
ספר חדש – מיסוי בינלאומי ליחידים
טארק בשיר, עורך דין ורואה חשבון ׁ(שותף)
תושב חוזר ותיק
כבר נציין כי תושב חוזר למס הכנסה שונה מתושב חוזר לצורכי משרד הקליטה. ההטבות במס מוענקות רק מי שעונה על הגדרת תושב חוזר ותיק על פי סעיף 14 לפקודת מס הכנסה (סעיף 14 לפקודה) שנכנס במסגרת תיקון 168 לפקודת מס הכנסה.
תושב חוזר ותיק על פי סעיף 14 לפקודת מס הכנסה הוא מי שהיה פעם תושב ישראל לצרכי מס בישראל, היגר או ביצע רילוקיישן לחו”ל ושב לגור בישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך 10 שנים רצופות. היינו, לפני החזרה לישראל עליך לוודא שהיית תושב חוץ (לפי מבחן מרכז החיים) במשך לפחות 10 שנים בכדי לזכות בהטבות אלה.
אנו נתקלים במספר רב של אנשים שפספסו את ההטבות הללו בשל כמה חודשים בודדים או בגלל שלא קיימו את מבחני התושבות במהלך כל שהותם בחו”ל- ובעיקר השנה בה החזרה לישראל – על כן יש להיוועץ עם מומחים לקראת החזרה ולוודא את התקיימות התנאים המזכים בהטבות לפני החזרה לישראל – ניתן לפנות אלינו בנדון.
ויודגש כי ספירת השנים מתחילה ביום ניתוק התושבות במס הכנסה ולא מיום העזיבה הפורמלי (“העליה על מטוס”). היינו האדם צריך להוכיח כי היה מסווג כתושב חוץ וכי ניתק את התושבות לאחר ההגירה או הרילוקיישן לחו”ל במשך כל התקופות לעיל. אין די בעצם המגורים של פלוני בחו”ל בכדי לסווגו כתושב חוזר אלא יש להראות ניתוק תושבות מלא מישראל במשך שש שנים לפחות (בכדי לקבל זכויות תושב חוזר רגיל) ועשר שנים לפחות (בכדי לקבל זכויות תושב חוזר ותיק)
תושבות במס הכנסה נגזרת לא רק ממספר שנים בהם גר היחיד בחו”ל (לאחר הרילוקיישן או ההגירה לחו”ל) ולא רק ממספר הימים בהם הוא שהה בישראל לאחר הרילוקיישן אלא נקבעת לפי מבחן מהותי וגמיש הידוע בשם מבחן מרכז החיים (או מבחן מירב הזיקות) שבודק את כלל הנסיבות של היחיד לאחר ההגירה לרבות: תשלומי ביטוח לאומי (לרבות תשלום סכום מינימלי), מספר שנות המגורים, מספר הימים בישראל, מקום דירת המגורים, בית הקבע, קשרים משפחתיים, קשרים חברתיים, חסכונות, השקעות, קרנות פנסיה, ביטוחים רפואיים, מקום העסק והפקת ההכנסות, חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, קרנות השתלמות, חברות בארגונים ועוד.
עצם המגורים בחו”ל בשנה מסוימת אינו מביא לסיווג האדם כתושב חוץ במשך אותה שנה באופן אוטומטי. רשות המס מתחשבת באלמנטים רבים נוספים להכרעה. בין היתר יש להביא בחשבון הסיכונים להלן (רשימה לא ממצה):
• תשלום ביטוח לאומי, ואף בסכום ביטוח לאומי מינימלי, בשנה מסויימת (סיכון מאד שכיח במהלך חמש השנים הראשונות)
• מספר ימי שהייה בישראל העולה על 90 ימים זה
• הישארותו של בן/בת זוגו בישראל בשנת מס או שהות ארוכה מספר ימים גבוה בישראל באותה שנה.
• המגורים בחו”ל לצורך לימודים או מחקר של האדם או בת זוגו עלול להוביל לאותה תוצאה.
• עבודה עבור חברה ישראלית
• העברת כספים באופן שוטף לישראל אלמנט נוסף בעל חשיבות.
• דירה ריקה שנותרה בארץ.
היינו קיימים מספר רב של נסיבות שבעטין אדם שגר בחו”ל בשנה מסוימת לא יחשב כתושב חוץ באותה שנה (דבר שעלול להטיל מס ולשלול את זכויות תושב חוזר במס הכנסה).
כמו כן, בהקשר הזה נשאלות שאלות רבות אשר מגבירות את החשיפה לגבי הסיווג כתושב חוזר. כך למשל נשאלת השאלה האם שנת ההגירה ו/או שנת החזרה נספרות כשנים בהן נחשב פלוני כתושב חוץ לצורך בדיקת סיווגו כתושב חוזר או תושב חוזר ותיק?
אי הודאות הזו הינה קשה ובעייתית לא רק מבחינת היבטי המס אלא מביאה את הבנקים בישראל להימנע מקבלת כספים בחו”ל שלא דווחו בעבר בישראל לצרכי מס ללא אישור מרשות המס. לאור זאת מאפשרת רשות המס לפנות אליה בבקשה מקדימה בכתב, אף בצורה אנונימית, לקבלת אישור מעמד תושב חוזר והזכאות להטבות מס ובה יפורטו העובדות הרלוונטיות והנימוקים המשפטיים שמביאים לסיווג הנישום כתושב חוזר או תושב חוזר ותיק – להגשת פניה לרשות המס ניתן לפנות אלינו.
בסוגיה זו דנו לעיל וציינו כי במקרים מסויימים מומלץ לפנות לרשות המיסים לקבלת אישורן לסיווגו של האדם כתושב חוזר ותיק הזכאי לכלל הפטורים ממס וזכאי להעביר כספיו מחו"ל לישראל ללא מיסוי.
במקרים אחרים ניתן להסתפק בחוות דעת משפטית של עורך דין המומחה למיסוי בינלאומי.
ניתן לפנות אלינו בנושא.
תושב חוזר ותיק ועולה חדש הם אלה הזכאיים להטבות מס המשמעותיות ביותר בפקודת מס הכנסה והן:
פטור להכנסות שוטפות (עסק, שכר עבודה, דיבידנד, שכר דירה, קצבה) מחו”ל: החוק מעניק לתושב חוזר ותיק ועולה חדש פטור ממס הכנסה במשך עשר שנים מיום הפיכתם לתושבי ישראל (ולא יום החזרה הפורמלי לישראל) לגבי כלל הכנסותיהם ורווחיהם שהופקו בחו”ל או מנכסים בחו”ל, לרבות הכנסות מעסק, שירותים, דיבידנד, ריבית, קצבאות.
אך יש לשים לב לנקודות שלהלן:
1. הפטור ממס חל רק על הכנסות שנחשבות כאלו שמופקות בחו”ל. קביעת מקום הפקת ההכנסות הינה שאלה לא פשוטה כלל ונתונה לפרשנויות ולדיונים רבים עם רשויות המס. בפסק דין יהודה תלמי קבע בית המשפט העליון כי הכנסות מעבודה והכנסות מעסק מפעילות על אדמת ישראל אינה מזכה בפטור – זה נושא מורכב מאד וניתן לפנות אלינו לבדיקת זכאותך להקלה כלשהי.
2. לגבי הכנסות מעסק, מתן שירותים או משכר עבודה שמופקות בחלקן מעבודה בישראל ובחלקן מעבודה בחו”ל פרסמה רשות המס חוזר מטעמה לפיו יש לחלק את הרווח לפי ימי העבודה שבוצעו בישראל או בחו”ל כשהפטור יוענק רק לפי ימי העבודה שבוצעו בחו”ל. כך למשל אם מחצית מימי העבודה בוצעו בישראל אז רק מחצית מהרווח יהיה חייב במס והשאר פטור ממס. יתרה מכך, טוענת רשות המס כי הפטור מעבודה או ממתן שירותים יחול רק אם ימי העבודה בחו”ל עלו על ששים ימים!.
לגבי הכנסות ורווחי חברות זרות בבעלות התושב החוזר והכנסות מדיבידנד מאותן חברות קיימות מחלוקות מורכבות יותר עם רשות המיסים-ראה דיון בהמשך.
3. הפטור ממס חל גם לגבי נכסים שנרכשו אחרי החזרה לישראל ועד תום תקופת הפטור (10 שנים). על כן, רכישת נכסים חדשים אחרי החזרה חייבת להתבצע בזהירות רבה בכדי לא לפגוע בפטור שהעניק המחוקק גם לנכסים בחו”ל.
4. לדעתנו- ובניגוד לעמדת רשות המס- הפטור ממס חל בתנאים מסוימים גם לגבי הכנסות שהופקו מישראל, לרבות מניות (לרבות RSU) ואופציות שהונפקו לעובדים כנגד עבודה שמתבצעת בישראל ככל שההכנסות נובעות מכס זר- ניתן לפנות אלינו בעניין זה.
5. לאור החשיפות המתוארות לעיל ועמדת רשות המיסים המצמצמת של הפטור שהוענקו לפי סעיף 14 או סעיף 97 לפקודה לתושב חוזר ותיק, חובה שהיא שבסמוך לחזרה לישראל יש לתכנן את המס במטרה לוודא כי הפטור יחול לגבי מלוא ההכנסות.
6. יצויין, כי הפטורים לעיל אינם חלים בקשר לנכסים שניתנו במתנה פטורה ממס מתושב ישראל לתושב החוזר הותיק/ העולה החדש- להבדיל מנכסים שעברו בירושה.
לגבי קצבה מחו”ל – בנוסף לפטור של עשר שנים המתואר לעיל, קובע החוק כי בתום עשר שנות הפטור לא ישולם מס בישראל הגבוה יותר מהמס אותו היה משלם התושב החוזר הוותיק או העולה החדש על הקצבה, אילו היה נשאר תושב אותה מדינה זרה.
פטור לרווחי הון ממכירת נכסים בחו”ל – תושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים פטורים ממס רווחי הון במשך עשר שנים ממכירת נכסים בחו”ל- בחלוף תקופת העשר שנים לא יחוייב המס באופן מלא אלא רק חלק מהרווח ממכירת הנכס לפי חלוקת שנים לינארית. כך למשל באם נכס נרכש עשר שנים לפני החזרה לישראל ונמכר עשרים שנים אחרי החזרה לישראל, אז החלק שיתחייב במס בישראל יעמוד על שליש מהרווח שהופק בפועל (10/30).
יצוין, כי פטור זה לא יחול על נכסים שניתנו במתנה פטורה ממס.
פטור לרווחי ממכירת מניות בחברות ישראליות שנרכשו לפני החזרה/העלייה לישראל – יתרה מכך, תושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים יהיו פטור ממס אף על מכירת מניות בחברות לא נסחרות ישראליות (או זרות שמחזיקות בנכסים בישראל) . סעיף 97(ב3) לפקודת מס הכנסה קובע כי תושב חוץ יהיה פטור ממס על רווח הון ממכירת מניות בחברה ישראלית או במכירת מניות בחברה זרה שעיקר נכסיה הם זכויות בנכסים הנמצאים בישראל. ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:
1. הרכישה של המניות לא הייתה מקרוב ולא חלו לגביה הוראות חלק ה2, או הוראות סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין
2. המניות אינן נסחרות בבורסה בישראל במועד המכירה (לגבי ניירות ערך הנסחרים בבורסה יחולו הוראות סעיף 97(ב2)).
3. עיקר הנכסים של החברה אינם נכסי מקרקעין או זכויות לניצול משאבי טבע בישראל וכדו.
במידה והמניות נמכרות אחרי 10 שנים מיום החזרה תחול נוסחת החישוב הלינארית המתוארת לעיל.
פטור לריבית הנובעת מפיקדון במטבע חוץ בבנק בישראל בידי עולה חדש :
פטור נוסף מוענק לעולה החדש (ולא לתושב חוזר ותיק) לגבי הכנסותיו מריבית מישראל ובלבד שמקור הכספים שהופקדו בבנק הוא מסכומי כסף שהיו לעולה החדש בטרם שהיה לתושב ישראל ובלבד שמתקיימים התנאים האלה:
1. בפיקדון בבנק הופקדו רק סכומי כסף שהיו לעולה החדש מחוץ לישראל ,לפני שהיה תושב ישראל.
2. הכסף הופקד תוך 90 ימים מיום העברתו לישראל
3.העולה החדש מילא טופס 2402 והעבירו לבנק.
4. ההכנסה מריבית אינה הכנסה עסקית בידי העולה חדש.
5. הפיקדון אינו משמש כבטוחה למתן הלוואה לקרובו של העולה החדש, שהוא תושב ישראל.
