Relotax

תושבים חוזרים

תושבים חוזרים

מי נחשב כתושב חוזר?

העברת כספים מחו"ל

כבר נציין כי תושב חוזר למס הכנסה שונה מתושב חוזר לצורכי משרד הקליטה.
ההטבות במס מוענקות רק מי שעונה על הגדרת תושב חוזר והגדרת תושב חוזר ותיק על פי פקודת מס הכנסה (סעיף 14 לפקודה). ההטבות והזכויות במס הכנסה מבחינות בין שני סוגי של תושבים חוזרים: תושב חוזר ותושב חוזר ותיק.
תושב חוזר הוא אדם שעשה רילוקיישן או הגירה לחו”ל ושהה בחו”ל במשך שש שנים מיום ניתוק התושבות מס שלו מישראל.
תושב חוזר ותיק הינו אדם ששהה בחו”ל במשך עשר שנים מיום ניתוק התושבות שלו מישראל.
ויודגש כי ספירת השנים מתחילה ביום ניתוק התושבות במס הכנסה ולא מיום העזיבה הפורמלי- “העליה על מטוס”). היינו האדם צריך להוכיח כי היה מסווג כתושב חוץ וכי ניתק את התושבות לאחר ההגירה או הרילוקיישן לחו”ל במשך כל התקופות לעיל. אין די בעצם המגורים של פלוני בחו”ל בכדי לסווגו כתושב חוזר אלא יש להראות ניתוק תושבות מלא מישראל במשך שש שנים לפחות (בכדי לקבל זכויות תושב חוזר רגיל) ועשר שנים לפחות (בכדי לקבל זכויות תושב חוזר ותיק).
תושבות במס הכנסה נגזרת לא רק ממספר שנים בהם גר היחיד בחו”ל (לאחר הרילוקיישן או ההגירה לחו”ל) ולא רק ממספר הימים בהם הוא שהה בישראל לאחר הרילוקיישן אלא נקבעת לפי מבחן מהותי וגמיש הידוע בשם מבחן מרכז החיים (או מבחן מירב הזיקות) שבודק את כלל הנסיבות של היחיד לאחר ההגירה לרבות: תשלומי ביטוח לאומי (לרבות תשלום סכום מינימלי), מספר שנות המגורים, מספר הימים בישראל, מקום דירת המגורים, בית הקבע, קשרים משפחתיים, קשרים חברתיים, חסכונות, השקעות, קרנות פנסיה, ביטוחים רפואיים, מקום העסק והפקת ההכנסות, חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, קרנות השתלמות, חברות בארגונים ועוד.
עצם המגורים בחו”ל בשנה מסויימת אינו מביא לסיווג האדם כתושב חוץ במשך אותה שנה באופן אוטומטי. למשל, אדם שגר בחו”ל בשנת מס מסויימת אך שילם ביטוח לאומי בסכום מינימלי באותה שנה עלול שלא להיחשב כתושב חוץ באותה שנה (דבר שעלול לשלול את הזכויות). כנ”ל אם בת זוגו נותרה בארץ באותה שנה או ביקרה מספר ימים גבוה בישראל באותה שנה. מגורים בחו”ל לצורך לימודים או מחקר של האדם או בת זוגו עלול להוביל לאותי תוצאה.
היינו קיימים מספר רב של נסיבות שבעטין אדם שגר בחו”ל בשנה מסויימת לא יחשב כתושב חוץ באותה שנה (דבר שעלול להטיל מס ולשלול את זכויות תושב חוזר במס הכנסה).
כמו כן, בהקשר הזה נשאלות שאלות רבות אשר מגבירות את החשיפה לגבי הסיווג כתושב חוזר. כך למשל נשאלת השאלה האם שנת ההגירה ו/או שנת החזרה נספרות כשנים בהן נחשב פלוני כתושב חוץ לצורך בדיקת סיווגו כתושב חוזר או תושב חוזר ותיק?
אי הודאות הזו הינה קשה ובעייתית לא רק מבחינת היבטי המס אלא מביאה את הבנקים בישראל להימנע מקבלת כספים בחו”ל שלא דווחו בעבר בישראל לצרכי מס ללא אישור מרשות המס.
לאור זאת מאפשרת רשות המס לפנות אליה בבקשה מקדימה בכתב לאישור מעמד תושב חוזר והזכאות להטבות מס ובה יפורטו העובדות הרלוונטיות והנימוקים המשפטיים שמביאים לסיווג הנישום כתושב חוזר או תושב חוזר ותיק.
להרחבה בשאלת הניתוק תושבות ומרכז החיים לחץ כאן.

ישראלי ששהה בחו”ל ומתכנן לשוב לישראל (או חזר כבר) חייב להסדיר את מעמדו לאחר החזרה ברשויות השונות. אך קיים בלבול רב בין הרשויות והתעודות השונות וננסה כאן להבהיר את האישורים והתעודות השונות.
נקדים בכך שיש להבחין בין תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה לבין אישור תושב חוזר ממס הכנסה.

תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה:
המדובר בתעודה שמנפיק משרד הקליטה לישראלים בעבר ששהו בחו”ל תקופה רצופה בת שנתיים לפחות לפני השיבה לישראל ובהתקיים כלל התנאים האחרים שנקבעו בחוק. תעודה זו הינה תעודה פורמלית והבדיקה של משרד הקליטה הינה טכנית בלבד אשר מתייחסת למספר שנות המגורים בחו”ל וימי השהיה והביקורים בישראל בלבד.
להרחבה לגבי התנאים לקבלת תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה לחץ  כאן.
תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה חשובה לצורך חידוש רישום בביטוח לאומי וקופות חולים וקבלת הטבות ותמיכות מטעם משרד הקליטה. אך מאידך תעודת תושב חוזר משרד הקליטה אינה מחייבת את רשויות המס וביטוח לאומי ואינה ערובה לכך שהן יקבלו את התעודה לצורך הקביעה האם היחיד ביצע ניתוק תושבות מלא לצרכי מס ולצרכי ביטוח לאומי כך שהוא היה תושב חוץ במשך שנות שהייתו בחו”ל לאחר שהעתיק את מרכז חייו בצורה מלאה לחו”ל גם לצרכי מס או ביטוח לאומי (מבחן מרכז החיים).
 במילים אחרות, מאחר ובדיקת משרד הקליטה הינה בדיקה טכנית באופייה אז רשות המס וביטוח לאומי עלולים לטעון אחרת ועלולים לסווג את היחיד שקיבל תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה כתושב ישראל במהלך שנות מגוריו בחו”ל, או חלקן, הן לצורך הטלת מס וביטוח לאומי מלא (12%)  באותן שנים והן לצורך שלילת ההטבות, הפטורים וזכויות תושב חוזר ותושב חוזר ותיק.
המסקנה היא שקבלת תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה הינה צעד חשוב וראשוני אך אין בו די לצורך יצירת הוודאות לקבלת מעמד תושב חוץ ו/או מעמד של תושב חוזר במס הכנסה (לרבות לצורת קבלת זכויות תושב חוזר/זכויות תושב חוזר ותיק).
קבלת מעמד של תושב חוזר לצרכי מס הכנסה הינו מלאכה יותר קשה ומהותית – כפי שנפרט להלן.


