תושב חוזר ותיק

תושב חוזר ותיק ועולה חדש הם אלה הזכאיים להטבות מס המשמעותיות ביותר בפקודת מס הכנסה והן:

פטור להכנסות שוטפות (עסק, שכר עבודה, דיבידנד, שכר דירה, קצבה) מחו”ל: החוק מעניק לתושב חוזר ותיק ועולה חדש פטור ממס הכנסה במשך עשר שנים מיום הפיכתם לתושבי ישראל (ולא יום החזרה הפורמלי לישראל) לגבי כלל הכנסותיהם ורווחיהם שהופקו בחו”ל או מנכסים בחו”ל, לרבות הכנסות מעסק, שירותים, דיבידנד, ריבית, קצבאות.

אך יש לשים לב לנקודות שלהלן:

1. הפטור ממס חל רק על הכנסות שנחשבות כאלו שמופקות בחו”ל. קביעת מקום הפקת ההכנסות הינה שאלה לא פשוטה כלל ונתונה לפרשנויות ולדיונים רבים עם רשויות המס. בפסק דין יהודה תלמי קבע בית המשפט העליון כי הכנסות מעבודה והכנסות מעסק מפעילות על אדמת ישראל אינה מזכה בפטור – זה נושא מורכב מאד וניתן לפנות אלינו לבדיקת זכאותך להקלה כלשהי.

2. לגבי הכנסות מעסק, מתן שירותים או משכר עבודה שמופקות בחלקן מעבודה בישראל ובחלקן מעבודה בחו”ל פרסמה רשות המס חוזר מטעמה לפיו יש לחלק את הרווח לפי ימי העבודה שבוצעו בישראל או בחו”ל כשהפטור יוענק רק לפי ימי העבודה שבוצעו בחו”ל. כך למשל אם מחצית מימי העבודה בוצעו בישראל אז רק מחצית מהרווח יהיה חייב במס והשאר פטור ממס. יתרה מכך, טוענת רשות המס כי הפטור מעבודה או ממתן שירותים יחול רק אם ימי העבודה בחו”ל עלו על ששים ימים!.

לגבי הכנסות ורווחי חברות זרות בבעלות התושב החוזר והכנסות מדיבידנד מאותן חברות קיימות מחלוקות מורכבות יותר עם רשות המיסים-ראה דיון בהמשך.

3. הפטור ממס חל גם לגבי נכסים שנרכשו אחרי החזרה לישראל ועד תום תקופת הפטור (10 שנים). על כן, רכישת נכסים חדשים אחרי החזרה חייבת להתבצע בזהירות רבה בכדי לא לפגוע בפטור שהעניק המחוקק גם לנכסים בחו”ל.

4. לדעתנו- ובניגוד לעמדת רשות המס- הפטור ממס חל בתנאים מסוימים גם לגבי הכנסות שהופקו מישראל, לרבות מניות (לרבות RSU) ואופציות שהונפקו לעובדים כנגד עבודה שמתבצעת בישראל ככל שההכנסות נובעות מכס זר- ניתן לפנות אלינו בעניין זה.

5. לאור החשיפות המתוארות לעיל ועמדת רשות המיסים המצמצמת של הפטור שהוענקו לפי סעיף 14 או סעיף 97 לפקודה לתושב חוזר ותיק, חובה שהיא שבסמוך לחזרה לישראל יש לתכנן את המס במטרה לוודא כי הפטור יחול לגבי מלוא ההכנסות.

6. יצויין, כי הפטורים לעיל אינם חלים בקשר לנכסים שניתנו במתנה פטורה ממס מתושב ישראל לתושב החוזר הותיק/ העולה החדש- להבדיל מנכסים שעברו בירושה.

לגבי קצבה מחו”ל – בנוסף לפטור של עשר שנים המתואר לעיל, קובע החוק כי בתום עשר שנות הפטור לא ישולם מס בישראל הגבוה יותר מהמס אותו היה משלם התושב החוזר הוותיק או העולה החדש על הקצבה, אילו היה נשאר תושב אותה מדינה זרה.