תושב חוזר ותיק ועולה חדש זכאיים לבקש שנת הסתגלות כפי שנסביר להלן במהלכה הם לא יחשבו כתושב ישראל לצרכי מס.
שנת הסתגלות נועדה לאפשר לתושב חוזר ותיק ועולה חדש לשוב או לעלות לישראל ולהסתגל לחיים במדינה ללא חשש שהם יחשבו כתושבי ישראל לצרכי מס.
ללא שנת הסתגלות, תושב חוזר ותיק יהיה חשוף לטענה כי הוא נחשב כתושב ישראל לצרכי מס מייד עם הגעתו לישראל או בסמוך לכך. עובדה זו עלולה הייתה להרתיע עולים חדשים ותושבים חוזרים פוטנציאלים שמעוניינים לבדוק יכולתם ויכולת בני משפחתם להשתלב בישראל תוך התנתקות מהמדינה בה גרו עד אז וזאת מאחר והם היו חשופים למס יציאה אם יחליטו בסוף לשוב לעזוב את ישראל.
על כן, בתיקון 168 לפקודת מס הכנסה הוחלט לאפשר לתושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים לדרוש כי השנה הראשונה לחזרתם תהיה שנת הסתגלות/ניסיון במהלכה הם לא יחשבו כישראלים לצרכי מס.
מתן הודעה תוך 90 ימים:
החוק קובע כי מי שמעוניין בשנת הסתגלות חייב להודיע למשרד הקליטה תוך תשעים ימים ( 90 ימים) מיום הגעתו לישראל, בטופס 1130, כי מתקיימים בו התנאים על פיהם נחשב תושב ישראל וכי הוא מבקש שנת ההסתגלות כאמור.
אך חשוב להדגיש כי לאור העובדה כי שנת הסתגלות מגלמת לעיתים יתרונות מס אך לעיתים אחרות חסרונות מס ולאור העובדה שהגשת הבקשה (טופס 1130) עלולה “לקבע” מועד חזרה לישראל יש לשקול היטב אם להגישה בכלל, לשקול היתרונות והחסרונות בהגשתה, ולשקול מתי להגישה. ואם כן יש לעשות הדבר בזהירות רבה ורק אחרי היוועצות עם מומחים לדבר – ניתן לפנות אלינו בנדון.
יום ההגעה לישראל:
כאמור לעיל, את הבקשה לשנת הסתגלות (דוח 1130) יש להגיש תוך 90 ימים מיום ההגעה לישראל!. קביעה כזו יצרה קושי רב באיתור מהו “יום ההגעה” שממנו מתחילים לספור את תקופת ה 90 ימים. רשות המס פירסמה עמדתה המפרת את התנאים שבהם יראו את היחיד כמי שהגיע לישראל (בעיקר לפי מועד האישור של משרד הקליטה). למרות הבהרה זו תושבים חוזרים ועולים חדשים רבים מתלבטים לגבי מועד ההגעה לישראל לצורך הגשת הבקשה לשנת ההסתגלות ועדיף להתייעץ בסוגיה זו.
ככל שהינך מעוניין להגיש את הבקשה בחלוף 90 ימים מיום ההגעה לישראל (איחור בהגשה) – ניתן לפנות אלינו.
משמעותה של שנת ההסתגלות לגבי מי שביקש את תחולתה:
משמעות שנת ההסתגלות היא, כי היחיד החוזר לישראל ייחשב לצרכי מס בישראל, כתושב חוץ, במשך שנה אחת מיום הגעתו לישראל למרות שהייתו בישראל בפועל. על כן,
א. היחיד לא יהיה חייב במס בישראל על הכנסותיו ורווחיו מחוץ לישראל. לגבי רווחים מישראל (כגון רווח הון ממכירת מניות בחברה ישראלית) – היחיד יהא זכאי במהלך שנת ההסתגלות לפטורים הניתנים לתושב חוץ, למשל – פטור לתושב חוץ על רווחי הון לפי סעיפים 97(ב1)-(ב3) לפקודה או פטור לתושב חוץ על הכנסות ריבית מפיקדון בנקאי במטבע חוץ כפי שנקבע בתקנות.
ב. בשנת ההסתגלות לא יינתן ליחיד אישור על היותו תושב ישראל לצרכי מס לפיכך לא יחולו עליו הוראות האמנות למניעת מסי כפל החלות על תושבי ישראל ולא יוכל ליהנות מההטבות על פי אמנות המס של ישראל.
ג. הוראות סעיף 100א לפקודה לא יחולו על יחיד מוטב שבחר בשנת ההסתגלות ועזב את ישראל במהלך אותה שנה. היינו, המס יציאה לא יחול והיחיד לא יחשב כאילו מכר את נכסיו עם חזרתו לחו”ל.
ד.היחיד יהיה זכאי להטבות כ”מומחה חוץ” מכוח תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ), התשל”ט-1979.
ה. היחיד מוטב לא יהא זכאי במהלך שנת ההסתגלות לנקודות זיכוי הניתנות לתושב ישראל לפי פרק שלישי בחלק ג’.
ו. במהלך שנת ההסתגלות, החזקתו של היחיד המוטב בחבר בני אדם, תיחשב כהחזקתו של תושב חוץ באותו חבר, זאת בין היתר – לעניין הגדרת “חברת משקיעי חוץ” ו”חברה בהשקעת חוץ” כמשמעות אותם מונחים בחוק לעידוד השקעות הון, לעניין הגדרת “חברת משלח יד זרה” שבסעיף 5(5) לפקודה או הגדרת “חברה נשלטת זרה” שבסעיף 75ב לפקודה.
נקודות להדגשה:
א. בהתאם לסעיף 14(ב)(2) לפקודה, אם בתום שנת ההסתגלות יחליט היחיד להמשיך לשהות בישראל דרך קבע, אז שנת ההסתגלות תימנה במניין שנות הפטור (תקופת העשר שנים). היינו, תקופת הפטור תעמוד על תשע שנים מתום שנת ההסתגלות, במקום עשר שנים.
לעומת זאת, אם התושב חוזר יתחרט ויעזוב את ישראל במהלך שנת ההסתגלות, הרי שהוא ייחשב למעשה כמי שלא עלה או חזר לישראל מלכתחילה.
ב. תושב חוזר ותיק או עולה חדש שלא העביר הודעתו במועד (תוך 90 ימים) לא יוכל לעשות כן במועד מאוחר יותר אלא באישור מנהל רשות המסים. ככל שפספסת את המועד הינך מוזמן לפנות אלינו.
ד. יחיד שבחר בשנת הסתגלות לא יוכל לחזור בו מבחירתו.
בכדי להסביר סוגיה בעייתי זו ניעזר בשאלה שקיבלו מאחד הלקוחות שלנו.
שאלה:
חזרתי לישראל מחו”ל אחרי ששהיתי שם מעל עשר שנים. בבעלותי חברה זרה שמפיקה רווחים בחו”ל:
1. האם החברה הזרה חשופה למס חברות ישראלי בשיעור של 23% (נכון לשנת 2019) על רווחיה בחו”ל על אף העובדה שאני נחשב כתוב חוזר ותיק?.
2. האם דיבידנד שאקבל מאותה חברה בעתיד יהיה חייב במס בישראל על אף שסעיף 14 לפקודת מס הכנסה מעניק לי פטור ממס על דיבידנד מחו”ל?.
3. האם קיימת חשיפה כי יוטל מס כפול הן במדינה זרה והן בישראל, למרות שקיימת אמנת מס בין המדינות?
4. האם קיימים תכנוני מס שמאפשרים לי להימנע לא רק מהמס הישראלי אלא גם מהמס שהיה מוטל על החברה עד לחזרתי לישראל?.
5. האם החברה תהיה חייבת במע”מ (מס ערך מוסף) בישראל?
תשובות:
קודם כל, בכדי לענות על שאלה זו יש לוודא כי בעל המניות נחשב כתושב חוץ במשך 10 שנים לפחות כך שהוא אכן ובוודאות עונה על הגדרת “תושב חוזר ותיק במשך 10 שנים לפחות. נתקלנו בהמון מקרים בהם אדם שהה בחו”ל יותר מעשר שנים אבל התושבות שלו לצרכי מס הייתה בישראל בחלק מהשנים כך שאינו עונה על הגדרת תושב חוץ במשך 10 שנים עשר שנים מלאות ורצופות.
על כן, עדיף לפני החזרה לישראל לוודא היטב את הסטטוס שלך במשך כל העשר שנים בצורה מדויקת ולאחר בדיקה מעמיקה. אם עולה ספק- אז יש לתת פתרון לבעיה זו -ניתן לפנות אלינו בנדון.
האם החברה חשופה למס חברות בישראל על רווחיה?
באם מגיעים למסקנה שבעל המניות אכן היה תושב זר במשך 10 שנים מלאות ורצופות אז קובע סעיף 14 לפקודת מס הכנסה כי חברה זרה אשר מנוהלת ונשלטת מישראל (מבחן הניהול ושליטה) על ידי התושב החוזר הותיק לא תיחשב כחברה ישראלית לצרכי מס לאחר חזרתו לישראל. היינו, תושב חוזר ותיק קיבל פטור ממבחן הניהול ושליטה לגבי חברות זרות בבעלותו וזאת בצורה ברורה על פי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה.
יחד עם זאת, הבעיה היא שהפטור הזה חל רק לגבי רווחים שנחשבים כאלה שהופקו בחו”ל ולא על רווחים שנחשבים כאלה שהופקו בישראל. פרצה זו בחוק מנוצלת תדירות על ידי רשויות המס בכדי להטיל מס על חברות זרות בבעלות תושב חוזר ותיק ועולה חדש בטענה שאותה חברה זרה מקיימות פעילות כלשהי בישראל וכי יש לייחס חלק מהרווחים (ולעיתים אף כולם) לישראל ולא להחיל עליהם את הפטור!. היקף הרווחים שרשות המס עלולה לייחס לישראל משתנה ממקרה למקרה לפני נסיבות המקרה ועובדותיו.
נשמע הזוי? נשמע סותר את החוק? נשמע מעצבן?. כן אבל זה המצב ויש להיערך לו היטב בסמוך אחרי (ומוטב אף לפני) החזרה לישראל– לגבי פתרונות אפשריים ניתן לפנות אלינו.
האם הדיבידנד מהחברה הזרה פטור ממס?
כעקרון תושב חוזר ותיק פטור ממס בישראל במשך 10 שנים מחברות זרות בבעלות. אבל, רשות המס עלולה לבקש להטיל מס על חלק הרווח שנחשב כזה שצמח בישראל- ראה לעיל – בטענה שאותו רווח לא הופק בחו”ל אלא בישראל ואינו זכאי לפטור!. כך שגם לגבי הדיבידנד יש לנקוט בפעולות ופתרונות מס מקדימים.
האם קיימת חשיפה למיסוי כפול (תשלום מס חברות הן בישראל והן בחו”ל)?
לאור המפורט לעיל עולה כי אכן קיימת חשיפה למס כפול, גם אם המדובר במדינת אמנה, ומזה יש להימנע ולהיערך לו מבעוד מועד. החשיפה נובעת מכך שהחברה עלולה להיות מסווגת כחברה מקומית לצרכי מס במדינת המקור/הרישום שלה החייבת במס מקומי לגבי כלל רווחיה ולשלם מס חברות מקומי על רווחיה. אך מנגד רשויות המס בישראל עלולות לטעון כי הרווחים, כולם או חלקם, נחשבים כאלה החייבים במס בישראל וכי ישראל צריכה קודם כל לקבל את המס שלה מבלי לתת זיכוי על המס הזר!. הזוי? בואו נסכים שכן כי אין תשובה אחרת שתתאר את המצב. אבל זה המצב ויש להיערך לו מבעוד מועד.
האם קיימים תכנוני מס שמאפשרים לי להימנע גם מהמס הישראלי וגם מהמס הזר שהיה מוטל על החברה עד לחזרתי לישראל?.
כן. לעיתים קרובות מהווה החזרה לישראל הזדמנות חד פעמית לבצע תכנון מס חוקי שמביא בפועל לאי תשלום מס כחוק וכדין הן לפי החוק הישראלי, הן לפי החוקים באותה מדינה והן לפי אמנות מס בין המדינות (ככל שקיימת אמנה). משמעות הדבר שהתכנון מס לא חוסך רק את המס בישראלי אלא גם את כלל המסים המוטלים על האדם. הזדמנות זו אסור לפספס.
האם החברה הזרה תהיה חייבת במע”מ (מס ערך מוסף) בישראל? והאם יש לפתוח לה תיק?