אישור מעמד של תושב חוזר במס הכנסה:

כידוע תושבות מס הכנסה נגזרת לא רק ממספר שנים בהם גר היחיד בחו”ל (לאחר הרילוקיישן או ההגירה לחו”ל) ולא רק ממספר הימים בהם הוא שהה בישראל לאחר הרילוקיישן אלא נקבעת לפי מבחן מהותי וגמיש הידוע בשם מבחן מרכז החיים (או מבחן מירב הזיקות) שבודק את כלל הנסיבות של היחיד לאחר ההגירה לרבות: תשלומי ביטוח לאומי (לרבות תשלום סכום מינימלי), מספר שנות המגורים, מספר הימים בישראל, מקום דירת המגורים, בית הקבע, קשרים משפחתיים, קשרים חברתיים, חסכונות, השקעות, קרנות פנסיה, ביטוחים רפואיים, מקום העסק והפקת ההכנסות, חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, קרנות השתלמות, חברות בארגונים ועוד.
עינינו הרואות כי המדובר במבחן מהותי וגמיש שיוצר חשיפה מהותית בשתי הסוגיות להלן:
1. האם היחיד היה תושב חוץ במשך כל (או חלק) שנות מגוריו בחו”ל לאחר הרילוקיישן או ההגירה כך שהוא לא היה חייב במס ובדיווח לרשויות המס בישראל לגבי הכנסותיו ורווחיו מחו”ל במשך אותה תקופה או שמא הוא היה תושב ישראל במשך אותן שנים או חלקן!
2. האם היחיד זכאי להטבות וזכויות מס שמוענקות לתושב חוזר (היינו- מי שהיה תושב חוץ במשך שש שנים) או לתושב חוזר ותיק (מי שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים) לצרכי מס. בסעיף 14 וסעיף 97 לפקודה הוענקו הטבות ופטורים ממס רק למי שהיה תושב חוץ לפחות שש שנים או עשר שנים עד לחזרתו לישראל.
ואולם חשוב להדגיש כי עצם המגורים בחו”ל בשנה מסוימת אינו מביא לסיווג האדם כתושב חוץ במשך אותה שנה באופן אוטומטי. למשל, אדם שגר בחו”ל בשנת מס מסוימת אך שילם ביטוח לאומי בסכום מינימלי באותה שנה עלול שלא להיחשב כתושב חוץ באותה שנה (דבר שעלול לשלול את הזכויות). כנ”ל אם בת זוגו נותרה בארץ באותה שנה או ביקרה מספר ימים גבוה בישראל באותה שנה. מגורים בחו”ל לצורך לימודים או מחקר של האדם או בת זוגו עלול להוביל לאותי תוצאה.
היינו קיימים מספר רב של נסיבות שבעטין אדם שגר בחו”ל בשנה מסוימת לא יחשב כתושב חוץ באותה שנה (דבר שעלול להטיל מס ולשלול את זכויות תושב חוזר במס הכנסה).
אי הודאות הזו הינה קשה ובעייתית לא רק מבחינת היבטי המס אלא מביאה את הבנקים בישראל להימנע מקבלת כספים בחו”ל שלא דווחו בעבר בישראל לצרכי מס ללא אישור מרשות המס.
לאור זאת מאפשרת רשות המס לפנות אליה בבקשה מקדימה בכתב לאישור מעמד תושב חוזר והזכאות להטבות מס ובה יפורטו העובדות הרלוונטיות והנימוקים המשפטיים שמביאים לסיווג הנישום כתושב חוזר או תושב חוזר ותיק.

איך ניתן לפנות למס הכנסה ולקבל תעודת תושב חוזר?
רשות המס מאפשרת פניה אליה בשלושה מסלולים שונים:


המסלול הרגיל – זה מסלול שכולל את כלל העובדות הרלוונטיות והנימוקים המשפטיים שתומכם בבקשה. לאחר מספר דיונים עם הרשות מתקבל האישור המיוחל בכתובים תוך ציון שמו של הפונה.


המסלול האנונימי – זה מסלול שמאפשר הגשת פניה בכתב אשר כוללת את הפרטים לעיל אך ללא גילוי שמו של הפונה. מאחר והעורך דין הפונה מטעם הלקוח חס תחת זכות החיסיון על פי חוק אין אפשרות לחייב אותו בגילוי שמו של הנישום (חשוב שהפניה דרך עורך דין שרק הוא נהנה מחסיון זה). מסלול זה מתאים לכל אדם ששהה בחו”ל ללא תלולת במספר השנים בהן הוא שהה בחו”ל (גם אלה ששהו פחות משש שנים ומעוניינים למנוע מחלוקת לגבי העבר או בעתיד) והינו שכיח במקרים בהם קיים ספק כלשהו לגבי מעמדו של הפונה, במקרים בהם הפניה מתבצעת אחרי החזרה בפועל של המבקש לישראל או במקרים בהם קיים חשש לגבי העבר או העתיד.

