דוד מברלין שואל:

אני ואישתי עברנו לברלין לפני חמישה חודשים בעקבות הצעת עבודה שהיא קיבלה בגרמניה. אני המשכתי לעבוד כשכיר באותה החברה הישראלית שעבדתי בה רק מרחוק. לקראת שנת המס החדשה סיכמתי עם מעסיקיי שאפסיק לעבוד כשכיר ואנפיק להם חשבוניות כל חודש על עבודתי (עוסק עצמאי בגרמניה). כסף זה יועבר כאמור ישירות לבנק גרמני. אשמח לדעת איך עליי להתנהל מבחינת הנושאים הבאים:

– שמירת זכויות סוציאליות בישראל.

– מה לעשות עם קרן הפנסיה וביטוח המנהלים הנוכחיים שלי.

– האם למשוך פיצויים לאור המעבר משכיר לעצמאי.

– איך אני מתנהל מול מדינת ישראל כאשר אני גר בגרמניה.

צוות RELOTAX משיב:

שלום, דוד

ראשית, שתי הערות מקדימות:

הסיטואציה שאתה מתאר בשאלתך עלולה להוביל להטלת כפל מס בישראל ובגרמניה על אף קיומה של אמנת מס בין שתי המדינות. עליך לתכנן את אופן קבלת ההכנסות במטרה להימנע מכך.

בנסיבות שאתה מזכיר בהן עברת באמצע שנת 2017, יש לשים לב כי תיקון 223 לפקודת מס הכנסה מחייב כל ישראלי אשר מהגר לחו"ל ומנתק את תושבות שלו במהלך השנה בהתקיים תנאים שנקבעו בחוק להגיש דוח שנקרא דוח ניתוק תושבות לצרכי מס (השונה מזה של ביטוח לאומי) עד מאי 2018. לבדיקת תחולת התיקון עליך והכנת הדוח מומלץ להיעזר במומחים לאור ההשלכות הבעייתיות של התיקון הזה.

הרחבה לגבי תיקון 223 החדש תמצאו בקישור זה.

ועכשיו לתשובה עצמה. קודם כל נתייחס לשמירת זכויות בביטוח לאומי בישראל.

כל עוד אתה נחשב כתושב ישראל לצורכי ביטוח לאומי אז אתה משמר את מרבית הזכויות שלך בביטוח לאומי אך מנגד הינך מחויב לשלם ביטוח לאומי (7% מההכנסות) ומס בריאות (5% מההכנסות) על כלל הכנסותיך מגרמניה ומישראל. יחד עם זאת, לאור קיומה של אמנת ביטוח לאומי בין ישראל לגרמניה אז בתנאים שנקבעו בה ניתן לקבל פטור מתשלום ביטוח לאומי בישראל באם ישולם לגביך ביטוח לאומי בגרמניה – ורק באותן נסיבות בהן נקבע באמנה שהדבר אפשרי. שים לב כי אמנה זו אינה חלה על מס בריאות שעומד על כ 5% מכלל ההכנסות בגרמניה וישראל.

לגבי הסוגיה אם אתה נחשב כתושב ישראל לצורכי ביטוח לאומי או שמא הפסקת להיות כזה, מדובר בשאלה מורכבת מאוד שמוכרעת לפי מבחן מרכז החיים שלך ובהתאם לנסיבותיו של כל מקרה – ניתן לפנות אלינו ליעוץ מורחב יותר בנושא. לצד זאת נדגיש כי עצם העובדה שהינך משלם ביטוח לאומי אינה אומרת שאתה נחשב כתושב ישראל לצורכי ביטוח לאומי המבוטח על פי חוק או להיפך. עניין זה מוכרע לפי מרכז החיים (במקרה שלך, ישראל או גרמניה). היינו – התשלום אינו יוצר את התושבות ואי התשלום המלא אינו מבטל את התושבות.

שאלת גם מה לעשות עם קרן הפנסיה וביטוח המנהלים הנוכחיים שלך. שאלה זו מחייבת להתקבל לפי צרכיך ונסיבותיך ואין תשובה חד משמעית. אך בהקשר זה מצאנו לנכון להדגיש את הנקודות שלהלן:

שמירת קרנות פנסיה בישראל נחשבת כזיקה לישראל שיש לקחת בחשבון בבדיקת מרכז החיים של אדם.
לפי הדין הגרמני הינך עלול להיחשב כתושב גרמניה לצורכי מס. במקרה כזה משיכת הכספים מהקופות עלולה להתחייב במס בגרמניה כהכנסה רגילה. יש לנסות להימנע מכך.
ככל שתיחשב כתושב גרמניה לצורכי מס ותחליט שלא למשוך את הכספים אז תהיה חייב לדווח על הרווחים שלך בקופות בישראל.
משיכת הכספים בקופות פנסיה בטרם הגעת לגיל פרישה עלולה להתחייב במס בישראל בשיעור של 35%. יש להיעזר במומחים במטרה למנוע תחולת מס שרירותי זה.
לשאלתך, איך אתה מתנהל מול מדינת ישראל בזמן שאתה גר בגרמניה הרשה לנו להפנות אותך למאמר מקיף שפרסמנו בעבר בנדון. הנה הקישור.

הכלל הוא פשוט אך היישום בעייתי לאור העובדה שמבחני קביעת התושבות לצורכי מס אינם ברורים וחד משמעיים. בכל זאת אפשר לסכם את הכללים כלהלן:

כל עוד אתה נחשב כתושב ישראל לצורכי מס, עליך להגיש דוח מס מדי שנה ולשלם מס וביטוח לאומי על הכנסותיך מגרמניה וכל מקום אחר בעולם. הדוח מוגש תוך 5 חודשים מתום כל שנה.
אם אתה מפסיק להיות מסווג כתושב ישראל לצורכי מס הכנסה וביטוח לאומי – אז אין חובה להגיש דוח על הכנסותיך מחוץ לישראל. אך יש לוודא שהצלחת לנתק ולבטל את התושבות שלך לצורכי מס עם מומחים בדבר וזאת לאור העובדה שאי דיווח על הכנסות בחו"ל על ידי תושב ישראל נחשב כעבירה פלילית וחושף אותך גם להטלת קנסות על ידי רשות המס.
הכנסה או עסק שמתנהל גם בגרמניה וגם בישראל מחייב תכנון מס זהיר וחכם במטרה למנוע הטלת מס כפול בשי המדינות. מצב כזה עלול להיווצר במקרים רבים – לרבות במקרה שבו כל מדינה תנסה לייחס את ההכנסה אליה. אפילו אמנת המס בין המדינות עלולה שלא לסייע בידי הנישום.
מומלץ להיוועץ עם מומחים בשאלות מורכבות אלה.

המשיבים:

עורך דין ורואה חשבון טארק בשיר, שותף בפירמה ומומחה למיסוי בינלאומי, הגירה ורילוקיישן ורואת חשבון אלינור עיני, מצוות רילותקס, מסים.