Relotax

תושבים חוזרים שגרו בחו"ל פחות משש שנים

שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

תושב חוזר שעשה רילוקיישן לתקופה הקצרה משש שנים אינו זכאי לשום הטבה במס הכנסה אחרי חזרתו לישראל – להבדיל מתושב חוזר אשר גר בחו"ל יותר משש שנים לפחות (בתנאי ניתוק תושבות מלא מישראל) ומתושב חוזר ותיק.

 אך אין משמעות הדבר שאדם אשר גר בחו"ל פחות משש שנים אינו צריך להיערך ולתכנן את המס  בישראל. נהפוך הוא – דווקא לאדם כזה היערכות מיסויית היא קריטית לו. ישראלי שתקופת הרילוקיישן שלו הייתה קצרה משש שנים חייב לשקול סוגיות המס שחל בישראל הן במהלך תקופת מגוריו בחו”ל (מיום הרילוקיישן ועד החזרה לישראל) והן לאחר החזרה לישראל וזאת מאחר והוא חשוף למס ישראלי במלוא חומרתו הן לגבי השנים בהן הוא גר בחו”ל והן לגבי רווחיו אחרי חזרתו לישראל. חשיפות ושאלות המס עלולות לצוף גם בעת העברת הכספים והנכסים שנצברו בחו"ל לישראל  ו/או בעת הגשת דוחות מס ראשונים בישראל או הצהרת הון ראשונה בישראל.

 רשויות המס ו/או הביטוח הלאומי עלולות שלא לקבל את הטענה של התושב החוזר שהוא ביצע ניתוק תושבות מלא מישראל וכי הוא היה תושב חוץ במהלך תקופת שהותו בחו”ל, כולה או חלקה. וכתוצאה מכך, הן עלולות  לדרוש ממנו לשלם מס הכנסה, מס בריאות ו/או ביטוח לאומי בגין הכנסותיו בתקופת הרילוקיישן והמגורים שלו בחו"ל. 

חשיבותה של נקודה זו מתחדדת לאור היבטיה הפליליים של אי הגשת דוחות מס בישראל והחשיפה לקנסות. 

ככל שתקופת השהות בחו”ל היתה קצרה יותר, ככל שהנישום שילם ביטוח לאומי בישראל (גם בסכום מינימלי), ככל שהביקורים בישראל היו רבים יותר, ככל שבן /בת זוג המשיכו לגור בישראל ו/או ככל שהתושב שימר זיקות רבות יותר לישראל אז חשיפה זו עולה

לעיתים, ולאור אופייה הפלילי של שאלה זו, עדיף לגבות ההחלטה שלא להגיש דוחות בישראל ושלא לשלם מס בישראל בחוות דעת משפטית בשאלת התושבות שלו ובשאלת חבותו במס בתקופת הרילוקיישן שלו לחו"ל ומגוריו בחו"ל.

היערכות מס נדרשת גם לקראת החזרה לישראל באופן הצופה פני עתיד (היינו -תכנון מס לגבי ההכנסות שיופקו אחרי החזרה). כשהמטרה היא לנסות ולמנוע תחולת המס הישראלי (במלואו) לאחר החזרה על פעילות שהקים הנישום בחו"ל (לרבות דרך חברות בשליטתו) שממשיכה לפעול אחרי החזרה לישראל . ראוי להזכיר, כי לגבי תושבים חוזרים רגילים אין הגנה בחוק על חברות בבעלותם ואין הוראה בחוק שקובעת כי חברות כאלו לא יחשבו כנשלטות מישראל בעקבות החזרה של בעל השליטה לישראל (מבחן הניהול ושליטה)!. היינו- החזרה של בעל השליטה  לישראל עלולה לחשוף את החברה הזרה למס חברות בישראל (בנוסף למס על חלוקת הדיבידנד ממנה בשיעור של 30%). לסוגיות אלה יש להתכונן ולהכין מתווה פעולה מתאים.