המסלול הירוק -זה מסלול שנועד להיות מסלול מזורז לישראלים שגרו בחו”ל מעל 10 שנים ומקיימים תנאים אשר קבעה רשות המס בטופס שפורסם על ידה. מסלול זה אינו מיועד למי ששהה בחו”ל פחות מעשר שנים או לאלה שאינם מקיימים את התנאים שנקבעו בטופס על ידי רשות המס – לעיון בטופס 913 ובתנאים לתחולתו לחץ כאן.
יצוין, כי אמנם שפניה במסלול הירוק אמורה להיות זריזה אך בפועל היא כרוכה בדרך כלל בקיום פגישות ודיונים מול רשות המס ולעיתים עולים מספר ויכוחים ומחלוקות עם הרשות אשר יש להיות ערוך אליהם מבעוד מועד.


האם חובה על פי דין לפנות לרשויות לקבלת האישור?
לא. אין חובה בחוק לקבל אישור תושב חוץ ותושב חוזר ממס הכנסה. אך כל עוד אין אישור כזה עלולות לצוף הבעיות לעיל.


האם תמיד מומלץ לפנות לרשות המסים?
לא. ההחלטה תלויה בכלל השיקולים שיש להביא בחשבון. קיימים מקרים שעל סמך הניסיון המקצועי ידוע שלא יתקבל אישור תושב חוזר מרשויות המס לאור גישתן המחמירה בפרקטיקה. פניה במקרים כאלה עלולה להיות כרוכה בהפסד זמן וכסף ואף חסימה של הנישום לנקוט בפעולות כדאיות יותר.

הטבות במס של תושבים חוזרים

תושבים חוזרים מחולקים לצרכי מס הכנסה לשלוש קטגוריות שונות.

1. תושב חוזר רגיל – היינו, תושב חוזר שהיה מנותק תושבות באופן מלא במשך תקופה שאינה עולה על שש שנים. אנשים כאלה אינם זכאיים לכל הטבה על פי פקודת מס הכנסה (סעיף 14 וסעיף 97 לפקודת מס הכנסה).

2. תושב חוזר מוטב – היינו, תושב חוזר שהיה תושב חוץ (ניתוק תושבות מלא) מעל לשש שנים אך פחות מעשר שנים.

3. תושב חוזר ותיק ותושבי ישראל לראשונה (לרבות עולים חדשים) – היינו תושב חוזר שהיה מנותק תושבות מעל עשר שנים ברצף ותושבי ישראל לראשונה. תושבים חוזרים אלה זכאיים להטבות הרחבות ביותר לפי סעיף 14 וסעיף 97 לפקודה.

 סיווגו של פלוני כתושב חוזר מוטב, כתושב רגיל, או כתושב חוזר ותיק אינו משימה פשוטה ואינה חד משמעית כאמור לעיל. כך למשל: סיווגו של תושב ישראל ששהה בחו”ל במשך 11 שנים כתושב חוזר ותיק אינה נקיה מספק ועלולה להיתקל בהתנגדות רבה במקרים רבים, למשל: בשנתיים הראשונות היה סטודנט, אשתו גרה בישראל והצטרפה אליו מאוחר יותר, שילם ביטוח לאומי בשנים הראשונות, ו/או היה עובד של מעסיק ישראל. במקרים כאלה ואחרים רשויות המס עלולות לנסות לשנות את הסיווג של אותו אדם מתושב חוזר ותיק לתושב חוזר מוטב!.
הזכויות, ההטבות והפטורים ממס משתנות לפי הסיווג הנכון שנגזרת מתקופת המגורים בחו”ל כמפורט לעיל. לצורך פירוט הזכויות נא ללחוץ על הקטגוריה הרלוונטית לך מהרשימה למטה.

להרחבה לגבי הסוגים השונים בחר את הקטגוריה המתאימה:

ביטוח לאומי ומס בריאות

ככל שחזרת לישראל יש לוודא קודם שלא היית תושב ישראל בעבר (במהלך התקופה בה שהית בחול) כדי שלא תהיה חשוף לחובות גבוהים. לאחר מכן, יש לוודא שלאחר חזרתך אתה כן נחשב כתושב ישראל. שאלה זו מוכרעת לפי מבחן מרכז החיים שלך.
תושב/ת ישראל הוא אדם שמרכז חייו בישראל. כדי לבדוק את “מרכז החיים”, הביטוח הלאומי בודק שני מבחנים:
מבחן אובייקטיבי – האם מקום מגוריו, משפחתו, עבודתו ונכסיו נמצאים בישראל.
מבחן סובייקטיבי – היכן האדם בעצמו רואה את מרכז חייו.
כדי להיחשב לתושב ישראל על האדם לעמוד בשני המבחנים. אדם יכול להיחשב כתושב ישראל גם בזמן שהוא שוהה בחו”ל, אם שהותו בחוץ לארץ היא זמנית ומרכז חייו הממשיך להיות בישראל.
לגבי העבר (השנים בהן גרת בחו”ל):
שוב, נציין כי ככל שהיית תושב חוץ בעבר אז יש לוודא שניתקת תושבות כנדרש וכי בעצם לא היית חייב במס בריאות ובביטוח לאומי בישראל. ככל שיתברר שהיית תושב ישראל אז עלול לחול חובת לתשלום ביטוח לאומי ומס בריאות בשיעור של 12%-17.8% מהכנסותיך מחו”ל – לחץ כאן לעיון בשיעורי ביטוח לאומי ומס בריאות שחלים על תושב ישראל בחו”ל . ככל שלא היו לך הכנסות אז אתה חייב סכומי המינימום שעומדים על כ 170 ש”ח.
לגבי העתיד (לאחר החזרה לישראל):
ככל שאתה סבור כעת כי חזרת להיות תושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי וכי הינך זכאי לביטוח רפואי בארץ אז יש להחזיר את התושבות בביטוח לאומי וקופות חולים אבל תזכור כי יחולו על עליך חובות תשלום ביטוח לאומי ומס בריאות בשיעורים מלאים -ראה בהמשך.
החזרת התושבות הישראלית:
אם היית תושב ישראל בעבר ואתה חוזר להתגורר בישראל, תוכל להסדיר את התושבות שלך ושל משפחתך באחת מהדרכים הבאות:
לפני הגעה לישראל: באפשרותך למלא לפני ההגעה לישראל טופס הצהרה מקוון להכרה כתושב חוזר באתר האינטרנט. את הטופס יש למלא ב-30 הימים לפני החזרה לישראל.
לתשומת לבך, יש למלא את הטופס רק אם בכוונתך לחזור לחיות בישראל באופן קבוע, ולאחר ביצוע פעולות המצביעות על סיום מרכז החיים שלך בחוץ לארץ.
אחרי הגעה לישראל:
אם לא הגשת את הטופס לפני ההגעה לישראל, תוכל להסדיר את התושבות לאחר ההגעה לישראל, באחת מהאפשרויות הבאות:
מסלול מקוצר באמצעות משרד העלייה והקליטה: אם שהית בחו”ל 5 שנים ומעלה, או אם אתה זכאי לתעודת ‘קטין חוזר’ או תעודת ‘אזרח עולה’, תוכל להגיש בקשה לתושבות במסלול מקוצר במשרד העלייה והקליטה. מידע נוסף ניתן למצוא באתר של משרד העלייה והקליטה.
מסלול רגיל: לאחר ההגעה לישראל עליך למלא שאלון לקביעת תושבות לחוזר מחו”ל ולהגישו לביטוח הלאומי.
לשאלון עליך לצרף מסמכים המוכיחים את סיום מרכז החיים שלך בחוץ לארץ (לדוגמה מכירת נכסים, סיום עבודה) ומסמכים המוכיחים שמרכז החיים שלך עבר לישראל (לדוגמה משלוח חפצים לישראל, שכירת דירה, חוזה העסקה, רישום ילדים לבית הספר).
את השאלון והמסמכים יש להגיש למחלקת הביטוח והגבייה בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריך או לשלוח באמצעות אתר האינטרנט.
חזרה לקבל ביטוח רפואי:
תושב חוזר שיוכר כתושב ישראל  יהיה זכאי לקבל את השירותים הרפואיים בתום תקופת המתנה של חודש לכל שנת היעדרות מישראל ומקסימום תקופה של  6 חודשים לכל היותר. יחד עם זאת אפשר לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום מיוחד בסך של 12,210 ש”ח (החל ב- 01.01.2020). את הסכום ניתן לשלם בתשלום אחד או במספר תשלומים רצופים ושווים  6 תשלומים לכל היותר.
תשלום ביטוח לאומי ומס בריאות לגבי הכנסותיך מחו”ל:
ככל שחזרת להיות תושב ישראל אז שים לב כי תהיה חייב במס בריאות וביטוח לאומי מלאים (שעלולים להגיע ל 12%-17%) גם אם הכנסותיך עדיין צומחות מחו”ל (משולמות על ידי מעסיק זר למשל) ותצטרך לדווח על הכנסותיך בחו”ל בעצמך – לעיון בשיעורי ביטוח לאומי ומס בריאות לחץ כאן. על כן, חשוב מאד לבדוק אפשרות לבצע תכנון של ההכנסות והפעילות מחו”ל בכדי להימנע או לצמצם את סכומי הביטוח לאומי ומס בריאות שעליך לשלם למוסד לביטוח לאומי וקופות חולים. 
ככל שהינך תושב חוזר ותיק ועולה חדש – שים לב כי המוסד לביטוח לאומי טוען כי הפטורים וההטבות במס הכנסה לפי סעיף 14 לפקודת מס הכנסה אינן חלות במישור של ביטוח לאומי ומס בריאות דבר שיוצר חשיפה מהותית לתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות הגבוהים גם לגבי ההכנסות שלך מחו”ל. לדעתנו במקרים המתאים אפשר לטעון כי ההכנסות מחו”ל הפטורות ממס הכנסה פטורות גם מביטוח לאומי בתנאים מסוימים אך אין להתעלם מעמדת הביטוח לאומי ולהיערך לה היטב.

הגשת דוחות מס שנתיים

ניתוק תושבות ביטוח לאומי

תושב חוזר שחזר לישראל חייב להגיש דוח מס שנתי על הכנסותיו ונכסיו בחו”ל ככל תושב ישראלי אחר למעט אם חל הפטור המיוחד מדיווח שחל לגבי תושב חוזר ותיק- ראה הרחבה בהמשך. אך חשוב לזכור כי, לאור הנסיבות המיוחדות של תושבים חוזרים כפי שנפרט להלן, דוח המס השנתי עבורם הינו דוח ייחודי שמערב מספר רב של היבטי מס וביטוח לאומי יחודיים שיש להביא בחשבון וכי אותם שיקולים הינם רחבים ומורכבים מהרגיל.
 את  השיקולים העיקריים והסוגיות הייחודיות שכל תושב חוזר והוראה חשבון שלו חייבים להביא בחשבון בעת הכנת הדוח מס שנתי (דוח 1301 ליחיד על כל נספחיו, לרבות נספח ד’ שמתייחס להכנסות מחו”ל ולמס זר שמשולם וטופס 150 שיש לצרף לדוח) ריכזנו במאמר אחד שמפאת אורכו העלינו אותו בפוסט נפרד.

תשעת כללי הזהב

הטבות במס לתושב חוזר ותיק (מעל עשר שנות ניתוק תושבות מלאות):

תושב חוזר רגיל (מעל שש שנות ניתוק תושבות מלאות ופחות מעשר):

תושב חוזר אשר גר בחו”ל פחות משש שנים

שים לב  – תושב חוזר ששהה פחות משש שנים אינו זכאי לשום הטבה במס הכנסה:

תושבים חוזרים ששהו פחות משש שנים בחו”ל אינם זכאיים לשום הטבה במס הכנסה – להבדיל מתושב חוזר אשר היה מסווג כתושב חוץ במשך שש שנים לפחות (ניתוק תושבות מלא) ומתושב חוזר ותיק.