סוגית המע”מ היא אחת הסוגיות שתושבים חוזרים רבים מתעלמים ממנה ולא נותנים עליה את הדעת בצורה ראויה. החוק בישראל אינו מעניק התייחסות או פטור מיוחדים לחברות זרות שבבעלות תושב חוזר. המשמעות שעל חברות כאלה חל חוק מע”מ הרגיל.
חוק מע”מ מחד מטיל מע”מ על פעילות בישראל (לרבות חברות זרות שיש להן פעילות בישראל או שהן מנוהלות מישראל). ומאידך מעניק לעיתים החוק מע”מ בשיעור אפס על יצוא סחורות ונכסים ועל שירותים לזרים.
אך יודגש כי המע”מ אפס אינו פוטר מפתיחת תיק במע”מ והגשת דוחות מס. כמו כן, לעיתים המע”מ אפס לא חל בשל תנאים נוקשים הקבועים בסעיף 30 לחוק מע”מ- ועל כן גם מסוגיות מע”מ אסור להתעלם.
אז מה עושים:
הפתרון בדרך כלל מחייב נקיטה באחד או יותר מהמהלכים האלה (להתייעצות לגבי הפתרונות להלן ניתן לפנות אלינו):
(1)לתכנן את אופי הפעילות כך שיקטן הסיכון שרשות המס תוכל לחייב רווחים בישראל למינימום האפשרי. כמו כן, התכנון צריך להתייחס גם לכל מס זר אפשרי.
(2)לקבל חוות דעת משפטית מנומקת היטב לפיה החברה אינה חייבת במס בישראל וכי הדיבידנד ממנה פטור ממס כך שהחברה ובעל המניות בה יכולים להימנע מלהגיש כל דוח בישראל כחוק וללא חשיפה פלילית. כמובן, יש לבדוק את המקרה היטב בכדי לוודא שקיימת אפשרות לתת חוות דעת כזו. חוות הדעת לעיתים תתבסס על תכנון מס שנעשה קודם לכן
(3) לעיתים מתברר שכדאי וראוי לפנות מראש לרשות המס ולהגיע להסכם איתה או לקבל ממנה הבהרה מהם. יודגש כי ככל אפשר עדיף לפנות לרשות המס לפני החזרה לישראל אז כוח המיקוח מול רשות המס גבוה.
פקודת מס הכנסה מעניקה פטור מדיווח לתושב חוזר ותיק ועולה חדש בקשר להכנסותיו ונכסיו בחו”ל וזאת במשך עשר שנים מיום החזרה או העליה לישראל. הפטור מדיווח אינו חל לגבי נכסים והכנסות בישראל או לגבי הכנסות מחו”ל שאינן פטורות ממס.
בתום תקופת עשר השנים יהיה התושב החוזר ותיק חייב לדווח על כלל נכסיו והכנסותיו בחו”ל – דבר שמעלה חשש אצל רבים בשאלה מה יעשו רשויות המס בתום תקופת הפטור- ניתן לפנות אלינו בנדון.
חשוב לזכור כי הפטור הזה חל לגבי דוחות המס השנתיים (דוח 1301), הן בהצהרות הון והן בדוחות 5329 שלעיתים דורשת רשות המס מהתושב החוזר ותיק להגיש.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לאור הקשיים שעלול להיתקל בהם תושב חוזר ותיק בבואו לעשות שימוש בכספים שלא מדווחים בשום מדינה ו/או שלא מדווחים בישראל ו/או בהעברת כספים מחו”ל לישראל יש לשקול בכובד ראש לוותר על הפטור שמוענק בחוק ולדווח בכל זאת על הנכסים והכנסות למרות הפטור מדיווח. כמובן, יש לעשות זאת במקרים המתאימים ובזהירות רבה וכשלא קיימות חשיפות מס להטלת מס מצד רשויות המס בישראל ו/או בעולם – ניתן לפנות אלינו בנדון.
שכיחים המקרים בהם קיבל תושב אשר חוזר לישראל זכויות בחברה (אופציות, מניות וזכויות מסוגים אחרים) בה עבד או סיפק לה שירותים בחו”ל לפני החזרה. על הזכויות כאלה שמוקצות לעובדים חל בד”כ סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. מאחר וההקצאה בחו”ל נעשית בדרך כלל (למעט במקרים די נדירים של חברות רב לאומיות שיש להן מרכזי פעילות בישראל) ללא אישור רשויות המס בישראל וללא מינוי נאמן לתוכנית אז המסלול שחל על הוא מסלול ללא נאמן. משמעות הדבר היא שהרווח שמפיק העובד ממוסה במס פירותי מלא (שעלול להגיע ל 50%) ובביטוח לאומי ביום המימוש – אלא אם המניות /הזכויות הוקצו לעובד/יועץ על ידי חברה הנסחרת בבורסה אז הרווח ביום ההקצאה יהיה חייב במס פירותי ויתרת הרווח בעת מכירת הזכויות בשוק יהיה חייב במס הוני (מס של 25% ופטור מביטוח לאומי).
לגבי זכויות שהבשילו (היינו שהזכאות להן התממשה באופן מלא) לפני החזרה לישראל יהיה מוטב בד”כ לממש ולמכור בשוק לפני החזרה לישראל ובכך להימנע ממס ישראלי, למעט במקרים מיוחדים כגון: המכירה אינה כדאית כלכלית, המס שיחול בחו”ל גבוה מזה שחל בישראל ו/ המימוש אינו אפשרי – בכפוף לסיכון שרשות המס תטען כי העובד/יועץ הינו ישראל לצרכי מס ביום המכירה כך שהמכירה חייבת במס בישראל בהיותו של המוכר תושב ישראל – דבר שמחייב התייעצות בנושא.
לגבי זכויות שהבשילו אחרי החזרה לישראל ו/או שמימושן ומכירתן אינם אפשריים בחו”ל אז יש לשים לב לנקודות שלהלן:
רשות המס תטען כי חלק מהרווח מהאופציות והמניות צמח בידי העובד/יועץ כתוצאה מעבודתו בישראל כך שאותו חלק נחשב כרווח אשר הופק בישראל. על אותו חלק שהופק בישראל יש להטיל מס ישראלי מלא (שעלול להגיע עד לשיעור של 50%!) וביטוח לאומי.
החלק שמייחסת רשות המס לישראל בדרך כלל מחושב לפי מספר ימי ההבשלה שהיו בישראל לעומת ימי ההבשלה בחו”ל- אם כי חישוב זה מעלה מספר סוגיות ומחלוקת עם רשות המס שלא נכנס אליהן כעת.
כך למשל אם הזכויות הבשילו במשך 12 חודשים ומחצית מהעבודה הייתה לפני החזרה ומחצית אחרי החזרה אז רק מחצית מהרווח יהיה חייב במס בישראל בידי התושב החוזר- אלא אם התושב היה תושב ישראל לצרכי מס לפני החזרה ואז כל הרווח יחוייב במס בישראל.
אך יש לשים לב שלגבי תושב חוזר ותיק ועולה חדש גם את הרווח שמיוחס לישראל ניתן לייחס בחלק ימי עבודה בחו”ל (ככל שהעובד עובד כמה ימים בחו”ל) ובכך לפטור גם אותו חלק ממס בישראל.
בעיה נוספת היא שרשות המס בישראל עלולה לטעון (וכך היא עושה לעיתים קרובות) שמאחר והרווח הופק בישראל אז זכות המיסוי הראשונה והעיקרית של אותו רווח היא של ישראל כך שנגד המס הישראלי אין להעניק זיכוי של המס הזר ששולם בעבר בעת הענקת הזכויות או הבשלתן (כך למשל הדין האמריקאי מטיל מס עם ההבשלה) או המס הזר שישולם בעקבות המימוש בחו”ל!.
נתקלנו במקרים בהם בהיעדר זיכוי של המס הזר ובהיעדר טיפול ראוי הוטל מס זר בפועל שהגיע ליותר מ 75% מהרווח!. בעיה שיש לפתור מבעוד מועד.
בחלק מהחברות הרב לאומיות קיים נוהל (שבעינינו אינו ראוי ואינו רצוי) לפיו ביום שבו העובד חוזר לישראל אז המניות/הזכויות מועברות לנאמן ישראל ו/או שהשליטה על ניכוי המס עוברת לאחריות החברה הישראלית שבשליטת החברה הזרה. העברת השליטה על המניות והזכויות לידי הנאמן/החברה הישראלים מכריחה את העובד לשלם את המס המלא כאמור לעיל דרך ניכוי המס והביטוח לאומי במקור על ידם והעברתו לרשויות המס בישראל ובכך מחריפה את כלל הבעיות לעיל.
יתרה מכך, בד”כ הנאמן הישראלי או החברה הישראלית ינכו מס מלא על כל הרווח שהפיק העובד ולא רק על החלק שמיוחס לישראל לפי ימי ההבשלה שהיו בישראל!. ישנם כמה דרכים לטיפול בבעיה זו של הניכוי מס מלא במקור על ידי הנאמן שיש לבחור אחת מהן בזהירות רבה ורק לאחר היוועצות עם מומחים. כך למשל ניתן :
לפנות לרשות המס מראש לקבלת אישור שהעובד לא היה תושב ישראל וכי יש לחלק את הרווח בין האזורים השונים עליו יסתמכו הנאמן או החברה הישראלית.
להגיש בקשה להחזר מס בדיעבד (לאחר ניכוי המס והעברתו לרשות המס בישראל) במהלך תקופה שלא תעלה על שש שנים משנת המס. בקשת ההחזר תתבסס על זה שהעובד לא היה תושב ישראל בעבר.
ואולם שני המהלכים האלה מציפים את שאלת התושבות של העובד והופכים אותה לאחד ממוקדי הדיון מול רשות המס, על כלל הסיכונים שרשות המס תדרוש הגשת דוחות לגבי העבר והסיכון שרשות המס תנצל את מעמדה להכריח העובד להתיישר לתנאיה.
על כן, נקיטה בכל פתרון מחייבת בדיקה מעמיקה של כלל הנסיבות של המקרה לרבות: הסכום השנוי במחלוקת, כלל הזיקות של התושב לישראל ולחו”ל, שאלת התושבות של הנישום לעומק ורק לאחר מכן לקבל החלטה מושכלת שהולמת כלל נסיבות המקרה
תושב חוזר ועולה חדש חייבים לתת את הדעת לשאלות שלהלן:
•האם ביצעת ניתוק תושבות מלא ונכון במשך עשר שנים? והאם באמת לא היית מסווג כתושב ישראלי לצרכי מס במשך עשר שנים שלמות ורצופות לפחות?
• האם קיימת חשיפה שבחלק מהתקופה הייתי מסווג כתושב ישראל לצרכי מס או ביטוח לאומי כך שקיימת חובה לדווח על רווחים בחו”ל?
• האם הגשתי דוח ניתוק תושבות לצרכי מס לשנים בהן הייתי חייב בכך לפי תיקון 223 לפקודה (חובה זה חלה החל משנת המס 2016)? – לחץ כאן להרחבה.
• האם העברת כספים לישראל אפשרית או שהיא עלולה להציף שאלות של תשלום מס בישראל?. –לחץ כאן להרחבה.
• האם כדאי לי שלא לדווח על הכנסותיי ונכסי בחו”ל ולנצל את הפטור מדיווח עליהם שהוענק לי בחוק או עדיף לדווח עליהם בכל מקרה? מה יקרה אחרי תום תקופת הפטור (10 שנים)? האם אצטרך לדווח עליהם? האם זה לא יגרום לרשות המס למסות אותי? – ראה הרחבה בהמשך.
• האם ברור כי הכנסותיי שיופקו לאחר החזרה לישראל מנכסים, חברות ועסקים בחו”ל ייהנו מהפטור ממס בישראל? ואם לא- האם נקטתי בתכנוני המס החוקיים שיאפשרו לי להפחית ואף למנוע גזירה זו?
•האם קיימת חשיפה לתשלום כפל מס בקשר לעסקים וחברות בחו”ל, הן במדינה בה גרתי בחו”ל, במדינה בה מתבצעת הפעילות ובמדינת ישראל? – ראה הרחבה בהמשך.
•האם חברה זרה שמוחזקת על ידי העולה או החוזר עלולה להיכנס לרשת המס בישראל לאחר חזרת בעל המניות לישראל?. והאם חלוקת דיבידנד מחברה זרה כזו תהיה פטורה ממס? ראה הרחבה בהמשך.
•האם להגיש בקשה לשנת הסתגלות ומתי להגיש בקשה כזו ?. (תושב חוזר ותיק רשאי להגיש הבקשה תוך 90 ימים מיום החזרה)
• האם תחול חובת תשלום ביטוח לאומי לאחר החזרה/העליה לישראל על הכנסות בחו”ל לאחר החזרה לישראל?.
