מסוי ישראלים שעברו לגור בגרמניה ומסוי השקעות בגרמניה – עדכון דף

ישראלים רבים עוברים לגור ולעבוד בגרמניה. אותם ישראלים צריכים לשים לב כי שיעורי המס בגרמניה אינם נמוכים תמיד, ואול אף גבוהים, משיעורי המס בישראל וכי חלים בגרמניה מס ירושה ומס מתנה (לגבי הורשת נכסים או מתן מתנות לילדים) כך שלא תמיד מומלץ למי שעוזב את הארץ ועובר לגרמניה לטעון כי הוא הפך לתושב גרמניה אחרי העזיבה. לעיתים דווקא יעיל יותר לשמור על התושבות הישראלית וליהנות מאמנת המס שנחתמה בין ישראל לגרמניה (להלן- האמנה).

כך למשל קייימים מקרים בהם רווח הון שמופק בידי ישראלי ממכירת נכס בגרמניה חייב במס בישראל בשיעור 25% ולהיות פטור ממס מגרמניה לפי אמנת המס אילו התושב שימר את התושבות הישראלית שלו מתחייב במס מלא בגרמניה בשיעור שעלול להגיע לכ 48% אם אותו אדם הפסיק להיות תושב ישראלי והפך לתושב גרמניה בעת המכירה!. במילים אחרות, יש לשקול צעדים של ניתוק תושבות מישראל ו/או ויצירת תושבות בגרמניה בגרמניה היטב ולקבל את ההחלטה הנכונה ולבצע את התכנונים הנכונים ורק לאחר היוועצות עם מומחים.

כמו כן, יש לשים לב שגרמניה היא מדינת אמנה- היינו שנחתמה איתה אמנת מס- כך שהזרמת המידע בין ישראל לגרמניה הינה אפשרית וקלה והיא תלך ותגבר בתקופה הקרובה. משמעות הדבר שמהלכים של אי דיווח על הכנסות ונכסים והפחתת המס צריכים להתבסס על תכנוני מס ולא על “העלמת והסתרת” הכנסות ונכסים.

על כן, במידה ועברת לגור בגרמניה הינך חייב לשים לב לסוגיות שעולות בהקשר של הדין הגרמני שסיכמנו אותו עבורך כלהלן:

לתיאום התייעצות בנושא לחץ כאן

מיסוי יחידים לפי הדין הגרמני:

להלן סקירה כללית וקצרה של דיני המס החלים בגרמניה:

מי נחשב לתושב גרמניה על פי הדין הפנימי שחל בגרמניה: על פי הדין הגרמני אתה עלול/עשוי להיחשב כתושב גרמניה לצרכי מס, גם אם אינך מחזיק באזרחות גרמנית, אם אתה מקיים אחד המבחנים שלהלן:

  1. מחזיק דירה או מקום מגורים לשימוש אישי ואתה מתכוון להשתמש בהם שימוש רגיל ושוטף.

  2. מרכז החיים הטבעי והרגיל שלך הינו בגרמניה או שהית בגרמניה משך תקופה אשר עולה על 183 ימים.

  3. לפי בקשת הנישום ניתן להעניק לאדם תעודת תושב לצרכי מס ובלבד שהכנסותיו החייבות במס בגרמניה עולות על 90% מכלל הכנסותיו

במידה והינך נחשב תושב גרמניה לפי המבחנים לעיל אז תצטרך להגיש דוחות מס בגרמניה לגבי כלל ההכנסות שלך ברחבי העולם- ראה להלן- אלא אם אמנת המס בין ישראל לגרמניה “תשמר” את התושבות הישראלית שלך ותמנע סיווגך כתושב גרמניה.

מי נחשב לתושב גרמניה לפי אמנת המס:

במקרים בהן ישראלי נחשב כתושב הן של ישראל (מרכז חייו בישראל) והן כתושב גרמני (ראה לעיל) אז אמנת המס כוללת כללים לפיהם מוכרעת מחלוקת ותחרות זו בין המדינות. ואלה הם המבחנים:

  1. התושבות במקרה כזה תקבע לפי מיקום בית הקבע של הנישום.