פטור לרווחי הון ממכירת נכסים בחו”ל – תושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים פטורים ממס רווחי הון במשך עשר שנים ממכירת נכסים בחו”ל- בחלוף תקופת העשר שנים לא יחוייב המס באופן מלא אלא רק חלק מהרווח ממכירת הנכס לפי חלוקת שנים לינארית. כך למשל באם נכס נרכש עשר שנים לפני החזרה לישראל ונמכר עשרים שנים אחרי החזרה לישראל, אז החלק שיתחייב במס בישראל יעמוד על שליש מהרווח שהופק בפועל (10/30).

יצוין, כי פטור זה לא יחול על נכסים שניתנו במתנה פטורה ממס.

פטור לרווחי ממכירת מניות בחברות ישראליות שנרכשו לפני החזרה/העלייה לישראל – יתרה מכך, תושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים יהיו פטור ממס אף על מכירת מניות בחברות לא נסחרות ישראליות (או זרות שמחזיקות בנכסים בישראל) . סעיף 97(ב3) לפקודת מס הכנסה קובע כי תושב חוץ יהיה פטור ממס על רווח הון ממכירת מניות בחברה ישראלית או במכירת מניות בחברה זרה שעיקר נכסיה הם זכויות בנכסים הנמצאים בישראל. ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:

1. הרכישה של המניות לא הייתה מקרוב ולא חלו לגביה הוראות חלק ה2, או הוראות סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין

2. המניות אינן נסחרות בבורסה בישראל במועד המכירה (לגבי ניירות ערך הנסחרים בבורסה יחולו הוראות סעיף 97(ב2)).

3. עיקר הנכסים של החברה אינם נכסי מקרקעין או זכויות לניצול משאבי טבע בישראל וכדו.

במידה והמניות נמכרות אחרי 10 שנים מיום החזרה תחול נוסחת החישוב הלינארית המתוארת לעיל.

פטור לריבית הנובעת מפיקדון במטבע חוץ בבנק בישראל בידי עולה חדש :

פטור נוסף מוענק לעולה החדש (ולא לתושב חוזר ותיק) לגבי הכנסותיו מריבית מישראל ובלבד שמקור הכספים שהופקדו בבנק הוא מסכומי כסף שהיו לעולה החדש בטרם שהיה לתושב ישראל ובלבד שמתקיימים התנאים האלה:

1. בפיקדון בבנק הופקדו רק סכומי כסף שהיו לעולה החדש מחוץ לישראל ,לפני שהיה תושב ישראל.

2. הכסף הופקד תוך 90 ימים מיום העברתו לישראל

3.העולה החדש מילא טופס 2402 והעבירו לבנק.

4. ההכנסה מריבית אינה הכנסה עסקית בידי העולה חדש.

5. הפיקדון אינו משמש כבטוחה למתן הלוואה לקרובו של העולה החדש, שהוא תושב ישראל.

עד לאחרונה, הפטור של תושב חוזר ותיק ועולה חדש (תושב ישראל לראשונה) היה מוגבל להכנסות שהופקו בחו"ל. הדבר היווה חסם מהותי לעידוד חזרה ועליה לישראל.

לאחרונה, הכנסת אישרה פטור ממס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים בגין הכנסות מעבודה או עסק שהופקו בישראל וזאת במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026.

לראשונה מאושר פטור בגין הכנסות בישראל לתושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים. עד היום ההטבות שניתנו הוגבלו להכנסות מחוץ לישראל. לפי החוק החדש, עולה חדש או תושב חוזר ותיק שהפך תושב ישראל בין 5.11.2025 ל-31.12.2026 ייהנה מפטור ממס על הכנסות עבודה ועסק שהפיק בארץ – ובסכומים לא קטנים בכלל.

סכום/תקרת הפטור?

 בשנת 2026 – עד 600 אלף ש"ח. בשנים 2027–2028 – עד מיליון ש"ח בכל שנה. אחרי זה ההטבה יורדת: 350 אלף ב-2029 ו-150 אלף ב-2030. מי שמקבל את ההכנסה מבן משפחה או גורם קרוב – התקרה נמוכה בהרבה, רק 140 אלף ש"ח לשנה.