• האם יש לפתוח תיק אצל רשויות המס בישראל אחרי החזרה לגבי עסקים והכנסות בחו”ל? או שמא הפטור ממס גם פוטר מפתיחת תיקים?.
•האם יש לשלם מס בקשר למניות ואופציות (לרבות RSU, אופציות, מניות ESPP) שהנישום קיבל ממעסיקו בחו”ל לפני החזרה? האם חל מס ישראלי לגבי הכנסות כאלו ?. ראה הרחבה בהמשך.
• האם כדאי לי להקים בהקדם חברה זרה דרכה אבצע פעילות בחו”ל ואיהנה מהטבות מס עתידיות? – פנה אלינו בעניין זה.
תושב חוזר ותיק נהנה מהתייחסות מיוחדת בכל הקשור לחברת חמי”ז או חברת חנ”ז (CFC). חברת משלח יד זרה (חמי”ז) היא חברה זרה אשר ישראלים מחזיקים בה לפחות 75% ומעניקה שירותים בחו”ל מהסוגים שנקבעו בתקנות על ידי השר (השר קבע כי שירותים רבים נכנסים תחת הוראה זו לרבות: שירותי יעוץ, תוכנה, פרסום, שיווק…). דרך כלי כזה ישראלים מספקים שירותים בחו”ל ונמנעים מתשלום מס בישראל. על כן, הפקודה כוללת כלי אנטי תכנוני שנועד למנוע מבעלי מקצועות חופשיים המספקים שירותים מחוץ לישראל, להימנע ממס בישראל על ידי הקמת חברה זרה.
חברת נשלטת זרה – חנ”ז (CFC) היא חברה זרה בה מחזיקים ישראלים מעל 50% ממניותיה (הזכויות בה), אשר משקיעה בנכסים בחו”ל ומניבה בעיקר הכנסות פסיביות (דיבידנד, שכר דירה, ריבית וכדו) מנכסים בחו”ל או רווחי הון ממימוש נכסים בחו”ל. חברות עסקיות בדרך כלל אינן מהוות חנ”ז.
גם החנ”ז מהווה כלי להימנע מתשלום מס לגבי הכנסות פסיביות המופקות השקעות בחו”ל.
גם בקשר לחנ”ז קבע המחוקק כלי אנטי תכנוני שנועד למנוע מישראלים אשר משקיעים בנכסים פסיביים בחו”ל להימנע ממס בישראל על ידי הקמת חברות זרות.
החוק קובע כי תושב ישראל אשר מחזיק יותר מ 10% בחנ”ז או בחמי”ז יחשב כאילו קיבל דיבידנד שנתי ושוטף החייב במס בישראל מדי שנה- גם אם החברה לא חילקה דיבידנד כלשהו בפועל (דיבידנד רעיוני).
לאור ההגדרה, יכול להיווצר מצב בו עולה חדש או תושב חוזר שהוא בעל חברה זרה המספקת שירותים בחו”ל או המשקיעה בחו”ל, יחשוף את החברה הזרה למס ישראלי רק מעצם עלייתו לישראל ו/או שיתחיל לשלם מס לפי אותו סעיף.
לפיכך, קובעת הפקודה כי לא יבוא בחשבון שיעור זכותו, במישרין או בעקיפין, של יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור. היינו, אם עולה או תושב חוזר מחזיק ב 60% מחברה זרה (חמי”ז או חנ”ז) אז החברה לא תהיה כפופה לכללים לעיל לאחר חזרת/עליית האדם לישראל
חוק ביטוח לאומי אינו מעניק פטור מפורש וייחודי לתושב חוזר ותיק ועולה חדש מחובת תשלום דמי ביטוח לאומי לגבי הכנסותיו מחו”ל (משכר, מעסק ומכל הכנסה אחרת)!. עובדה זו מביאה למקרים רבים בהם תושבים חוזרים ועולים חדשים יהיו חייבים לשלם ביטוח לאומי על הכנסותיהם מחו”ל לאחר חזרה לישראל – בדומה לכל ישראלי אחר שמפיק הכנסות חייבות בביטוח לאומי בחו”ל וחייב להגיש דוחות בעצמו לגבי הכנסותיו בחו”ל.
עובדה זו מחייבת ביצוע תכנון כולל של הפעילות במטרה לתת את הדעת גם לביטוח לאומי במטרה לצמצם ואף למנוע את החשיפה לביטוח לאומי ואו לצמצם אותה.
מנגד יש לזכור כי גמלאות מביטוח לאומי תלויות לעיתים בגובה כלל ההכנסות של הנישום ובקיום תנאים נוספים כגון תקופת המתנה (למשל בקצבת זקנה/גמלת אזרח ותיק). גם שיקול זה יהיה להביא בחשבון.
במילים אחרות, ההתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי (המל”ל) הינה מהותית שמשפיעה על מספר סוגיות וביניהן:
• תשלומי דמי ביטוח לאומי לגבי כלל ההכנסות בחו”ל ובישראל (למעט הכנסות פטורות ורווחי הון
• צבירת חובות למל”ל
• הזכאות לגמלאות במקרה שמתרחש אירוע המזכה בפיצויי/גמלה
חשוב גם לזכור כי חוק הביטוח הלאומי אינו מגדיר מיהו תושב ישראל. בתי המשפט קבעו, שתושב ישראל נחשב אדם שמרכז חייו בישראל. למשל: משפחתו בישראל, עבודתו בישראל, יש לו בעלות על רכוש בישראל וכד’. “מרכז החיים” של האדם לצרכי ביטוח לאומי די דומה לזה במס הכנסה והוא נקבע על פי שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי – מקום המגורים בפועל הוא בישראל; ומבחן סובייקטיבי – על פי ראייתו של האדם את המקום שהוא מרכז חייו. על האדם לעמוד בשני המבחנים. ככל שיש לאדם יותר קשרים משמעותיים לישראל, כך רב הסיכוי שאכן יוכר כתושב ישראל.
לעיתים’ דווקא המוסד לביטוח לאומי הוא זה שמבקש לסווג פלוני כתושב חוץ ולא כתושב ישראל וזאת כמובן במקרים בהם אותו פלוני מבקש גמלה כלשהי אחרי החזרה או העלייה הישראלי. כך למשל טעו לטענת המוסד לביטוח לאומי לגבי אדם שעלה לישראל והמשיך לנסוע לחו”ל לצרכי עבודתו. באותו מקרה נטען כי העולה לא חזר באמת לארץ למגורי קבע ולכן המוסד אינו מכיר בו כתושב ישראל בביטוח הלאומי.
אדם שמבקש להודיע לביטוח לאומי על חזרתו לישראל והפיכתו לתושב ישראל לצרכי תשלום ביטוח לאומי יוכל לעשות זאת דרך טופס בל/628. יש למלא את הטופס בזהירות ולקחת בחשבון כי הגשת הטופס עלולה להביא את המוסד לביטוח לאומי לדרוש חובות בגין התקופה בה שהה התושב בחו”ל וכי הטופס עשוי לשמש את רשויות המס גם בבדיקת התשובות של אותו אדם.
תושב חוזר ותיק ועולה חדש רשאיים לפנות לרשויות המס בישראל בבקשה להחזיר מס שבח ששולם על ידם ביתר ממכירת נכסי מקרקעין בישראל וזאת במהלך תקופה של שש שנים.
מניסיוננו, בחלק ניכר מהמקרים בהם פנו אלינו ישראלים שגרו בחו”ל ובדקנו את המס ששולם על ידם מצאנו כי ניתן להחזיר להם מס שבח ששולם ביתר לעומת השומה המקורית שיש בידיהם והמס ששולם ביתר הוחזר להם. כך למשל ישראלית שעברה לגור בחו”ל ומכרה דירת מגוירים חייבת במס בשנת 2013 קיבלה החזר מס על סך של 188,000 ש”ח בעקבות טיפולנו. לקוח אחר – תושב ישראל שחזר בארה”ב ומכר חלקת אדמה בצפון הארץ קיבל החזר על סך של 376,000 ש”ח בעקבות טיפולנו . אלה רק דוגמאות של מקרים רבים אחרים.
תושב חוזר ותיקאם מכרת נכס מקרקעין בישראל בשש השנים האחרונות הינך מוזמן לפנות אלינו לביצוע בדיקה של אפשרות ביצוע החזר מס שבח ששולם ביתר ללא התחייבות.
נוסף לכך, תושב חוזר ותיק ועולה חדשים חייבים להביא בחשבון גם שיקולי מס שבח או מס רכישה בעת מכירת או רכישת נכס מקרקעין בישראל- וזאת בשים לב שחוק מסוי מקרקעין מבחין בין עסקאות על ידי תושבי ישראל ועסקאות על ידי תושבי חוץ ועולים חדשים.
לעיתים עדיף לבצע העסקה (מכירה או רכישה של נכס נדל”ן בישראל) לפני החזרה ולעיתים עדיף אחרי. כך, למשל עסקת מכירת דירת מגורים יחידה בישראל עדיף בד”כ (לא תמיד) לבצע אחרי החזרה לישראל בכדי להימנע מהמגבלות המוטלות על תושב חוץ בקשר למכירת דירת מגורים בפטור ממס ובשים לב שהחוק דורש מהתושב חוץ להציג אישור לגבי אי אחזקת דירה במדינה בה הוא נחשב כתושב (למרות שחוקיות תנאי זה מוטל בספק לגבי מדינות אמנה) .
תושב חוזר ותיק ועולה חדש אינם נהנים מהתייחסות מיוחדת כלשהי בחוק מס ערך מוסף (מע”מ) או מפטור ממע”מ, להבדיל מפקודת מס הכנסה שמעניקה מספר רב של הטבות במס הכנסה כאמור לעיל. המחוקק הישראלי לא העניק פטור מפורש ויחודי לתושבים חוזרים ותיקים ממס ערך מוסף לגבי פעילות שמתקיימת בישראל או בחו”ל – והדין שחל עליהם הוא אותו דין שחל על כל ישראלי אחר שמנהל פעילות שמתבצעת – כולה או חלקה- בחו”ל או מול לקוחות זרים.
עובדה זו יוצרת מקרים רבים בהם הכנסות ועסקים הפטורים בידי תושב חוזר ותיק ממס הכנסה חייבים במע”מ בישראל. דבר זה מחייב תכנון כולל של הפעילות במטרה לתת את הדעת גם למע”מ במטרה להשיג פטור מפתיחת תיק או מע”מ בשיעור אפס על פעילות בחו”ל או לגבי שירותים לתאגידים זרים לפי סעיף 30 לחוק מע”מ.
כמו כן, יש להדגיש כי מתן שירותים (כגון שירותי ניהול או יעוץ) על ידי תושב חוזר ותיק לחברה זרה בבעלותו או שקשורה אליו ומתן שירותים לאותה חברה בה עבד התושב החוזר הוותיק לפני חזרתו לישראל (או שהיה יועץ שלה עד לחזרתו) עלול להתחייב במע”מ מלא ולא במע”מ אפס בניגוד למה שסבורים בטעות תושבים חוזרים ותיקים רבים – על כן גם סוגיה זו יש לתכנן היטב – ניתן לפנות אלינו בנדון.
תושב חוזר רגיל (מעל שש שנות ניתוק תושבות מלאות ופחות מעשר)
הכוונה היא לתושב שעשה רילוקיישן לחו"ל וחזר לארץ אחרי שש שנים שלמות ומלאות בהן הוא גר בחו"ל ונחשב כתושב חוץ (היינו ביצע ניתוק תושבות מלא מישראל). אם אותו אדם גר בחו"ל כתושב חוץ במשך יותר מעשר שנים אז הוא נחשב כתושב חוזר ותיק וזכאי להטבות משמעותיות יותר -ראה לעיל.
כאן נתייחס לתושב חוזר רגיל אשר שהה מעל לשש ופחות מעשר שנים בחו"ל (להלן-תושב חוזר רגיל או תושב חוזר מוטב).
כבר נציין כי תושב חוזר למס הכנסה שונה מתושב חוזר לצורכי משרד הקליטה. ההטבות במס מוענקות רק מי שעונה על הגדרת תושב חוזר על פי סעיף 14 לפקודת מס הכנסה (סעיף 14 לפקודה) שנכנס לפקודה במסגרת תיקון 168 לפקודת מס הכנסה.
תושב חוזר על פי סעיף 14 לפקודת מס הכנסה הוא מי שהיה פעם תושב ישראל לצרכי מס בישראל, היגר או ביצע רילוקיישן לחו”ל ושב לגור בישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך 6 שנים רצופות. היינו, לפני החזרה לישראל עליך לוודא שהיית תושב חוץ (לפי מבחן מרכז החיים) במשך לפחות 6 שנים בכדי לזכות בהטבות אלה.