תושבים כאלה יצטרכו להתייחס לשאלה האם לממש את הנכסים שנרכשו בחו”ל לפני החזרה? ומה ההשלכות של המימוש של אותם נכסים הן במדינה בה הם גרו עד החזרה, הן במדינה בה נמצא הנכס והן במדינת ישראל?. וככל שהמימוש אינו כדאי או אפשרי מהם תכנוני המס שאפשר לנקוט בהם בכדי לצמצם את החשיפה למס הישראלי?.והו

ושבו נחזור לשאלה – האם קיים סיכון שתושב חוזר יצטרך להגיש ולשלם מס וביטוח לאומי באופן רטרואקטיבי!

 כאמור זו אחת השאלות החשובות והמסוכנות ביותר שכל תושב חוזר ששהה תקופות קצרות מחמש-שש שנים חייב לתת עליה את הדעת. וזאת מאחר שאם התושב החוזר לא הגיש דוח בישראל ולא שילם מס בגין הכנסותיו בשנים בהן שהה בחו”ל ומתברר פתאום שהוא היה חייב לעשות כך אז הוא הוא יהיה חשוף לחובות מס וביטוח לאומי גבוהים, לקנסות ואף לטענות פליליות מצד הרשויות!.

התשובה לשאלות אלה נובעת מהשאלה הבסיסית: האם אותו תושב חוזר היה מסווג כתושב חוץ במהלך שהייתו בחו”ל או כתושב ישראלי והאם ביצע ניתוק תושבות מלא מישראל?. היינו, יש להכריע בשאלת התשובות לפי מבחן מרכז החיים ולפי חזקות הימים הכמותיות– להרחבה לחץ כאן.

אם פלוני עוזב את ישראל לגרמניה ומצליח לנתק את התושבות הישראלית שלו החל מינואר 2015 (או לפני כן) אז המשמעות שהוא לא יהיה חייב להגיש דוחות מס בישראל לגבי הכנסותיו בשנת 2015 שנבעו מגרמניה ומחו”ל (בשים לב, שלגבי הכנסתיו מישראל יידרש ככלל להגיש דוחות גם אם פלוני כבר אינו ישראלי לצרכי מס).

אך חושב להדגיש בהקשר זה שוב פעם כי ככל שתקופת השהות בחו”ל מתארכת אז הסיכון הולך וקטן. יחד עם זאת, יש לזכור כי ניתן לנתק את התושבות הישראלית ולהפוך לזרים גם אם תקופת השהות הייתה קצרה. כך למשל בעניין אריה גונן קבע בית המשפט העליון ששנה וחצי שהות אמיתית בחו”ל עשויה לנתק את התושבות הישראלית.

מאידך, שהות ארוכה אינה בהכרח מנתקת תושבות. כך למשל אדם שגר בחו”ל שש שנים סווג כישראלי לאור ביקוריו הקצרים והתכופים בישראל ולאור שמירת עיקר הזיקות הכלכליות לישראל וכדו.

כל מקרה לגופו, והדבר מחייב היוועצות עם מומחי מס ומחייב תכנון מס נכון והולם.

שאלת התושבות וניתוק התושבות אינה פשוטה כלל ועיקר וההכרעה בה לעיתים קרובות קשה במיוחד- ויהיה מוטב להצטייד ביעוץ משפטי מיסויי ו/או אף בחוות דעת משפטית מיסויית עליהם יבסס פלוני את החלטתו שלא להגיש דוחות מס בישראל- בשים לב שאי הגשת דוחות מס בניגוד לחוק מהווה עבירה פלילית חמורה ועלולה להטיל קנסות ואחריות פלילית חמורים.

עצם המעבר לגור בחו”ל אינו מביא למסקנה החד משמעית שהתושבות הישראלית נותקה ושפלוני הפסיק להיות תושב ישראל החייב במס בישראל והחייב להגיש דוחות גם לגבי הכנסותיו, לרבות הכנסותיו שצמחו בחו”ל. ניתוק התושבות הינה מסקנה שאפשר להגיע אליה רק בהתבסס על ניתוח כלל העובדות הרלוונטיות (ראה הרחבה בהמשך).

