מה בין משרד הקליטה לבין רשויות המס?

מה הקשר ומה ההבדל בין משרד הקליטה ורשויות המס? בין תעודת תושב חוזר שמנפיק משרד הקליטה לבין אישורים של תושב חוזר או תושב חוזר ותיק מעם מס הכנסה?.

בשאלות אלה מתבלבל כמעט כל תושב חוזר. תושבים חוזרים ועולים חדשים רבים שפונים אלינו מתבלבלים בין תעודת תושב חוזר שמנפיק משרד הקליטה לבין אישורים מטעם רשות המסים ותמיד שואלים האם סטטוס המס ומועד התושבות שלהם בישראל נקבע על ידי משרד הקליטה? האם תעודת תושב חוזר שמנפיק משרד הקליטה מכסה אותם וכהנה שאלות. האם הם חייבים להודיע למשרד הקליטה על החזרה שלהם לישראל וכדו.

כמו כן, נשאלת השאלה האם מועד החזרה לישראל נקבע על ידי משרד הקליטה או על ידי רשויות המס?, לרבות לעניין תחולת ההטבות שדיני המס מעניקים לתושבים חוזרים רגילים ותושבים חוזרים ותיקים לפי סעיף 14 וסעיף 97 לפקודת מס הכנסה.

מטרת מאמר קצר זה לעשות סדר בדברים וללבן במקצת את הסוגיות לעיל.

ראשית כל, הדין הישראלי מעניק זכויות לתושב חוזר רגיל (אחרי שש שנים בחו"ל) ותושב חוזר ותיק (אחרי עשר שנים בחו"ל) לפי מפקודת מס הכנסה (כגון הפטור על רווחי הון והכנסות מחו"ל לפי סעיף 14 וסעיף 97 לפקודת מס הכנסה), לפי פקודת המכס ומס קניה (בעיקר-הנחה ממכס, מס קניה ומע"מ ביבוא חפצים אישיים ורכב פרטי) ולפי תוכניות של משרד הקליטה (מצ"ב לינק למשרד הקליטה לעיון בהגדרות וחבילת ההטבות).

כמו כן, החוק מטיל חובות על תושבים חוזרים באם הפכו להיות תושבי ישראל כגון חובות תשלום ביטוח לאומי וחובות תשלום מס הכנסה על רווחיהם בישראל ובחו"ל אחרי החזרה והפיכת תושבי ישראל– אלא אם נקבע פטור לגבי הכנסות מחו"ל – להרחבה לגבי פטורים ממס לתושב חוזר ששהה פחות משש שנים לחץ כאן ולגבי הטבות במס לתושבים חוזרים ששהו מעל 10 שנים (תושב חוזר ותיק) לחץ כאן.

לעניין ההטבות ביבוא חפצים אישיים ורכב פרטי ולעניין ההטבות ממשרד הקליטה–

אז תושב חוזר רגיל ותושב חוזר ותיק רשאיים לפנות למשרד הקליטה ולקבל תעודת תושב חוזר. ועל סמך תעודה זו ניתן לקבל את אותן הטבות. ההגדרה במשרד הקליטה של תושב חוזר פשטנית יחסית ושונה ממס הכנסה. למשל תושב חוזר אחרי שלוש שנים עשוי להיות מסוג כתושב חוזר לצרכי משרד הקליטה ויקבל תעודת תושב חוזר אך תושב כזה בוודאי לא יסווג כתושב חוזר לצרכי קבלת ההטבות לפי פקודת מס הכנסה.

אך לעניין ההתנהלות מול רשויות מס הכנסה והביטוח הלאומי – המצב הוא שונה מאד בשים לב שחוק מס הכנסה וחוק ביטוח לאומי קובעים תושבותו של פלוני לפי מרכז חייו ולפי השאלה האם מרבית הזיקות והאינטרסים שלו הם בישראל וזאת במנותק מתעודת תושב חוזר שהתקבלה ממשרד הקליטה.

 אומנם תעודת התושב חוזר שמנפיק משרד הקליטה מהווה מבחן לבדיקת חזרת התושב החוזר לישראל בפועל ובכדי לבדוק את מועד יצירת התושבות שלו לצרכי מס וביטוח לאומי- אבל תעודה זו הינה רק מבחן אחד אך אינו מכריע. עדיין מועד התושבות לצרכי מס הכנסה ו/או ביטוח לאומי נבדק באופן עצמאי ושונה על ידי רשויות אלה והמסקנה יכולה להיות אחרת. כך למשל, פלוני עשוי לקבל תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה אך לצרכי מס הכנסה וביטוח לאומי הוא אינו עדין תושב ישראל וההיפך נכון. אדם עשוי לא לקבל ואף לא לבקש תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה אך בפועל הוא נחשב כתושב ישראל כבר על כל המשתמע מכך- לרבות חובת תשלום מס הכנסה, ביטוח לאומי והגשת דוחות בישראל- כפוף לפטור בחוק כאמור.

כך למשל לאחרונה פורסמה החלטת מסוי שקבעה כי מועד החזרה לצרכי מס הכנסה יכול להיות שונה מאד מהמועד שנקבע על ידי משרד הקליטה (החלטה 2983/16). בהחלטה נקבע כי אדם אשר קיבל תעודת עולה חדש לישראל ממשרד הקליטה בשנת 2010 נחשב בפועל כתושב ישראל לצרכי מס רק בשנת 2014. המשמעות היא שהוא מתחיל לדווח על מס בישראל רק בשנת 2014 (ולא שנת 2010- לפי אישור משרד הקליטה) וכי תקופת ההטבות שלו כעולה חדש/תושב חוזר לפי סעיף 14 לפקודה מתחילה לרוץ רק בשנת 2014 ולא בשנת .2010

 רק ראוי לציין כי תושבים חוזרים חדשים ועולים חדשים רשאיים לבקש שנת הסתגלות במהלכה לא יחשבו כישראלים לצרכי מס למרות שהם גרים בפועל בישראל (לחץ להרחבה) – בקשה זו מוגשת בטופס 1130 למשרד הקליטה ותקפה גם לצרכי מס הכנסה.