אנו נתקלים במספר רב של אנשים שפספסו את ההטבות הללו בשל כמה חודשים בודדים או בגלל שלא קיימו את מבחני התושבות במהלך כל שהותם בחו”ל- ובעיקר השנה בה החזרה לישראל – על כן יש להיוועץ עם מומחים לקראת החזרה ולוודא את התקיימות התנאים המזכים בהטבות לפני החזרה לישראל – ניתן לפנות אלינו בנדון.
ויודגש כי ספירת השנים מתחילה ביום ניתוק התושבות במס הכנסה ולא מיום העזיבה הפורמלי (“העליה על מטוס”). היינו האדם צריך להוכיח כי היה מסווג כתושב חוץ וכי ניתק את התושבות לאחר ההגירה או הרילוקיישן לחו”ל במשך כל התקופות לעיל. אין די בעצם המגורים של פלוני בחו”ל בכדי לסווגו כתושב חוזר אלא יש להראות ניתוק תושבות מלא מישראל במשך שש שנים לפחות (בכדי לקבל זכויות תושב חוזר רגיל) ועשר שנים לפחות (בכדי לקבל זכויות תושב חוזר ותיק)
תושבות במס הכנסה נגזרת לא רק ממספר שנים בהם גר היחיד בחו”ל (לאחר הרילוקיישן או ההגירה לחו”ל) ולא רק ממספר הימים בהם הוא שהה בישראל לאחר הרילוקיישן אלא נקבעת לפי מבחן מהותי וגמיש הידוע בשם מבחן מרכז החיים (או מבחן מירב הזיקות) שבודק את כלל הנסיבות של היחיד לאחר ההגירה לרבות: תשלומי ביטוח לאומי (לרבות תשלום סכום מינימלי), מספר שנות המגורים, מספר הימים בישראל, מקום דירת המגורים, בית הקבע, קשרים משפחתיים, קשרים חברתיים, חסכונות, השקעות, קרנות פנסיה, ביטוחים רפואיים, מקום העסק והפקת ההכנסות, חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, קרנות השתלמות, חברות בארגונים ועוד.
עצם המגורים בחו”ל בשנה מסוימת אינו מביא לסיווג האדם כתושב חוץ במשך אותה שנה באופן אוטומטי. רשות המס מתחשבת באלמנטים רבים נוספים להכרעה. בין היתר יש להביא בחשבון הסיכונים להלן (רשימה לא ממצה):
• תשלום ביטוח לאומי, ואף בסכום ביטוח לאומי מינימלי, בשנה מסויימת (סיכון מאד שכיח במהלך חמש השנים הראשונות)
• מספר ימי שהייה בישראל העולה על 90 ימים זה
• הישארותו של בן/בת זוגו בישראל בשנת מס או שהות ארוכה מספר ימים גבוה בישראל באותה שנה.
• המגורים בחו”ל לצורך לימודים או מחקר של האדם או בת זוגו עלול להוביל לאותה תוצאה.
• עבודה עבור חברה ישראלית
• העברת כספים באופן שוטף לישראל אלמנט נוסף בעל חשיבות.
• דירה ריקה שנותרה בארץ.
היינו קיימים מספר רב של נסיבות שבעטין אדם שגר בחו”ל בשנה מסוימת לא יחשב כתושב חוץ באותה שנה (דבר שעלול להטיל מס ולשלול את זכויות תושב חוזר במס הכנסה).
כמו כן, בהקשר הזה נשאלות שאלות רבות אשר מגבירות את החשיפה לגבי הסיווג כתושב חוזר. כך למשל נשאלת השאלה האם שנת ההגירה ו/או שנת החזרה נספרות כשנים בהן נחשב פלוני כתושב חוץ לצורך בדיקת סיווגו כתושב חוזר או תושב חוזר ותיק?
אי הודאות הזו הינה קשה ובעייתית לא רק מבחינת היבטי המס אלא מביאה את הבנקים בישראל להימנע מקבלת כספים בחו”ל שלא דווחו בעבר בישראל לצרכי מס ללא אישור מרשות המס. לאור זאת מאפשרת רשות המס לפנות אליה בבקשה מקדימה בכתב, אף בצורה אנונימית, לקבלת אישור מעמד תושב חוזר והזכאות להטבות מס ובה יפורטו העובדות הרלוונטיות והנימוקים המשפטיים שמביאים לסיווג הנישום כתושב חוזר או תושב חוזר ותיק – להגשת פניה לרשות המס ניתן לפנות אלינו.
השאלה החשובה ביותר שכל תושב חוזר חייב לתת עליה את הדעת היא האם הוא באמת הצליח לנתק את התושבות שלו מישראל לאורך כל תקופת מגוריו בחו”ל בעבר כך שלא יידרש פתאום על ידי רשויות המס ו/או הביטוח הלאומי לדווח על הכנסותיו שצמחו בחו”ל(בתוספת קנסות- במקרה הטוב).
שאלה נוספת חשובה שכל תושב חוזר ששהה יותר משש שנים בחו”ל חייב לשקול היא האם הוא היה מוגדר כתושב חוץ במשך שש שנים רצופות (לפחות) בכדי שיהיה זכאי לפטורים ממס המוענקים בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה לתושבים חוזרים מוטבים ששהו יותר משש שנים אך פחות מעשר שנים.
סוגיה נוספת היא היכולת של התושב החוזר להמשיך ולהימנע מתשלום מס בישראל בקשר להכנסותיו מעסק בחו”ל ובקשר לרווחי חברות זרות המוחזקות על ידו בחו”ל שנרכשו לפני החזרה?. יש לוודא שמשיכת דיבידנד מאותן חברות תהיה פטורה ממס. יש לבצע את המהלכים שנדרשים בכדי לצמצם תחולת המס.
תושב חוזר כזה חייב לתת את הדעת גם למסים זרים שחלים על העסקה שלו או חברה בבעלותו ולראות איך מסים אלה משתלבים עם המס הישראלי האפשרי בכדי למקסם את תועלת המס בעקבות החזרה ולהימנע ממלכות מס מיותרות או מכפל מס. החזרה לישראל עשויה להתברר הזמנות פז לתכנון כולל של כלל המסים ואסור לפספס אותה.
התשובות לכלל השאלות והסוגיות לעיל ולשאלות להלן נגזרות ממספר רב של שאלות ובדיקות כשאלמנט החשוב ביותר היא מספר השנים בה שהה פלוני בחו”ל והאם הוא ביסס את העובדה שהוא מסווג כתושב חוץ (לפי הדין הישראלי) לאורך כל אותה תקופה!- בדיקה זו יש לעשות ולבצע באמצעות מומחים למס בשל חשיבותה הרבה.
האמור לעיל לעיתים קרובות מחייב היערכות ותכנוני מס בסמוך (ועדיף לפני) החזרה לישראל- ועל כן מומלץ לכל תושב חוזר להיוועץ עם מומחים בהקדם האפשרי לפני או אחרי החזרה לישראל.
תושב חוזר ששהה פחות מעשר שנים יהיה זכאי להטבות בפקודת מס הכנסה לפי סעיף 14 לפקודה או סעיף 7 לפקודה (לגבי רווחי הון ממכירת נכסים בחו”ל) אם הוא שב לגור בישראל לאחר שהיה תושב זר במשך שש שנים רצופות. היינו, לפני החזרה לישראל עליך לוודא שהיית תושב זר (לפי המבחנים לעיל) במשך לפחות שש שנים בכדי לזכות בהטבות אלה.
אנו נתקלים במספר רב של אנשים שפספסו את ההטבות הללו בשל כמה חודשים בודדים או בגלל שלא קיימו את מבחני התושבות במהלך שהות שהותם בחו”ל- ובעיקר השנה בה החזרה לישראל – על כן יש להיוועץ עם מומחים לקראת החזרה ולוודא את התקיימות התנאים המזכים בהטבות לפני החזרה לישראל והצורך בשיפור העובדות והתנאים לפני החזרה.
יצויין, כי קביעת תושבות המס של פלוני נעשית לפי מספר מבחנים שנקבעו בחוקים ובפסיקה הישראליים שאינם פשוטים ליישום ולקבלת החלטה ברורה. לחץ כאן להרחבה.
תושב חוזר רגיל זכאי לפטור ממס במשך חמש שנים מיום חזרתו בקשר להכנסותיו מחו"ל הנובעות מדיבידנד, דמי שכירות, תמלוגים, קצבה וריבית אשר הופקו מנכסים בחו"ל שרכש בתקופה בה הוא גר בחו"ל והיה מסווג כתושב חוץ – ראה סעיף 14 לפקודת מס הכנסה.
כמו כן, תושב חוזר פטור במשך עשר שנים מיום חזרתו לישראל ממכירת נכסים בחו"ל שרכש בתקופת היותו תושב חוץ -ראה סעיף 97 לפקודת מס הכנסה. בתום העשר שנים, הרווח יחולק לשני חלקים: חלק הרווח שצמח עד תום תקופת העשר שנים – חלק זה ימשיך להיות פטור ממס. חלק נוסף יהיה שווה לרווח לאחר תום העשר שנים – רווח הון זה יהיה חייב במס בשיעור של 25%-33% (בהתאם לנסיבות). החלוקה בין שני החלוקה תבוצע לפי חלוקה לינארית של ימים.
תושב חוזר גם פטור מתיק ניירות ערך מוטבים שיצר בסמוך לחזרתו בגין רווחי הון, דיבידנד וריבית שנובעים באותו תיק – ובלבד שהוא לא מפקיד בו כספים נוספים אחרי חזרתו לישראל (גם אם מקור הכספים הוא בישראל).
חזרתי לישראל מחו”ל אחרי ששהיתי שם 7 שנים. בבעלותי חברה זרה שמפיקה רווחים בחו”ל. ולהלן שאלותיי:
1.האם החברה הזרה חשופה למס חברות ישראלי בשיעור של 25% על רווחיה בחו”ל?.
2. האם דיבידנד שאוקבל מאותה חברה בעתיד יהיה חייב במס בישראל על אף הפטור שהחוק מעניק לי במשך חמש שנים לאחר חזרתי על דיבידנד מחו”ל?.
3.האם קיימת חשיפה שיוטל מס כפול הן במדינה זרה והן בישראל?
4.האם קיימים תכנוני מס שמאפשרים לי להימנע לא רק מהמס הישראלי אלא גם מהמס שהיה מוטל על החברה עד לחזרתי לישראל?.
5.האם החברה תהיה חייבת במע”מ (מס ערך מוסף) בישראל?
שאלות אלה מופנות אלינו בתדירות גבוה ולהלן התייחסותנו:
קודם כל, בכדי לענות על שאלה זו יש לוודא כי בעל המניות נחשב כתושב חוץ (להרחבה במבחני ניתוק התושבות לצרכי מס לחץ כאן) במשך 6 שנים לפחות כך שהוא עונה על הגדרת “תושב חוץ במשך 6 שנים לפחות".
נתקלנו בהמון מקרים בהם אדם שהה בחו”ל יותר משש שנים אבל התושבות שלו לצרכי מס הייתה בישראל בחלק מהשנים כך שאינו עונה על הגדרת תושב חוץ במשך 6 שנים עשר שנים מלאות ורצופות.
על כן, עדיף לפני החזרה לישראל לוודא היטב את הסטטוס שלך במשך כל השנים בצורה מדויקת ולאחר בדיקה מעמיקה. אם עולה ספק- אז יש לתת פתרון לבעיה זו.
האם החברה חשופה למס חברות בישראל על רווחיה?
באם מגיעים למסקנה שבעל המניות אכן היה תושב זר לצרכי מס במשך 6 שנים מלאות ורצופות אז תיקון 168 לפקודת מס הכנסה מעניק לו בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה פטור ממס על הכנסותיו מדיבידנד בחו”ל במשך חמש שנים עם כל החשיפות והתנאים לכך- ראה בהמשך.
אך לגבי המס על החברה עצמה יש לחשוב על שני השיקולים/החשיפות שלהלן:
(א) חשיפה א – רשויות המס עלולות לטעון כי החברה נשלטת ומנוהלת מישראל אחרי החזרה של בעל המניות. באם אכן הניהול והשליטה על החברה יתקיימו מישראל אז החברה תיחשב כחברה ישראלית לכל דבר ועניין ואז היא תמוסה בישראל על כלל רווחיה מחו”ל. על כן, יש להיזהר מכך שהניהול והשליטה על החברה יתקיימו מישראל בשים לב לכך שסוגיה זו הינה מורכבת מאד וקיימים ויכוחים רבים עם רשות המס – ניתן לפנות אלינו לייעוץ בנושא.
