אלכס שואל: חזרתי לישראל מחו”ל והמשכתי להעניק שירותים ללקוחות זרים אחרי החזרה. כמו כן, אני עובד במשרה חלקית עבור מעסיק זר ומקבל ממנו שכר עבודה. האם אני זכאי לפטור או להקלות ממס ומביטוח לאומי בגין התשלומים שאני מקבל מחו"ל?. כמו כן, במידה וארצה להעביר כספים מחו"ל לישראל, האם קיימת בעיה כלשהי?.

צוות של רילותקס משיב:

ראשית כל, היקף ההקלות במס לתושבים חוזרים נגזר מהסיווג שלך לצרכי מס. החוק מבחין בין 3 סוגים שונים של תושבים חוזרים שנפרט אותם להלן. אך חשוב להדגיש כי הסיווג של משרד הקליטה אינו זהה לסיווג לצרכי מס. כך למשל, אדם יכול להיות מסווג כתושב חוזר הזכאי להטבות של משרד הקליטה אך לא לעניין מס הכנסה.

לצרכי מס הכנסה יש לסווג את אלכס לפי אחד מהסיווגים שלהלן:

תושב חוזר רגיל – והוא אדם שעשה הגירה או רילוקיישן לחו"ל,  הצליח לנתק את התושבות שלו לצרכי מס מישראל, היה מסווג כתושב חוץ מספר שנים  וחזר לישראל לאחר תקופה שאינה עולה על 6 שנים מהיום שהוא ניתק התושבות שלו לצרכי מס (ויודגש : 6 שנים לא מיום ההגירה אלא מיום ניתוק התושבות).

תושב חוזר מוטב – והוא כל תושב חוזר (ראה לעיל) אשר חוזר לישראל לאחר תקופה העולה על 6 שנים מהיום שהוא ניתק התושבות שלו לצרכי מס (ויודגש : 6 שנים לא מיום ההגירה אלא מיום ניתוק התושבות) אך פחות מ 10 שנים מאותו יום.

תושב חוזר ותיק: והוא כל תושב חוזר (ראה לעיל) אשר חוזר לישראל לאחר תקופה העולה על 10 שנים מהיום שהוא ניתק התושבות שלו לצרכי מס (ויודגש : 10 שנים לא מיום ההגירה אלא מיום ניתוק התושבות).

כפי שנאמר לעיל קיים הבדל משמעותי בין מועד ההגירה לבין מועד ניתוק התושבות. הסיווג לצרכי מס של התושב נבחן לפי מועד הניתוק התושבות ולא לפי מועד העזיבה הטכני/הפורמלי.

הרי החוק למשל מגדיר כתושב חוזר ותיק באם הוא שהה בחו"ל מעל 10 שנים והוא נחשב כתושב חוץ במשך כל אותה תקופה. העשר שנים נמדדים מיום ניתוק התושבות שלך ולא מיום ההגירה הפיזית וקיים הבדל בין שני המועדים במקרים רבים. למשל סיטואציה כזו יכולה להתרחש בכל אחד מהמקרים האלה (רשימה לא סגורה):

א.       משפחתך הצטרפה אליך במועד מאוחר יותר להגירה שלך או שבה לישראל במועד מוקדם יותר.

ב.       המשכת להחזיק בדירת מגורים בישראל.

ג.        שילמת ביטוח לאומי (אף בסכום מינימלי) בחלק מתקופת מגוריך בישראל.

ד.       המשכת להפיק הכנסות כלשהן מישראל בתקופת המגורים שלך, או בחלק ממנה.

ה.       שהית מעל ל 183 ימים באחת מהשנים שנספרות.

מה גם שרשות המס טוענות לעיתים קרובות כי ניתוק התושבות אינו מתרחש מייד עם העזיבה אלא לאחר תקופה מסויימת מאחר ותהליך ניתוק התושבות הינו תהליך מתמשך ואינו מיידי.

על כן, עדיף לפני החזרה לישראל לוודא היטב את הסטטוס שלך. אם עולה ספק- אז יש לתת פתרון לבעיה זו כגון פניה מקדימה ואנונימית לרשות המס לקבלת אישור בכתב לסיווגך כתושב חוזר או קבלת חוות דעת משפטית או דחיית החזרה. הפתרון המתאים יבחר לפי הנסיבות שלך.

