מיסוי בארצות הברית – מיסוי יחידים לאחר רילוקיישן ומיסוי השקעות בארה”ב

 להורדת אמנת מס ישראל וארצות הברית לחץ כאן

למיסוי בארצות הברית לגבי חוקרים, סטודנטים ומלגות לחץ כאן.

המיסוי בארצות הברית הינו אחד המורכבים אך החשובים ביותר לאור  היקף תופעת ההגירה של ישראלים לארה”ב והיקף ההשקעות של ישראלים בנכסי נדל”ן או חברות אמריקאיות. האמור להלן נועד להסביר את שיטת המיסוי בארצות הברית המורכבת ולפשטה ככל האפשר. יודגש כי קיימת אמנת מס בין ישראל לרצות הברית אך מנגד לא קיימת כל אמנה לביטוח לאומי או ביטוח סוציאלי בין המדינות.

מי כפוף למיסוי בארצות הברית?

אדם שנחשב כתושב מס או אזרח אמריקאי כפופים למיסוי בארצות הברית ומשלמים מס בארה”ב על כלל רווחיהם ברחבי העולם. כמו כן, תושבי חוץ (לרבות תושבי ישראל) כפופים למיסוי בארצות הברית רק על הכנסותיהם שמקורן בארה”ב – בכפוף לפטורים מחובות מיסוי בארצות הברית אשר נקבעו בדין או באמנת מס עם ארה”ב (לחץ כאן להורדת אמנת מס ישראל וארצות הברית).

תושבי חוץ -לרבות ישראלים שנחשבים כתושבי ארה”ב – המפיקים הכנסות בתחומי ארה”ב מסווגים כ (Nonresident Alien) וככאלו חייבים ב מיסוי בארצות הברית ובהגשת דוח מס שנתי כתושבי חוץ בגין הכנסותיהם שמקורן בארה”ב או שהן קשורות לארה”ב (effectively connected with a U.S. trade or business).

מי נחשב תושב ארה”ב? מבחני התושבות מס בארצות הברית:

אזרח זר (לרבות תושב ישראל) יחשב כתושב מס אמריקאי (US Resident Aliens) במידה והוא מקיים אחד מאלה גם אם אינו מקבל או מחזיק באזרחות אמריקאית:

  • מחזיק בגרין קארד כדין, או

  • הוא בעל נוכחות מהותית בארה”ב בשנת המס הקלנדרית. מבחן זה מתקיים אם פלוני שוהה בארה”ב לפחות 31 ימים באותה שנה ובשלוש השנים האחרונות (כולל השנה הנבדקת) הוא שהה בארה”ב 183 ימים לפי נוסחת החישוב המיוחדת. לפי נוסחה זו יש להביא (1) מלוא ימי השהייה בארה”ב בשנה הנבחנת (2) שליש מימי השהייה בשנה שקדמה לה (3) ושישית מהימים בשנה שלפני השנה שקדמה לשנה הנבחנת.

לדוגמא:

אם במרץ 2015 עברת לגור בארה”ב בדירה שכורה ונשארת עד תום 2015 אז באותה שנה תיחשב כתושב ארה”ב ותהיה כפוף לחובות מיסוי בארצות הברית ככל תושב מס אחר.

אם שהית בארה”ב 120 ימים בכל אחת מהשנים 2010-2012, כולל. אז בכדי לקבוע אם אתה תושב ארה”ב בשנת 2012 יש לבצע את הבדיקה כלהלן:
בשנת 2012 שהית מעל 31 ימים כך שהתנאי הראשון מתקיים.
הנוסחה המיוחדת תחושב כלהלן: בשלוש השנים האחרונות שהית בארה”ב = 120 ימים (2012)+ 40 ימים משנת 2011 (שליש שנה ראשונה )+ 20 ימים משנת 2010 (שישית מהשנה שניה = 180 ימים).
על כן, מאחר ובשלוש השנים האחרונות שהית 180 ימים – היינו פחות מ 183 ימים- אז אתה לא נחשב תושב ארה”ב בשנת 2012 ולא תהיה כפוף לחובות מיסוי בארצות הברית אלא לגבי הכנסה שנחשבת כהכנסה ממקור אמריקאי.
כאמור על אדם שנחשב כתושב ארה”ב יחולו כמעט כל חובות המס והדיווח שחלים על אזרחי ארה”ב לגבי כלל הכנסותיהם לא רק בארה”ב אלא גם בחו”ל- ובמקרים רבים אף מסי עיזבון. כך למשל – אדם שכבר מסווג כאמריקאי יהיה חייב במס בארה”ב על כלל רווחיו בעולם ולא רק בארה”ב שצמחו אחרי ההגירה לארה”ב.