(ב) חשיפה ב – גם אם החברה לא מנוהלת ונשלטת מישראל עדיין רשויות המס עלולות לטעון כי אותה חברה זרה מקיימת פעילות עסקית בישראל בשל נוכחות של בעל השליטה/המנהל שלה בישראל וכי יש לייחס חלק מהרווחים (ולעיתים אף כולם) לישראל ולחייבם במס חברות ישראלי בשיעור של 25%!. היקף הרווחים שרשות המס עלולה לייחס לישראל משתנה ממקרה למקרה לפני נסיבות המקרה ועובדותיו.
נשמע הזוי? נשמע מעצבן?. כן אבל זה המצב ויש להיערך לו היטב בסמוך אחרי (ומוטב אף לפני) החזרה לישראל– לגבי פתרונות אפשריים ראה בהמשך.
האם הדיבידנד מהחברה הזרה פטור ממס?
כעקרון תושב ששהה מעל לשש שנים בחו”ל ותיק פטור ממס בישראל במשך חמש שנים על דיבידנד חברות זרות בבעלותו. אבל, רשות המס עלולה לבקש להטיל מס על חלק מהדיבידנד שנחשב כזה שצמח בישראל- ראה לעיל – בטענה שאותו רווח לא הופק בחו”ל אלא בישראל ואינו זכאי לפטור!. כך שגם לגבי הדיבידנד יש לנקוט בפעולות ופתרונות מס מקדימים על אף הפטור הקבוע בחוק.
האם קיימת חשיפה למיסוי כפול (תשלום מס חברות הן בישראל והן בחו”ל)?
אכן קיימת חשיפה למס כפול ומזה יש להימנע ולהיערך לו מבעוד מועד. החשיפה נובעת מכך שהחברה עלולה להיות מסווגת כחברה מקומית במדינה זרה לצרכי מס שם ו/או כחייבת במס מקומי לגבי כלל רווחיה או חלקם ולשלם מס חברות מקומי על רווחיה. אך מנגד רשויות המס בישראל עלולות לטעון כי הרווחים, כולם או חלקם, נחשבים כאלה החייבים במס בישראל וכי ישראל צריכה קודם כל לקבל את המס שלה מבלי לתת זיכוי על המס הזר!. ככל שקיימת אמנת מס עם אותה מדינה אז במקרים רבים קיים פתרון בתוך האמנה לבעיה זו (לא תמיד) הזוי? בואו נסכים שכן כי אין תשובה אחרת שתתאר את המצב. אבל זה המצב ויש להיערך לו מבעוד מועד.
האם קיימים תכנוני מס שמאפשרים לי להימנע גם מהמס הישראלי וגם מהמס הזר שהיה מוטל על החברה עד לחזרתי לישראל?.
כן. לעיתים קרובות מהווה החזרה לישראל הזדמנות חד פעמית לבצע תכנון מס חוקי שמביא בפועל לאי תשלום מס כחוק וכדין הן לפי החוק הישראלי, הן לפי החוקים באותה מדינה והן לפי אמנות מס בין המדינות (ככל שקיימת אמנה). משמעות הדבר שהתכנון מס לא חוסך רק את המס בישראלי אלא גם את כלל המסים המוטלים על האדם. הזדמנות זו אסור לפספס.
האם החברה הזרה תהיה חייבת במע”מ (מס ערך מוסף) בישראל? והאם יש לפתוח לה תיק?
סוגית המע”מ היא אחת הסוגיות שתושבים חוזרים רבים מתעלמים ממנה ולא נותנים עליה את הדעת בצורה ראויה. החוק בישראל אינו מעניק התייחסות או פטור מיוחדים לחברות זרות שבבעלות תושב חוזר לישראל. המשמעות שחל חברות כאלה חל חוק מע”מ הרגיל.
חוק מע”מ מחד מטיל מע”מ על פעילות בישראל (לרבות חברות זרות שיש להן פעילות בישראל או שהן מנוהלות מישראל). ומאידך מעניק לעיתים החוק מע”מ בשיעור אפס על יצוא סחורות ונכסים ועל שירותים לזרים- כך שלא יוטל מע”מ בכלל.
אך יודגש כי המע”מ אפס אינו פוטר מפתיחת תיק במע”מ והגשת דוחות מס. כמו כן, לעיתים המע”מ לא חל בשל תנאים נוקשים הקבועים בו- ועל כן גם מסוגיות מע”מ אסור להתעלם.
אז מה עושים:
הפתרון בדרך כלל מחייב נקיטה באחד או יותר מהמהלכים האלה (להתייעצות לגבי הפתרונות להלן ניתן לפנות אלינו):
(1)לתכנן את אופי הפעילות כך שיקטן הסיכון שרשות המס תוכל לחייב רווחים בישראל למינימום האפשרי. כמו כן, התכנון צריך להתייחס לכל מס זר אפשרי.
(2)לקבל חוות דעת משפטית מנומקת היטב לפיה החברה אינה חייבת במס בישראל כך שהחברה יכולה להימנע מלהגיש כל דוח בישראל כחוק וללא חשיפה פלילית. כמובן, יש לבדוק את המקרה היטב בכדי לוודא שקיימת אפשרות לתת חוות דעת כזו. חוות הדעת לעיתים תתבסס על תכנון מס שנעשה קודם לכן
(3)לעיתים מתברר שכדאי וראוי לפנות מראש לרשות המס ולהגיע להסכם איתה או לקבל ממנה אישור מקדמי-ראה לעיל. יודגש כי ככל אפשר עדיף לפנות לרשות המס לפני החזרה לישראל אז מאזן הכוחות והשיקולים עם רשות המס עולה כך שמוטב לבצע פניה כזו לפני החזרה לישראל.
פקודת מס הכנסה אינה מעניקה פטור מיוחד מדיווח לתושב חוזר רגיל (שאינו תושב חוזר ותיק – מעל עשר שנים בחו"ל) בקשר להכנסותיו ונכסיו בחו”ל. מצב זה שונה מהותית ממצבו של תושב חוזר ותיק הנהנה מפטור רחב מדיווח.
שכיחים המקרים בהם קיבל תושב אשר חוזר לישראל זכויות בחברה (אופציות, מניות וזכויות מסוגים אחרים) בה עבד או סיפק לה שירותים בחו”ל לפני החזרה. על הזכויות כאלה שמוקצות לעובדים חל בד”כ סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. מאחר וההקצאה בחו”ל נעשית בדרך כלל (למעט במקרים די נדירים של חברות רב לאומיות שיש להן מרכזי פעילות בישראל) ללא אישור רשויות המס בישראל וללא מינוי נאמן לתוכנית אז המסלול שחל על הוא מסלול ללא נאמן.
בשנת 2018 פרסמה רשות המס החלטת מיסוי חדשה 989/18 שעניינה במיסוי אופציות ומניות בעקבות שינוי בתושבות לצרכי מס. החלטה זו משנה את ההחלטה המקלה שעמדה בתוקף עד אז.
ההחלטה משנת 2018 מתייחסת בעיקר לישראלים שחוזרים לישראל כשהם מחזיקים באופציות בחברות זרות אשר הוקצו כחלק מתוכנית הטבה לעובדים לפני החזרה לישראל.
המדובר בהחלטה קשה במיוחד שקובעת מספר תוצאות קשות:
(1)אם הזכויות (המניות או האופציות) נמכרו בפועל אחרי החזרה לישראל – ישולם מס וביטוח לאומי בישראל גם על זכויות שהבשילו (vested) במלואן בחו”ל בגין עבודה בחו”ל ולפני החזרה לישראל.
(2) לתשלום מס כפל (הן בישראל והן במדינה בה העובד שהה לפני החזרה לישראל) ללא שהמס הזר מקטין את המס הישראלי על חלק הרווח שמיוחס לתקופת הבשלה שהייתה בישראל.
(3) הרווח ממכירת המניות/הזכויות יסווג כהכנסה רגילה שחייבת במס בשיעורים גבוהים (עד 50% –) ובביטוח לאומי מלא.
לדעתנו זו אחת ההחלטות הבעייתיות שיצאו בשנה האחרונה ויש להיוועץ בהקדם במומחים בשל השלכותיה- ניתן לפנות אלינו בשיחה לא מחייבת בנדון.
יודגש כי לדעתנו החלטה זו בטעות יסודה, אינה נכונה על פי החוק הקיים וניתן להתמודד עם קביעותיה לפי החוק. לדעתנו (מבלי שהדבר יהווה יעוץ משפטי) יש לטעון כי רווח שצמח ממכירת הזכויות שהבשילו לפני החזרה אינן חייבות במס בישראל גם אם המימוש או המכירה לצד ג היו לאחר החזרה לישראל. מומלץ לכל עובד שהחלטה זו רלוונטית וליצור קשר לבדיקת הדרך הנכונה להתמודד עם החלטה זו והשלכותיה.
הקביעות העיקריות של ההחלטה:
הקביעה העיקרית של ההחלטה לעיל ואשר יוצרת את התוצאות הקשות לעיל היא קביעת רשויות המס כי אם אדם חוזר לישראל כשבידיו מניות RSU או אופציות למניות בחברה זרה שהוקצו לפני החזרה (לא לפי סעיף 102 עם נאמן ישראלי) ושלא נמכרו לפני החזרה לישראל יהיה הרווח המכירה כפוף למס וביטוח לאומי בישראל כלהלן:
1. הרווח יחשב כרווח חייב במס ביום מכירת המניות (לרבות המניות שמקורן באופציות).
2. הרווח יחשב כהכנסת עבודה רגילה שכפוף לשיעור מס גבוה שמגיע ל 50% (תלוי ברמת ההכנסה) ולביטוח לאומי.
3. הרווח יחשב כרווח חייב במס בישראל ביום המכירה.
4. הרווח יהיה חייב במס בישראל גם אם המניות / האופציות הבשילו (VESTED) לפני החזרה ובמהלך העבודה בחו”ל.
5.אם ההבשלה הסתיימה בחו”ל – יהיה הרווח חייב במס בישראל אך המס הזר ששולם בשל המכירה יקוזז מהמס הישראלי.
6. אם ההבשלה התחילה אחרי החזרה – – יהיה הרווח חייב במס בישראל ומס הזר לא יקוזז מהמס הישראלי.
7.אם ההבשלה התחילה לפני החזרה והסתיימה אחרי החזרה – אז הרווח יחולק לשני חלקים כלהלן:
א. הרווח שהופק מחוץ לישראל יחושב בהתאם לנוסחה המשקללת את הרווח בהתאם למשך תקופת ההבשלה או מועד החזרה (לפי המוקדם) ביחס למלוא תקופת ההבשלה (“הרווח שהופק מחוץ לישראל”). רווח זה חייב במס בישראל ויהיה כפוף לשיעורי מס שולי בישראל (אך ניתן לדרוש זיכוי בגין מיסים ששולמו מחוץ לישראל).
ב. הרווח שהופק בישראל יחושב בהתאם לנוסחה המשקללת את הרווח בין מועד החזרה עד תום תקופה ההבשלה ביחס למלוא תקופת ההבשלה (“הרווח שהופק בישראל”).
רווח זה יהיה חייב במס בישראל וכפוף לשיעורי מס שולי (ללא האפשרות לדרוש זיכוי בגין מיסים ששולמו מחוץ לישראל).
8.“יום תחילת תקופת ההבשלה” יחשב כיום בו התחילה תקופת ההבשלה של האופציה, כפי שנקבע במסגרת הסכם ההקצאה עם היחיד, וזאת לרבות בהקצאה של אופציות המחולקת למנות עם מועדי סיום הבשלה שונים. כלומר, אם ההקצאה של כל המנות הייתה באותו יום אזי יהיה יום הקצאה זהה לכל האופציות עם מועדי סיום הבשלה שונים;
9.הרווח ממכירת המניות/הזכויות יסווג כהכנסה רגילה שחייבת במס בשיעורים גבוהים (עד 50% ) ובביטוח לאומי מלא. הרווח ממכירת המניות/הזכויות יסווג כהכנסה רגילה שחייבת במס בשיעורים גבוהים (עד 50% ) ובביטוח לאומי מלא.
לחץ כאן עיון בהחלטה המלאה לחץ כאל: החלטת מיסוי חדשה 989-18 מיסוי אופציות ומניות לאחר חזרה לישראל
חוק ביטוח לאומי אינו מעניק פטור כלשהו מביטוח לאומי לתושב חוזר. על כן, חשוב מאד לפני החזרה לבצע תכנון יעיל למניעת תשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסות מחו"ל (ככל האפשר) לגבי הכנסות מחו"ל שימשיכו להתקבל אחרי החזרה לישראל
קבלת אישור תושב חוזר מרשויות המס
בכדי למנוע את הויכוחים לגבי הסיווג כתושב חוזר או תושב ותיק והזכאות להטבות במס לפי תיקון 168 לפקודה, מומלץ להסדיר את המעמד ולקבל אישור פוסטיבי ומחייב של רשות המס לתחולת ההטבות במס (ועדיף לפנות לקבלת האישור תושב חוזר לפני החזרה).