  2. אם לנישום בית קבע בשתי המדינות אז תושבותו תוכרע לפי מקום מרכז האינטרסים החיוניים שלו,

  3. אם מרכז האינטרסים החיוניים של האדם נמצא בשתי המדינות אז תושבותו תוכרע לפי המקום בו הוא נוהג לגור (מבלה עיקר ימיו ברצף),

  4. ואם הוא נוהג גור בשני המקומות אז תוכרע תושבתו לפי המדינה הוא הוא מחזיק באזרחות (מבחן שאומץ באמנה החדשה שנחתמה בשנת 2014).

  5. ואם אי אפשר להכריע לפי המבחנים לעיל אז יחליטו שתי המדינות במשותף (נוהל הסכמה הדדית)

ההכנסות החייבות במס בגרמניה–

  1. ישראלי לשעבר שעזב את ישראל וכבר נחשב כתושב גרמניה לצרכי מס (לפי הדין הגרמני -ראה לעיל) יהיה חייב במס בגרמניה על כלל הכנסותיו מגרמניה ומכל מקום אחר בעולם (לרבות ישראל)!.

  2. מי שאינו נחשב כתושב גרמניה לצרכי מס לפי המבחנים לעיל (למשל ישראל ששימר את התושבות הישראלית שלו) יהיה חייב במס בגרמניה אך ורק לגבי הכנסותיו מגרמניה- למעט פטורים מסוימים בחוק הגרמני (ראה להלן) ולמעט פטורים שנקבעו באמנת המס בין ישראל לגרמניה.

במילים אחרות אתה עלול/עשוי להתחייב במס בגרמניה  אם הינך נחשב לתושב גרמניה (ראה האמור לעיל לגבי הגדרת “תושב” בגרמניה ולגבי אמנת המס)  או אם הפקת הכנסות בגרמניה למרות שימור התושבות הישראלית שלך – במקרה כזה תשלם מס רק על רווחים שמקורם בגרמניה – אלא אם הינך פטור ממס או זכאי להקלת מס לפי אמנת המס בין ישראל לגרמניה.

שים לב כי “הנאה” מתחולת אמנת המס מחייבת שתהיה מסווג כתושב ישראל לצרכי מס- זה תנאי להנאה מהאמנה, ככל שתחולתה עליך כדאית ומביאה להפחתת מס ו/או מונעת מס כפול.

שיעורי המס ועקרונות המס שחלים לפי הדין הגרמני:

  • המס על הכנסות רגילות, לרבות הכנסות משכר דירה ומעסק (Einkommensteuer (income tax ועל הכנסות משכר עבודה ((The Lohnsteuer (wage tax :

    על הכנסות אלו חלים שיעורי מס פרוגרסיביים שעולים מ 14% ועד ל 45% ומס סולידריות הוסף בשיעור של 5.5%. בחישוב המס יש לקחת בחשבון את כלל ההכנסות הרגילות, לרבות מעסק או שכר עבודה, למעט הכנסות מיוחדות שזוכות להקלות במס כגון תשלום עבור שעות נוספות ובימי חופש.

    יחד עם זאת, החוק הגרמני מעניק מספר הקלות ופטורים לתשלומים לביטוח סוציאלי ולאומי גרמני. כמו כן, החוק הגרמני מאפשר ניכוי מספר הוצאות בחישוב ההכנסה כגון הוצאות להשתלמות מקצועית (עד 6000 יורו לשנה), תרומות לעמותות וכד.

    לגבי יחידים תושבי גרמניה – הכנסה מתחת לסכום של 8300 יורו ליחיד ו16700 יורו לזוג נשוי אינן חייבות במס.

    לגבי תושבים זרים – במקום שיעורי המס לעיל יחול שיעור מס קבוע בשיעור 15.8% על הכנסותיהם כעצמאיים (לא שכירים) מפעילות ספורטיבית, אמונתית או בידור שמתבצעות בגרמניה ועל הכנסותיהם מתמלוגים שמשולמים עבור מתן זכויות שימוש בידע, פטנטים או זכויות יוצרים. בחישוב מס זה לא יובאו הוצאות בניכוי (היינו המס משולם על התמורה ולא הרווח).