 אך אין משמעות הדבר שתושבים כאלה אינם צריכים להיערך ולתכנן את המס שלהם בישראל נהפוך הוא – הם אלה שהיערכות מיסויית קריטית להם. תושבים כאלה חייבים לשקול סוגיות המס שלהם הן במהלך תקופת שהייתם בחו”ל והן לקראת החזרה לישראל וזאת מאחר והם חשופים למס ישראלי במלוא חומרתו הן לגבי השנים בהן שהו בחו”ל והן לגבי רווחיהם אחרי חזרתם. חשיפות ושאלות המס עלולות לעלות גם בעת משיכת והעברת הנכסים וחשובות הבנק לישראל  ובעת הגשת הצהרת הון ראשונה בישראל.

הרי, רשויות המס ו/או הביטוח הלאומי עלולות שלא לקבל את הטענה של התושב החוזר שהוא היה תושב חוץ במהלך תקופת שהותו בחו”ל, כולה או חלקה, ובשל כך אינו חייב במסים אלה כלל ועיקר. ובכך הן עלולות לדרוש ממנו לשלם מס ו/או ביטוח לאומי לגבי הכנסותיו בעבר שצמחו בחו”ל.

חשיבותה של נקודה זו מתחדדת לאור היבטיה הפליליים של אי הגשת דוחות מס בישראל. על כן, תושב חוזר ששהייתו בחו”ל הינה קצרה יחסית חייב להתייחס לשאלה הלא פשוטה והיא: האם הוא היה חייב להגיש דוחות מס בישראל בשנים בהן שהה בחו”ל? והאם קיימת חשיפה שלאחר החזרה רשויות המס וביטוח לאומי יתעוררו וידרשו מס רטרוקטיבית?!..

ככל שתקופת השהות בחו”ל היתה קצרה יותר (למשל שנתיים), ככל שהביקורים בישראל היו תכופים יותר וככל שהתושב שימר זיקות רבות יותר לישראל אז חשיפה זו עולה. כך למשל, אם שאר בני המשפחה שהתה בישראל אז הסיכון הולך ועולה.

לעיתים, ולאור אופייה הפלילי של שאלה זו, עדיף לגבות ההחלטה שלא להגיש דוחות בישראל ושלא לשלם מס בישראל בחוות דעת משפטית.

 על כן, חשוב להדגיש כי היערכות מיסויית הינה קריטית לא פחות לגבי אלה ששהו תקופות קצרות בחו”ל ולא דיווחו על הכנסותיהם משם.

היערכות מס נדרשת גם לקראת החזרה לישראל. כשהמטרה היא למנוע תחולת המס הישראלי (במלואו) לאחר החזרה על נכסים, חשבונות בנק בחו”ל, חברות זרות ועסקים שצבר התושב החוזר בחו”ל לפני חזרתו. ראוי לזכור, כי לגבי תושבים חוזרים רגילים אין הגנה בחוק על חברות בבעלותם ואין הוראה בחוק שקובעת כי חברות כאלו לא יחשבו כנשלטות מישראל בעקבות החזרה של בעל השליטה לישראל!. היינו- החזרה של בעל השליטה  לישראל עלולה לחשוף את החברה הזרה למס חברות בישראל (בנוסף למס על חלוקת הדיבידנד ממנה בשיעור של 30%). לסוגיות אלה יש להתכונן ולהכין מתווה פעולה מתאים.

תושבים כאלה יצטרכו להתייחס לשאלה האם לממש את הנכסים שנרכשו בחו”ל לפני החזרה? ומה ההשלכות של המימוש של אותם נכסים הן במדינה בה הם גרו עד החזרה, הן במדינה בה נמצא הנכס והן במדינת ישראל?. וככל שהמימוש אינו כדאי או אפשרי מהם תכנוני המס שאפשר לנקוט בהם בכדי לצמצם את החשיפה למס הישראלי?.

 

האם קיים סיכון שתושב חוזר יצטרך להגיש ולשלם מס וביטוח לאומי באופן רטרואקטיבי!

 זו אחת השאלות החשובות והמסוכנות ביותר שכל תושב חוזר ששהה תקופות קצרות מחמש-שש שנים חייב לתת עליה את הדעת. וזאת מאחר שאם התושב החוזר לא הגיש דוח בישראל ולא שילם מס בגין הכנסותיו בשנים בהן שהה בחו”ל ומתברר פתאום שהוא היה חייב לעשות כך אז הוא הוא יהיה חשוף לחובות מס וביטוח לאומי גבוהים, לקנסות ואף לטענות פליליות מצד הרשויות!.

התשובה לשאלות אלה נובעת מהשאלה הבסיסית: האם אותו תושב חוזר היה מסווג כתושב חוץ במהלך שהייתו בחו”ל או כתושב ישראלי?. היינו, יש להכריע בשאלת התשובות לפי מבחן מרכז החיים ולפי מבחן הימים שסקרנו- להרחבה לחץ כאן.

אם פלוני עוזב את ישראל לגרמניה ומצליח לנתק את התושבות הישראלית שלו החל מינואר 2015 (או לפני כן) אז המשמעות שהוא לא יהיה חייב להגיש דוחות מס בישראל לגבי הכנסותיו בשנת 2015 שנבעו מגרמניה ומחו”ל (בשים לב, שלגבי הכנסתיו מישראל יידרש ככלל להגיש דוחות גם אם פלוני כבר אינו ישראלי לצרכי מס).

אך חושב להדגיש בהקשר זה שוב פעם כי ככל שתקופת השהות בחו”ל מתארכת אז הסיכון הולך וקטן. יחד עם זאת, יש לזכור כי ניתן לנתק את התושבות הישראלית ולהפוך לזרים גם אם תקופת השהות הייתה קצרה. כך למשל בעניין אריה גונן קבע בית המשפט העליון ששנה וחצי שהות אמיתית בחו”ל עשויה לנתק את התושבות הישראלית.

מאידך, שהות ארוכה אינה בהכרח מנתקת תושבות. כך למשל אדם שגר בחו”ל שש שנים סווג כישראלי לאור ביקוריו הקצרים והתכופים בישראל ולאור שמירת עיקר הזיקות הכלכליות לישראל וכדו.

כל מקרה לגופו, והדבר מחייב היוועצות עם מומחי מס ומחייב תכנון מס נכון והולם.