כאמור לעיל, עולה כי תושבים ישראלים העוברים לגור בארה”ב עלולים להיחשב כתושבי ארה”ב לצרכי מס לפי הדין האמריקאי כבר באותה שנה בה עזבו- למשל תושב ישראל העובר לגור בחודש אפריל בארה”ב ונשאר שם כל השנה הוא עלול להיחשב כתושב אמריקאי- עם כל ההשלכות של הטלת המס האמריקאי (ראה להלן).

עובדה זו מחייבת מתן פתרון, בין היתר, לסוגיות שלהלן:

  • תושבות כפולה– היינו שאותו אדם יסווג כתושב אמריקאי כשבמקביל הוא עדיין נחשב כתושב ישראל לצורכי מס לפי המבחנים שחלים בישראל.

  • מיסוי כפול- שעל אותו רווח יוטל מס בשתי המדינות ללא שמדינה מעניקה זיכוי מס של המדינה האחרת. מצבים אלה שכיחים ונובעים מהבדלים בשיטת המס, הבדלים בקביעת מקור הרווח (באיזה מדינה נבע הרווח), הבדלים בעיתוי המיסוי- הנה וכהנה הבדלים.

  • הפיכת הכנסה פטורה ממס להכנסה חייבת בשל הבדלים בשיטת המס- למשל משיכת הפקדות בקרנות השתלמות ורווחים בקרן פטורים ממס בישראל. יש להימנע ממצב שבשל המעבר לארה”ב יוטל מס אמריקאי (ככל שבעל התוכנית כבר מסווג כאמריקאי) על הרווחים מהקופה ו/או על משיכת אותן הפקדות.

  • מס העזבון שעלול לחול.

  • האם כדאי לחזק או לנתק ולהחליש את התושבות האמריקאיית או הישראלית!.

לאותן סוגיות יש לתת את הדעת גם במקרה המעבר היה בכיוון ההפוך- כלומר אדם שחזר מארה”ב לישראל.

על אף האמור לעיל, קיימים מקרים שבהם אדם לא ייחשב כתושב ארה”ב וזאת על אף נוכחותו הפיזית שם מעל התקופה המצויינת לעיל. מקרים כאלה כוללים סטודנטים ומרצים השוהים בארה”ב. מה שמאפיין נוכחותם של אלה היא שהיא זמני ולמטרת מיוחדת גם אם הייתה ארוכה יחסית.

הכרעה בתושבות לפי אמנת המס בין ישראל לארה”ב

במקרה שיחיד ייחשב הן כתושב ארה”ב לצורכי מס והן כתושב ישראל לצורכי מס תכריע האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין ארה”ב בעניין תושבתו של היחיד. הכרעה בשאלת התושבות הינה בעלת השלכות רבות נוספות כגון- למי מהמדינות תהיה זכות למסות רווחים שהפיק אותו אדם בעולם וכדו’. על פי אמנת עם ארה”ב מוכרעת התושבות של אדם שנחשב הן כתושב ישראל (לפי הדין שחל בישראל) והן כתושב ארה”ב (לפי הדין שחל בארה”ב) לפי הסדר הבא:

1. רואים אותו כתושב אותה מדינה שבה הוא מקיים את ביתו הקבוע .