נציין כי קיים בלבול רב בין הרשויות והתעודות השונות וננסה כאן להבהיר את האישורים והתעודות השונות.
נקדים בכך שיש להבחין בין תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה לבין אישור תושב חוזר ממס הכנסה.
תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה:
המדובר בתעודה שמנפיק משרד הקליטה לישראלים בעבר ששהו בחו”ל תקופה רצופה בת שנתיים לפחות לפני השיבה לישראל ובהתקיים כלל התנאים האחרים שנקבעו בחוק. תעודה זו הינה תעודה פורמלית והבדיקה של משרד הקליטה הינה טכנית בלבד אשר מתייחסת למספר שנות המגורים בחו”ל וימי השהיה והביקורים בישראל בלבד.
להרחבה לגבי התנאים לקבלת תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה לחץ כאן.
תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה חשובה לצורך חידוש רישום בביטוח לאומי וקופות חולים וקבלת הטבות ותמיכות מטעם משרד הקליטה. אך מאידך תעודת תושב חוזר משרד הקליטה אינה מחייבת את רשויות המס וביטוח לאומי ואינה ערובה לכך שהן יקבלו את התעודה לצורך הקביעה האם היחיד ביצע ניתוק תושבות מלא לצרכי מס ולצרכי ביטוח לאומי כך שהוא היה תושב חוץ במשך שנות שהייתו בחו”ל לאחר שהעתיק את מרכז חייו בצורה מלאה לחו”ל גם לצרכי מס או ביטוח לאומי (מבחן מרכז החיים).
במילים אחרות, מאחר ובדיקת משרד הקליטה הינה בדיקה טכנית באופייה אז רשות המס וביטוח לאומי עלולים לטעון אחרת ועלולים לסווג את היחיד שקיבל תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה כתושב ישראל במהלך שנות מגוריו בחו”ל, או חלקן, הן לצורך הטלת מס וביטוח לאומי מלא (12%) באותן שנים והן לצורך שלילת ההטבות, הפטורים וזכויות תושב חוזר ותושב חוזר ותיק.
המסקנה היא שקבלת תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה הינה צעד חשוב וראשוני אך אין בו די לצורך יצירת הוודאות לקבלת מעמד תושב חוץ ו/או מעמד של תושב חוזר במס הכנסה (לרבות לצורת קבלת זכויות תושב חוזר/זכויות תושב חוזר ותיק).
קבלת מעמד של תושב חוזר לצרכי מס הכנסה הינו מלאכה יותר קשה ומהותית – כפי שנפרט להלן.
אישור מעמד של תושב חוזר במס הכנסה:
כידוע תושבות מס הכנסה נגזרת לא רק ממספר שנים בהם גר היחיד בחו”ל (לאחר הרילוקיישן או ההגירה לחו”ל) ולא רק ממספר הימים בהם הוא שהה בישראל לאחר הרילוקיישן אלא נקבעת לפי מבחן מהותי וגמיש הידוע בשם מבחן מרכז החיים (או מבחן מירב הזיקות) שבודק את כלל הנסיבות של היחיד לאחר ההגירה לרבות: תשלומי ביטוח לאומי (לרבות תשלום סכום מינימלי), מספר שנות המגורים, מספר הימים בישראל, מקום דירת המגורים, בית הקבע, קשרים משפחתיים, קשרים חברתיים, חסכונות, השקעות, קרנות פנסיה, ביטוחים רפואיים, מקום העסק והפקת ההכנסות, חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, קרנות השתלמות, חברות בארגונים ועוד.
עינינו הרואות כי המדובר במבחן מהותי וגמיש שיוצר חשיפה מהותית בשתי הסוגיות להלן:
1. האם היחיד היה תושב חוץ במשך כל (או חלק) שנות מגוריו בחו”ל לאחר הרילוקיישן או ההגירה כך שהוא לא היה חייב במס ובדיווח לרשויות המס בישראל לגבי הכנסותיו ורווחיו מחו”ל במשך אותה תקופה או שמא הוא היה תושב ישראל במשך אותן שנים או חלקן!
2. האם היחיד זכאי להטבות וזכויות מס שמוענקות לתושב חוזר (היינו- מי שהיה תושב חוץ במשך שש שנים) או לתושב חוזר ותיק (מי שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים) לצרכי מס. בסעיף 14 וסעיף 97 לפקודה הוענקו הטבות ופטורים ממס רק למי שהיה תושב חוץ לפחות שש שנים או עשר שנים עד לחזרתו לישראל.
ואולם חשוב להדגיש כי עצם המגורים בחו”ל בשנה מסוימת אינו מביא לסיווג האדם כתושב חוץ במשך אותה שנה באופן אוטומטי. למשל, אדם שגר בחו”ל בשנת מס מסוימת אך שילם ביטוח לאומי בסכום מינימלי באותה שנה עלול שלא להיחשב כתושב חוץ באותה שנה (דבר שעלול לשלול את הזכויות). כנ”ל אם בת זוגו נותרה בארץ באותה שנה או ביקרה מספר ימים גבוה בישראל באותה שנה. מגורים בחו”ל לצורך לימודים או מחקר של האדם או בת זוגו עלול להוביל לאותי תוצאה.
היינו קיימים מספר רב של נסיבות שבעטין אדם שגר בחו”ל בשנה מסוימת לא יחשב כתושב חוץ באותה שנה (דבר שעלול להטיל מס ולשלול את זכויות תושב חוזר במס הכנסה).
אי הודאות הזו הינה קשה ובעייתית לא רק מבחינת היבטי המס אלא מביאה את הבנקים בישראל להימנע מקבלת כספים בחו”ל שלא דווחו בעבר בישראל לצרכי מס ללא אישור מרשות המס.
לאור זאת מאפשרת רשות המס לפנות אליה בבקשה מקדימה בכתב לאישור מעמד תושב חוזר והזכאות להטבות מס ובה יפורטו העובדות הרלוונטיות והנימוקים המשפטיים שמביאים לסיווג הנישום כתושב חוזר או תושב חוזר ותיק.
איך ניתן לפנות למס הכנסה ולקבל תעודת תושב חוזר?
רשות המס מאפשרת פניה אליה בשלושה מסלולים שונים:
המסלול הרגיל – זה מסלול שכולל את כלל העובדות הרלוונטיות והנימוקים המשפטיים שתומכם בבקשה. לאחר מספר דיונים עם הרשות מתקבל האישור המיוחל בכתובים תוך ציון שמו של הפונה.
המסלול האנונימי – זה מסלול שמאפשר הגשת פניה בכתב אשר כוללת את הפרטים לעיל אך ללא גילוי שמו של הפונה. מאחר והעורך דין הפונה מטעם הלקוח חס תחת זכות החיסיון על פי חוק אין אפשרות לחייב אותו בגילוי שמו של הנישום (חשוב שהפניה דרך עורך דין שרק הוא נהנה מחסיון זה). מסלול זה מתאים לכל אדם ששהה בחו”ל ללא תלולת במספר השנים בהן הוא שהה בחו”ל (גם אלה ששהו פחות משש שנים ומעוניינים למנוע מחלוקת לגבי העבר או בעתיד) והינו שכיח במקרים בהם קיים ספק כלשהו לגבי מעמדו של הפונה, במקרים בהם הפניה מתבצעת אחרי החזרה בפועל של המבקש לישראל או במקרים בהם קיים חשש לגבי העבר או העתיד.
המסלול הירוק -זה מסלול שנועד להיות מסלול מזורז לישראלים שגרו בחו”ל מעל 10 שנים ומקיימים תנאים אשר קבעה רשות המס בטופס שפורסם על ידה. מסלול זה אינו מיועד למי ששהה בחו”ל פחות מעשר שנים או לאלה שאינם מקיימים את התנאים שנקבעו בטופס על ידי רשות המס – לעיון בטופס 913 ובתנאים לתחולתו לחץ כאן.
יצוין, כי אמנם שפניה במסלול הירוק אמורה להיות זריזה אך בפועל היא כרוכה בדרך כלל בקיום פגישות ודיונים מול רשות המס ולעיתים עולים מספר ויכוחים ומחלוקות עם הרשות אשר יש להיות ערוך אליהם מבעוד מועד.
האם חובה על פי דין לפנות לרשויות לקבלת האישור?
לא. אין חובה בחוק לקבל אישור תושב חוץ ותושב חוזר ממס הכנסה. אך כל עוד אין אישור כזה עלולות לצוף הבעיות לעיל.
האם תמיד מומלץ לפנות לרשות המסים?
לא. ההחלטה תלויה בכלל השיקולים שיש להביא בחשבון. קיימים מקרים שעל סמך הניסיון המקצועי ידוע שלא יתקבל אישור תושב חוזר מרשויות המס לאור גישתן המחמירה בפרקטיקה. פניה במקרים כאלה עלולה להיות כרוכה בהפסד זמן וכסף ואף חסימה של הנישום לנקוט בפעולות כדאיות יותר.
ככל שחזרת לישראל יש לוודא קודם שלא היית תושב ישראל בעבר (במהלך התקופה בה שהית בחול) כדי שלא תהיה חשוף לחובות גבוהים. לאחר מכן, יש לוודא שלאחר חזרתך אתה כן נחשב כתושב ישראל. שאלה זו מוכרעת לפי מבחן מרכז החיים שלך.
תושב/ת ישראל הוא אדם שמרכז חייו בישראל. כדי לבדוק את “מרכז החיים”, הביטוח הלאומי בודק שני מבחנים:
מבחן אובייקטיבי – האם מקום מגוריו, משפחתו, עבודתו ונכסיו נמצאים בישראל.
מבחן סובייקטיבי – היכן האדם בעצמו רואה את מרכז חייו.
כדי להיחשב לתושב ישראל על האדם לעמוד בשני המבחנים. אדם יכול להיחשב כתושב ישראל גם בזמן שהוא שוהה בחו”ל, אם שהותו בחוץ לארץ היא זמנית ומרכז חייו הממשיך להיות בישראל.
לגבי העבר (השנים בהן גרת בחו”ל):
שוב, נציין כי ככל שהיית תושב חוץ בעבר אז יש לוודא שניתקת תושבות כנדרש וכי בעצם לא היית חייב במס בריאות ובביטוח לאומי בישראל. ככל שיתברר שהיית תושב ישראל אז עלול לחול חובת לתשלום ביטוח לאומי ומס בריאות בשיעור של 12%-17.8% מהכנסותיך מחו”ל – לחץ כאן לעיון בשיעורי ביטוח לאומי ומס בריאות שחלים על תושב ישראל בחו”ל . ככל שלא היו לך הכנסות אז אתה חייב סכומי המינימום שעומדים על כ 170 ש”ח.
לגבי העתיד (לאחר החזרה לישראל):
ככל שאתה סבור כעת כי חזרת להיות תושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי וכי הינך זכאי לביטוח רפואי בארץ אז יש להחזיר את התושבות בביטוח לאומי וקופות חולים אבל תזכור כי יחולו על עליך חובות תשלום ביטוח לאומי ומס בריאות בשיעורים מלאים -ראה בהמשך.
החזרת התושבות הישראלית:
אם היית תושב ישראל בעבר ואתה חוזר להתגורר בישראל, תוכל להסדיר את התושבות שלך ושל משפחתך באחת מהדרכים הבאות:
לפני הגעה לישראל: באפשרותך למלא לפני ההגעה לישראל טופס הצהרה מקוון להכרה כתושב חוזר באתר האינטרנט. את הטופס יש למלא ב-30 הימים לפני החזרה לישראל.
לתשומת לבך, יש למלא את הטופס רק אם בכוונתך לחזור לחיות בישראל באופן קבוע, ולאחר ביצוע פעולות המצביעות על סיום מרכז החיים שלך בחוץ לארץ.
אחרי הגעה לישראל:
אם לא הגשת את הטופס לפני ההגעה לישראל, תוכל להסדיר את התושבות לאחר ההגעה לישראל, באחת מהאפשרויות הבאות:
מסלול מקוצר באמצעות משרד העלייה והקליטה: אם שהית בחו”ל 5 שנים ומעלה, או אם אתה זכאי לתעודת ‘קטין חוזר’ או תעודת ‘אזרח עולה’, תוכל להגיש בקשה לתושבות במסלול מקוצר במשרד העלייה והקליטה. מידע נוסף ניתן למצוא באתר של משרד העלייה והקליטה.
מסלול רגיל: לאחר ההגעה לישראל עליך למלא שאלון לקביעת תושבות לחוזר מחו”ל ולהגישו לביטוח הלאומי.
