תושב חוזר ששהה יותר משש שנים אך פחות מעשר שנים בחו”ל- שיקולי מס וביטוח לאומי

פגישת יעוץ לפני ואחרי החזרה לישראל

היעוץ יתייחס לסוגיות הקשורות למס הכנסה, מע”מ וביטוח לאומי לגבי ההכנסות לפני החזרה לישראל ואחרי החזרה. כשהמטרה היא לבצע את הליך החזרה בצורה אופטימלית ולוודא קבלת ההטבות במס ולמנוע תחולת מס על רווחים, עסקים וחברות בחו”ל אחרי החזרה. כמו כן , מטרת היעוץ לבדוק את הצורך בביצוע תכנוני מס מורכבים יותר ככל שיש צורך בכך לפני החזרה.

חוות דעת משפטיות בענייני מס הכנסה וביטוח לאומי

חוות דעת משפטיות בענייני מס הכנסה וביטוח לאומי בסוגיות רבות כגון: שאלת ניתוק התושבות מישראל לצרכי המס, אורך התקופה בה נחשב התושב החוזר לתושב חוץ ומידת זכאותו להטבות אחרי החזרה לישראל, הימנעות כחוק מתשלום מס וביטוח לאומי בישראל בעתיד, שאלת מקום הפקת ההכנסה ומקום ביצוע הניהול ושליטה בחברה שבבעלות התושב החוזר בכדי למנוע הסיכונים למסוי בעתיד

פניה לרשויות המס לקבלת אישורים מקדמיים (Pre-ruling)

פניה לרשויות המס לקבלת אישורים מקדמיים לצורך הבהרה מראש של מספר רב של סוגיות מס חשובות לרבות בשאלות של זכאות לפטורים על פי החוק, מקום הפקת ההכנסה, מידת מחוייבות חברות או עסקים זרים בבעלות התושב במס בישראל אחרי החזרה ומקום קביעת התושבות במקרים של תושבות כפולה בין שתי המדינות.

תכנוני מס חכמים ויעילים

תכנוני מס מורכבים של המסים שחלים בישראל ובחו”ל, לרבות במדינה אליה ממנה חזר התושב. מטרתם של תכנוני מס אלה להפחית את חבות המס הכוללת ולמנוע תחולת מסים לא רצויים במדינה המארחת, כגון מסי הכנסה גבוהים, מס ירושה, מס רכוש וכדו.

סקירה מקצועית לסוגיות מובחרות הרלוונטיות לתושבים חוזרים ששהו יותר משש שנים בחו”ל אך פחות מעשר שנים 

חזרת אחרי פחות עשר שנים לארץ? – אלה הם השיקולים הבסיסיים שחובה לשקול:

מהם השיקולים שעל כל תושב חוזר ששהה פחות מעשר שנים אך יותר משש שנים להביא בחשבון?

תושב חוזר אשר שב לישראל אחרי פחות מעשר שנים אך יותר משש שנים צריך לשים לב למספר סוגיות הקשורות למס הישראלי והמס הזר- שיפורטו להלן

השאלה החשובה ביותר שכל תושב חוזר חייב לתת עליה את הדעת היא האם הוא באמת הצליח לנתק את התושבות שלו מישראל לאורך כל תקופת מגוריו בחו”ל בעבר כך שלא יידרש פתאום על ידי רשויות המס ו/או הביטוח הלאומי לדווח על הכנסותיו שצמחו בחו”ל(בתוספת קנסות- במקרה הטוב).

שאלה נוספת חשובה שכל תושב חוזר ששהה יותר משש שנים בחו”ל  חייב לשקול היא האם הוא היה מוגדר כתושב חוץ במשך שש שנים רצופות (לפחות) בכדי שיהיה זכאי לפטורים ממס המוענקים בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה לתושבים חוזרים מוטבים ששהו יותר משש שנים אך פחות מעשר שנים.

מסוי רילוקיישן

מסוי רילוקיישן

סוגיה נוספת היא היכולת של התושב החוזר להמשיך ולהימנע מתשלום מס בישראל בקשר להכנסותיו מעסק בחו”ל ובקשר לרווחי חברות זרות המוחזקות על ידו בחו”ל שנרכשו לפני החזרה?. יש לוודא שמשיכת דיבידנד מאותן חברות תהיה פטורה ממס. יש לבצע את המהלכים שנדרשים בכדי לצמצם תחולת המס.