שאלת התושבות וניתוק התושבות אינה פשוטה כלל ועיקר וההכרעה בה לעיתים קרובות קשה במיוחד- ויהיה מוטב להצטייד ביעוץ משפטי מיסויי ו/או אף בחוות דעת משפטית מיסויית עליהם יבסס פלוני את החלטתו שלא להגיש דוחות מס בישראל- בשים לב שאי הגשת דוחות מס בניגוד לחוק מהווה עבירה פלילית חמורה ועלולה להטיל קנסות ואחריות פלילית חמורים.

עצם המעבר לגור בחו”ל אינו מביא למסקנה החד משמעית שהתושבות הישראלית נותקה ושפלוני הפסיק להיות תושב ישראל החייב במס בישראל והחייב להגיש דוחות גם לגבי הכנסותיו, לרבות הכנסותיו שצמחו בחו”ל. ניתוק התושבות הינה מסקנה שאפשר להגיע אליה רק בהתבסס על ניתוח כלל העובדות הרלוונטיות (ראה הרחבה בהמשך).

יתרה מכך, עמדת רשות המסים היא שניתוק התושבות אינו מתרחש בדרך כלל בזמן קצר כך שלעיתים תהליך זה נמשך חודשים ארוכים אחרי העזיבה. המשמעות היא שיש להגיש דוחות בישראל במשך כל אותה תקופה בה המשיך פלוני להיחשב כתושב ישראל- וזאת גם לגבי כלל הכנסותיו ברחבי העולם- לרבות מגרמניה או מכל מקום אחר בעולם.

על כן, בתום כל שנה ידרש פלוני לשקול את כלל העובדות הרלוונטיות ולהחליט אם הוא נחשב עדיין כתושב ישראל בשנה הקודמת, או לפחות בחלקה, ולהגיש או לא להגיש דוחות מס בהתאם לכך. שאלה זו סבוכה עוד יותר בעיקר בשנים הסמוכות לשנת העזיבה כשעדיין הזיקות לישראל חזקות וקרובות.

באם התושב מוכיח שלא היה מסווג כתושב ישראל לצרכי מס במשך תקופת שהותו בחו”ל, כולה או חלקה, אז יש לשים לב לנקודות שלהלן:

אינו חייב להגיש דוחות מס בישראל בקשר להכנסותיו שנבעו בחו”ל.

הוא חייב להגיש דוחות מס בישראל ולשלם מס בישראל על הכנסותיו שנבעו מישראל – אלא אם הוא פטור ממס מכוח (1) הוראה ספציפית שמעניקה פטור כללי ממס או (2) הוראה אשר מעניקה פטור לתושבי חוץ (3) מכוח אמנת המס שנחתמה בין ישראל לבין המדינה השניה שאותו תושב נחשב כתושב שלה.

יש לשים לב למס יציאה – להרחבה לחץ כאן.

לגבי חלק התקופה שהוא סווג בה כתושב ישראל יצטרך להגיש דוחות מס לשלם מס בישראל לרבות לגבי הכנסותיו מחו”ל.

האם יוטל מס בישראל על חברות זרות בבעלות התושב החוזר ?:

שאלה:

חזרתי לישראל מחו”ל אחרי ששהיתי שם 4 שנים .  בבעלותי חברה זרה שמפיקה רווחים בחו”ל. ולהלן שאלותיי:

1.     האם החברה הזרה חשופה למס חברות ישראלי בשיעור של 25% על רווחיה בחו”ל?.

2.     האם דיבידנד שאוקבל מאותה חברה בעתיד יהיה חייב במס בישראל על אף הפטור שהחוק מעניק לי במשך חמש שנים לאחר חזרתי על דיבידנד מחו”ל?.

3.     האם קיימת חשיפה שיוטל מס כפול הן במדינה זרה והן בישראל?

4.     האם קיימים תכנוני מס שמאפשרים לי להימנע לא רק מהמס הישראלי אלא גם מהמס שהיה מוטל על החברה עד לחזרתי לישראל?.

5.     האם החברה תהיה חייבת במע”מ (מס ערך מוסף) בישראל?

שאלות אלה מופנות לנו בתדירות גבוה ולהלן התייחסותנו:

קודם כל, בכדי לענות על שאלה זו יש לוודא כי בעל המניות נחשב כתושב חוץ (להרחבה במבחני ניתוק התושבות לצרכי מס לחץ כאן)  עד לחזרתו. נתקלנו בהמון מקרים בהם אדם שהו בחו”ל אבל הייתה קיימת חשיפה גבוה שהתושבות שלו לצרכי מס הייתה בישראל בחלק מהשנים כך או בכולן- דבר שהצמיח סיכונים במישור של חבויות במס הכנסה, ביטוח לאומי ואפילו אחריות פלילית וחייב טיפול מהיר ומורכב יותר .

על כן, עדיף לפני החזרה לישראל לוודא היטב את הסטטוס שלך במשך כל השנים בצורה מדוייקת ולאחר בדיקה מעמיקה. אם עולה ספק- אז יש לתת פתרון לבעיה זו.

האם החברה חשופה למס חברות בישראל על רווחיה?

לגבי שאלה זו  יש לחשוב על שני השיקולים/החשיפות שלהלן:

(א)   חשיפה א – רשויות המס עלולות לטעון כי החברה נשלטת ומנוהלת מישראל אחרי החזרה של בעל המניות. באם אכן הניהול והשליטה על החברה יתקיימו מישראל אז החברה תיחשב כחברה ישראלית לכל דבר ועניין ואז היא תמוסה בישראל על כלל רווחיה מחו”ל. על כן, יש להיזהר מכך שהניהול והשליטה על החברה יתקיימו מישראל בשים לב לכך שסוגיה זו הינה מורכבת מאד וקיימים ויכוחים רבים עם רשות המס – ניתן לפנות אלינו לייעוץ בנושא.

(ב)   חשיפה ב – גם אם החברה לא מנוהלת ונשלטת מישראל עדיין רשויות המס עלולות לטעון כי  אותה חברה זרה מקיימת פעילות עסקית בישראל בשל נוכחות של בעל השליטה/המנהל שלה בישראל וכי יש לייחס חלק מהרווחים (ולעיתים אף כולם) לישראל ולחייבם במס חברות ישראלי בשיעור של 25%!. היקף הרווחים שרשות המס עלולה לייחס לישראל משתנה ממקרה למקרה לפני נסיבות המקרה ועובדותיו.