  • רווחי הון – רווחי הון ממכירת נכסים אישיים (לא עסקיים) פטורים ממס בכפוף לתקופת החזקה מינימאלית בנכס (החזקה בנכס נדל”ן של 10 שנים לפחות והחזקה בנכס אחר של שנה).

    לגבי רווחי הון שחייבים במס יחולו שיעורי מס פרוגרסיביים (כמו כל הכנסה רגילה) שעולים עד ל 45% ומס הסולדיריות.

    מכירת דירה המגורים בה גר המוכר בשלוש השנים האחרונות פטורה ממס.

    מכירת מניות חייבת במס ללא קשר לתקופת ההחזקה – אך רק מ 60% מהרווח חייב במס והיתרה פטורה. רווחי הון ממכירת מניות נסחרות ודיבידנד ממניות כאלה שהמוכר או מקבל הכנסה מחזיק בפחות מ 1% מכלל המניות ורווח הון מאגרות חוב חייבים בשיעור מס מופחת של עד 25%.

  • מדיבידנד שמשולם ליחיד תושב חוץ על ידי חברה גרמנית ינוכה מס במקור בשיעור של – 26.375%. יחד עם זאת, לפי אמנת המס הישנה עם ישראל שיעור הניכוי מס במקור מדיבידנד שמשולם לתושבי ישראל עמד על 25% ולפי החדשה שיעור המס הופחת ל 5%-10%.

  • ניכוי מס במקור מריבית שמשולמת ליחיד עומד על 26.375% (למעט הכנסות ריבית מיוחדות הפטורות ממס). לפי אמנת המס הישנה עם ישראל שיעור הניכוי מס במקור מריבית עמד על 15% ולפי החדשה שיעור המס הופחת ל 5% (לגבי אג”ח סחיר -0%).

  • מתמלוגים שמשלמת חברה גרמנית ליחידים תושבי חוץ- 15.825%. לפי אמנת המס הישנה עם ישראל שיעור הניכוי מס במקור מישראלים עמד על 0% (פטור) אך לפי החדשה שיעור הניכוי מס במקור הועלה ל 5%.

  • מס עיורני – 1.5%-2.3% (לפי העיר).

מס ערך מוסף – בגרמניה מוטל מס ערך מוסף על מכירת סחורות ושירותים בשיעור של 19% למעט מקרים מיוחדים בהם חל מס של 7% על מוצרים ושירותים מסוימים, כגון מזון ומוצרי דפוס, ו 0% לגבי שירותי חינוך, רפואה, רווחה, יצוא סחורות ושירותים לחו”ל ועוד.

ניתן לרשם עסקים קטנים (עסקים שהמחוזר שלהם אינו עולה על כ 17 יורו ואינו צפוי לעלות על 50 אלף בשנה הבאה) כעסקים פטורים ממע”מ שאינם צריכים לשלם מע”מ באופן שוטף אך גם לא להתקזז על המע”מ שמשולם בקשר להוצאות שלהם.

שנת המס, תשלום המס והגשת דוחות:

שנת המס היא שנה קלנדרית אשר מסתיימת ב 31.12.דוחות מס יש להגיש עד 31 למאי של כל שנה לגבי השנה הקודמת (לגבי הכנסות של השנה הקודמת). ניתן לקבל אורכות להגשה של הדוח עד דצמבר. עסקים שוטפים בגרמניה חייבים לשלם מקדמות רבעוניות ששיעורן וסכומן נקבעים לפי הרווח בשנה הקודמת. המס על שכר עבודה משולם בדרך של ניכוי מס במקור על ידי המעסיק והמס בגין הכנסות מעסק בגרמניה משולם על ידי העסק עצמו באמצעות הגשת דוחות ותשלום המס.

מס ירושות ומתנות– בגרמניה חל בדרך כלל (אך קיימים מספר פטורים והקלות) של מס על הורשת נכסים או מתן מתנות לילדים בשיעור של 7%-50%. יש לתכנן היטב המהלכים הנדרשים לטפל ולצמצם את החשיפה זו.