תושב חוזר כזה חייב לתת את הדעת גם למסים זרים שחלים על העסקה שלו או חברה בבעלותו ולראות איך מסים אלה משתלבים עם המס הישראלי האפשרי בכדי למקסם את תועלת המס בעקבות החזרה ולהימנע ממלכות מס מיותרות או מכפל מס. החזרה לישראל עשויה להתברר הזמנות פז לתכנון כולל של כלל המסים ואסור לפספס אותה.

התשובות לכלל השאלות והסוגיות לעיל ולשאלות להלן נגזרות ממספר רב של שאלות ובדיקות כשאלמנט החשוב ביותר היא מספר השנים בה שהה פלוני בחו”ל והאם הוא ביסס את העובדה שהוא מסווג כתושב חוץ (לפי הדין הישראלי) לאורך כל אותה תקופה!- בדיקה זו יש לעשות ולבצע באמצעות מומחים למס בשל חשיבותה הרבה.

האמור לעיל לעיתים קרובות מחייב היערכות ותכנוני מס בסמוך (ועדיף לפני) החזרה לישראל- ועל כן מומלץ לכל תושב חוזר להיוועץ עם מומחים בהקדם האפשרי לפני או אחרי החזרה לישראל.

מתי תושב ששהה פחות משש שנים יהיה זכאי להטבות בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה?

תושב חוזר ששהה פחות מעשר שנים יהיה זכאי להטבות בפקודת מס הכנסה לפי סעיף 14 לפקודה או סעיף 7 לפקודה (לגבי רווחי הון ממכירת נכסים בחו”ל) אם הוא שב לגור בישראל לאחר שהיה תושב זר במשך שש שנים רצופות. היינו, לפני החזרה לישראל עליך לוודא שהיית תושב זר (לפי המבחנים לעיל) במשך לפחות שש שנים בכדי לזכות בהטבות אלה.

אנו נתקלים במספר רב של אנשים שפספסו את ההטבות הללו בשל כמה חודשים בודדים או בגלל שלא קיימו את מבחני התושבות במהלך שהות שהותם בחו”ל- ובעיקר השנה בה החזרה לישראל – על כן יש להיוועץ עם מומחים לקראת החזרה ולוודא את התקיימות התנאים המזכים בהטבות לפני החזרה לישראל והצורך בשיפור העובדות והתנאים לפני החזרה.

יצויין, כי קביעת תושבות המס של פלוני נעשית לפי מספר מבחנים שנקבעו בחוקים ובפסיקה הישראליים שאינם פשוטים ליישום ולקבלת החלטה ברורה. לחץ כאן להרחבה.

 

מהן ההטבות במס שמוענקות לתושב חוזר שאינו ותיק לפי סעיף 14 וסעיף 97 לפקודת מס הכנסה?

תושב חוזר אשר שב לישראל אחרי פחות מעשר שנים אך יותר משש שנים צריך לשים לב למספר סוגיות הקשורות למס הישראלי והמס הזר- שיפורטו להלן:

תושב חוזר ותיק

השאלה החשובה ביותר שכל תושב חוזר חייב לתת עליה את הדעת היא האם הוא באמת הצליח לנתק את התושבות שלו מישראל לאורך כל תקופת מגוריו בחו”ל בעבר כך שלא יידרש פתאום על ידי רשויות המס ו/או הביטוח הלאומי לדווח על הכנסותיו שצמחו בחו”ל(בתוספת קנסות- במקרה הטוב).

שאלה נוספת חשובה שכל תושב חוזר ששהה יותר משש שנים בחו”ל  חייב לשקול היא האם הוא היה מוגדר כתושב חוץ במשך שש שנים רצופות (לפחות) בכדי שיהיה זכאי לפטורים ממס המוענקים בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה לתושבים חוזרים מוטבים ששהו יותר משש שנים אך פחות מעשר שנים.

סוגיה נוספת היא היכולת של התושב החוזר להמשיך ולהימנע מתשלום מס בישראל בקשר להכנסותיו מעסק בחו”ל ובקשר לרווחי חברות זרות המוחזקות על ידו בחו”ל שנרכשו לפני החזרה?. יש לוודא שמשיכת דיבידנד מאותן חברות תהיה פטורה ממס. יש לבצע את המהלכים שנדרשים בכדי לצמצם תחולת המס.

