במאמר זה נתייחס לחוות דעת משפטיות בשאלת התושבות לצרכי מס. נציין כי קיימים שני סוגים של חוות דעת משפטיות הדנות בשאלת התושבות לצרכי מס: 

סוג ראשון הוא חוות דעת משפטית המתייחסת לתושבות המס של יחיד (אדם בשר ודם) בעקבות הגירה ורילוקיישן לחו"ל. סוג שני הוא חוות דעת משפטית  בשאלת תושבות המס של חברה זרה בבעלות תושבי ישראל.

תושבות המס של יחיד מוכרעת לפי מבחן מרכז החיים – להרחבה לגבי מבחן מרכז החיים לחץ כאן. לעומת זאת, תושבותה של חברה זרה (היינו – חברה שנרשמה מחוץ לישראל) לצרכי מס מוכרעת ונקבעת לפי מבחן הניהול ושליטה – להרחבה לגבי מבחן הניהול ושליטה לחץ כאן.

מה תפקידה של חוות דעת בשאלת התושבות ומהו היתרון שהיא מעניקה למקבלה?

החוות דעת נועדה לצמצם את הסיכון הפלילי במקרה שרשות המס תטען כי אתה היית מסווג לצרכי מס כתושב ישראל בתקופת מגוריך בחו”ל, כולה או חלקה, ובשל כך היית חייב להגיש דוחות מס בישראל לגבי הכנסותיך בחו”ל ולשלם את המס המתחייב. 
מטרה נוספת היא למנוע את הסיכון להטלת קנסות גבוהים מאד בקשר לאי דיווח בישראל (קנס אי דיווח) ו/או תשלום מס בישראל (קנס גרעון שיכול להגיע ל 50% מהמס הנחסך – בנוסף למס עצמו) במקרה בו יתברר שהייתה מוטלת חובת דיווח עליך.
מטרה נוספת חשובה היא לצורך העברת כספים מחו”ל לישראל על ידי ישראל שירד מהארץ וגר שם או חוזר לישראל. במקרים רבים הבנקים מסרבים לקבל כספים מחו”ל אם לא מוכח כי מקורם בהכנסות שאינן חייבות במס בישראל.
מנגד, החוות דעת אינה “מייתרת/מונעת” את הדיון האזרחי לגבי קרן המס.

באיזה נסיבות מומלץ מאד עליך לתמוך עמדתך בחוות דעת משפטית?

קבלת חוות דעת משפטית מנומקת כדבעי קריטית לדעתנו באחד המקרים להלן:

(1) ככל שנכחת בישראל מעל ל 30 ימים בשנת המס ו 425 ימים באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה או שהיה בשנת המס מעל ל 183 ימים:
במקרה כזה מתקיימת חזקה שאתה תושב מס בישראל על פי החוק. אז חובה לקבל חוות דעת משפטית בכדי לסתור את החזקה בחוק. סתירת החזקה בחוק מחייבת  חוות דעת. ללא חוות דעת החלטה מוטעית שלך עלולה להתברר כמזיקה רבות.

(2)  ככל שהינך מעוניין לטעון לניתוק תושבות מיידי מישראל חרף ועל אף עמדת רשות המיסים הכתובה כי ניתוק תושבות הוא הליך מתמשך שנמשך שנים.

(3)  אם המשכת לשלם ביטוח לאומי בסכום כלשהו אפילו בסכום המינימלי במשך חלק או כל תקופת המגורים בחו"ל. עצם תשלום ביטוח לאומי מעיד לכאורה כי הייתה הודאה מצדך שהינך תושב ישראל וטענה נוגדת רק למס הכנסה מחייבת חוות דעת שתסביר כי למרות זאת הינך בפועל תושב חוץ לפי מבחן מרכז החיים ומירב הזיקות

(4) אם חזרת לישראל אחרי פחות משלוש/ארבע שנים. תקופה קצרה זו נתפסת ככלל על ידי רשות המס כאינה מנתקת תושבות.

(5) אם בן זוגך נותר או חזר לישראל.

(6) אם עברת מטעם מעסיק ישראלי –הליך של רילוקיישן.

(7) נוודים דיגטליים לרבות אנשים שלא שהו במדינה אחת תקופות ארוכות 

(8) אדם שלא שילם מס לגבי מלוא הכנסותיו בשום מדינה אחרת.

מי צריך להיות חתום על החוות דעת בענייני ניתוק תושבות לצרכי מס?

חוות דעת בענייני ניתוק תושבות צריכה להיות חוות דעת החתומה על ידי עורך דין המומחה למס. אדם שאינו עורך דין אינו רשאי לפרש את החוק.

מהי מידת הנימוק הנדרשת בחוות הדעת?

חוות הדעת חייבת להיות מקיפה ומנומקת כדבעי שמתייחסת לחוק, לפסיקה, לחוזרי מס הכנסה, החלטות של רשות המס ואמנת המס הרלוונטית (ככל שקיימת) ולניתוח מקיף של המקרה הפרטני שלך.

מהו הבסיס לחוות דעת כזו ? 

הבסיס לחוות הדעת הוא מבחן מרכז החיים ומבחן מירב הזיקות שאומצו בפקודת מס הכנסה והפסיקה (ראה פסק דין ספיר, פסק דין יעל צור, פסק דין בר רפאלי, פסק דין פלוני ועוד) כמבחן המכריע בישראל את הסיווג לכניי התושבות – לחץ כאן להרחבה בשאלת מבחן מרכז החיים וניתוק תושבות מס וביטוח לאומי.

 באיזה שאלות נפוץ לקבל חוות דעת כזו?

שלוש סוגי חוות דעת שכיחים בין ישראלים שעברו לגור בחו”ל:
(1) חוות דעת לניתוק תושבות מס וביטוח לאומי. היינו, חוות דעת שהאדם אינו תושב מס בישראל ואינו חייב לדווח על הכנסותיו אחרי ההגירה/הרילוקיישן –  וזאת בשים לב ששאלה זו עלולה להצמיח חבות פלילית וחבות בתשלום קנסות גבוהים.

(2) חוות דעת סיווג תושב חוזר או תושב חוזר ותיק לצורך הזכאות להטבות במס לתושב חוזר או תושב חוזר ותיק (לרבות היעדר חבות דיווח).

(3) חוות בשאלת מקום הפקת ההכנסה – בשים לב שגם אם ניתקת את התושבות שלך עדיין אתה נדרש לשלם מס בישראל על הכנסות מישראל. על כן, אם יתברר כי ההכנסה נבעה מישראל אתה חשוף שוב בחשיפה פלילית וחשיפה לקנסות.

מהו המועד המומלץ לקבל חוות דעת משפטית?

לגבי מי שעשה רילוקיישן– מומלץ לקבל חוות דעת כזו סמוך לאחר ההגירה (לא לפני) ולאחר יצירת קשר עם המדינה הזרה.
למרות שחוות דעת לפני הרילוקיישן/ההגירה תעזור בהכוונת האדם והתוויית דרך פעולה עתידית אך היא תהיה חוות דעת תיאורטית. על כן, עדיף לקבל את החוות דעת סמוך אחרי המעבר לחו"ל.
לגבי מי שמתכנן לשוב לארץ –  עדיף לפני החזרה לישראל בכדי לתכנן את הצעדים לקראת החזרה ולקבוע מועד חזרה נכון. אך אם לא קיבלת חוות דעת בעבר וחזרת לישראל אז מומלץ מאד לקבל חוות דעת גם אחרי החזרה במקרים בהם התייחסנו לעיל.