2. עומד לרשותו בית קבע בשתי המדינות ,או אין לרשותו בית קבע אף באחת מן המדינות ,רואים אותו כתושב אותה מדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר “מרכז האינטרסים החיוניים”,
3. אם אי אפשר לקבוע את המדינה שבה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו ,רואים אותו כתושב המדינה שבה הוא נוהג לגור ;
4. אם הוא נוהג לגור בשתי המדינות או אינו נוהג לגור אף באחת מן המדינות ,רואים כתושב המדינה שהוא אזרח שלה
5. אם הוא אזרח של שתי המדינות או אם אינו אזרחה של שום מדינה יפתרו הרשויות המוסמכות של המדינות את השאלה תוך הסכמה הדדית

שיעורי המיסוי בארצות הברית ברמה הפדרלית :

כאמור לעיל, אזרח ו/או תושב ארה”ב חייב ב מיסוי בארצות הברית על כל הכנסותיו מכל מקור שהוא, והוא זכאי לכך שמסי החוץ ששילם מחוץ לארה”ב, ישמשו כזיכוי כנגד המסים בהם הוא חייב בארה”ב לגבי הכנסותיו שנבעו בחו”ל. על כן, ישראלי אשר עובר לגור בארה”ב דרך קבע, מקבל גרין קארד ו/או מקבל אזרחות אמריקאית יהיה מחויב לשים לב למסים האמריקאים שיחולו על כלל הכנסותיו ברחבי העולם ולהיות כפוף ל מיסוי בארצות הברית על כלל נכסיו והכנסותיו מחוץ לארצות הברית- בכפוף לכך שבמידה והוא נחשב כתושב ארה”ב וכתושב ישראל תיקבע תושבותו לפי אמנת המס.

לגבי הכנסות שוטפות ורגילות (כגון רווחי עסקי, משלח יד, שכר עבודה) – מוטל מס פדרלי פרוגרסיבי שעולה ככל שהרווח עולה החל מ- 10% ועד ל כ 39.6%, והכל בהתאם לסיווגו של הנישום באחד מארבעת הסיווגים : נשוי המגיש דו”ח מאוחד, נשוי המגיש דו”ח נפרד, יחיד וראש משק בית). יחד עם זאת, הדין האמריקאי מעניק מספר רב של פטורים וניכויים מיוחדים שמקטינים מאד את חבות המס האפקטיבית.

כללי המיסוי בארצות הברית מאפשרים לנישום לנכות מהכנסתו חייבת –ניכויים רגילים Standard deductions בסך של $6,100 לכל אחד מבני הזוג, בנוסף לפטורים – Exemptions של $3,900 עבור כל מי שנכלל בדוח.

למשל: זוג נשוי עם שני ילדים שמגיש דוח משותף יוכל – בתנאים מסוימים – לנכות מהכנסתו החייבת במיסים בארה”ב – סכום בסך של ($3,900 * 4) + ($6,100 * 2) = $27,800 לשנה.

יצוין כי, אזרחים אמריקאים ואנשים אשר מחזיקים בגרין קארד הגרים בישראל יכולים ליהנות ביחס להכנסות אקטיביות (להבדיל מהכנסות פסיביות) מהקטנה של ההכנסה החייבת במס בארה”ב בסכום של כ- 90-100 אלף דולר שנתי וזאת בנוסף לזיכוי של המס הישראלי המשולם על ההכנסות שלהם בישראל – דבר שמפחית את חובות המיסוי בארצות הברית.

רווחי הון ממכירת נכסים בארה”ב או בחו”ל – מיסוי בארצות הברית לגבי רווחי הון:

הדין האמריקאי מבחין בין רווח הוני שהופק ע”י יחיד ממכירת נכס שהוחזק על ידו לתקופה שעולה על שנה (long term capital gain ) לבין רווח הון קצר מועד. לגבי רווח הון קצר מועד (אחזקה בנכס של פחות משנה) מוטל מס פרוגרסיבי רגיל כאמור לעיל על הרווח (תמורה בניכוי עלויות). לגבי רווח הון ממכירת נכס שהוחזק מעל לשנה מוטל מס רווח הון מופחת בשיעור שנע בין 0% – 15% (למעט לגבי הכנסות גבוהות אז שיעור המס עלול להגיע ל 20%).