הטבות לתושב חוזר רגיל (פחות משש שנים):

ככל שאלכס הינו תושב חוזר רגיל (היינו – הוא שב לישראל לאחר פחות מ 6 שנים מיום ניתוק התושבות שלו לצרכי מס) אז אין שום הטבה בחוק שמוענקת לו. על כן, ככל שאלכס שב לפני חלוף שש שנים בלבד מיום ההגירה או הרילוקיישן לחו"ל אז הוא יהיה חייב במס ובביטוח לאומי וחייב בדיווח על כלל הכנסותיו מחו"ל, הן ממתן שירותים והן משכר והן מהשקעות.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי באמצעות תכנוני מס ניתן לצמצם את חבות המס של אלכס בצורה משמעותית לגבי הכנסותיו משירותים או מעבודה בחו"ל. ביצוע תכנונים אלה לפני החזרה לישראל יחזקם משמעותית ועל כן מומלץ לשקול ביצועם מוקדם ככל האפשר ויפה שעה אחת קודם- ניתן לפנות אלינו בנדון.

הטבות לתושב חוזר מוטב (חזרה לישראל אחרי יותר משש שנים אך פחות מעשר שנים):

ככל שאלכס הינו תושב חוזר מוטב (היינו – הוא שב לישראל לאחר יותר משש שנים אך פחות מעשר שנים מיום ניתוק התושבות שלו לצרכי מס) אז גם במקרה כזה אין שום הטבה בחוק שמוענקת לו לגבי הכנסות מעבודה או מעסק בחו"ל. על כן, ככל שאלכס שב לאחר שש שנים בלבד מיום ההגירה או הרילוקיישן אז הוא יהיה חייב במס ובביטוח לאומי וחייב בדיווח על כלל הכנסותיו מעבודה ו/או מעסק (לרבות מתן שירותים) מחו"ל.

יצויין, כי אלכס יהיה זכאי להטבות במס להכנסותיו הפסיביות כגון: מריבית, מדיבידנד, רווחי הון דמי שכירות וכדו בלבד.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי באמצעות תכנוני מס ניתן לצמצם את חבות המס של אלכס בצורה משמעותית לגבי הכנסותיו משירותים או מעבודה בחו"ל. ביצוע תכנונים אלה לפני החזרה לישראל יחזקם משמעותית ועל כן מומלץ לשקול ביצועם מוקדם ככל האפשר ויפה שעה אחת קודם- ניתן לפנות אלינו בנדון.

הטבות לתושב חוזר ותיק (חזרה לישראל אחרי יותר מעשר שנים):

ככל שאלכס הינו תושב חוזר ותיק (היינו – הוא שב לישראל לאחר יותר מעשר שנים מיום ניתוק התושבות שלו לצרכי מס) אז במקרה כזה מעניק החוק הטבות והקלות מס לאלכס בקשר להכנסותיו מחו"ל .

החוק קובע בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה כי תושב חוזר ותיק יהיה פטור ממס במשך 10 שנים מיום החזרה לישראל בגין הכנסותיו ורווחים שהופקו בחו"ל או שנובעים מנכס בחו"ל. על כן, ככל שאלכס שב לאחר עשר מיום ההגירה או הרילוקיישן שלו לחו"ל וניתוק התושבות שלו לצרכי מס הוא יהיה פטור ממס ואף מדיווח על כלל הכנסותיו ורווחיו מחו"ל, הן ממתן שירותים והן משכר והן מהשקעות – אך כפי שנראה להלן יש להיזהר מלסמוך על מילותיו הפשוטות של החוק.

אך הבעיה היא שרשות המס טוענת כי אם העבודה או השירות מוענקים בישראל אז אין תחולה כלשהי לפטור ממס ולפטור מדיווח. עובדה זו יוצרת מספר עצום של ויכוחים לגבי תחולת הפטור במקרים רבים כשרשות המס נאחזת בטענות שונות לשלילת הפטור.  כך למשל אם העבודה או השירותים מבוצעים מישראל אז לגישת רשות המס (שאנו חולקים עליה!) אין תחולה כלשהי לפטור.