תושב חוזר כזה חייב לתת את הדעת גם למסים זרים שחלים על העסקה שלו או חברה בבעלותו ולראות איך מסים אלה משתלבים עם המס הישראלי האפשרי בכדי למקסם את תועלת המס בעקבות החזרה ולהימנע ממלכות מס מיותרות או מכפל מס. החזרה לישראל עשויה להתברר הזמנות פז לתכנון כולל של כלל המסים ואסור לפספס אותה.

התשובות לכלל השאלות והסוגיות לעיל ולשאלות להלן נגזרות ממספר רב של שאלות ובדיקות כשאלמנט החשוב ביותר היא מספר השנים בה שהה פלוני בחו”ל והאם הוא ביסס את העובדה שהוא מסווג כתושב חוץ (לפי הדין הישראלי) לאורך כל אותה תקופה!- בדיקה זו יש לעשות ולבצע באמצעות מומחים למס בשל חשיבותה הרבה.

האמור לעיל לעיתים קרובות מחייב היערכות ותכנוני מס בסמוך (ועדיף לפני) החזרה לישראל- ועל כן מומלץ לכל תושב חוזר להיוועץ עם מומחים בהקדם האפשרי לפני או אחרי החזרה לישראל.

 

האם יוטל מס בישראל על חברות זרות בבעלות תושב חוזר?:

 

חזרתי לישראל מחו”ל אחרי ששהיתי שם 7 שנים .  בבעלותי חברה זרה שמפיקה רווחים בחו”ל. ולהלן שאלותיי:

1.     האם החברה הזרה חשופה למס חברות ישראלי בשיעור של 25% על רווחיה בחו”ל?.

2.     האם דיבידנד שאוקבל מאותה חברה בעתיד יהיה חייב במס בישראל על אף הפטור שהחוק מעניק לי במשך חמש שנים לאחר חזרתי על דיבידנד מחו”ל?.

3.     האם קיימת חשיפה שיוטל מס כפול הן במדינה זרה והן בישראל?

4.     האם קיימים תכנוני מס שמאפשרים לי להימנע לא רק מהמס הישראלי אלא גם מהמס שהיה מוטל על החברה עד לחזרתי לישראל?.

5.     האם החברה תהיה חייבת במע”מ (מס ערך מוסף) בישראל?

שאלות אלה מופנות לנו בתדירות גבוה ולהלן התייחסותנו:

קודם כל, בכדי לענות על שאלה זו יש לוודא כי בעל המניות נחשב כתושב חוץ (להרחבה במבחני ניתוק התושבות לצרכי מס לחץ כאן)  במשך 6 שנים לפחות כך שהוא עונה על הגדרת “תושב חוזר במשך 6 שנים לפחות (לחץ כאן להרחבה). נתקלנו בהמון מקרים בהם אדם שהה בחו”ל יותר משש שנים אבל התושבות שלו לצרכי מס הייתה בישראל בחלק מהשנים כך שאינו עונה על הגדרת תושב חוץ במשך 6 שנים עשר שנים מלאות ורצופות.

על כן, עדיף לפני החזרה לישראל לוודא היטב את הסטטוס שלך במשך כל השנים בצורה מדוייקת ולאחר בדיקה מעמיקה. אם עולה ספק- אז יש לתת פתרון לבעיה זו.

האם החברה חשופה למס חברות בישראל על רווחיה?

באם מגיעים למסקנה שבעל המניות אכן היה תושב זר לצרכי מס במשך 6 שנים מלאות ורצופות אז תיקון 168 לפקודת מס הכנסה מעניק לו בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה פטור ממס על הכנסותיו מדיבידנד בחו”ל במשך חמש שנים עם כל החשיפות והתנאים לכך- ראה בהמשך.

אך לגבי המס על החברה עצמה יש לחשוב על שני השיקולים/החשיפות שלהלן:

(א)   חשיפה א – רשויות המס עלולות לטעון כי החברה נשלטת ומנוהלת מישראל אחרי החזרה של בעל המניות. באם אכן הניהול והשליטה על החברה יתקיימו מישראל אז החברה תיחשב כחברה ישראלית לכל דבר ועניין ואז היא תמוסה בישראל על כלל רווחיה מחו”ל. על כן, יש להיזהר מכך שהניהול והשליטה על החברה יתקיימו מישראל בשים לב לכך שסוגיה זו הינה מורכבת מאד וקיימים ויכוחים רבים עם רשות המס – ניתן לפנות אלינו לייעוץ בנושא.