חשוב להדגיש:

הפטור לא חל על הכנסות פסיביות. דיבידנדים, שכ"ד, ריבית, רווחי הון – כל אלה לא נכנסים. רק הכנסה מיגיעה אישית, כלומר משכורת או רווחי עסק אקטיבי.

ויש תנאי נוסף שצריך לזכור: מי שעוזב את ישראל ב-2028 או 2029 ושוהה בה פחות מ-75 ימים באותה שנה – מפסיד את הכל רטרואקטיבית.

עוד נקודה מעניינת: חברה זרה שכל הפעילות שלה בישראל מבוססת על העבודה האישית של התושב חוזר ותיק או העולה חדש – גם היא פטורה ממס, בתנאים מסוימים.

להרחבה – עיין במאמר נפרד בנושא.

תושב חוזר ותיק ועולה חדש זכאיים לבקש שנת הסתגלות כפי שנסביר להלן במהלכה הם לא יחשבו כתושב ישראל לצרכי מס.

שנת הסתגלות נועדה לאפשר לתושב חוזר ותיק ועולה חדש לשוב או לעלות לישראל ולהסתגל לחיים במדינה ללא חשש שהם יחשבו כתושבי ישראל לצרכי מס.

ללא שנת הסתגלות, תושב חוזר ותיק יהיה חשוף לטענה כי הוא נחשב כתושב ישראל לצרכי מס מייד עם הגעתו לישראל או בסמוך לכך. עובדה זו עלולה הייתה להרתיע עולים חדשים ותושבים חוזרים פוטנציאלים שמעוניינים לבדוק יכולתם ויכולת בני משפחתם להשתלב בישראל תוך התנתקות מהמדינה בה גרו עד אז וזאת מאחר והם היו חשופים למס יציאה אם יחליטו בסוף לשוב לעזוב את ישראל.

על כן, בתיקון 168 לפקודת מס הכנסה הוחלט לאפשר לתושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים לדרוש כי השנה הראשונה לחזרתם תהיה שנת הסתגלות/ניסיון במהלכה הם לא יחשבו כישראלים לצרכי מס.

מתן הודעה תוך 90 ימים:

החוק קובע כי מי שמעוניין בשנת הסתגלות חייב להודיע למשרד הקליטה תוך תשעים ימים ( 90 ימים) מיום הגעתו לישראל, בטופס 1130, כי מתקיימים בו התנאים על פיהם נחשב תושב ישראל וכי הוא מבקש שנת ההסתגלות כאמור.

אך חשוב להדגיש כי לאור העובדה כי שנת הסתגלות מגלמת לעיתים יתרונות מס אך לעיתים אחרות חסרונות מס ולאור העובדה שהגשת הבקשה (טופס 1130)  עלולה “לקבע” מועד חזרה לישראל יש לשקול היטב אם להגישה בכלל, לשקול היתרונות והחסרונות בהגשתה, ולשקול מתי להגישה. ואם כן יש לעשות הדבר בזהירות רבה ורק אחרי היוועצות עם מומחים לדבר – ניתן לפנות אלינו בנדון.

יום ההגעה לישראל:

כאמור לעיל, את הבקשה לשנת הסתגלות (דוח 1130) יש להגיש תוך 90 ימים מיום ההגעה לישראל!. קביעה כזו יצרה קושי רב באיתור מהו “יום ההגעה” שממנו מתחילים לספור את תקופת ה 90 ימים. רשות המס פירסמה עמדתה המפרת  את התנאים שבהם יראו את היחיד כמי שהגיע לישראל (בעיקר לפי מועד האישור של משרד הקליטה). למרות הבהרה זו תושבים חוזרים ועולים חדשים רבים מתלבטים לגבי מועד ההגעה לישראל לצורך הגשת הבקשה לשנת ההסתגלות ועדיף להתייעץ בסוגיה זו.

ככל שהינך מעוניין להגיש את הבקשה בחלוף 90 ימים מיום ההגעה לישראל (איחור בהגשה) – ניתן לפנות אלינו.