ככל שהעבודה מבוצעת הן מישראל והן מחו"ל אז לגישת רשות המס יש לחלק את ההכנסה בין חו"ל לישראל לפי מבחן אובייקטיבי של מספר ימי העבודה בישראל לעומת חו"ל (בעניין זה אנו מפנים לחוזר מס הכנסה 1/2011). כך למשל, אם אלכס שהה בשנת המס 2018 כ 60 ימים בחו"ל לצרכי עבודה וכי ימי העבודה בשנה הם 220 ימים. אז רשות המס טוענת כי רק כ 27% מההכנסות יהיו פטורות ממס (60/220) ובלבד שהוכח כי ההכנסה משולמת עבור עבודה בחו"ל וכי יתרת ההכנסה מיוחסת לישראל ואינה פטורה ממס.

במקרה שבו מספר ימי השהייה בחו"ל הינו נמוך יחסית אז רשות המס טוענת לעיתים כי אין לייחס שום הכנסה לחו"ל וכי מלוא ההכנסה תהיה חייבת במס.

מנגד במקרים מסויימים ניתן לייחס לחו"ל הכנסה יותר גובה מחלקם היחסי של הימים בחו"ל לפי מקדמים אובייקטיביים.

מצב זה יוצר מספר רב של ויכוחים וחשיפות אל מול רשות המס ויש להתכונן להם מראש-וניתן לפנות אלינו בנדון.

נפנה בעניין זה לפסק הדין החדש בעניין יהודה תלמי (לחץ כאן להרחבה) ששלל הפטור ממס מישראלי שגר בחו"ל יותר מחמש עשרה שנים ושב לישראל בקשר להכנסותיו לאחר חזרתו ממעסיקו הזר. על פסק דין זה הגיש שותף הפירמה (עו"ד ורו"ח טארק בשיר) ערעור לבית המשפט העליון שעדיין מתברר ולא הוכרע.

חוק מס ערך מוסף:

לבסוף נתייחס בקצרה לסוגית המע"מ. סוגית המע”מ היא אחת הסוגיות שתושבים חוזרים רבים מתעלמים ממנה ולא נותנים עליה את הדעת בצורה ראויה. החוק בישראל אינו מעניק התייחסות או פטור מיוחדים לתושבים חוזרים לישראל או לפעילות עסקית שלהם. המשמעות היא כי חוק מע"מ הרגיל חל על חברות ופעילות של תושבים חוזרים.

חוק מע”מ מחד מטיל מע”מ על פעילות בישראל, לרבות זו של תושבים חוזרים, ומאידך מעניק מע”מ בשיעור אפס למתן שירותים לתושבים זרים אלא אם השירות מתייחס לנכס בישראל- כך שלא יוטל מע”מ בכלל. מע"מ בשיעור אפס עשוי לחו"ל הן לגבי תושב חוזר ותיק והן לגבי תושב חוזר רגיל.

אך יודגש כי המע”מ בשיעור אפס אינו פוטר מפתיחת תיק במע”מ והגשת דוחות מע"מ, גם לתושבים חוזרים ותיקים. כמו כן, לעיתים המע”מ בשיעור אפס אינו חל בשל תנאים נוקשים הקבועים בחוק (למשל שהשירות לא ניתן בקשר לנכס ישראל או למשל שהתאגיד צריך להיות מוענק לתושב חוץ שאין לו נכסים או פעילות בישראל). על כן גם מסוגיות מע”מ אסור להתעלם.

 במידה וארצה להעביר כספים מחו"ל לישראל, האם קיימת בעיה כלשהי?.

הזרמת הכסף הלא מדווח בעבר לישראל עלולה להציף מספר ויכוחים ושאלות לגבי מידת הפטור שהיה חל על אותם רווחים ולגבי תחולת הפטור ממס. על כן יש לשקול את כלל האמור לעיל לפני העברת הכסף לישראל ולבדוק מהי הדרך העדיפה במקרה הספציפי שלך – ניתן לפנות אלינו בנושא.

*טארק בשיר, עו"ד ורו"ח -מומחה למסוי בינלאומי, הגירה ורילוקיישן.