תעודת תושב חוזר ותושב חוזר ותיק

ישראלי ששהה בחו"ל ומתכנן לשוב לישראל (או חזר כבר) חייב להסדיר את מעמדו לאחר החזרה ברשויות השונות. אך קיים בלבול רב בין הרשויות והתעודות השונות וננסה כאן להבהיר את האישורים והתעודות השונות.

נקדים בכך שיש להבחין בין תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה לבין אישור תושב חוזר ממס הכנסה.

תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה:

המדובר בתעודה שמנפיק משרד הקליטה לישראלים בעבר ששהו בחו"ל תקופה רצופה בת שנתיים לפחות לפני השיבה לישראל ובהתקיים כלל התנאים האחרים שנקבעו בחוק. תעודה זו הינה תעודה פורמלית והבדיקה של משרד הקליטה הינה טכנית בלבד אשר מתייחסת למספר שנות המגורים בחו"ל וימי השהיה והביקורים בישראל בלבד.

להרחבה לגבי התנאים לקבלת תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה לחץ  כאן.

תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה חשובה לצורך חידוש רישום בביטוח לאומי וקופות חולים וקבלת הטבות ותמיכות מטעם משרד הקליטה. אך מאידך תעודת תושב חוזר משרד הקליטה אינה מחייבת את רשויות המס וביטוח לאומי ואינה ערובה לכך שהן יקבלו את התעודה לצורך הקביעה האם היחיד ביצע ניתוק תושבות מלא לצרכי מס ולצרכי ביטוח לאומי כך שהוא היה תושב חוץ במשך שנות שהייתו בחו"ל לאחר שהעתיק את מרכז חייו בצורה מלאה לחו"ל גם לצרכי מס או ביטוח לאומי (מבחן מרכז החיים).

 במילים אחרות, מאחר ובדיקת משרד הקליטה הינה בדיקה טכנית באופייה אז רשות המס וביטוח לאומי עלולים לטעון אחרת ועלולים לסווג את היחיד שקיבל תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה כתושב ישראל במהלך שנות מגוריו בחו"ל, או חלקן, הן לצורך הטלת מס וביטוח לאומי מלא (12%)  באותן שנים והן לצורך שלילת ההטבות, הפטורים וזכויות תושב חוזר ותושב חוזר ותיק.

המסקנה היא שקבלת תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה הינה צעד חשוב וראשוני אך אין בו די לצורך יצירת הוודאות לקבלת מעמד תושב חוץ ו/או מעמד של תושב חוזר במס הכנסה (לרבות לצורת קבלת זכויות תושב חוזר/זכויות תושב חוזר ותיק).

קבלת מעמד של תושב חוזר לצרכי מס הכנסה הינו מלאכה יותר קשה ומהותית – כפי שנפרט להלן.

אישור מעמד של תושב חוזר במס הכנסה:

כידוע תושבות מס הכנסה נגזרת לא רק ממספר שנים בהם גר היחיד בחו"ל (לאחר הרילוקיישן או ההגירה לחו"ל) ולא רק ממספר הימים בהם הוא שהה בישראל לאחר הרילוקיישן אלא נקבעת לפי מבחן מהותי וגמיש הידוע בשם מבחן מרכז החיים (או מבחן מירב הזיקות) שבודק את כלל הנסיבות של היחיד לאחר ההגירה לרבות: תשלומי ביטוח לאומי (לרבות תשלום סכום מינימלי), מספר שנות המגורים, מספר הימים בישראל, מקום דירת המגורים, בית הקבע, קשרים משפחתיים, קשרים חברתיים, חסכונות, השקעות, קרנות פנסיה, ביטוחים רפואיים, מקום העסק והפקת ההכנסות, חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, קרנות השתלמות, חברות בארגונים ועוד.

עינינו הרואות כי המדובר במבחן מהותי וגמיש שיוצר חשיפה מהותית בשתי הסוגיות להלן:

1.     האם היחיד היה תושב חוץ במשך כל (או חלק) שנות מגוריו בחו"ל לאחר הרילוקיישן או ההגירה כך שהוא לא היה חייב במס ובדיווח לרשויות המס בישראל לגבי הכנסותיו ורווחיו מחו"ל במשך אותה תקופה או שמא הוא היה תושב ישראל במשך אותן שנים או חלקן!

2.     האם היחיד זכאי להטבות וזכויות מס שמוענקות לתושב חוזר (היינו- מי שהיה תושב חוץ במשך שש שנים) או לתושב חוזר ותיק (מי שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים) לצרכי מס. בסעיף 14 וסעיף 97 לפקודה הוענקו הטבות ופטורים ממס רק למי שהיה תושב חוץ לפחות שש שנים או עשר שנים עד לחזרתו לישראל.