הכנסה מריבית – על ריבית חלים שיעורי המס הרגילים לעיל (מ 10% – שיעור מס שולי שמגיע של כ 39%) למעט ריבית הפטורה ממס במקרים מיוחדים. יצוין, כי בישראל נע שיעור המס על ריבית בין 15%-25% – למעט מחברה מוחזקת או חברה מעסיקה על ידי המלווה אז שיעור המס מגיע למס שולי.

הכנסה מדיבידנד: על דיבידנד שמקבל אמריקאי חלים כעקרון שיעורי המס השולי לעיל , למעט דיבידנדים שמוגדרים Qualified dividends – אז יחול מס בשיעור של 0% – 15% (למעט מקרים בהם יחול מס בשיעור של 20% – 23.8% מעל להכנסה מסוימת). בישראל שיעור המס על דיבידנד בידי יחידים הינו 25% (אין פטור בידי יחידים) אלא אם זה מחברה שהמקבל מחזיק בה יותר מ 10% אז שיעור המס על דיבידנד עומד על 30%.

המס המדינתי בארה”ב החל על יחיד – בנוסף למס הפדרלי החל בארה”ב, מוטל ברב המדינות בארה”ב גם מס מדינתי ובחלקן גם מס מוניציפלי. בסיס המס לחיוב היחיד במס מדינתי הנו זהה לבסיס המס החל בהטלת המס הפדרלי בארה”ב.

המס על יחיד ברב המדינות בארה”ב מוטל באופן פרוגרסיבי.

השפעת אמנת המס עם ארה”ב על שיעורי המס מהכנסות המופקות בארה”ב על ידי ישראלים:

באם ישראלי שגר בישראל מפיק הכנסה בארה”ב או ישראלי הגר בארה”ב אך נחשב עדיין כתושב ישראל לפי אמנת המס עם ארה”ב לפי מבחני שובר השוויון (ראה לעיל) אז יחולו הקלות אלה על הרווחים שמפיק יחיד תושב ישראל מארה”ב:

עסקים ישראלים יהיו פטורים ממס בארה”ב אלא אם יש להם מוסד קבע בארה”ב. במקרה כזה ארה”ב תוכל להטיל מס רק על אותו חלק מהרווח שניתן לייחס אותו לאותו מוסד קבע.
האמנה מעניקה פטור ממס לענפים וסוגי פעילויות מסוימות הנעשות במדינה האחרת (שאינה מדינת התושבות שלהם), בין מקבלי הפטורים נכללים:
בדרנים וספורטאים – אמני תאטרון, קולנוע, רדיו או טלוויזיה, מוזיקאים או ספורטאים, פטורים ממס על הכנסות שקיבלו בארה”ב – עד גובה תקרה שנקבעה באמנה.

עובדי ציבור – עובדי מדינה ועובדי חברות ממשלתיות המבצעים פעולות בעלות אופי ממשלתי (כגון ההסתדרות הציונית העולמית), פטורים ממס במדינה השניה.

מורים, חוקרים, סטודנטים ומתמחים– פטורים ממס על הכנסתם על הכנסתם מהוראה או ממחקר, לתקופות שנעות בין שנה ל- 5 שנים, לפי סוג התלמיד או המתמחה ולפי סוג ההכנסה.

3. לגבי ריבית שמשולמת לישראלי בקשר להלוואה או אגרות חוב – יחול מס בשיעור של 17.5% במקום שיעורי המס שחלים על פי הדין האמריקאי.

4. לגבי תמלוגים- נע שיעור המס בארה”ב בין 10%-15%.

5. רווחי הון- ישראלי יהיה פטור ממס רווחי הון אם הוא החזיק במניות החברה האמריקאית מעל 10% במועד כלשהו בשנה שקדמה למכירה.