לשאלון עליך לצרף מסמכים המוכיחים את סיום מרכז החיים שלך בחוץ לארץ (לדוגמה מכירת נכסים, סיום עבודה) ומסמכים המוכיחים שמרכז החיים שלך עבר לישראל (לדוגמה משלוח חפצים לישראל, שכירת דירה, חוזה העסקה, רישום ילדים לבית הספר).
את השאלון והמסמכים יש להגיש למחלקת הביטוח והגבייה בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריך או לשלוח באמצעות אתר האינטרנט.
חזרה לקבל ביטוח רפואי:
תושב חוזר שיוכר כתושב ישראל יהיה זכאי לקבל את השירותים הרפואיים בתום תקופת המתנה של חודש לכל שנת היעדרות מישראל ומקסימום תקופה של 6 חודשים לכל היותר. יחד עם זאת אפשר לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום מיוחד בסך של 12,210 ש”ח (החל ב- 01.01.2020). את הסכום ניתן לשלם בתשלום אחד או במספר תשלומים רצופים ושווים 6 תשלומים לכל היותר.
תשלום ביטוח לאומי ומס בריאות לגבי הכנסותיך מחו”ל:
ככל שחזרת להיות תושב ישראל אז שים לב כי תהיה חייב במס בריאות וביטוח לאומי מלאים (שעלולים להגיע ל 12%-17%) גם אם הכנסותיך עדיין צומחות מחו”ל (משולמות על ידי מעסיק זר למשל) ותצטרך לדווח על הכנסותיך בחו”ל בעצמך – לעיון בשיעורי ביטוח לאומי ומס בריאות לחץ כאן. על כן, חשוב מאד לבדוק אפשרות לבצע תכנון של ההכנסות והפעילות מחו”ל בכדי להימנע או לצמצם את סכומי הביטוח לאומי ומס בריאות שעליך לשלם למוסד לביטוח לאומי וקופות חולים.
ככל שהינך תושב חוזר ותיק ועולה חדש – שים לב כי המוסד לביטוח לאומי טוען כי הפטורים וההטבות במס הכנסה לפי סעיף 14 לפקודת מס הכנסה אינן חלות במישור של ביטוח לאומי ומס בריאות דבר שיוצר חשיפה מהותית לתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות הגבוהים גם לגבי ההכנסות שלך מחו”ל. לדעתנו במקרים המתאים אפשר לטעון כי ההכנסות מחו”ל הפטורות ממס הכנסה פטורות גם מביטוח לאומי בתנאים מסוימים אך אין להתעלם מעמדת הביטוח לאומי ולהיערך לה היטב.
תושב חוזר שחזר לישראל חייב להגיש דוח מס שנתי על הכנסותיו ונכסיו בחו”ל ככל תושב ישראלי אחר למעט אם חל הפטור המיוחד מדיווח שחל לגבי תושב חוזר ותיק- ראה הרחבה בהמשך. אך חשוב לזכור כי, לאור הנסיבות המיוחדות של תושבים חוזרים כפי שנפרט להלן, דוח המס השנתי עבורם הינו דוח ייחודי שמערב מספר רב של היבטי מס וביטוח לאומי יחודיים שיש להביא בחשבון וכי אותם שיקולים הינם רחבים ומורכבים מהרגיל.
את השיקולים העיקריים והסוגיות הייחודיות שכל תושב חוזר והוראה חשבון שלו חייבים להביא בחשבון בעת הכנת הדוח מס שנתי (דוח 1301 ליחיד על כל נספחיו, לרבות נספח ד’ שמתייחס להכנסות מחו”ל ולמס זר שמשולם וטופס 150 שיש לצרף לדוח) ריכזנו במאמר אחד שמפאת אורכו העלינו אותו בפוסט נפרד.
תוודא שאתה עונה על הגדרת תושב חוזר ותגיש פניה מקדימה לרשות המס לקבלת אישור לסטטוס זה:
תבדוק היטב, ועדיף לפני החזרה, את הסטטוס שלך והאם אתה עונה על הגדרת תושב חוזר (שהיה מסווג כתושב חוץ במשך תקופה עד לעשר שנים) או תושב חוזר ותיק (שהיה מסווג כתושב חוץ מעל עשר שנים) הזכאיים להטבות ופטורים ממס על הכנסותיהם, רווחיהם ונכסיהם בחו”ל. העובדה שגרת בחו”ל אינה ערובה לכך שרשות המסים תסווג אותך ככזה במשך כל תקופת מגוריך בחו”ל. במקרים של ספק יש לשקול נקיטה בפעולה מקדימה בהתאם למסקנות, לרבות בדרך של פניה מקדימה לרשויות המס לקיבוע ססטוס במסלול הרגיל, במסלול האנונימי או במסלול הירוק. טעות בשיקול דעת עלולה לעלות לך ביוקר לאחר מכן.
תבדוק האם קיים סיכון להטלת מס בישראל לגבי הכנסותיך ורווחיך עד החזרה לישראל:
תבדוק היטב האם קיימת חשיפה כי רשויות המס בישראל ו/או הביטוח לאומי יטענו פתאום שהינך חייב במס או בביטוח לאומי בשנים בהן שהית בחו”ל, או בחלק מהן. אל תתעלם מחשיפה זה ותן לה מענה, לרבות על דרך פניה מקדימה אנונימית לרשויות וזאת במקרים המתאימים לכך.
סיכון זה הינו משמעותי באחד המקרים הללו: אם שילמת ביטוח לאומי בישראל בחלק מהתקופה גם בסכום מינימלי, אם בת/בן זוגך נשאר/ה בארץ, אם תקופת השהות שלך בחו”ל הייתה קצרה מארבע שנים, היית בעל אשרת סטודנט או חוקר בחלק מהתקופה, אם עברת לחו”ל לעבודה אצל מעסיק הקשור למעסיק הישראלי הקודם שלך, באם לא מכרת דירת המגורים שלך בישראל באם לא שילמת מס כתושב במדינה אחרת.
שקול ברצינות הקמת חברה זרה מתאימה לפני החזרה לישראל:
לחברות זרות שנרשמות במדינות מתאימות ישנם יתרונות מס עצומים עבור מי שחוזר לישראל, בין אם הוא מסווג כתושב חוזר או כתושב חוזר ותיק ובין אם לאו. חברות מתאימות כאלו מהוות כלי לתכנון מס ישראלי ובינלאומי לגבי הכנסותיך ותקבוליך מחו”ל. כמו כן, שים לב כי חלק מהפטורים ממס מוענקים אך ורק לרווחים מחברות שהוקמו לפני החזרה.
לא כל חברה זרה מתאימה לך ולא כל חברה שמתאימה לישראלי שגר בישראל או גר בחו”ל מתאימה לישראלי שמתכוון לחזור לישראל – יש לבחור את החברה והמדינה בה היא תירשם בזהירות רבה.
גם אם אתה נחשב כתושב חוזר אל תסמוך על זה שכתוב בחוק שאתה פטור ממס:
אם אתה תושב חוזר ותיק (היית תושב חוץ מעל עשר שנים) או תושב חוזר רגיל (ושהית מעל שש שנים) אל תסמוך על זה שהחוק מעניק לך פטור ממס לגבי רווחיך מחו”ל אחרי החזרה. בפועל פטורים אלה נתקלים בהרבה שאלות וויכוחים מצד רשויות המס כגון שאלת מקום הפקת ההכנסה בעתיד. חשיפות כאלו יכולות לעלות גם בקשר לחברות זרות בבעלותך. תתכונן היטב ותתכנן את המס בצורה ראויה. תכנוני מס פשוטים ומורכבים כאחד ופניה לרשויות המס מראש הן חלק מהפתרונות.
גם אם שהית בחו”ל פחות משש שנים אל תוותר. עדיין ניתן לבצע הרבה תכנוני מס בכדי להימנע מהטלת מס בישראל אחרי החזרה על רווחיך מחו”ל . תמצה את כלל האפשרויות שלך כחוק.
שים לב לבעיות הקשורות להעברת כספיך, השקעותיך וחסכונתיך לישראל!:
גם אם היית פטור ממס בישראל עד לחזרתך לישראל בהיותך תושב חוץ או בהיותך תושב חוזר, שים לב כי הינך עלול להיתקל בבעיות ובסיכונים בעת העברת הנכסים, החסכונות וכספים שצברת בחו”ל לישראל.
הבנקים עלולים להערים קשיים רבים בעת העברת הכספים שנצברו בחו”ל לישראל בהיותם לא מדווחים בישראל. כמו כן, השקעת אותם כספים בישראל (לרכישת דירה או רכב למשל) עלולה להוביל לשאלות וויכוחים מצד רשות המס בישראל בשאלת התושבות שלך או בשאלת חובך למס הכנסה או ביטוח לאומי בעבר.
תוודא ביצוע הפעולות החשובות שיש לבצע לפני החזרה לישראל:
שים לב כי קיימים מהלכים, פעולות ותכנוני מס שאין אפשרות לבצעם אלא לפני החזרה לישראל או בסמוך לכך (ובקשת שנת הסתגלות היא רק אחד מהם). כלים ופתרונות כאלה עשויים להפחית דרסטית את המס שחל עליך בישראל ובחו”ל הן לגבי רווחים בישראל והן לגבי רווחים מחו”ל. אל תפספס את ההזדמנות שלך לבצעם לפני החזרה או בסמוך לכך.
אל תתעלם מביטוח לאומי אחרי החזרה:
תושבים חוזרים מתייחסים בדרך כלל לפטורים שמעניק החוק ממס הכנסה בקשר לרווחים והכנסות מחו”ל אך שוכחים שהפטורים אשר מוענקים בחוק מתייחסים למס הכנסה אך לא, בצורה ברורה, לחובת תשלום ביטוח לאומי על אותם רווחים מחו”ל . יש לשקול היטב שיקולים הקשורים בביטוח לאומי בשים לב ולמסות להימנע ממנו כחוק.
שים לב למס זר שעלול להמשיך לחול עליך אחרי החזרה לישראל ולסיכון לתשלום מס בשתי מדינות!:
תושבים חוזרים נוטים בדרך כלל להתעלם ממסים זרים שימשיכו לחול עליהם, על נכסיהם, הכנסותיהם, חברות בבעלותם והכנסותיהם בחו”ל אחרי החזרה לישראל.
בין מסים אלה ניתן למנות מס ירושה על נכסים בחו”ל ובישראל, מס יציאה שעלול לחול במדינה בה גרת בעבר, מס הכנסה זר שעלול להמשיך לחול עליך ועל חברות שלך במדינה ממנה חזרת.
כמו כן, יש לבדוק האפשרות הבעייתית לתחולת כפל מס על אותם רווחים, הן בישראל והן במדינה ממנה חזרת. יש לבדוק תחולת הדין הזר אחרי החזרה.
למשל: אזרחים אמריקאים ימשיכו להיות מחוייבים בדיווח ובמס אמריקאי גם אם עברו לגור דרך קבע בישראל, חברה גרמנית שהקמת לפני החזרה עלולה להמשיך לשלם מס אחרי החזרה לישראל, נכסים שהשארת באנגליה, ארה”ב ואנגליה למשל כפופים למס ירושה בעת פטירתך גם אם חזרת לישראל!.
תצטייד בחוות דעת משפטית לגבי היותך תושב חוץ ותושב חוזר אחרי החזרה או באישור תושב חוזר למניעת ויכוחים מיותרים להקלה על העברת כספים לישראל:
קבל חוות דעת משפטית. לחוות דעת משפטית בעניין תושבות לצרכי מס יש שני תפקידים מרכזיים. הראשון: לתמוך בהחלטתך שלא לדווח על ההכנסות בישראל ותגן עליך מפני טענות להעלמת מס או קנסות. השני: לאפשר ולהקל על העברת כספים לישראל שלא דווחו לצרכי מס. החוות דעת תאפשר לבנקים ביתר קלות לקבל את אותם כספים על אף שהם לא דווחו בישראל ותסביר להם את הסיבה לאי דיווח.
טארק בשיר -עו"ד ורו"ח (שותף)
הספר יצא לאור בחודש יוני 2021 על ידי חברת רילוטקס בע"מ (RELOTAX LTD) והוא מתפרס על פני 715 עמודים. הספר כולל ניתוח מעמיק של כלל הסוגיות הקשורות למיסוי בינלאומי ליחידים המהגרים או עושים רילוקיישן לחו"ל, לתושבים חוזרים, לישראלים המפיקים הכנסות בחו"ל, לחוקרים וסטודנטים, לנוודים דיגטליים, למיסוי מניות/אופציות בידי עובדי רילוקיישן, למס יציאה ועוד .