

5.          האם קיימים תכנוני מס שמאפשרים לי להימנע לא רק מהמס הישראלי אלא גם מהמס שהיה מוטל על החברה עד לחזרתי לישראל?

6.         האם החברה תהיה חייבת במע”מ (מס ערך מוסף) בישראל?

7.         במידה וארצה להעביר כספים מחו"ל לישראל, האם קיימת בעיה כלשהי?.

צוות של רילותקס משיב:

relotax

עירן שלום, שאלתך מתייחסת לסוגית ההקלות במס לתושב חוזר ותיק על פי החוק הישראלי.

ראשית כל, היקף ההקלות במס לתושב חוזר ותיק נגזרת מהשאלה האם אתה אכן מסווג כתוב חוזר ותיק על פי החוק. יש לוודא כי הינך נחשב כתושב חוץ  במשך 10 שנים לפחות מיום ההגירה / הרילוקיישן כך שאתה עונה על הגדרת תושב חוזר ותיק במשך 10 שנים לפחות. נתקלנו במספר גבוה של מקרים בהם אדם שהה בחו”ל יותר מעשר שנים אבל התושבות שלו לצרכי מס הייתה בישראל בחלק מהשנים כך שאינו עונה על הגדרת תושב חוץ במשך 10 שנים עשר שנים מלאות ורצופות – להרחבה בנושא ניתוק התושבות לצרכי מס לחץ כאן.

החוק מגדיר כתושב חוזר ותיק באם הוא שהה בחו"ל מעל 10 שנים והוא נחשב כתושב חוץ במשך כל אותה תקופה. העשר שנים נמדדים מיום ניתוק התושבות שלך ולא מיום ההגירה הפיזית וקיים הבדל בין שני המועדים במקרים רבים. למשל סיטואציה כזו יכולה להתרחש בכל אחד מהמקרים האלה (רשימה לא סגורה):

א.       משפחתך הצטרפה אליך במועד מאוחר יותר להגירה שלך או שבה לישראל במועד מוקדם יותר.

ב.       המשכת להחזיק בדירת מגורים בישראל.

ג.        שילמת ביטוח לאומי (אף בסכום מינימלי) בחלק מתקופת מגוריך בישראל.

ד.       המשכת להפיק הכנסות כלשהן מישראל בתקופת המגורים שלך, או בחלק ממנה.

ה.       שהית מעל ל 183 ימים באחת מהשנים שנספרות.

על כן, עדיף לפני החזרה לישראל לוודא היטב את הסטטוס שלך במשך כל העשר שנים בצורה. אם עולה ספק- אז יש לתת פתרון לבעיה זו כגון פניה מקדימה ואנונימית לרשות המס לקבלת אישור בכתב לסיווגך כתושב חוזר ותיק או קבלת חוות דעת משפטית או דחיית החזרה. הפתרון המתאים יבחר לפי הנסיבות שלך.

 

האם החברה הזרה חשופה למס חברות בישראל על רווחיה?

באם מגיעים למסקנה ודאית שבעל המניות אכן היה תושב זר במשך 10 שנים מלאות ורצופות אז קובע סעיף 14 לפקודת מס הכנסה כי חברה זרה אשר מנוהלת ונשלטת מישראל על ידי התושב החוזר לא תיחשב כחברה ישראלית לצרכי מס לאחר חזרתו לישראל.

ברם, הבעיה היא שהפטור הזה חל רק לגבי רווחים שנחשבים כאלה שהופקו בחו”ל ולא על רווחים שנחשבים כאלה שהופקו בישראל. פרצה זו בחוק מנוצלת תדירות על ידי רשויות המס בכדי להטיל מס על חברות זרות בבעלות מי שמסווג כתושב חוזר ותיק וכעולה חדש בטענה שאותה חברה זרה מקיימות פעילות כלשהי בישראל (בהיותך נוכח בישראל) וכי יש לייחס חלק מהרווחים (ולעיתים אף כולם) לישראל ולא להחיל עליהם את הפטור!. היקף הרווחים שרשות המס עלולה לייחס לישראל משתנה ממקרה למקרה לפני נסיבות המקרה ועובדותיו.