משמעותה של שנת ההסתגלות לגבי מי שביקש את תחולתה:

משמעות שנת ההסתגלות היא, כי היחיד החוזר לישראל ייחשב לצרכי מס בישראל, כתושב חוץ, במשך שנה אחת מיום הגעתו לישראל למרות שהייתו בישראל בפועל. על כן,

א. היחיד לא יהיה חייב במס בישראל על הכנסותיו ורווחיו מחוץ לישראל. לגבי רווחים מישראל (כגון רווח הון ממכירת מניות בחברה ישראלית) – היחיד יהא זכאי במהלך שנת ההסתגלות לפטורים הניתנים לתושב חוץ, למשל – פטור לתושב חוץ על רווחי הון לפי סעיפים 97(ב1)-(ב3) לפקודה או פטור לתושב חוץ על הכנסות ריבית מפיקדון בנקאי במטבע חוץ כפי שנקבע בתקנות.

ב. בשנת ההסתגלות לא יינתן ליחיד אישור על היותו תושב ישראל לצרכי מס לפיכך לא יחולו עליו הוראות האמנות למניעת מסי כפל החלות על תושבי ישראל ולא יוכל ליהנות מההטבות על פי אמנות המס של ישראל.

ג. הוראות סעיף 100א לפקודה לא יחולו על יחיד מוטב שבחר בשנת ההסתגלות ועזב את ישראל במהלך אותה שנה. היינו, המס יציאה לא יחול והיחיד לא יחשב כאילו מכר את נכסיו עם חזרתו לחו”ל.

ד.היחיד יהיה זכאי להטבות כ”מומחה חוץ” מכוח תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ), התשל”ט-1979.

ה. היחיד מוטב לא יהא זכאי במהלך שנת ההסתגלות לנקודות זיכוי הניתנות לתושב ישראל לפי פרק שלישי בחלק ג’.

ו. במהלך שנת ההסתגלות, החזקתו של היחיד המוטב בחבר בני אדם, תיחשב כהחזקתו של תושב חוץ באותו חבר, זאת בין היתר – לעניין הגדרת “חברת משקיעי חוץ” ו”חברה בהשקעת חוץ” כמשמעות אותם מונחים בחוק לעידוד השקעות הון, לעניין הגדרת “חברת משלח יד זרה” שבסעיף 5(5) לפקודה או הגדרת “חברה נשלטת זרה” שבסעיף 75ב לפקודה.

נקודות להדגשה:

א. בהתאם לסעיף 14(ב)(2) לפקודה, אם בתום שנת ההסתגלות יחליט היחיד להמשיך לשהות בישראל דרך קבע, אז שנת ההסתגלות תימנה במניין שנות הפטור (תקופת העשר שנים). היינו, תקופת הפטור תעמוד על תשע שנים מתום שנת ההסתגלות, במקום עשר שנים.

לעומת זאת, אם התושב חוזר יתחרט ויעזוב את ישראל במהלך שנת ההסתגלות, הרי שהוא ייחשב למעשה כמי שלא עלה או חזר לישראל מלכתחילה.

ב. תושב חוזר ותיק או עולה חדש שלא העביר הודעתו במועד (תוך 90 ימים) לא יוכל לעשות כן במועד מאוחר יותר אלא באישור מנהל רשות המסים. ככל שפספסת את המועד הינך מוזמן לפנות אלינו.

ד. יחיד שבחר בשנת הסתגלות לא יוכל לחזור בו מבחירתו.

כעקרון חברה בשליטת תושב חוזר ותיק הוחרגה מהגדרת חברה תושבת ישראל אם הניהול ושליטה על עסקיה נעשה בישראל לאחר החזרה לישראל. אך למעשה פטור זה נתקל במספר רב של מגבלות ובעיות.

בכדי להסביר סוגיה בעייתית זו ניעזר בשאלה שקיבלו מאחד הלקוחות שלנו.

שאלה:

חזרתי לישראל מחו”ל אחרי ששהיתי שם מעל עשר שנים. בבעלותי חברה זרה שמפיקה רווחים בחו”ל:

1.     האם החברה הזרה חשופה למס חברות ישראלי בשיעור של 23% (נכון לשנת 2019) על רווחיה בחו”ל על אף העובדה שאני נחשב כתוב חוזר ותיק?.

2.     האם דיבידנד שאקבל מאותה חברה בעתיד יהיה חייב במס בישראל על אף שסעיף 14 לפקודת מס הכנסה מעניק לי פטור ממס על דיבידנד מחו”ל?.

