Relotax

מיסוי רילוקיישן לקנדה

נקדים ונציין כי קיימת אמנת מס עם קנדה – להורדת אמנת המס ישראל-קנדה לחץ כאן. כמו כן, קיימת אמנת ביטוח לאומי עם קנדה- ראה בהמשך.

כמו כן, שים לב לתזכורות החשובות להלן לכל מי שעושה רילוקיישן לקנדה הקשורות למיסוי רילוקיישן לקנדה:

תזכורת ראשונה –   גם אחרי ההגירה רשויות המס והביטוח לאומי עלולות לסווג אתכם כתושבי ישראל שחייבים במס ו/או בביטוח לאומי אף על ההכנסות מקנדה או מחוץ לקנדה.
חשיפה זה מהווה לעיתים קרובות סיכון ממשי בשים לב כי המשמעות של אי דיווח על הכנסות אלה למס הכנסה ולביטוח לאומי יכולה להוביל להטלת קנסות ואף להאשמות בפלילי.

סיווגך כתושב ישראל יחייב אותך בתשלום מס מלא על כלל הכנסותיך בקנדה. מאחר ושיעורי המס בקנדה עולים במקרים רבים על שיעורי המס בישראל לא יהיה בדרך כלל צורך להוסיף מס כלשהו בישראל גם אם תמשיך להיות מסווג כתושב ישראל. אך, שים לב, אם אתה תמשיך להיות מסווג כתושב ישראל תצטרך להגיש דוחות מס בישראל – גם אין לשלם מס בפועל לאור המס הקנדי הגבוה שממילא שולם על ידך.

מי שחשב שעצם המעבר לחו"ל מנתק את התושבות שלו בישראל ופוטר אותו ממס בישראל  ומהגשת דוחות בישראל, טעה. החוק הישראלי ומרבית אמנות המס שעליהן חתומה ישראל, קובעים כי אדם שגר בחו"ל ייחשב לישראלי לצורכי מס בישראל אם מרכז חייו נמצא בישראל. לצורך בדיקה זו יש להביא בחשבון מספר רב של פרמטרים ובהם: מספר ימי השהייה בישראל, מיקום בני המשפחה, היקף הנכסים בישראל ובחו"ל, מקום ההכנסה, וכן קיומם של דירת מגורים, חשבונות בנק, תשלומי ביטוח לאומי, כלי רכב או חברות בארגונים מקומיים וישראלים.

מובן שההכרעה בשאלה אם אדם הוא תושב ישראל לצורכי מס אינה מלאכה פשוטה ונתונה לשיקול דעת משפטי מורכב. אך אם אדם יסווג כישראלי לצורכי מס או ביטוח לאומי, יהיה עליו לשלם מס וביטוח לאומי מלאים על כלל הכנסותיו הן בישראל והן בחו"ל ולהגיש דוחות בהתאם. ישראלים שיימנעו מכך ללא הצדקה, חשופים לא רק לתשלום החובות רטרואקטיבית, אלא גם לקנסות ולהרשעה פלילית.

תזכורת שניה – אפשר לחלוק על קביעת הרשויות.
אפשר להתנגד לכל טענה שאתם עדיין תושבי ישראל.  אחת הדרכים להפחית את רמת הסיכון היא להיוועץ עם מומחים ולהצטייד בחוות דעת משפטית שתבסס טענות ולפיהן אינכם ישראלים לצורכי מס לאחר המעבר לחו"ל, ולבסס אי הגשת דוחות המס עליה.

כמובן שרשויות המס אינן ששות לקבל טענות של ניתוק תושבות ואף טוענות לעתים קרובות שניתוק התושבות הוא תהליך ארוך, שאינו מתרחש בסמוך לעזיבה או כתוצאה ממגורים קצרים יחסית בחו"ל. מנגד, בתי המשפט דווקא הכירו בניתוק התושבות גם לאחר תקופות קצרות יחסית.

בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין אריה גונן, למשל, נקבע כי המערער הצליח לנתק את תושבותו למרות שהות קצרה בת שנה וחצי בארה"ב; ובפסק דין בעניין ספיר, הוכר אדם כתושב חוץ למרות שהיית משפחתו בישראל וביקוריו התכופים בישראל.

גם במקרה של יעל צור קבע בית המשפט שניתן לנתק תושבות גם אם המעבר לחו"ל נעשה מטעם ולבקשת המעסיק הישראלי וגם אם הרילוקיישן נקבע לתקופה שהוגדרה מראש.
התמונה מורכבת? צודקים. רק עיון בפסקי הדין ובהיקף הדיונים מול רשויות המס בשאלה זו מחדד את מורכבות התמונה ועל כן הזהירות נדרשת.