נשמע הזוי? נשמע מעצבן?. כן אבל זה המצב ויש להיערך לו היטב בסמוך אחרי (ומוטב אף לפני) החזרה לישראל– לגבי פתרונות אפשריים ראה בהמשך.

האם הדיבידנד מהחברה הזרה פטור ממס?

כן. בשיעור של 30% בעת משיכת הרווחים (לגבי חברות CFC החלוקה היא רעיונית כל שנה ותשלום המס הוא מדי שנה). אם התושב החוזר מחזיק בפחות מ 10% אז המס על הדיבידנד עומד על 25%.

האם קיימת חשיפה למיסוי כפול (תשלום מס חברות הן בישראל והן בחו”ל)?

אכן קיימת חשיפה למס כפול ומזה יש להימנע ולהיערך לו מבעוד מועד. החשיפה נובעת מכך שהחברה עלולה להיות מסווגת כחברה מקומית במדינה זרה לצרכי מס שם ו/או כחייבת במס מקומי לגבי כלל רווחיה או חלקם ולשלם מס חברות מקומי על רווחיה. אך מנגד רשויות המס בישראל עלולות לטעון כי הרווחים, כולם או חלקם, נחשבים כאלה החייבים במס בישראל וכי ישראל צריכה קודם כל לקבל את המס שלה מבלי לתת זיכוי על המס הזר!. ככל שקיימת אמנת מס עם אותה מדינה אז במקרים רבים קיים פתרון בתוך האמנה לבעיה זו (לא תמיד) הזוי? בואו נסכים שכן כי אין תשובה אחרת שתתאר את המצב. אבל זה המצב ויש להיערך לו מבעוד מועד.

האם קיימים תכנוני מס שמאפשרים לי להימנע גם מהמס הישראלי וגם מהמס הזר שהיה מוטל על החברה עד לחזרתי לישראל?.

כן. לעיתים קרובות מהווה החזרה לישראל הזדמנות חד פעמית לבצע תכנון מס חוקי שמביא בפועל לאי תשלום מס כחוק וכדין הן לפי החוק הישראלי, הן לפי החוקים באותה מדינה והן לפי אמנות מס בין המדינות (ככל שקיימת אמנה). משמעות הדבר שהתכנון מס לא חוסך רק את המס בישראלי אלא גם את כלל המסים המוטלים על האדם. הזדמנות זו אסור לפספס.

האם החברה הזרה תהיה חייבת במע”מ (מס ערך מוסף) בישראל? והאם יש לפתוח לה תיק?

סוגית המע”מ היא אחת הסוגיות שתושבים חוזרים רבים מתעלמים ממנה ולא נותנים עליה את הדעת בצורה ראויה. החוק בישראל אינו מעניק התייחסות או פטור מיוחדים לחברות זרות שבבעלות תושב חוזר לישראל. המשמעות שחל חברות כאלה חל חוק מע”מ הרגיל.

חוק מע”מ מחד מטיל מע”מ על פעילות בישראל (לרבות חברות זרות שיש להן פעילות בישראל או שהן מנוהלות מישראל). ומאידך מעניק לעיתים החוק מע”מ בשיעור אפס על יצוא סחורות ונכסים ועל שירותים לזרים- כך שלא יוטל מע”מ בכלל.

אך יודגש כי המע”מ אפס אינו פוטר מפתיחת תיק במע”מ והגשת דוחות מס. כמו כן, לעיתים המע”מ לא חל בשל תנאים נוקשים הקבועים בו- ועל כן גם מסוגיות מע”מ אסור להתעלם.

אז מה עושים:

הפתרון בדרך כלל מחייב נקיטה באחד או יותר מהמהלכים האלה (להתייעצות לגבי הפתרונות להלן ניתן לפנות אלינו):

(1)לתכנן את אופי הפעילות כך שיקטן הסיכון שרשות המס תוכל לחייב רווחים בישראל למינימום האפשרי. כמו כן, התכנון צריך להתייחס לכל מס זר אפשרי.

(2) לקבל חוות דעת משפטית מנומקת היטב לפיה החברה אינה חייבת במס בישראל  כך שהחברה יכולה להימנע מלהגיש כל דוח בישראל כחוק וללא חשיפה פלילית. כמובן, יש לבדוק את המקרה היטב בכדי לוודא שקיימת אפשרות לתת חוות דעת כזו. חוות הדעת לעיתים תתבסס על תכנון מס שנעשה קודם לכן

(3) לעיתים מתברר שכדאי וראוי לפנות מראש לרשות המס ולהגיע להסכם איתה או לקבל ממנה הבהרה מהם. יודגש כי ככל אפשר עדיף לפנות לרשות המס לפני החזרה לישראל אז מאזן הכוחות והשיקולים עם רשות המס עולה כך שמוטב לבצע פניה כזו לפני החזרה לישראל.

מיסוי אופציות ומניות שקיבל עובד לפני חזרתו לישראל:

שכיחים המקרים בהם קיבל תושב אשר חוזר לישראל זכויות בחברה (אופציות, מניות וזכויות מסוגים אחרים) בה עבד או סיפק לה שירותים בחו”ל לפני החזרה. על הזכויות כאלה שמוקצות לעובדים חל בד”כ סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. מאחר וההקצאה בחו”ל נעשית בדרך כלל (למעט במקרים די נדירים של חברות רב לאומיות שיש להן מרכזי פעילות בישראל) ללא אישור רשויות המס בישראל וללא מינוי נאמן לתוכנית אז המסלול שחל על הוא מסלול ללא נאמן.

בשנת 2018 פרסמה רשות המס החלטת מיסוי חדשה 989/18 שעניינה במיסוי אופציות ומניות בעקבות שינוי בתושבות לצרכי מס. החלטה זו משנה את ההחלטה המקלה שעמדה בתוקף עד אז.

ההחלטה משנת 2018 מתייחסת בעיקר לישראלים שחוזרים לישראל כשהם מחזיקים באופציות בחברות זרות אשר הוקצו כחלק מתוכנית הטבה לעובדים לפני החזרה לישראל.