(ב)   חשיפה ב – גם אם החברה לא מנוהלת ונשלטת מישראל עדיין רשויות המס עלולות לטעון כי  אותה חברה זרה מקיימת פעילות עסקית בישראל בשל נוכחות של בעל השליטה/המנהל שלה בישראל וכי יש לייחס חלק מהרווחים (ולעיתים אף כולם) לישראל ולחייבם במס חברות ישראלי בשיעור של 25%!. היקף הרווחים שרשות המס עלולה לייחס לישראל משתנה ממקרה למקרה לפני נסיבות המקרה ועובדותיו.

נשמע הזוי? נשמע מעצבן?. כן אבל זה המצב ויש להיערך לו היטב בסמוך אחרי (ומוטב אף לפני) החזרה לישראל– לגבי פתרונות אפשריים ראה בהמשך.

האם הדיבידנד מהחברה הזרה פטור ממס?

כעקרון תושב ששהה מעל לשש שנים בחו”ל ותיק פטור ממס בישראל במשך חמש שנים על דיבידנד חברות זרות בבעלותו. אבל, רשות המס עלולה לבקש להטיל מס על חלק מהדיבידנד שנחשב כזה שצמח בישראל- ראה לעיל – בטענה שאותו רווח לא הופק בחו”ל אלא בישראל ואינו זכאי לפטור!. כך שגם לגבי הדיבידנד יש לנקוט בפעולות ופתרונות מס מקדימים על אף הפטור הקבוע בחוק.

האם קיימת חשיפה למיסוי כפול (תשלום מס חברות הן בישראל והן בחו”ל)?

אכן קיימת חשיפה למס כפול ומזה יש להימנע ולהיערך לו מבעוד מועד. החשיפה נובעת מכך שהחברה עלולה להיות מסווגת כחברה מקומית במדינה זרה לצרכי מס שם ו/או כחייבת במס מקומי לגבי כלל רווחיה או חלקם ולשלם מס חברות מקומי על רווחיה. אך מנגד רשויות המס בישראל עלולות לטעון כי הרווחים, כולם או חלקם, נחשבים כאלה החייבים במס בישראל וכי ישראל צריכה קודם כל לקבל את המס שלה מבלי לתת זיכוי על המס הזר!. ככל שקיימת אמנת מס עם אותה מדינה אז במקרים רבים קיים פתרון בתוך האמנה לבעיה זו (לא תמיד) הזוי? בואו נסכים שכן כי אין תשובה אחרת שתתאר את המצב. אבל זה המצב ויש להיערך לו מבעוד מועד.

האם קיימים תכנוני מס שמאפשרים לי להימנע גם מהמס הישראלי וגם מהמס הזר שהיה מוטל על החברה עד לחזרתי לישראל?.

כן. לעיתים קרובות מהווה החזרה לישראל הזדמנות חד פעמית לבצע תכנון מס חוקי שמביא בפועל לאי תשלום מס כחוק וכדין הן לפי החוק הישראלי, הן לפי החוקים באותה מדינה והן לפי אמנות מס בין המדינות (ככל שקיימת אמנה). משמעות הדבר שהתכנון מס לא חוסך רק את המס בישראלי אלא גם את כלל המסים המוטלים על האדם. הזדמנות זו אסור לפספס.

האם החברה הזרה תהיה חייבת במע”מ (מס ערך מוסף) בישראל? והאם יש לפתוח לה תיק?

סוגית המע”מ היא אחת הסוגיות שתושבים חוזרים רבים מתעלמים ממנה ולא נותנים עליה את הדעת בצורה ראויה. החוק בישראל אינו מעניק התייחסות או פטור מיוחדים לחברות זרות שבבעלות תושב חוזר לישראל. המשמעות שחל חברות כאלה חל חוק מע”מ הרגיל.

חוק מע”מ מחד מטיל מע”מ על פעילות בישראל (לרבות חברות זרות שיש להן פעילות בישראל או שהן מנוהלות מישראל). ומאידך מעניק לעיתים החוק מע”מ בשיעור אפס על יצוא סחורות ונכסים ועל שירותים לזרים- כך שלא יוטל מע”מ בכלל.

אך יודגש כי המע”מ אפס אינו פוטר מפתיחת תיק במע”מ והגשת דוחות מס. כמו כן, לעיתים המע”מ לא חל בשל תנאים נוקשים הקבועים בו- ועל כן גם מסוגיות מע”מ אסור להתעלם.