6. הכנסות משכר עבודה שמשלמת חברה ישראלית ליחיד תושב ישראל ששהה בארה”ב פחות מ 183 ימים ובלבד שהשכר התחייב במס בישראל.

דוחות מס שנתיים ודוחות על החזקה בנכסים כספיים מחוץ לארה”ב (FBAR):

דוחות המס בארה”ב כוללים מספר סוגים של דוחות ובעיקר: דוחות שנתיים ודוחות על החזקה בנכסים כספיים מחוץ לארה”ב (FBAR):

מי שנחשב כתושב אמריקאי – היינו ישראלי השוהה בארה”ב מעל ל 183 ימים (ראה הגדרה לעיל)- חייב להגיש דוחות מס בארה”ב ככל אזרח אחר ומחויב בהגשת דוחות מס שנתיים ודיווח על חשבונות פיננסיים זרים מחוץ לארה”ב (FBAR). במילים אחרות, מי שעובר לגור בארה”ב והופך להיות מסווג כתושב אמריקאי יהיה כפוף למס האמריקאי ולחובות להגיש דוחות מס בארה”ב. יש לשים לב שקיימים מקרים בהם מי שעובר לגור בארה”ב ו/או מקבל אזרחות או גרין-קרד יצטרך להגיש דוחות מס בארה”ב לגבי קרנות פנסיה וקרנות השתלמות שהיו לו בישראל ושהיו פטורות ממס בישראל.

אזרחים אמריקאים ובעלי גרין קארד, שכירים ועצמאים, חייבים להגיש דוחות לגבי כלל הכנסותיהם ברחבי העולם ובישראל ללא קשר אם אותה הכנסה חייבת או פטורה ממס בארה”ב או בישראל ומחויב בהגשת דוחות מס ודיווח על חשבונות פיננסיים זרים מחוץ לארה”ב (FBAR): כגון חשבונות בנק, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים ועוד, המנוהלים בבנקים וגופים פיננסיים שאינם אמריקנים.

חשוב להדגיש כי מי שמחזיק באזרחות אמריקאית או בגרין קארד חייב להגיש הדוחות בארה”ב גם אם הוא גר מחוץ לארה”ב- למשל אם גר בישראל. ומחויב בהגשת דוחות מס ודיווח על חשבונות פיננסיים זרים מחוץ לארה”ב (FBAR).

לגבי דוחות שנתיים רגילים ושוטפים – מתחת לרף מסויים של הכנסות קיים פטור מהגשת דוחות המס. הרף הזה משתנה ותלוי בגיל ובסטטוס משפחתי. אדם נשוי שמגיש דוח נפרד מבת זוגו לא יהיה חייב להגיש דוחות מס שנתיים בארה”ב אם הכנסתו לא עברה סך של כ 4000$. רווק מתחת לגיל 65 יהיה חייב להגיש דוחות מס בארה”ב אם הכנסתו לא עברה רף של כ 10 אלף דולר.

חשוב להדגיש גם האמנה שנחתמה בין ישראל לארה”ב אינה פותרת מדיווח. חובת הגשת הדוחות השנתיים קיימת גם אם בפועל אין לשלם מס בארה”ב מכוח האמנה .

מועד הגשת הדיווח לרשויות המס:

הגשת דוחות מס שנתיים: תושבי ארה”ב החיים במדינה מחויבים בהגשה עד ה- 15 לאפריל עם אפשרות לדחייה עד לאוקטובר.
אזרחים אמריקאים, שאינם חיים בארה”ב, חייבים לדווח לרשויות המס עד לתאריך ה- 15 ביוני. ניתן לבקש הארכה נוספת עד ל-15 באוקטובר באותה שנה
בכל מקרה יש לשלם מקדמות מס עד ליום ה 15 באפריל של כל שנה.
חובת ההגשה של דוחות המס היא לרשות המס הפדרלית בארה”ב. יחד עם זאת, במקרים מסוימים יש להגיש דוחות המס גם לרשות המס המדינתית והעירונית.