יתרה מכך, עמדת רשות המסים היא שניתוק התושבות אינו מתרחש בדרך כלל בזמן קצר כך שלעיתים תהליך זה נמשך שנים אחרי העזיבה. המשמעות היא שיש להגיש דוחות בישראל במשך כל אותה תקופה בה המשיך פלוני להיחשב כתושב ישראל- וזאת גם לגבי כלל הכנסותיו ברחבי העולם- לרבות מגרמניה או מכל מקום אחר בעולם.

על כן, בתום כל שנה ידרש פלוני לשקול את כלל העובדות הרלוונטיות ולהחליט אם הוא נחשב עדיין כתושב ישראל בשנה הקודמת, או לפחות בחלקה, ולהגיש או לא להגיש דוחות מס בהתאם לכך. שאלה זו סבוכה עוד יותר בעיקר בשנים הסמוכות לשנת העזיבה כשעדיין הזיקות לישראל חזקות וקרובות.

באם התושב מוכיח שלא היה מסווג כתושב ישראל לצרכי מס במשך תקופת שהותו בחו”ל, כולה או חלקה, אז יש לשים לב לנקודות שלהלן:

אינו חייב להגיש דוחות מס בישראל בקשר להכנסותיו שנבעו בחו”ל.

הוא חייב להגיש דוחות מס בישראל ולשלם מס בישראל על הכנסותיו שנבעו מישראל – אלא אם הוא פטור ממס מכוח (1) הוראה ספציפית שמעניקה פטור כללי ממס או (2) הוראה אשר מעניקה פטור לתושבי חוץ (3) מכוח אמנת המס שנחתמה בין ישראל לבין המדינה השניה שאותו תושב נחשב כתושב שלה.

יש לשים לב למס יציאה – להרחבה לחץ כאן.

לגבי חלק התקופה שהוא סווג בה כתושב ישראל יצטרך להגיש דוחות מס לשלם מס בישראל לרבות לגבי הכנסותיו מחו”ל.

האם יוטל מס בישראל על חברות זרות בבעלות התושב החוזר ?:

שאלה להגמת הסוגיה:

חזרתי לישראל מחו”ל אחרי ששהיתי שם 4 שנים .  בבעלותי חברה זרה שמפיקה רווחים בחו”ל. ולהלן שאלותיי:

1. האם החברה הזרה חשופה למס חברות ישראלי בשיעור של 25% על רווחיה בחו”ל?.

2. האם דיבידנד שאוקבל מאותה חברה בעתיד יהיה חייב במס בישראל על אף הפטור שהחוק מעניק לי במשך חמש שנים לאחר חזרתי על דיבידנד מחו”ל?.

3. האם קיימת חשיפה שיוטל מס כפול הן במדינה זרה והן בישראל?

4. האם קיימים תכנוני מס שמאפשרים לי להימנע לא רק מהמס הישראלי אלא גם מהמס שהיה מוטל על החברה עד לחזרתי לישראל?.

5.האם החברה תהיה חייבת במע”מ (מס ערך מוסף) בישראל?

שאלות אלה מופנות לנו בתדירות גבוה ולהלן התייחסותנו:

קודם כל, בכדי לענות על שאלה זו יש לוודא כי בעל המניות נחשב כתושב חוץ (להרחבה במבחני ניתוק התושבות לצרכי מס לחץ כאן)  עד לחזרתו. נתקלנו בהמון מקרים בהם אדם שהו בחו”ל אבל הייתה קיימת חשיפה גבוה שהתושבות שלו לצרכי מס הייתה בישראל בחלק מהשנים כך או בכולן- דבר שהצמיח סיכונים במישור של חבויות במס הכנסה, ביטוח לאומי ואפילו אחריות פלילית וחייב טיפול מהיר ומורכב יותר .

על כן, עדיף לפני החזרה לישראל לוודא היטב את הסטטוס שלך במשך כל השנים בצורה מדוייקת ולאחר בדיקה מעמיקה. אם עולה ספק- אז יש לתת פתרון לבעיה זו.