אז מה עושים:

הפתרון בדרך כלל מחייב נקיטה באחד או יותר מהמהלכים האלה (להתייעצות לגבי הפתרונות להלן ניתן לפנות אלינו):

(1)                לתכנן את אופי הפעילות כך שיקטן הסיכון שרשות המס תוכל לחייב רווחים בישראל למינימום האפשרי. כמו כן, התכנון צריך להתייחס לכל מס זר אפשרי.

(2)                לקבל חוות דעת משפטית מנומקת היטב לפיה החברה אינה חייבת במס בישראל  כך שהחברה יכולה להימנע מלהגיש כל דוח בישראל כחוק וללא חשיפה פלילית. כמובן, יש לבדוק את המקרה היטב בכדי לוודא שקיימת אפשרות לתת חוות דעת כזו. חוות הדעת לעיתים תתבסס על תכנון מס שנעשה קודם לכן

(3)                לעיתים מתברר שכדאי וראוי לפנות מראש לרשות המס ולהגיע להסכם איתה או לקבל ממנה הבהרה מהם. יודגש כי ככל אפשר עדיף לפנות לרשות המס לפני החזרה לישראל אז מאזן הכוחות והשיקולים עם רשות המס עולה כך שמוטב לבצע פניה כזו לפני החזרה לישראל.

האם כללי המס שנקבעו בסעיף 75 לפקודת מס הכנסה שחלים על חברה נשלטת זרה (CFC) או חברת שירותים זרה בבעלות התושב החוזר יחולו על התושב החוזר לאחר המעבר בישראל?:

 

 

 

תושב חוזר ותיק נהנה מהתייחסות מיוחדת בכל הקשור לחברת חמי”ז או חברת חנ”ז (CFC). חברת משלח יד זרה (חמי”ז) היא חברה זרה אשר ישראלים מחזיקים בה לפחות 75% ומעניקה שירותים בחו”ל מהסוגים שנקבעו בתקנות על ידי השר. דרך כלי כזה ישראלים מספקים שירותים בחו”ל ונמנעים מתשלום מס בישראל. על כן, הפקודה כוללת כלי אנטי תכנוני שנועד למנוע מבעלי מקצועות חופשיים המספקים שירותים מחוץ לישראל, להימנע ממס בישראל על ידי הקמת חברה זרה.

חברת נשלטת זרה – חנ”ז (CFC) היא חברה זרה בה מחזיקים ישראלים מעל 50% ממניותיה (הזכויות בה), אשר משקיעה בנכסים בחו”ל ומניבה בעיקר הכנסות פסיביות (דיבידנד, שכר דירה, ריבית וכדו) מנכסים בחו”ל או רווחי הון ממימוש נכסים בחו”ל. חברות עסקיות בדרך כלל אינן מהוות חנ”ז.

מסוי רילוקיישן

מסוי רילוקיישן

גם החנ”ז מהווה כלי להימנע מתשלום מס לגבי הכנסות פסיביות המופקות השקעות בחו”ל.

גם בקשר לחנ”ז קבע המחוקק כלי אנטי תכנוני שנועד למנוע מישראלים אשר משקיעים בנכסים פסיביים בחו”ל להימנע ממס בישראל על ידי הקמת חברות זרות.

החוק קובע כי תושב ישראל אשר מחזיק יותר מ 10% בחנ”ז או בחמי”ז יחשב כאילו קיבל דיבידנד שנתי ושוטף החייב במס בישראל מדי שנה- גם אם החברה לא חילקה דיבידנד כלשהו בפועל (דיבידנד רעיוני).

 לאור ההגדרה, יכול להיווצר מצב בו עולה חדש או תושב חוזר שהוא בעל חברה זרה המספקת שירותים בחו”ל או המשקיעה בחו”ל, יחשוף את החברה הזרה למס ישראלי רק מעצם חזרתו לישראל ו/או שיתחיל לשלם מס לפי אותו סעיף.

על כן, מומלץ לנקוט בפתרונות לסוגיות אלה.

האם תושב חוזר שאינו ותיק יהיה חייב בביטוח לאומי על רווחיו מחו”ל?