נשמע הזוי? נשמע סותר את החוק? נשמע מעצבן?. כן. אבל זה המצב ויש להיערך לו היטב בסמוך אחרי (ומוטב אף לפני) החזרה לישראל– לגבי פתרונות אפשריים ראה בהמשך.

בהקשר זה נפנה אותך לפסק דין חדש שיצא ממדרשו של בית המשפט המחוזי בעניין יהודה תלמי אשר קיבל בית המשפט המחוזי את עמדת רשות המס ודחה עמדת המערער (שיוצג אז על ידי עורך דין גרי אגרון ועו"ד דוד גודלמן) וקבע כי הנישום חייב להראות שהכנסתו אינה נובעת מעבודה או שירותים כלשהם בישראל כתנאי לפטור. יצויין כי על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון לפני מספר ימים על ידי שותף הפירמה שלנו עורך דין ורואה חשבון טארק בשיר (שלא ייצג את המערער בערכאה הקודמת). פסק דין זה גם מדגיש כי רשות המסים תנסה בכל הכוח לשלול הטבה יחודית זו ולהיערך לכך מבעוד מועד.

האם הדיבידנד מהחברה הזרה פטור ממס?

כעקרון תושב חוזר ותיק פטור ממס בישראל במשך 10 שנים מחברות זרות בבעלות. אבל, רשות המס מנסה להטיל מס על חלק הרווח שנחשב כזה שצמח בישראל- ראה לעיל – בטענה שאותו רווח לא הופק בחו"ל אלא בישראל ואינו זכאי לפטור!. כך שגם לגבי הדיבידנד יש לנקוט בפעולות ופתרונות מס מקדימים.

האם הפעילות שאני מבצע בצורה ישירה מול הלקוחות הזרים שלי (מתן שירותים לתאגידים זרים) חייבת במס בישראל לאחר החזרה לישראל?

רשות המס בעמדה (שאנו חולקים עליה) כי באם העבודה או השירותים מבוצעים בישראל אז אין תחולה כלשהי לפטור לתושב חוזר ותיק גם אם השירותים מוענקים ללקוחות זרים. לצורך קביעה זו מחלקה רשות המס את ימי העבודה בין ישראל לחו"ל ופוטרת ממס את החלק המיוחס לחו"ל (אלא אם השהיה בחו"ל אינה משמעותית ואז כל החלק יהיה חייב בישראל).

עמדה זו קיבלה לאחרונה חיזוק על ידי פסק דין תלמי יהודה-ראה לעיל. אנו חולקים על גישה זו. כמו כן, קיימים תכנוני מס שיאפשרו "עקיפה" של בעיה זו ומומלץ לפנות אלינו בהקדם.

האם קיימת חשיפה למיסוי כפול (תשלום מס הן בישראל והן בחו”ל)?

אכן קיימים מקרים בהם קיימת חשיפה למס כפול גם אם נחתמה אמנת מס בין ישראל לבין המדינה בה גרת עד החזרה לישראל. יש לתכנן את המס בצורה זהירה ואפקטיבית בכדי להימנע ממס כפול ולהיערך לו מבעוד מועד.

החשיפה עלולה להיווצר במספר מקרים וביניהם למשל שהחברה תסווג כחברה החייבת במס מקומי לגבי רווחיה ומנגד רשויות המס בישראל יטענו כי הרווחים, כולם או חלקם, חייבים במס בישראל מבלי לתת זיכוי בגובה המס הזר ששולם!. חשיפה זו נכונה לא רק לגבי החברה בבעלות התושב החוזר הותיק אלא גם לגבי פעילות שהוא מבצע בצורה ישירה.

הערה: לגבי חברות או פעילות של תושבים חוזרים שאינם "תושב חוזר ותיק" חשיפה זו הינה משמעותית אף יותר.

הזוי? בואו נסכים שהתשובה היא "כן" כשאין תשובה אחרת שתתאר את המצב. אך זה המצב ויש להיערך לו מבעוד מועד.

האם קיימים תכנוני מס שמאפשרים לי להימנע הן מהמס הישראלי והן מהמס הזר שהיה מוטל על החברה עד לחזרתי לישראל?.