תזכורת שלישית– תיקון חדש שעבר לאחרונה עלול להטיל עליכם חובת דיווח בישראל על ההגירה לקנדה:
שימו לב לתיקון חוק חדש שנכנס לתוקף לאחרונה שבפעם ראשונה מחייב ישראלים שעוברים לגור בחו"ל ואינם מגישים דוחות מס בישראל, לדווח לרשויות המס על המעבר לחו"ל. בדיווח זה יש לצרף נימוקים עובדתיים ומשפטיים שיכולים לתמוך בטענה כי מאחר שהחלטתם להעתיק את מקום מושבכם לחו"ל ניתקה גם התושבות לצורכי מס מישראל.

ההוראה הזו חלה על כל מי ששהה בארץ בשנת מס מסוימת יותר מ-183 ימים או מעל 30 ימים בשנה מסוימת – ובסה"כ 425 ימים ב-3 השנים האחרונות. בכל אחד מהמקרים האלה מתקיימת חזקת הימים שלפיה מדובר בתושב ישראל לצורכי מס, אף שניתן לסתור אותה בעובדות ובמסמכים.

תיקון החוק נועד להדק את הפיקוח של רשויות המס על ישראלים שמעתיקים את מקום מושבם לחו"ל ויורדים מהארץ, ולשים אותם מעל הרדאר, על כל המשתמע מכך. על כן, מומלץ לכל מי ששוקל לבצע את המעבר לחו"ל לספור את ימי השהות בישראל מדי שנה, ולהימנע מנוכחות בישראל מעבר לתקופות אלה. לצורך העניין מומלץ להיות על הצד הבטוח ולספור הן את יום הנחיתה והן את יום העזיבה – כימים שבהם שהיתם בישראל.

החוק החדש לא חל על אלה שלא שהו בארץ בשנת מס מעל למספר הימים המצוין מעלה. במקרים אלה עולה הסיכוי להימנע מתשלום מס בישראל על רווחים בחו"ל, ובלבד שמצליחים להראות שמרכז החיים עבר לחו"ל.

תזכורת רביעית – מתי והאם תמיד כדאי לנתק תושבות מישראל ולטעון לתושבות קנדית:
שימו לב לעובדות אלו לגבי המס בקנדה:

א.      בקנדה משולמים שני סוגי מס, מס פדרלי ומס של המחוזות השונים, שביחד מביאים לשיעור מס אפקטיבי כולל  שאינו נמוך במיוחד לגבי יחידים מהכנסותיהם מעבודה, ממתן שירותים ומעסק שמגיע ל 50%  (במחוז קויבק למשל) ואף ל 54% במחוזות אחרים. גם פעילות דרך חברה מקומית תביא לשיעור מס גבוהים בדרך כלל.

ב.     באם תיחשב כתושב קנדה לצרכי מס שם אז תהיה חייב לשלם מס בקנדה לגבי כלל הרווחים שלך בעולם לא רק הרווחים בקנדה!.

אתה עלול להיות מסווג כתושב קנדה אם מרכז האינטרסים החיוניים שלך (כמו מקום הפקת ההכנסה, מיקום הנכסים, מיקום בית הקבע, מיקום בני המשפחה וכדו)  נמצא בקנדה. כמו כן, אתה עלול להיחשב כתושב קנדה  אם אתה מתגורר מעל 183 שנה בשנת מס מסויימת בקנדה אלא אם אתה ממשיך להיות תושב ישראל לפי הדין הישראלי ולפי אמנת המס שנחתמה בין ישראל לקנדה.

ג.      לגבי רווחי הון מעניק הדין הקנדי פטור מוחלט במקרים מסויימים (כמו מכירת דירת מגורים) ולגבי מקרים רבים אחרים מוענק פטור לגבי 50% מרווח הון כך שבפועל משולם מס רווחי הון שמגיע ל 19%-26% -לפי המחוז מהרווח. בישראל לעומת זאת שיעור המס על רווחי הון עולה במרבית המקרים על 25%  (תלוי בשנה בה נרכש הנכס). גם לגבי הכנסות מדיבידנד שחולקו על ידי חברה קנדית חל שיעור מס מטיב (Eligible Divednds) שנע בין 19% – 38%, תלוי במחוז בו אתה גר. בישראל לעומת זאת שיעור המס על דיבידנד עומד על 25%-30%.