מס ירושה ומתנות בארה”ב:

ישראלים רבים שעוברים לגור בארה”ב ו/או מגישים בקשה לאזרחות או גרין קארד צריכים לשים לב למיסוי עיזבון שעלול לחול בארה”ב לגבי כלל נכסיהם ברחבי העולם (ולא רק נכסים אמריקאים) ולתכנן את הפעולות הנדרשות למנוע או לצמצם את החשיפה.

יתרה מכך, חשוב להדגיש כי מס עזבון חל גם על תושבים שאינם אמריקאים כאמור לעיל וזאת לגבי נכסים אמריקאים. עובדה זו רלוונטית לגבי משקיעים ישראלים בארה”ב ולגבי אנשים שחזרו לישראל לאחר תקופת מגורים בארה”ב בה צברו נכסים אמריקאים.

מס עיזבון (מס ירושה) חל על יחידים כלהלן בשיעור של 40%:
יחידים שהם אזרחים אמריקאים ויחידים שמוגדרים כ-“U.S. domiciled” (ראה הגדרה להלן):
לגבי יחידים כאלה חל מס עזבון/ירושה (Estate tax) לגבי כלל הנכסים – הן בארה”ב והן מחוץ לארה”ב. יחד עם זאת, יחידים כאלה נהנים מפטור מהמס לגבי עיזבון ששוויו מתחת ל-5,430,000$ או מתחת לכ 10.8 מיליון$ לגבי זוג שרכושם משותף.

בנוסף, לגבי העברת נכסים בין בני זוג שהינם אזרחים אמריקאים, קיים פטור ממס עיזבון ללא הגבלת סכום. כך שבן זוג אחד יכול להוריש כל נכס לבן הזוג השני ללא מס עיזבון.

מי נחשב כ”תושב, לצרכי מס עזבון (U.S. domiciled):

תושבות לצרכי מס עיזבון שונה מתושבות לצורכי מס הכנסה שוטפים בארה”ב. לעניין מס עיזבון יש לבדוק לא רק אם האדם גר בארה”ב מעבר ל 183 ימים אלא אם הוא מתכוון לגור בארה”ב דרך קבע.

בדיקה זו כוללת שני מבחנים: מבחן סובייקטיבי (כננות האדם ורצונו), ומבחן אובייקטיבי.

רשות המסים האמריקאית תבחן, בין השאר, את כוונתו של האדם. האם בכוונתו של מי שהעתיק את מקום מגוריו לארה”ב להשתקע בארה”ב או לחזור לארץ מולדתו?

לצורך כך נבדקים פרמטרים רבים – וביניהם:

הצהרות בעל פה או בכתב שכתב או הביע האדם לגבי כוונה להשתקע בארה”ב או לחזור לארץ.
הצהרה בפני אנשים אחרים כי ההגעה לארה”ב הייתה רק למספר שנים וכי האדם מתכוון לחזור להתגורר בישראל.
חיזוקים בכתב ובצוואה ובפניות לרשויות האמריקאית יקבלו ביטוי.
רכישת בית בארה”ב תחזק הטענה לגבי תושבות אמריקאית.
שימור על בית קבע בישראל תחליש טענה זו.
אורך התקופה בה גר האדם בארה”ב.
איפה ממוקמים רוב חשבונות הבנק, ההשקעות, והנכסים שברשות האדם?
מקום מגורי החברים ובני המשפחה.
היכן נמצאים הקשרים העסקיים של האדם?
יצירת קשרים כלכליים, קהילתיים, דתיים וחבריים וחברתיים משמעותיים בארה”ב?
החזקה בגרין קארד או בקשה לקבלת גרין קארד נחשבים כפרמטר מהותי שנבדק.
יחידים זרים (שאינם אזרחים ואינם תושבים אמריקאים לצרכי מס עיזבון) – יחידים כאלה חייבים במס רק לגבי נכסים אשר ממוקמים בארה”ב, כגון נכסי נדל”ן בארה”ב או מניות בחברה אמריקאיית. יחד עם זאת, יחידים זרים כאלה נהנים מפטור מהמס שהינו נמוך משמעותית שאינו עולה על 60 אלף $. נכסים הנמצאים מחוץ לארה”ב לא יכללו בחישוב מס העיזבון.