ואולם חשוב להדגיש כי עצם המגורים בחו"ל בשנה מסויימת אינו מביא לסיווג האדם כתושב חוץ במשך אותה שנה באופן אוטומטי. למשל, אדם שגר בחו"ל בשנת מס מסויימת אך שילם ביטוח לאומי בסכום מינימלי באותה שנה עלול שלא להיחשב כתושב חוץ באותה שנה (דבר שעלול לשלול את הזכויות). כנ"ל אם בת זוגו נותרה בארץ באותה שנה או ביקרה מספר ימים גבוה בישראל באותה שנה. מגורים בחו"ל לצורך לימודים או מחקר של האדם או בת זוגו עלול להוביל לאותי תוצאה.

היינו קיימים מספר רב של נסיבות שבעטין אדם שגר בחו"ל בשנה מסויימת לא יחשב כתושב חוץ באותה שנה (דבר שעלול להטיל מס ולשלול את זכויות תושב חוזר במס הכנסה).

אי הודאות הזו הינה קשה ובעייתית לא רק מבחינת היבטי המס אלא מביאה את הבנקים בישראל להימנע מקבלת כספים בחו"ל שלא דווחו בעבר בישראל לצרכי מס ללא אישור מרשות המס.

לאור זאת מאפשרת רשות המס לפנות אליה בבקשה מקדימה בכתב לאישור מעמד תושב חוזר והזכאות להטבות מס ובה יפורטו העובדות הרלוונטיות והנימוקים המשפטיים שמביאים לסיווג הנישום כתושב חוזר או תושב חוזר ותיק.

איך ניתן לפנות למס הכנסה ולקבל תעודת תושב חוזר?

רשות המס מאפשרת פניה אליה בשלושה מסלולים שונים:

המסלול הרגיל – זה מסלול שכולל את כלל העובדות הרלוונטיות והנימוקים המשפטיים שתומכם בבקשה. לאחר מספר דיונים עם הרשות מתקבל האישור המיוחל בכתובים תוך ציון שמו של הפונה.

המסלול האנונימי – זה מסלול שמאפשר הגשת פניה בכתב אשר כוללת את הפרטים לעיל אך ללא גילוי שמו של הפונה. מאחר והעורך דין הפונה מטעם הלקוח חס תחת זכות החיסיון על פי חוק אין אפשרות לחייב אותו בגילוי שמו של הנישום (חשוב שהפניה דרך עורך דין שרק הוא נהנה מחסיון זה). מסלול זה מתאים לכל אדם ששהה בחו"ל ללא תלולת במספר השנים בהן הוא שהה בחו"ל (גם אלה ששהו פחות משש שנים ומעוניינים למנוע מחלוקת לגבי העבר או בעתיד) והינו שכיח במקרים בהם קיים ספק כלשהו לגבי מעמדו של הפונה, במקרים בהם הפניה מתבצעת אחרי החזרה בפועל של המבקש לישראל או במקרים בהם קיים חשש לגבי העבר או העתיד.

המסלול הירוק -זה מסלול שנועד להיות מסלול מזורז לישראלים שגרו בחו"ל מעל 10 שנים ומקיימים תנאים אשר קבעה רשות המס בטופס שפורסם על ידה. מסלול זה אינו מיועד למי ששהה בחו"ל פחות מעשר שנים או לאלה שאינם מקיימים את התנאים שנקבעו בטופס על ידי רשות המס – לעיון בטופס 913 ובתנאים לתחולתו לחץ כאן.

יצויין, כי אמנם שפניה במסלול הירוק אמורה להיות זריזה אך בפועל היא כרוכה בדרך כלל בקיום פגישות ודיונים מול רשות המס ולעיתים עולים מספר ויכוחים ומחלוקות עם הרשות אשר יש להיות ערוך אליהם מבעוד מועד.

האם חובה על פי דין לפנות?

לא. אין חובה בחוק לקבל אישור תושב חוץ ותושב חוזר ממס הכנסה. אך כל עוד אין אישור כזה עלולות לצוף הבעיות לעיל.

האם תמיד מומלץ לפנות לרשות המסים?

לא. ההחלטה תלויה בכלל השיקולים שיש להביא בחשבון. קיימים מקרים שעל סמך הניסיון המקצועי ידוע שלא יתקבל אישור תושב חוזר מרשויות המס לאור גישתן המחמירה בפרקטיקה. פניה במקרים כאלה עלולה להיות כרוכה בהפסד זמן וכסף ואף חסימה של הנישום לנקוט בפעולות כדאיות יותר.

פניה כזו לרשויות המס משיגה ככלל שלוש יתרונות חשובים:

1. קבלת וודאות לגבי הסטטוס כתושב חוזר או תושב חוזר ותיק.

2. קבלת ודאות לגבי ההכנסות והרווחים אחרי החזרה לישראל.

3. קבלת ודאות לגבי העבר – כך שרשות המס אינה יכול עוד לטעון כי התושב החוזר היה מסווג כתושב מס בישראל בעבר החייב במס בישראל.

שים לב !

מומלץ להגיש פניה זו לפני החזרה לישראל – כך שהיכולת שלך לנהל את המו"מ תהיה חזקה יותר בשים לב שעוד לא חזרת לישראל ונכנסת שוב לרשת המס הישראלית.