האם החברה חשופה למס חברות בישראל על רווחיה?

לגבי שאלה זו  יש לחשוב על שני השיקולים/החשיפות שלהלן:

(א)   חשיפה א – רשויות המס עלולות לטעון כי החברה נשלטת ומנוהלת מישראל אחרי החזרה של בעל המניות. באם אכן הניהול והשליטה על החברה יתקיימו מישראל אז החברה תיחשב כחברה ישראלית לכל דבר ועניין ואז היא תמוסה בישראל על כלל רווחיה מחו”ל. על כן, יש להיזהר מכך שהניהול והשליטה על החברה יתקיימו מישראל בשים לב לכך שסוגיה זו הינה מורכבת מאד וקיימים ויכוחים רבים עם רשות המס – ניתן לפנות אלינו לייעוץ בנושא.

(ב)   חשיפה ב – גם אם החברה לא מנוהלת ונשלטת מישראל עדיין רשויות המס עלולות לטעון כי  אותה חברה זרה מקיימת פעילות עסקית בישראל בשל נוכחות של בעל השליטה/המנהל שלה בישראל וכי יש לייחס חלק מהרווחים (ולעיתים אף כולם) לישראל ולחייבם במס חברות ישראלי בשיעור של 25%!. היקף הרווחים שרשות המס עלולה לייחס לישראל משתנה ממקרה למקרה לפני נסיבות המקרה ועובדותיו.

נשמע הזוי? נשמע מעצבן?. כן אבל זה המצב ויש להיערך לו היטב בסמוך אחרי (ומוטב אף לפני) החזרה לישראל– לגבי פתרונות אפשריים ראה בהמשך.

האם הדיבידנד מהחברה הזרה פטור ממס?

כן. בשיעור של 30% בעת משיכת הרווחים (לגבי חברות CFC החלוקה היא רעיונית כל שנה ותשלום המס הוא מדי שנה). אם התושב החוזר מחזיק בפחות מ 10% אז המס על הדיבידנד עומד על 25%.

האם קיימת חשיפה למיסוי כפול (תשלום מס חברות הן בישראל והן בחו”ל)?

אכן קיימת חשיפה למס כפול ומזה יש להימנע ולהיערך לו מבעוד מועד. החשיפה נובעת מכך שהחברה עלולה להיות מסווגת כחברה מקומית במדינה זרה לצרכי מס שם ו/או כחייבת במס מקומי לגבי כלל רווחיה או חלקם ולשלם מס חברות מקומי על רווחיה. אך מנגד רשויות המס בישראל עלולות לטעון כי הרווחים, כולם או חלקם, נחשבים כאלה החייבים במס בישראל וכי ישראל צריכה קודם כל לקבל את המס שלה מבלי לתת זיכוי על המס הזר!. ככל שקיימת אמנת מס עם אותה מדינה אז במקרים רבים קיים פתרון בתוך האמנה לבעיה זו (לא תמיד) הזוי? בואו נסכים שכן כי אין תשובה אחרת שתתאר את המצב. אבל זה המצב ויש להיערך לו מבעוד מועד.

האם קיימים תכנוני מס שמאפשרים לי להימנע גם מהמס הישראלי וגם מהמס הזר שהיה מוטל על החברה עד לחזרתי לישראל?.

כן. לעיתים קרובות מהווה החזרה לישראל הזדמנות חד פעמית לבצע תכנון מס חוקי שמביא בפועל לאי תשלום מס כחוק וכדין הן לפי החוק הישראלי, הן לפי החוקים באותה מדינה והן לפי אמנות מס בין המדינות (ככל שקיימת אמנה). משמעות הדבר שהתכנון מס לא חוסך רק את המס בישראלי אלא גם את כלל המסים המוטלים על האדם. הזדמנות זו אסור לפספס.

האם החברה הזרה תהיה חייבת במע”מ (מס ערך מוסף) בישראל? והאם יש לפתוח לה תיק?