כן. לעיתים קרובות מהווה החזרה לישראל לאחר 10 שנים מיום ההגירה או הרילוקיישן הזדמנות חד פעמית לבצע תכנון מס חוקי שמביא בפועל לאי תשלום מס כחוק וכדין בשום מקום. משמעות הדבר היא שתכנון המס אינו חוסך רק את המס בישראלי אלא גם את כלל המסים המוטלים. הזדמנות פז כזו שנובעת מהפטור המיוחד שמוענק לתושבים חוזרים ותיקים אסור לפספס.

האם החברה הזרה תהיה חייבת במע”מ (מס ערך מוסף) בישראל? והאם יש לפתוח לה תיק?

סוגית המע”מ היא אחת הסוגיות שתושבים חוזרים רבים מתעלמים ממנה ולא נותנים עליה את הדעת בצורה ראויה. החוק בישראל אינו מעניק התייחסות או פטור מיוחדים לחברות זרות בבעלות תושב החוזר לישראל או לפעילות עסקית שלהם. המשמעות היא כי חוק מע"מ הרגיל חל על חברות ופעילות של תושבים חוזרים, לרבות תושב חוזר ותיק.

חוק מע”מ מחד מטיל מע”מ על פעילות בישראל (לרבות חברות זרות שיש להן פעילות בישראל או שהן מנוהלות מישראל), ומאידך מעניק מע”מ בשיעור אפס על יצוא סחורות ונכסים לחו"ל ועל מתן שירותים לתושבים זרים- כך שלא יוטל מע”מ בכלל.

אך יודגש כי המע”מ בשיעור אפס אינו פוטר מפתיחת תיק במע”מ והגשת דוחות מס. כמו כן, לעיתים המע”מ בשיעור אפס אינו חל בשל תנאים נוקשים הקבועים בחוק (למשל שהשירות לא ניתן בקשר לנכס ישראל או למשל שהתאגיד צריך להיות מוענק לתושב חוץ שאין לו נכסים או פעילות בישראל). על כן גם מסוגיות מע”מ אסור להתעלם.

במידה וארצה להעביר כספים מחו"ל לישראל, האם קיימת בעיה כלשהי?.

הזרמת הכסף הלא מדווח לישראל עלולה להציף מספר ויכוחים ושאלות לגבי מידת הפטור שהיה חל על אותם רווחים ולגבי תחולת הפטור ממס. על כן יש לשקול את כלל האמור לעיל לפני העברת הכסף לישראל ולבדוק מהי הדרך העדיפה במקרה הספציפי שלך – ניתן לפנות אלינו בנושא.

אז מה עושים:

הפתרון בדרך כלל מחייב נקיטה באחד או יותר מהמהלכים שלהלן (להתייעצות לגבי הפתרונות להלן ניתן לפנות אלינו):

(1)                לתכנן את אופי הפעילות כך שיקטן הסיכון שרשות המס תוכל לחייב רווחים בישראל למינימום האפשרי. כמו כן, התכנון צריך להתייחס לא רק למס הישראלי אלא גם למסים זרים.

(2)                לקבל חוות דעת משפטית מנומקת היטב לפיה החברה אינה חייבת במס בישראל וכי הדיבידנד ממנה פטור ממס כך שהחברה ובעל המניות בה יכולים להימנע מלהגיש כל דוח בישראל כחוק וללא חשיפה פלילית. כמובן, יש לבדוק את המקרה היטב בכדי לוודא שקיימת אפשרות לתת חוות דעת כזו. חוות הדעת לעיתים תתבסס על תכנון מס שנעשה קודם לכן

(3)                לעיתים ראוי לפנות מראש לרשות המס ולהגיע להסכם איתה או לקבל ממנה הבהרה מהם. מומלץ לפנות לרשות המס לפני החזרה לישראל (ולא אחרי החזרה) לאור היכולות המוגבלות של רשויות המס בנקודת זמן זו.

האמור לעיל רק מראה שסוגית ההקלות במס לתושב חוזר ותיק אינה פשוטה כלל ועיקר ומומלץ לפנות ליעוץ בנושא.

 

 

*השיב: טארק בשיר, עורך דין ורואה חשבון, מומחה למסוי בינלאומי, הגירה והקלות במס לתושב חוזר ותיק- שותף בפירמה.