פתרונות למס עיזבון:

קיימים מספר פתרונות למס עיזבון שהתאמתם לאדם תשתנה בהתאם לנסיבות ומאדם לאחר. הפתרון ההולם והנכון ישתנה לפי נסיבות העניין וכל מקרה יבחן לגופו. בין אותם פתרונות אפשריים ניתן להזכיר (רשימה לא סגורה):

  • החזקה בנכסים דרך חברות/,תאגידים/שותפויות רשומות מחוץ לארה”ב.

  • נאמנויות בלתי הדירות irrevocable trust

  • סיווג האדם כתושב אמריקאי אשר עשוי להתברר לעתים כפתרון הנכון והמתאים בשל הפטור הגבוה המוענק למי שסווג כזה.

לאתר רשות המס האמריקאית: https://www.irs.gov/

להורדת טבלת שיעור מס חברות בארה”ב 2017 לחץ כאן.

להורדת טבלת שיעור מס יחידים בארה”ב 2017 לחץ כאן.

מיסוי בארצות הברית

 מאמרים קשורים – מיסוי בארצות הברית

הקלות ה IRS בשאלת השפעת הקורונה על התושבות מס ומוסד קבע בארצות הברית

פורסמו הנחיות מס בארצות הברית שמתייחסות להשפעת הקורונה על התושבות מס ומוסד קבע בארצות הברית והחרגת ימי שהייה כפויים במדינה (עד 60 ימים) לצורך בדיקת האם יחידה נחשב כתושב מס אמריקאי בשנת המס ולצורך בדיקת האם חברה זרה מחזיקה במוסד קבע בארצות הברית...

החזר מס על סך של 2,400,000 ש”ח לישראלי שעשה רילוקיישן

הצלחה כבירה לצוות הפירמה שלנו שהצליח לקבל החזר מס הכנסה על סך של 2,400,000  לישראלי שעשה הגירה לחו"ל ונוכה ממנו מס בישראל בסכום לעיל.

הקלה במס במשיכת חסכונות 401K בארה”ב עד סכום של 100 אלף $

ארה"ב אפשרה למשוך כספי הפנסיה/פרישה מסוג IRA  (קופת גמל אישית( ותוכניות 401K  שישראלים רבים מחזיקים  ללא הקנס בשיעור של ה 10%. אך יש לשים למס האמריקאי הרגיל והישראלי שעלולים לחול.

ניתוק תושבות מס , הגירה ורילוקיישן – היערכות לתום שנת המס 2019

לקראת תום שנת המס 2019 ריכזנו עבורך את עיקר השיקולים שיש להביא בחשבון לפני תום השנה. כללים אלה רלוונטיים לישראלים שגרים בחו"ל, למעט לתושבים חוזרים (ששוקלים לשוב לישראל) לגביהם עשויים לחו"ל כללים שונים/אחרים.

החזר מס על סך של 176,000 ש”ח לישראלי שעובד בחו”ל עבור חברה ישראלית וחשיפה לכפל מס

תושב ישראלי אשר עשה בשנת 2015 רילוקיישן להולנד שילם מס וביטוח לאומי בישראל במשך השנים 2015-2017 כשמס זה נוכה במקור בישראל על ידי חברה ישראלית אשר המשיך לספק לה שירותיו לאחר הרילוקיישן. לאחר בדיקה שביצענו עבור הלקוח עלה כי ניתן יהיה להחזיר סך של 360,000 ש”ח מהמסים שנוכו בישראל. ואכן, סכום זה התקבל בחזרה בשבוע שעבר.

צור קשר רילוטקס