3.     האם קיימת חשיפה כי יוטל מס כפול הן במדינה זרה והן בישראל, למרות שקיימת אמנת מס בין המדינות?

4.     האם קיימים תכנוני מס שמאפשרים לי להימנע לא רק מהמס הישראלי אלא גם מהמס שהיה מוטל על החברה עד לחזרתי לישראל?.

5.     האם החברה תהיה חייבת במע”מ (מס ערך מוסף) בישראל?

תשובות:

קודם כל, בכדי לענות על שאלה זו יש לוודא כי בעל המניות נחשב כתושב חוץ  במשך 10 שנים לפחות כך שהוא אכן ובוודאות עונה על הגדרת “תושב חוזר ותיק במשך 10 שנים לפחות. נתקלנו בהמון מקרים בהם אדם שהה בחו”ל יותר מעשר שנים אבל התושבות שלו לצרכי מס הייתה בישראל בחלק מהשנים כך שאינו עונה על הגדרת תושב חוץ במשך 10 שנים עשר שנים מלאות ורצופות.

על כן, עדיף לפני החזרה לישראל לוודא היטב את הסטטוס שלך במשך כל העשר שנים בצורה מדויקת ולאחר בדיקה מעמיקה. אם עולה ספק- אז יש לתת פתרון לבעיה זו -ניתן לפנות אלינו בנדון.

האם החברה חשופה למס חברות בישראל על רווחיה?

באם מגיעים למסקנה שבעל המניות אכן היה תושב זר במשך 10 שנים מלאות ורצופות אז קובע סעיף 14 לפקודת מס הכנסה כי חברה זרה אשר מנוהלת ונשלטת מישראל (מבחן הניהול ושליטה) על ידי התושב החוזר הותיק לא תיחשב כחברה ישראלית לצרכי מס לאחר חזרתו לישראל. היינו, תושב חוזר ותיק קיבל פטור ממבחן הניהול ושליטה לגבי חברות זרות בבעלותו וזאת בצורה ברורה על פי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה.

יחד עם זאת, הבעיה היא שהפטור הזה חל רק לגבי רווחים שנחשבים כאלה שהופקו בחו”ל ולא על רווחים שנחשבים כאלה שהופקו בישראל. פרצה זו בחוק מנוצלת תדירות על ידי רשויות המס בכדי להטיל מס על חברות זרות בבעלות תושב חוזר ותיק ועולה חדש בטענה שאותה חברה זרה מקיימות פעילות כלשהי בישראל וכי יש לייחס חלק מהרווחים (ולעיתים אף כולם) לישראל ולא להחיל עליהם את הפטור!. היקף הרווחים שרשות המס עלולה לייחס לישראל משתנה ממקרה למקרה לפני נסיבות המקרה ועובדותיו.

נשמע הזוי? נשמע סותר את החוק? נשמע מעצבן?. כן אבל זה המצב ויש להיערך לו היטב בסמוך אחרי (ומוטב אף לפני) החזרה לישראל– לגבי פתרונות אפשריים ניתן לפנות אלינו.

האם הדיבידנד מהחברה הזרה פטור ממס?

כעקרון תושב חוזר ותיק פטור ממס בישראל במשך 10 שנים מחברות זרות בבעלות. אבל, רשות המס עלולה לבקש להטיל מס על חלק הרווח שנחשב כזה שצמח בישראל- ראה לעיל – בטענה שאותו רווח לא הופק בחו”ל אלא בישראל ואינו זכאי לפטור!. כך שגם לגבי הדיבידנד יש לנקוט בפעולות ופתרונות מס מקדימים.

האם קיימת חשיפה למיסוי כפול (תשלום מס חברות הן בישראל והן בחו”ל)?

לאור המפורט לעיל עולה כי אכן קיימת חשיפה למס כפול, גם אם המדובר במדינת אמנה, ומזה יש להימנע ולהיערך לו מבעוד מועד. החשיפה נובעת מכך שהחברה עלולה להיות מסווגת כחברה מקומית לצרכי מס במדינת המקור/הרישום שלה החייבת במס מקומי לגבי כלל רווחיה ולשלם מס חברות מקומי על רווחיה. אך מנגד רשויות המס בישראל עלולות לטעון כי הרווחים, כולם או חלקם, נחשבים כאלה החייבים במס בישראל וכי ישראל צריכה קודם כל לקבל את המס שלה מבלי לתת זיכוי על המס הזר!. הזוי? בואו נסכים שכן כי אין תשובה אחרת שתתאר את המצב. אבל זה המצב ויש להיערך לו מבעוד מועד.