ד.      בקנדה מוטל מס ירושה לא פורמלי!: אומנם לא מוטל בקנדה מס ירושה פורמלי אבל במקרים רבים אדם שנפטר יחשב כזה שמכר נכסיו במחיר השוק שלהם בקנדה.

ה.     בקנדה מוטל מס יציאה  departure tax  על אדם שנחשב כתושב קנדי והפסיק להיות תושב קנדי לצרכי מס כך שהוא נחשב כמי שמכר נכסיו (למעט נכסי מקרקעין בקנדה ונכסים הקשורים לעסק בקנדה) לפני העזיבה.

ו.       בין ישראל לקנדה נחתמה אמנת מס שעשויה להפחית את המס האפקטיבי שחל על ישראלים שמפיקים הכנסות בקנדה.

המסקנה היא שדאגה לניתוק התושבות הישראלית וטענה שהפכת להיות לתושב קנדה אינה תמיד משתלמת וכדאית והחלטה מורכבת כזו יש לבדוק לאור נסיבות העניין ובכל מקרה לגופו. לעיתים יהיה דווקא כדאי לנסות לשמר את התושבות הישראלית ולקבל הגנת אמנת המס ולעיתים יהיה דווקא כדאי כן לנתק את התושבות מס הישראלית ולחזק את התושבות בקנדה.

תזכורת חמישית – קיימת אמנת ביטוח לאומי בין ישראל לקנדה (שאינה חלה במלואה במחוז קוויבק), תנצלו אותה:
לאור אמנה זו, גם אם תמשיכו להיות מסווגים כישראלים אתם עלולים לא לשלם בפועל ביטוח לאומי בישראל מעבר לביטוח לאומי ששולם בקנדה. אסור לשכוח אמנה זו ויש לנצל אותה.

תזכורת שישית–  –  מה צריך לעשות כשעושים רילוקיישן לקנדה?
אם אתם עוברים לגור בחו"ל ומעוניינים לנתק את התושבות הישראלית שלכם אז יש לדאוג מראש לניתוק הזיקות לישראל בצורה המקסימלית האפשרית ובהקדם האפשרי. כך למשל אם אתם מחזיקים בדירה בישראל עדיף למכור אותה ולמצער להשכיר אותה לתקופה ארוכה; ומנגד לרכוש דירה בחו"ל ולפחות לשכור דירה לתקופה ארוכה.

יש לשמור על כלל המסמכים שמוכיחים את טענותיכם. בהיעדר מסמכים הופכת משימת הוכחת טענותיכם לקשה. מומלץ להצטייד בחוות דעת משפטית לגבי ניתוק התושבות עליה תבוסס עמדתכם. כמו כן כדאי לקבל יעוץ נכון לגבי דיני המס שחלים במדינה המארחת כדי להימנע מתחולת מס גבוה יותר מבעבר ומהטלת מס כפול בשתי המדינות.

לבסוף, זכרו שבכל מקרה יש להתכונן ליום סגריר שבו יוכח שהייתם תושבי ישראל לאורך תקופת שהייתכם בחו"ל, כך שנוסף על חוות הדעת המשפטית מומלץ לשמור על כלל ההוצאות הקשורות למגוריכם, לתשלום המס במדינות זרות, לעלויות הטיסות וחינוך ילדיכם בחו"ל בשים לב שהוצאות אלה עשויות להיות מוכרות בישראל ולהפחית את תשלום המס בישראל

ספר חדש – מיסוי בינלאומי ליחידים

טארק בשיר, עורך דין ורואה חשבון ׁ(שותף)

רפורמה מקיפה בפתח! פלטפורמה ללא עלות.

כניסה לחשבון שלך
רישום משתמש חדש (ללא עלות)

"מיסוי בינלאומי ליחידים"

טארק בשיר -עו"ד ורו"ח (שותף)

הספר יצא לאור בחודש יוני 2021 על ידי חברת רילוטקס בע"מ (RELOTAX LTD) והוא מתפרס על פני  715 עמודים. הספר כולל ניתוח מעמיק של כלל הסוגיות הקשורות למיסוי בינלאומי ליחידים המהגרים או עושים רילוקיישן לחו"ל, לתושבים חוזרים, לישראלים המפיקים הכנסות בחו"ל, לחוקרים וסטודנטים, לנוודים דיגטליים, למיסוי מניות/אופציות בידי עובדי רילוקיישן, למס יציאה ועוד .