המדובר בהחלטה קשה במיוחד שקובעת מספר תוצאות קשות:

(1)אם הזכויות (המניות או האופציות) נמכרו בפועל אחרי החזרה לישראל  – ישולם מס וביטוח לאומי בישראל גם על זכויות שהבשילו (vested) במלואן בחו”ל בגין עבודה בחו”ל ולפני החזרה לישראל.

(2) לתשלום מס כפל (הן בישראל והן במדינה בה העובד שהה לפני החזרה לישראל)  ללא שהמס הזר מקטין את המס הישראלי על חלק הרווח שמיוחס לתקופת הבשלה שהייתה בישראל.

(3) הרווח ממכירת המניות/הזכויות יסווג כהכנסה רגילה שחייבת במס בשיעורים גבוהים (עד 50% –) ובביטוח לאומי מלא.

לדעתנו זו אחת ההחלטות הבעייתיות שיצאו בשנה האחרונה ויש להיוועץ בהקדם במומחים בשל השלכותיה- ניתן לפנות אלינו בשיחה לא מחייבת בנדון.

יודגש כי לדעתנו החלטה זו בטעות יסודה, אינה נכונה על פי החוק הקיים וניתן להתמודד עם קביעותיה לפי החוק. לדעתנו (מבלי שהדבר יהווה יעוץ משפטי) יש לטעון כי רווח שצמח ממכירת הזכויות שהבשילו לפני החזרה אינן חייבות במס בישראל גם אם המימוש או המכירה לצד ג היו לאחר החזרה לישראל. מומלץ לכל עובד שהחלטה זו רלוונטית וליצור קשר לבדיקת הדרך הנכונה להתמודד עם החלטה זו והשלכותיה.

 הקביעות העיקריות של ההחלטה:

הקביעה העיקרית של ההחלטה לעיל ואשר יוצרת את התוצאות הקשות לעיל היא קביעת רשויות המס כי אם אדם חוזר לישראל כשבידיו מניות RSU  או אופציות למניות בחברה זרה שהוקצו לפני החזרה (לא לפי סעיף 102 עם נאמן ישראלי) ושלא נמכרו לפני החזרה לישראל יהיה הרווח המכירה כפוף למס וביטוח לאומי בישראל כלהלן:

1. הרווח יחשב כרווח חייב במס ביום מכירת המניות (לרבות המניות שמקורן באופציות).

2. הרווח יחשב כהכנסת עבודה רגילה שכפוף לשיעור מס גבוה שמגיע ל 50% (תלוי ברמת ההכנסה) ולביטוח לאומי.

3. הרווח יחשב כרווח חייב במס בישראל ביום המכירה.

4. הרווח יהיה חייב במס בישראל גם אם המניות / האופציות הבשילו (VESTED) לפני החזרה ובמהלך העבודה בחו”ל.

5.אם ההבשלה הסתיימה בחו”ל – יהיה הרווח חייב במס בישראל אך המס הזר ששולם בשל המכירה יקוזז מהמס הישראלי.

6. אם ההבשלה התחילה אחרי החזרה  – – יהיה הרווח חייב במס בישראל ומס הזר לא יקוזז מהמס הישראלי.

7.אם ההבשלה התחילה לפני החזרה והסתיימה אחרי החזרה – אז הרווח יחולק לשני חלקים כלהלן:

א. הרווח שהופק מחוץ לישראל יחושב בהתאם לנוסחה המשקללת את הרווח בהתאם למשך תקופת ההבשלה או מועד החזרה (לפי המוקדם) ביחס למלוא תקופת ההבשלה (“הרווח שהופק מחוץ לישראל”). רווח זה חייב במס בישראל ויהיה כפוף לשיעורי מס שולי בישראל (אך ניתן לדרוש זיכוי בגין מיסים ששולמו מחוץ לישראל).

ב. הרווח שהופק בישראל יחושב בהתאם לנוסחה המשקללת את הרווח בין מועד החזרה עד תום תקופה ההבשלה ביחס למלוא תקופת ההבשלה (“הרווח שהופק בישראל”).

רווח זה יהיה חייב במס בישראל וכפוף לשיעורי מס שולי (ללא האפשרות לדרוש זיכוי בגין מיסים ששולמו מחוץ לישראל).

8.“יום תחילת תקופת ההבשלה” יחשב כיום בו התחילה תקופת ההבשלה של האופציה, כפי שנקבע במסגרת הסכם ההקצאה עם היחיד, וזאת לרבות בהקצאה של אופציות המחולקת למנות עם מועדי סיום הבשלה שונים. כלומר, אם ההקצאה של כל המנות הייתה באותו יום אזי יהיה יום הקצאה זהה לכל האופציות עם מועדי סיום הבשלה שונים;

9.הרווח ממכירת המניות/הזכויות יסווג כהכנסה רגילה שחייבת במס בשיעורים גבוהים (עד 50% ) ובביטוח לאומי מלא. הרווח ממכירת המניות/הזכויות יסווג כהכנסה רגילה שחייבת במס בשיעורים גבוהים (עד 50% ) ובביטוח לאומי מלא.

לחץ כאן עיון בהחלטה המלאה לחץ כאל: החלטת מיסוי חדשה 989-18 מיסוי אופציות ומניות לאחר חזרה לישראל

צור קשר רילוטקס
נושא הפניה- סמן את הנושא הרלוונטי או "אחר":
מיסוי בינלאומי ליחידים טארק בשיר

"מיסוי בינלאומי ליחידים"

טארק בשיר -עו”ד ורו”ח (שותף)

הספר יצא לאור בחודש יוני 2021 על ידי חברת רילוטקס בע”מ (RELOTAX LTD) והוא מתפרס על פני  715 עמודים. הספר כולל ניתוח מעמיק של כלל הסוגיות הקשורות למיסוי בינלאומי ליחידים המהגרים או עושים רילוקיישן לחו”ל, לתושבים חוזרים, לישראלים המפיקים הכנסות בחו”ל, לחוקרים וסטודנטים, לנוודים דיגטליים, למיסוי מניות/אופציות בידי עובדי רילוקיישן, למס יציאה ועוד .