האם קיימים תכנוני מס שמאפשרים לי להימנע גם מהמס הישראלי וגם מהמס הזר שהיה מוטל על החברה עד לחזרתי לישראל?.

כן. לעיתים קרובות מהווה החזרה לישראל הזדמנות חד פעמית לבצע תכנון מס חוקי שמביא בפועל לאי תשלום מס כחוק וכדין הן לפי החוק הישראלי, הן לפי החוקים באותה מדינה והן לפי אמנות מס בין המדינות (ככל שקיימת אמנה). משמעות הדבר שהתכנון מס לא חוסך רק את המס בישראלי אלא גם את כלל המסים המוטלים על האדם. הזדמנות זו אסור לפספס.

האם החברה הזרה תהיה חייבת במע”מ (מס ערך מוסף) בישראל? והאם יש לפתוח לה תיק?

סוגית המע”מ היא אחת הסוגיות שתושבים חוזרים רבים מתעלמים ממנה ולא נותנים עליה את הדעת בצורה ראויה. החוק בישראל אינו מעניק התייחסות או פטור מיוחדים לחברות זרות שבבעלות תושב חוזר. המשמעות שעל חברות כאלה חל חוק מע”מ הרגיל.

חוק מע”מ מחד מטיל מע”מ על פעילות בישראל (לרבות חברות זרות שיש להן פעילות בישראל או שהן מנוהלות מישראל). ומאידך מעניק לעיתים החוק מע”מ בשיעור אפס על יצוא סחורות ונכסים ועל שירותים לזרים.

אך יודגש כי המע”מ אפס אינו פוטר מפתיחת תיק במע”מ והגשת דוחות מס. כמו כן, לעיתים המע”מ אפס לא חל בשל תנאים נוקשים הקבועים בסעיף 30 לחוק מע”מ- ועל כן גם מסוגיות מע”מ אסור להתעלם.

אז מה עושים:

הפתרון בדרך כלל מחייב נקיטה באחד או יותר מהמהלכים האלה (להתייעצות לגבי הפתרונות להלן ניתן לפנות אלינו):

(1)לתכנן את אופי הפעילות כך שיקטן הסיכון שרשות המס תוכל לחייב רווחים בישראל למינימום האפשרי. כמו כן, התכנון צריך להתייחס גם לכל מס זר אפשרי.

(2)לקבל חוות דעת משפטית מנומקת היטב לפיה החברה אינה חייבת במס בישראל וכי הדיבידנד ממנה פטור ממס כך שהחברה ובעל המניות בה יכולים להימנע מלהגיש כל דוח בישראל כחוק וללא חשיפה פלילית. כמובן, יש לבדוק את המקרה היטב בכדי לוודא שקיימת אפשרות לתת חוות דעת כזו. חוות הדעת לעיתים תתבסס על תכנון מס שנעשה קודם לכן

(3) לעיתים מתברר שכדאי וראוי לפנות מראש לרשות המס ולהגיע להסכם איתה או לקבל ממנה הבהרה מהם. יודגש כי ככל אפשר עדיף לפנות לרשות המס לפני החזרה לישראל אז כוח המיקוח מול רשות המס גבוה.

מי שחזר או עלה לישראל עד תום שנת 2025, מעניקה פקודת מס הכנסה מעניקה פטור מדיווח לתושב חוזר ותיק ועולה חדש בקשר להכנסותיו ונכסיו בחו”ל וזאת במשך עשר שנים מיום החזרה או העליה לישראל.

ואולם כאמור פטור מדיווח זה אינו חל על מי שחזר החל מתום שנת 2025 והוא יהיה חייב בדיווח על נכסיו והכנסותיו בחו"ל. יודגש, הפטור ממס לא בוטל וממשיך להיות בתוקף – אלא הפטור מדיווח – שהוא בוטל.