סוגית המע”מ היא אחת הסוגיות שתושבים חוזרים רבים מתעלמים ממנה ולא נותנים עליה את הדעת בצורה ראויה. החוק בישראל אינו מעניק התייחסות או פטור מיוחדים לחברות זרות שבבעלות תושב חוזר לישראל. המשמעות שחל חברות כאלה חל חוק מע”מ הרגיל.

חוק מע”מ מחד מטיל מע”מ על פעילות בישראל (לרבות חברות זרות שיש להן פעילות בישראל או שהן מנוהלות מישראל). ומאידך מעניק לעיתים החוק מע”מ בשיעור אפס על יצוא סחורות ונכסים ועל שירותים לזרים- כך שלא יוטל מע”מ בכלל.

אך יודגש כי המע”מ אפס אינו פוטר מפתיחת תיק במע”מ והגשת דוחות מס. כמו כן, לעיתים המע”מ לא חל בשל תנאים נוקשים הקבועים בו- ועל כן גם מסוגיות מע”מ אסור להתעלם.

אז מה עושים:

הפתרון בדרך כלל מחייב נקיטה באחד או יותר מהמהלכים האלה (להתייעצות לגבי הפתרונות להלן ניתן לפנות אלינו):

(1)לתכנן את אופי הפעילות כך שיקטן הסיכון שרשות המס תוכל לחייב רווחים בישראל למינימום האפשרי. כמו כן, התכנון צריך להתייחס לכל מס זר אפשרי.

(2) לקבל חוות דעת משפטית מנומקת היטב לפיה החברה אינה חייבת במס בישראל  כך שהחברה יכולה להימנע מלהגיש כל דוח בישראל כחוק וללא חשיפה פלילית. כמובן, יש לבדוק את המקרה היטב בכדי לוודא שקיימת אפשרות לתת חוות דעת כזו. חוות הדעת לעיתים תתבסס על תכנון מס שנעשה קודם לכן

(3) לעיתים מתברר שכדאי וראוי לפנות מראש לרשות המס ולהגיע להסכם איתה או לקבל ממנה הבהרה מהם. יודגש כי ככל אפשר עדיף לפנות לרשות המס לפני החזרה לישראל אז מאזן הכוחות והשיקולים עם רשות המס עולה כך שמוטב לבצע פניה כזו לפני החזרה לישראל.

מיסוי אופציות ומניות שקיבל עובד לפני חזרתו לישראל:

שכיחים המקרים בהם קיבל תושב אשר חוזר לישראל זכויות בחברה (אופציות, מניות וזכויות מסוגים אחרים) בה עבד או סיפק לה שירותים בחו”ל לפני החזרה. על הזכויות כאלה שמוקצות לעובדים חל בד”כ סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. מאחר וההקצאה בחו”ל נעשית בדרך כלל (למעט במקרים די נדירים של חברות רב לאומיות שיש להן מרכזי פעילות בישראל) ללא אישור רשויות המס בישראל וללא מינוי נאמן לתוכנית אז המסלול שחל על הוא מסלול ללא נאמן.

בשנת 2018 פרסמה רשות המס החלטת מיסוי חדשה 989/18 שעניינה במיסוי אופציות ומניות בעקבות שינוי בתושבות לצרכי מס. החלטה זו משנה את ההחלטה המקלה שעמדה בתוקף עד אז.

ההחלטה משנת 2018 מתייחסת בעיקר לישראלים שחוזרים לישראל כשהם מחזיקים באופציות בחברות זרות אשר הוקצו כחלק מתוכנית הטבה לעובדים לפני החזרה לישראל.

המדובר בהחלטה קשה במיוחד שקובעת מספר תוצאות קשות:

(1)אם הזכויות (המניות או האופציות) נמכרו בפועל אחרי החזרה לישראל  – ישולם מס וביטוח לאומי בישראל גם על זכויות שהבשילו (vested) במלואן בחו”ל בגין עבודה בחו”ל ולפני החזרה לישראל.