מיסוי חברות והשקעות בגרמניה:

חברות שהתאגדו בגרמניה או כאלו שההנהלה המרכזית שלהן נמצאת בגרמניה נחשבות כחברות תושבות גרמניה וחייבות בשל כך במס חברות גרמני לגבי כלל רווחיהן. מס החברות בגרמניה מורכב משני סוגי מיסים – ארצי ומוניצפאלי: 1. מס “מוניציפאלי” (Trade Tax) – זהו מס מוניציפאלי אשר שיעורו נע בין 14% – 17% בהתאם לעיר בגרמניה בה ממוקם העסק. מס זה ניתן לניכוי כהוצאה לחברה (כלומר תשלום מס החברות יהיה לאחר ניכוי הוצאות המסים של ה – trade tax). 2. מס ארצי (פדראלי) – מס סטנדרטי בשיעור קבוע של 15%, כמו גן מס הקרוי Solidarity tax בשיעור של 5.5% . נוכח האמור לעיל, מס החברות האפקטיבי עומד כמעט על 30%.

יחד עם זאת, בתכנון מס נכון חברות ומשקיעים זרים שאין להם בסיס קבע בגרמניה יהיו פטורים ממס העסקים המוזכר לעיל. עובדה זו יוצרת יתרון להשקעה בגרמניה דרך שותפויות השקופות לצרכי מס בגרמניה כך שחלוקת הרווח לשותפים אינה מחוייבת במס בגרמניה.

המס על דיבידנד שמחלקת חברה גרמנית לבעלי מניותיה תושבי גרמניה והזרים הנו מס סטנדרטי העומד על שיעור המס על 26.375% (כולל מס סולדיריות). יחד עם זאת, משקיעים זרים עשויים לקבל זיכוי בשיעור של 40% ממס זה באם מתקבל אישור מראש של רשויות המס. אך יודגש כי על פי אמנת המס החדשה שנחתמה בין ישראל לגרמניה שיעור הניכוי מס במקור עומד של שיעור מטיב יותר העומד על  5%-10% (באמנה הישנה שיעור זה עמד על 25%). כמו כן, יודגש כי השקעה בחברה גרמנית דרך חברת תושבת האיחוד האירופיי עשוי להקטין את המס הזה לאפס לפי הדירקטיבה האירופית.

חברה תושבת גרמניה המקבלת דיבידנד מגרמניה ומחו”ל פטורה כמעט ממס. רווח הון בידי חברה גרמנית ממוסה במס חברות כמו כל הכנסה אחרת. יחד עם זאת, רווח הון כתוצאה ממכירת מניות ודיבידנד מחברות אחרות (זרות או מקומיות) פטור כמעט במלואו ממס (מוטל מס של 1.5% בלבד).

יחיד שאינו תושב גרמניה יחוייב במס שולי רגיל (מתחיל ממס של 25%) על רווחי נדל”ן (הכנסה משכירות או רווח הון). יחד עם זאת, המס ממכירת דירת מגורים בגרמניה יהיה פטור ממס בגרמניה אם הדירה הוחזקה במשך 10 שנים ויותר או אם המוכר גר בדירה במשך שנת המס בה נמכר הנכס והשנתיים שקדמו לה. תושבים זרים אינם משלמים ביטוח לאומי בגרמניה על רווחיהם מגרמניה.

אמנת המס עם גרמניה:

  1. בנוסף לנקודות לעיל שהוזכרו לגבי האמנה, חשוב להדגיש עוד מספר נקודות חשובות באמנה זו.

  2. מס יציאה- האמנה כוללת הסדר מפורש שמונע הטלת מס בשתי המדינות בעקבות החלת מס יציאה בכל מדינה. באמנה נקבע הסדר ברור שחל במקרה של מעבר של תושב אחת המדינות לגור במדינה האחרת. במקרה כזה יחולק הרווח ממכירת הנכס שהיה לתושב עובר למעבר לחו”ל לשתי המדינות לפי תקופות ההחזקה בנכס אך אף מדינה לא תייחס את כל הרווח אליה.

  3. עסק ישראלי יהיה חייב במס בגרמניה רק באם הוא מחזיק בבסיס קבע בגרמניה. נקבע בצורה ברורה כי החזקה במניות של חברה גרמנית אינו יוצר “בסיס קבע” בגרמניה. קביעה דומה נקבע לכיוון ההפוך.