הפטור הזה מדיווח אינו חל לגבי נכסים והכנסות בישראל או לגבי הכנסות מחו”ל שאינן פטורות ממס.

בתום תקופת עשר השנים יהיה התושב החוזר ותיק חייב לדווח על כלל נכסיו והכנסותיו בחו”ל – דבר שמעלה חשש אצל רבים בשאלה מה יעשו רשויות המס בתום תקופת הפטור- ניתן לפנות אלינו בנדון.

חשוב לזכור כי הפטור הזה חל לגבי דוחות המס השנתיים (דוח 1301), הן בהצהרות הון והן בדוחות 5329 שלעיתים דורשת רשות המס מהתושב החוזר ותיק להגיש.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לאור הקשיים שעלול להיתקל בהם תושב חוזר ותיק בבואו לעשות שימוש בכספים שלא מדווחים בשום מדינה ו/או שלא מדווחים בישראל ו/או בהעברת כספים מחו”ל לישראל יש לשקול בכובד ראש לוותר על הפטור שמוענק בחוק ולדווח בכל זאת על הנכסים והכנסות למרות הפטור מדיווח. כמובן, יש לעשות זאת במקרים המתאימים ובזהירות רבה וכשלא קיימות חשיפות מס להטלת מס מצד רשויות המס בישראל ו/או בעולם – ניתן לפנות אלינו בנדון.

תושב חוזר ותיק נהנה מהתייחסות מיוחדת בכל הקשור לחברת חמי”ז או חברת חנ”ז (CFC). חברת משלח יד זרה (חמי”ז) היא חברה זרה אשר ישראלים מחזיקים בה לפחות 75% ומעניקה שירותים בחו”ל מהסוגים שנקבעו בתקנות על ידי השר (השר קבע כי שירותים רבים נכנסים תחת הוראה זו לרבות: שירותי יעוץ, תוכנה, פרסום, שיווק…). דרך כלי כזה ישראלים מספקים שירותים בחו”ל ונמנעים מתשלום מס בישראל. על כן, הפקודה כוללת כלי אנטי תכנוני שנועד למנוע מבעלי מקצועות חופשיים המספקים שירותים מחוץ לישראל, להימנע ממס בישראל על ידי הקמת חברה זרה.

חברת נשלטת זרה – חנ”ז (CFC) היא חברה זרה בה מחזיקים ישראלים מעל 50% ממניותיה (הזכויות בה), אשר משקיעה בנכסים בחו”ל ומניבה בעיקר הכנסות פסיביות (דיבידנד, שכר דירה, ריבית וכדו) מנכסים בחו”ל או רווחי הון ממימוש נכסים בחו”ל. חברות עסקיות בדרך כלל אינן מהוות חנ”ז.

גם החנ”ז מהווה כלי להימנע מתשלום מס לגבי הכנסות פסיביות המופקות השקעות בחו”ל.

גם בקשר לחנ”ז קבע המחוקק כלי אנטי תכנוני שנועד למנוע מישראלים אשר משקיעים בנכסים פסיביים בחו”ל להימנע ממס בישראל על ידי הקמת חברות זרות.

החוק קובע כי תושב ישראל אשר מחזיק יותר מ 10% בחנ”ז או בחמי”ז יחשב כאילו קיבל דיבידנד שנתי ושוטף החייב במס בישראל מדי שנה- גם אם החברה לא חילקה דיבידנד כלשהו בפועל (דיבידנד רעיוני).

 לאור ההגדרה, יכול להיווצר מצב בו עולה חדש או תושב חוזר שהוא בעל חברה זרה המספקת שירותים בחו”ל או המשקיעה בחו”ל, יחשוף את החברה הזרה למס ישראלי רק מעצם עלייתו לישראל ו/או שיתחיל לשלם מס לפי אותו סעיף.

לפיכך, קובעת הפקודה כי לא יבוא בחשבון שיעור זכותו, במישרין או בעקיפין, של יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור. היינו, אם עולה או תושב חוזר מחזיק ב 60% מחברה זרה (חמי”ז או חנ”ז) אז החברה לא תהיה כפופה לכללים לעיל לאחר חזרת/עליית האדם לישראל