המחוקק הישראלי אינו מעניק פטור מפורש וייחודי לתושבים חוזרים ותיקים, לתושבים חוזרים מוטבים ועולים חדשים מחובת תשלום דמי ביטוח לאומי לגבי הכנסותיהם (משכר, מעסק ומכל הכנסה אחרת)מחו”ל!. עובדה זו מביאה למקרים רבים בהם תושבים חוזרים יהיה חייבים לשלם ביטוח לאומי על הכנסותיהם ועסקיהם הפטורים ממס הכנסה מכוח ההטבות לתושבים חוזרים ועולים חדשים – בדומה לכל ישראלי אחר שמפיק הכנסות חייבות בביטוח לאומי בחו”ל וחייב להגיש דוחות בעצמו לגבי הכנסותיו בחו”ל.

law_7-compressor
דבר זה מחייב תכנון כולל של הפעילות במטרה לתת את הדעת גם לביטוח לאומי במטרה לצמצם ואף למנוע את החשיפה לביטוח לאומי ואת הצורך בהגשת דוחות למוסד לביטוח לאומי לגבי הכנסות מחו”ל (בניגוד לפטור המפורש שנכלל בחוק מדיווח לרשויות מס ו

מנגד קיים שיקול של קבלת גמלאות מביטוח לאומי בהתאם לכלל ההכנסות של הנישום על ידי הוכחה שהתושב הינו תושב ישראל שזכאי לגמלאות. גם שיקול זה יהיה להביא בחשבון.

במילים אחרות, ההחלטה וההתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי (המל”ל) הינה מהותית שמשפיעה על מספר סוגיות וביניהן:

תשלומי דמי ביטוח לאומי לגבי כלל ההכנסות בחו”ל ובישראל (למעט הכנסות פטורות ורווחי הון)
צבירת חובות למל”ל
הזכאות לגמלאות במקרה שמתרחש אירוע המזכה בפיצויי/גמלה.
חובת תשלום ביטוח לאומי מוטלת על כל תושב ישראל (למעט מקרים מיוחדים) בקשר לכלל הכנסותיו הפירותיות (למעט הכנסות פטורות במפורש ורווחי הון). חבות זו תחול על תושבים חוזרים (ותיקים כרגילים) ועל עולים חדשים החל מיום שהם נחשבים כתושבים ישראלים לצרכי ביטוח לאומי.

אי תשלום ביטוח לאומי על ידי מי שמסווג כתושב ישראל לפי השיעורים הקבועים בחוק מאפשר למוסד לביטוח לאומי לדרוש חובותיו אחורה בצירוף ריבית והצמדה.

חוק הביטוח הלאומי אינו מגדיר מיהו תושב ישראל. בתי המשפט קבעו, שתושב ישראל נחשב אדם שמרכז חייו בישראל. למשל: משפחתו בישראל, עבודתו בישראל, יש לו בעלות על רכוש בישראל וכד’. “מרכז החיים” של האדם לצרכי ביטוח לאומי די דומה לזה במס הכנסה והוא נקבע על פי שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי – מקום המגורים בפועל הוא בישראל; ומבחן סובייקטיבי – על פי ראייתו של האדם את המקום שהוא מרכז חייו. על האדם לעמוד בשני המבחנים. ככל שיש לאדם יותר קשרים משמעותיים לישראל, כך רב הסיכוי שאכן יוכר כתושב ישראל.

לעיתים’ דווקא המוסד לביטוח לאומי הוא זה שמבקש לסווג פלוני כתושב חוץ ולא כתושב ישראל וזאת כמובן במקרים בהם אותו פלוני מבקש גמלה כלשהי אחרי החזרה או העלייה הישראלי. כך למשל טעו לטענת המוסד לביטוח לאומי לגבי אדם שעלה לישראל והמשיך לנסוע לחו”ל לצרכי עבודתו. באותו מקרה נטען כי העולה לא חזר באמת לארץ למגורי קבע ולכן המוסד אינו מכיר בו כתושב ישראל בביטוח הלאומי.

אדם שמבקש להודיע לביטוח לאומי על חזרתו לישראל והפיכתו לתושב ישראל לצרכי תשלום ביטוח לאומי יוכל לעשות זאת דרך טופס בל/628. יש למלא את הטופס בזהירות ולקחת בחשבון כי הגשת הטופס עלולה להביא את המוסד לביטוח לאומי לדרוש חובות בגין התקופה בה שהה התושב בחו”ל וכי הטופס עשוי לשמש את רשויות המס גם בבדיקת התשובות של אותו אדם.