(2) לתשלום מס כפל (הן בישראל והן במדינה בה העובד שהה לפני החזרה לישראל)  ללא שהמס הזר מקטין את המס הישראלי על חלק הרווח שמיוחס לתקופת הבשלה שהייתה בישראל.

(3) הרווח ממכירת המניות/הזכויות יסווג כהכנסה רגילה שחייבת במס בשיעורים גבוהים (עד 50% –) ובביטוח לאומי מלא.

לדעתנו זו אחת ההחלטות הבעייתיות שיצאו בשנה האחרונה ויש להיוועץ בהקדם במומחים בשל השלכותיה- ניתן לפנות אלינו בשיחה לא מחייבת בנדון.

יודגש כי לדעתנו החלטה זו בטעות יסודה, אינה נכונה על פי החוק הקיים וניתן להתמודד עם קביעותיה לפי החוק. לדעתנו (מבלי שהדבר יהווה יעוץ משפטי) יש לטעון כי רווח שצמח ממכירת הזכויות שהבשילו לפני החזרה אינן חייבות במס בישראל גם אם המימוש או המכירה לצד ג היו לאחר החזרה לישראל. מומלץ לכל עובד שהחלטה זו רלוונטית וליצור קשר לבדיקת הדרך הנכונה להתמודד עם החלטה זו והשלכותיה.

 הקביעות העיקריות של ההחלטה:

הקביעה העיקרית של ההחלטה לעיל ואשר יוצרת את התוצאות הקשות לעיל היא קביעת רשויות המס כי אם אדם חוזר לישראל כשבידיו מניות RSU  או אופציות למניות בחברה זרה שהוקצו לפני החזרה (לא לפי סעיף 102 עם נאמן ישראלי) ושלא נמכרו לפני החזרה לישראל יהיה הרווח המכירה כפוף למס וביטוח לאומי בישראל כלהלן:

1. הרווח יחשב כרווח חייב במס ביום מכירת המניות (לרבות המניות שמקורן באופציות).

2. הרווח יחשב כהכנסת עבודה רגילה שכפוף לשיעור מס גבוה שמגיע ל 50% (תלוי ברמת ההכנסה) ולביטוח לאומי.

3. הרווח יחשב כרווח חייב במס בישראל ביום המכירה.

4. הרווח יהיה חייב במס בישראל גם אם המניות / האופציות הבשילו (VESTED) לפני החזרה ובמהלך העבודה בחו”ל.

5.אם ההבשלה הסתיימה בחו”ל – יהיה הרווח חייב במס בישראל אך המס הזר ששולם בשל המכירה יקוזז מהמס הישראלי.

6. אם ההבשלה התחילה אחרי החזרה  – – יהיה הרווח חייב במס בישראל ומס הזר לא יקוזז מהמס הישראלי.

7.אם ההבשלה התחילה לפני החזרה והסתיימה אחרי החזרה – אז הרווח יחולק לשני חלקים כלהלן:

א. הרווח שהופק מחוץ לישראל יחושב בהתאם לנוסחה המשקללת את הרווח בהתאם למשך תקופת ההבשלה או מועד החזרה (לפי המוקדם) ביחס למלוא תקופת ההבשלה (“הרווח שהופק מחוץ לישראל”). רווח זה חייב במס בישראל ויהיה כפוף לשיעורי מס שולי בישראל (אך ניתן לדרוש זיכוי בגין מיסים ששולמו מחוץ לישראל).

ב. הרווח שהופק בישראל יחושב בהתאם לנוסחה המשקללת את הרווח בין מועד החזרה עד תום תקופה ההבשלה ביחס למלוא תקופת ההבשלה (“הרווח שהופק בישראל”).

רווח זה יהיה חייב במס בישראל וכפוף לשיעורי מס שולי (ללא האפשרות לדרוש זיכוי בגין מיסים ששולמו מחוץ לישראל).