  4. נקבע כי תושב ישראל שעובד בגרמניה ושוהה שם פחות מ 183 ימים בשנה אז גרמניה לא תוכל להטיל על התושב הישראלי מס גרמני והמיסוי יהיה רק בישראל- בכפוף כמובן לכך שהתושב עדיין נחשב כתושב ישראלי.

מס עזבון וירושה בגרמניה:

ישראלים אשר יורדים מהארץ ומהגרים למדינות אחרות וישראלים אשר משקיעים בנכסי נדל”ן, חשבונות בנק או מניות במדינות אחרות נוהגים לשכוח מס קריטי וגבוה העלול לחול עליהם ו/או על השקעותיהם בחו”ל שהוא המס שנקרא מס ירושה או מס עזבון (ובאנגלית Estate tax  /Inheritance tax  ).

מסים אלה הינם שגורים פחות, מדוברים פחות ואינם מובנים לאותם ישראלים דבר שמשכיח אותם בדרך כלל- אם כי בפועל מהווים הם מלכודת מס איומה שעלולה לתפוס מתנות וירושות שהם מעבירים או נותנים.

האבסורד הוא שמסים אלה מקובלים ונפוצים מאד במדינות מערביות רבות אשר נחשבות כיעדים נפוצים להגירה או להשקעה כך שהמשך ההתעלמות מהם אינה מובנת והם בדרך כלל “מתפוצצים” לאחר קרות אירוע של מוות (שעלול להיות אירוע פתאומי) או קבלת מתנה ללא כל אפשרות להיערכות מקדימה.

הבעיה הנוספת היא שמסים אלה אינם “נפתרים” במקרים רבים על ידי אמנות המס של מדינת ישראל כך שהישראלים נותרים ללא הגנה כלשהי מצד אותן אמנות.

לצורך הבהרת התמונה נתייחס להלן לדוגמא ליעד נפוץ ואהוד להגירה ורילקויישן על ישראלים – והוא גרמניה. אך יעד זה נבחר כדוגמא בלבד. ביעדי הגירה ורילוקיישן  או השקעה רבים נוספים מוטלים מס ירושה או מסי עזבון על מי שמהגר אליהם (אף זמנית) או משקיע בהם כגון ארה”ב הגדולה ואנגליה למשל.

לצורך הבהרת התמונה נתייחס לשלושה מקרים שונים:

מקרה ראשון–השקעה בגרמניה: אהרון הינו בן 60 שגר בישראל. בשנת 2015 השקיע אהרון בנדל”ן מניב בגרמניה בשווי של 2 מיליון $.בשנת 2017 הלך  אהרון לעולמו והוריש נכסיו בישראל ובגרמניה לבתו היחידה (רונית) שגרה עם בעלה בישראל. נשאלת השאלה האם רונית (שגרה בישראל בכלל) אמורה לשלם מס על הירושה שקיבלה מאביה (ששגם הוא גר בישראל עד מותו) על הנכסים שהוא הותיר אחריו בגרמניה ואף בישראל!? היינו, האם ההשקעה של ישראלים בגרמניה כפופה למס ירושה שם?!

מקרה שני – קבלת ירושה (נכסים בישראל) בעת המגורים בגרמניה: יוסי צעיר ישראלי שעבר לגור בגרמניה. לאחר חמש שנות מגורים בגרמניה נפטר אביו של יוסי ) שגר בישראל) והוריש לו מניות בחברה ישראלית בשווי של מיליון $. נשאלת השאלה האם יוסי אמור לשלם מס על הירושה שקיבל נכסים בישראל בירושה מאביו שגר בישראל!.

מקרה שלישי – פטירת המוריש כשהוא גר בגרמניה: רוני הינו בן 40, ישראלי לשעבר ואשר עבר לגור בגרמניה לפני שבע שנים. רוני הלך לעולמו והוריש נכסיו בישראל ובגרמניה לבנו היחיד (חיים) שגר בישראל. נשאלת השאלה האם חיים (שגר בישראל בכלל) אמור לשלם מס על הירושה שקיבל מאביו שכללה נכסים בישראל ובגרמניה!?

תופתעו (או לא) – כמעט על כלל השאלות לעיל יש לענות בחיוב. היינו, מוטל מס ירושה בגרמניה על שווי כלל הנכסים המתקבלים בירושה.