מיסוי אופציות ומניות שקיבל תושב חוזר ממעסיקו הקודם

הדין הישראלי אינו קובע כי חברות זרות בבעלותו של תושב חוזר שאינו תושב חוזר ותיק (היינו- שהה פחות מעשר שנים) לא יחשבו כחברות ישראליות אחרי החזרה כך שחזרת תושב חוזר רגיל לישראל עלולה להטיל על החברה מס בישראל לגבי כלל רווחיה ברחבי העולם וזאת בנוסף למס שיוטל על התושב החוזר בקשר לדיבידנד שימשך מהחברה וזאת באם החברה תיחשב כחברה ישראלית אחרי החזרה בשל ניהולה והשליטה בה מישראל.

מסוי אופציות בידי תושב חוזר

מסוי אופציות בידי תושב חוזר

סוגיה זו הינה קריטית ומחייבת תכנון מס (ולעיתים אף יומלץ לקבל אישור מראש מרשויות המס בישראל ו/או חוות דעת משפטית) בסמוך לפני או אחרי החזרה בכדי להימנע מהטלת מס שעלול להגיע ל 50% לגבי פעילותן של חברות זרות בחו”ל בבעלותם של תושבים חוזרים.

שוב נדגיש את החשיבות של תכנון מס כולל גם של מסים זרים שעלולים להמשך לחול על החברה ולוודא שאין מס כפל ואך לבצע תכנון מס כולל ואופטימלי של פעילות החברה.

האם תושב חוזר כפוף למע”מ בישראל?

תושב חוזר אינו נהנה מהתייחסות מיוחדת כלשהי לגבי חוק מס ערך מוסף (מע”מ) להבדיל מהמצב לגבי פקודת מס הכנסה שמעניקה מספר רב של הטבות להם כאמור לעיל.  המחוקק הישראלי לא העניק פטור מפורש ויחודי לתושבים חוזרים ממס ערך מוסף לגבי פעילות שמתקיימת בישראל או בחו”ל – והדין שחל עליהם הוא אותו דין שחל על כל ישראלי אחר שמנהל פעילות שמתבצעת – כולה או חלקה- בחו”ל או מול לקוחות זרים.

עובדה זו יוצרת מקרים רבים בהם הכנסות ועסקים הפטורים בידי תושב חוזר ותיק ממס הכנסה חייבים במע”מ בישראל. דבר זה מחייב תכנון כולל של הפעילות במטרה לתת את הדעת גם למע”מ במטרה להשיג פטור מפתיחת תיק  או מע”מ בשיעור אפס על פעילות בחו”ל או לגבי שירותים לזרים לפי סעיף 30 לחוק מע”מ.

כמו כן, יש להדגיש כי מתן שירותים על ידי תושב חוזרלחברה זרה בבעלותו או שקשורה אליו עלול להיות חייב במע”מ ולא במע”מ בשיעור אפס בניגוד למה שהרבה תושבים חוזרים סבורים גם סוגיה זו יש לתכנן היטב.

היבטי מס מקרקעין לגבי תושב חוזר

תושב חוזר  רשאי לפנות לרשויות המס בישראל בבקשה להחזיר מס שבח ששולם על ידם ביתר ממכירת נכסי מקרקעין בישראל וזאת במהלך תקופה של שש שנים.

מניסיוננו, בחלק ניכר מהמקרים בהם פנו אלינו ישראלים שגרו בחו”ל ובדקנו את המס ששולם על ידם מצאנו כי ניתן להחזיר להם מס שבח ששולם ביתר לעומת השומה המקורית שיש בידיהם והמס ששולם ביתר הוחזר להם. כך למשל ישראלית שעברה לגור בחו”ל ומכרה דירת מגוירים חייבת במס בשנת 2013 קיבלה החזר מס על סך של 188,000 ש”ח בעקבות טיפולנו. לקוח אחר – תושב ישראל שחזר בארה”ב ומכר חלקת אדמה בצפון הארץ קיבל החזר על סך של 376,000 ש”ח בעקבות טיפולנו . אלה רק דוגמאות של מקרים רבים אחרים.

תושב חוזר ותיק

תושב חוזר ותיק

אם מכרת נכס מקרקעין בישראל בשש השנים האחרונות הינך מוזמן לפנות אלינו לביצוע בדיקה של אפשרות ביצוע החזר מס שבח ששולם ביתר ללא התחייבות.

נוסף לכך, תושב חוזר  חייבים להביא בחשבון גם שיקולי מס שבח או מס רכישה בעת מכירת או רכישת נכס מקרקעין בישראל- וזאת בשים לב שחוק מסוי מקרקעין מבחין בין עסקאות על ידי תושבי ישראל ועסקאות על ידי תושבי חוץ ועולים חדשים.