8.“יום תחילת תקופת ההבשלה” יחשב כיום בו התחילה תקופת ההבשלה של האופציה, כפי שנקבע במסגרת הסכם ההקצאה עם היחיד, וזאת לרבות בהקצאה של אופציות המחולקת למנות עם מועדי סיום הבשלה שונים. כלומר, אם ההקצאה של כל המנות הייתה באותו יום אזי יהיה יום הקצאה זהה לכל האופציות עם מועדי סיום הבשלה שונים;

9.הרווח ממכירת המניות/הזכויות יסווג כהכנסה רגילה שחייבת במס בשיעורים גבוהים (עד 50% ) ובביטוח לאומי מלא. הרווח ממכירת המניות/הזכויות יסווג כהכנסה רגילה שחייבת במס בשיעורים גבוהים (עד 50% ) ובביטוח לאומי מלא.

לחץ כאן עיון בהחלטה המלאה לחץ כאל: החלטת מיסוי חדשה 989-18 מיסוי אופציות ומניות לאחר חזרה לישראל

סוגיות נוספות -בחר נושא

ביטוח לאומי ומס בריאות

ככל שחזרת לישראל יש לוודא קודם שלא היית תושב ישראל בעבר (במהלך התקופה בה שהית בחול) כדי שלא תהיה חשוף לחובות גבוהים. לאחר מכן, יש לוודא שלאחר חזרתך אתה כן נחשב כתושב ישראל. שאלה זו מוכרעת לפי מבחן מרכז החיים שלך.
תושב/ת ישראל הוא אדם שמרכז חייו בישראל. כדי לבדוק את “מרכז החיים”, הביטוח הלאומי בודק שני מבחנים:
מבחן אובייקטיבי – האם מקום מגוריו, משפחתו, עבודתו ונכסיו נמצאים בישראל.
מבחן סובייקטיבי – היכן האדם בעצמו רואה את מרכז חייו.
כדי להיחשב לתושב ישראל על האדם לעמוד בשני המבחנים. אדם יכול להיחשב כתושב ישראל גם בזמן שהוא שוהה בחו”ל, אם שהותו בחוץ לארץ היא זמנית ומרכז חייו הממשיך להיות בישראל.
לגבי העבר (השנים בהן גרת בחו”ל):
שוב, נציין כי ככל שהיית תושב חוץ בעבר אז יש לוודא שניתקת תושבות כנדרש וכי בעצם לא היית חייב במס בריאות ובביטוח לאומי בישראל. ככל שיתברר שהיית תושב ישראל אז עלול לחול חובת לתשלום ביטוח לאומי ומס בריאות בשיעור של 12%-17.8% מהכנסותיך מחו”ל – לחץ כאן לעיון בשיעורי ביטוח לאומי ומס בריאות שחלים על תושב ישראל בחו”ל . ככל שלא היו לך הכנסות אז אתה חייב סכומי המינימום שעומדים על כ 170 ש”ח.
לגבי העתיד (לאחר החזרה לישראל):
ככל שאתה סבור כעת כי חזרת להיות תושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי וכי הינך זכאי לביטוח רפואי בארץ אז יש להחזיר את התושבות בביטוח לאומי וקופות חולים אבל תזכור כי יחולו על עליך חובות תשלום ביטוח לאומי ומס בריאות בשיעורים מלאים -ראה בהמשך.
החזרת התושבות הישראלית:
אם היית תושב ישראל בעבר ואתה חוזר להתגורר בישראל, תוכל להסדיר את התושבות שלך ושל משפחתך באחת מהדרכים הבאות:
לפני הגעה לישראל: באפשרותך למלא לפני ההגעה לישראל טופס הצהרה מקוון להכרה כתושב חוזר באתר האינטרנט. את הטופס יש למלא ב-30 הימים לפני החזרה לישראל.
לתשומת לבך, יש למלא את הטופס רק אם בכוונתך לחזור לחיות בישראל באופן קבוע, ולאחר ביצוע פעולות המצביעות על סיום מרכז החיים שלך בחוץ לארץ.
אחרי הגעה לישראל:
אם לא הגשת את הטופס לפני ההגעה לישראל, תוכל להסדיר את התושבות לאחר ההגעה לישראל, באחת מהאפשרויות הבאות:
מסלול מקוצר באמצעות משרד העלייה והקליטה: אם שהית בחו”ל 5 שנים ומעלה, או אם אתה זכאי לתעודת ‘קטין חוזר’ או תעודת ‘אזרח עולה’, תוכל להגיש בקשה לתושבות במסלול מקוצר במשרד העלייה והקליטה. מידע נוסף ניתן למצוא באתר של משרד העלייה והקליטה.
מסלול רגיל: לאחר ההגעה לישראל עליך למלא שאלון לקביעת תושבות לחוזר מחו”ל ולהגישו לביטוח הלאומי.
לשאלון עליך לצרף מסמכים המוכיחים את סיום מרכז החיים שלך בחוץ לארץ (לדוגמה מכירת נכסים, סיום עבודה) ומסמכים המוכיחים שמרכז החיים שלך עבר לישראל (לדוגמה משלוח חפצים לישראל, שכירת דירה, חוזה העסקה, רישום ילדים לבית הספר).
את השאלון והמסמכים יש להגיש למחלקת הביטוח והגבייה בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריך או לשלוח באמצעות אתר האינטרנט.
חזרה לקבל ביטוח רפואי:
תושב חוזר שיוכר כתושב ישראל  יהיה זכאי לקבל את השירותים הרפואיים בתום תקופת המתנה של חודש לכל שנת היעדרות מישראל ומקסימום תקופה של  6 חודשים לכל היותר. יחד עם זאת אפשר לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום מיוחד בסך של 12,210 ש”ח (החל ב- 01.01.2020). את הסכום ניתן לשלם בתשלום אחד או במספר תשלומים רצופים ושווים  6 תשלומים לכל היותר.
תשלום ביטוח לאומי ומס בריאות לגבי הכנסותיך מחו”ל:
ככל שחזרת להיות תושב ישראל אז שים לב כי תהיה חייב במס בריאות וביטוח לאומי מלאים (שעלולים להגיע ל 12%-17%) גם אם הכנסותיך עדיין צומחות מחו”ל (משולמות על ידי מעסיק זר למשל) ותצטרך לדווח על הכנסותיך בחו”ל בעצמך – לעיון בשיעורי ביטוח לאומי ומס בריאות לחץ כאן. על כן, חשוב מאד לבדוק אפשרות לבצע תכנון של ההכנסות והפעילות מחו”ל בכדי להימנע או לצמצם את סכומי הביטוח לאומי ומס בריאות שעליך לשלם למוסד לביטוח לאומי וקופות חולים. 
ככל שהינך תושב חוזר ותיק ועולה חדש – שים לב כי המוסד לביטוח לאומי טוען כי הפטורים וההטבות במס הכנסה לפי סעיף 14 לפקודת מס הכנסה אינן חלות במישור של ביטוח לאומי ומס בריאות דבר שיוצר חשיפה מהותית לתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות הגבוהים גם לגבי ההכנסות שלך מחו”ל. לדעתנו במקרים המתאים אפשר לטעון כי ההכנסות מחו”ל הפטורות ממס הכנסה פטורות גם מביטוח לאומי בתנאים מסוימים אך אין להתעלם מעמדת הביטוח לאומי ולהיערך לה היטב.

חובה לעשות!

מיסוי בינלאומי ליחידים טארק בשיר

"מיסוי בינלאומי ליחידים"

טארק בשיר -עו"ד ורו"ח (שותף)

הספר יצא לאור בחודש יוני 2021 על ידי חברת רילוטקס בע"מ (RELOTAX LTD) והוא מתפרס על פני  715 עמודים. הספר כולל ניתוח מעמיק של כלל הסוגיות הקשורות למיסוי בינלאומי ליחידים המהגרים או עושים רילוקיישן לחו"ל, לתושבים חוזרים, לישראלים המפיקים הכנסות בחו"ל, לחוקרים וסטודנטים, לנוודים דיגטליים, למיסוי מניות/אופציות בידי עובדי רילוקיישן, למס יציאה ועוד .