רקע כללי לגבי מס ירושה בגרמניה לגבי מי שעושה הגירה לגרמניה או משקיע בגרמניה:

הדין הגרמני מטיל (בהיעדר אמנת מס רלוונטית – ועם ישראל אין אמנה כזו) מס ירושה בשיעור שנע בין 7% – 50%    ( תלוי בקרבה המשפחתית ובשווי הנכסים) בכל אחד משני המקרים האלה:

(1)  על קבלת או הורשת נכסים שנמצאים בגרמניה לרבות עסקים, מניות ונכסי נדל”ן בגרמניה (למעט חשבונות בבנקים גרמנים. מס זה חל גם אם המוריש וגם היורש אינם גרים בגרמניה בעת הפטירה. היינו, המס, מוטל על עצם ההשקעה בגרמניה.

(2)  על כלל הנכסים ברחבי העולם (לרבות בישראל) באם המוריש או היורש נחשב כ”תושב קבע” בגרמניה בעת הפטירה.

חוקי המס בגרמניה מטילים חובת דיווח מיידית על הירושה (והתחמקות מכך מהווה אירוע פלילי בנוסף לקנסות שאפשר להטיל). יתרה מכך, דיני המס בגרמניה יוצרים אירוע המס מיידית עם הפטירה ולא בעת קבלת הנכס בפועל בידי היורשים!. הזוי? כן. אך זה המצב החוקי הקיים בגרמניה ובמדינות רבות אחרות שמהוות יעד להגירה או רילוקיישן.

יצויין בנוסף כי הדין הגרמני מעניק מספר הקלות ופטורים ממס זה שהעיקריים בהם הוא הפטור המוענק לנכסים עד תקרה של 400 אלף יורו ולדירת המגורים המועברת לבן הזוג של הנפטר למגוריו.

חשוב להדגיש כי תכנוני מס ידועים הכרוכים בהקמת נאמנויות זרות להתחמקות ממס זה הוגבלו מאש  על ידי המחוקק הגרמני בשנת 2012- כך שגם פרצה זו כבר אינה משמעותית. אם כי עדיין אפשר להיעזר במנגנון מס שנקרא FOUNDATION.

יישום הכללים על המקרים שלנו לעיל:

נשוב לשלושת המקרים לעיל וננתחם על סמך הכללים שצויינו לעיל:

מקרה ראשון : למרות שאהרון ורונית אינם גרים בגרמניה כלל עדיין רונית צריכה לדווח ולשלם מס ירושה בגרמניה על שווי הנכסים בגרמניה שנרכשו על ידי אביה המנוח – כפוף לפטור של 400 אלף יורו!.

מקרה שני: למרות שאביו של יוסי היה תושב ישראל ונפטר בישראל (ואולי מעולם לא ביקר באדמת גרמניה) עדיין יצטרך יוסי לשלם מס בגרמניה על הירושה שקיבל מאביו המנוח הן בקשר לנכסיו בישראל, הן בקשר לנכסיו בגרמניה והן בקשר לנכסיו בכל מקום אחר בעולם- בכפוף לפטור האמור לעיל ופטורים ספציפיים הקבועים בחוק.

מקרה שלישי –  מאחר ורוני היה תושב קבע בגרמניה בעת פטירתו אז כלל יורשיו (לרבות אלה שגרים בישראל) יצטרכו לשלם מס ירושה בגרמניה על הירושה שקיבלו הן בקשר לנכסיו בישראל, הן בקשר לנכסיו בגרמניה והן בקשר לנכסיו בכל מקום בעולם- בכפוף לפטור האמור לעיל ופטורים ספציפיים הקבועים בחוק.

 ניתן לפנות אלינו לשיחה לא מחייבת לקבלת יעוץ או להצעת פתרונות למלכודת זו הקשורה למס ירושה או עזבון בשל השקעה או הגירה במדינה בה מוטל ירושה (לרבות: ארה”ב, גרמניה ואנגליה).

יש לך שאלה ? רוצה לתאם שיחת התייעצות?

צור קשר במספר 03-6121919 או מלא פרטיך בטופס זה ונשוב אליך בהקדם