לעיתים עדיף לבצע העסקה (מכירה או רכישה של נכס נדל”ן בישראל) לפני החזרה ולעיתים עדיף אחרי. כך, למשל עסקת מכירת דירת מגורים יחידה בישראל עדיף בד”כ (לא תמיד) לבצע אחרי החזרה לישראל בכדי להימנע מהמגבלות המוטלות על תושב חוץ בקשר למכירת דירת מגורים בפטור ממס ובשים לב שהחוק דורש מהתושב חוץ להציג אישור לגבי אי אחזקת דירה במדינה בה הוא נחשב כתושב (למרות שחוקיות תנאי זה מוטל בספק לגבי מדינות אמנה) .

פרסומים אחרונים רלוונטיים

  • ניתוק תושבות מס

ניכוי הוצאות שכר דירה בחו”ל

יולי 4th, 2020|סגור לתגובות על ניכוי הוצאות שכר דירה בחו”ל

  • ניתוק תושבות מס

ניכוי הוצאות בחו”ל על ידי ישראלים שחזרו לארץ ללא ניתוק תושבות

יולי 4th, 2020|סגור לתגובות על ניכוי הוצאות בחו”ל על ידי ישראלים שחזרו לארץ ללא ניתוק תושבות

  • החזרת ביטוח לאומי וכיסוי רפואי

האם להירשם לקופת חולים בישראל בתקופת משבר הקורונה?

מאי 23rd, 2020|סגור לתגובות על האם להירשם לקופת חולים בישראל בתקופת משבר הקורונה?

תושבים חוזרים מרוצים ממליצים עלינו

אנחנו בפירמת relotax עושים את הכל להצלחת לקוחותינו שחוזרים לישראל תוך כדי אופטימיזציה של חבויות המס שלו בישראל ובחו”ל, נטרול חשיפות המס לגבי העבר והעתיד, תכנון מס למקסום ההנאה מהפטורים לפי החוק ומניעת חשיפות מיותרות ממס וביטוח לאומי. צוות העורכי דין ורואי חשבון שלנו שמלווים מאות לקוחות שחזרו לישראל וצברו ניסיון רב בכך יעניקו לך את השירותים בנאמנות ובבהירות.

מתחייבים ליעוץ הכי טוב שאפשר, ליצירתיות ולפתרונות מס חכמים.

חזרתי לישראל אחרי כחמש שנים בהן הייתי בחו”ל ועבדתי כעצמאי. לא דיווחתי ולא שילמת מס הכנסה בישראל כמו מרבית האנשים שעוברים לגור בחו”ל מאחר וטענתי וחשבתי שאני תושב חוץ. כמו מרבית היורדים מהארץ שילמתי תשלומי ביטוח לאומי בסכום המינימלי!. חזרתי ואז החלו הבעיות- ואף עלה חשש למעשה פלילי בשל אי הגשת דוחות!. ותודה לאל הגעתי לפירמת רילו תאקס שהצליחו להגיע להסדר מצויין. מאד ממליץ- ניסיון, ראש גדול, הברקות יוצאות דופן והתמדה- ומעל הכל יחס אישי וצמוד.

חזרתי לישראל אחרי שהות של כשלוש שנים בחו”ל. הייתי חייבת פתרון לבעיה שרשויות המס וביטוח לאומי יטענו שהייתי חייבת במס וביטוח לאומי לגבי הכנסותי מחו”ל בעבר ופתרון לבעיה שהעסק וחברה שהקמתי בחו”ל יתחילו לשלם מס בישראל אחרי החזרה. הגעתי לצוות של RELOTAX וטיפלו בצורה חכמה בכלל הבעיות האלה. מומלץ.
קרין
חזרתי עם משפחתי אחרי שהות של 7 שנים שנים רצופות בחו”ל. התעוררה בעיה לגבי המשך הפטור ממס לגבי הכנסותיי מעסק שהקמתי בחו”ל דרך חברה זרה. הגעתי לפירמת RELOTAX ונתנו פתרונות יפה. ממליץ בחום
ניסים
חזרתי אחרי כעשר שנים מחו”ל. הייתי בתחום האפור של האם אני תושב חוזר ותיק או רגיל מוטב. קיבלתי שירות מהטובים שראיתי.
אמיר