ישראלים אשר יורדים מהארץ

כללי העשה ואל תעשה

                          שירותים עיקריים שאנו מעניקים לתושבים עוזבים

יעוץ מס בענייני רילוקיישן

יעוץ וליווי בסוגיות הקשורות למס הכנסה וביטוח לאומי לרבות לשאלת ניתוק התושבות מישראל לצרכי המס והינעות כחוק מתשלום מס וביטוח לאומי בישראל. כמו כן, אנו מעניקים יעוץ וליווי בכדי לוודא אי תחולת חובות דיווח לאחר המעבר.

ניתוק תושבות לצרכי מס

חוות דעת משפטיות בענייני מס הכנסה וביטוח לאומי בסוגיות רבות כגון: שאלת ניתוק התושבות מישראל לצרכי המס והימנעות כחוק מתשלום מס וביטוח לאומי בישראל, שאלת מקום הפקת ההכנסה ומקום ביצוע הניהול ושליטה בחברה שבבעלות התושב העוזב.

פניה לרשויות המס לקבלת אישורים מקדמיים לצורך הבהרה מראש של מספר רב של סוגיות מס חשובות לרבות בשאלות של מקום הפקת ההכנסה ומקום קביעת התושבות במקרים של תושבות כפולה בין שתי המדינות.

תכנוני מס מורכבים של המסים שחלים בישראל ובחו”ל, לרבות במדינה אליה עובר התושב לגור. מטרתם של תכנוני מס אלה להפחית את חבות המס הכוללת ולמנוע תחולת מסים לא רצויים במדינה המארחת, כגון מסי הכנסה גבוהים, מס ירושה, מס רכוש וכדו.

סקירה מקצועית של סוגיות שכיחות

    שינוי חקיקה מהותי לגבי תושבים שעוזבים את הארץ

הכנסת אישרה לאחרונה תיקון חדש לפקודת מס הכנסה שיחול כבר לגבי דוחות של שנת המס 2016. לפי החוק החדש כל תושב ישראלי אשר עבר או יעבור לגור בחו”ל (רילוקישין) וימנע מלהגיש דוחות מס ו/או לשלם מס בישראל, לגבי הכנסותיו מחו”ל בטענה שהוא כבר אינו תושב ישראל אז אותו אדם יהיה חייב להגיש דוח נפרד ומפורט המגובה בעובדות, הסברים, מסמכים והוכחות לרשויות המס בישראל שיוכיחו את טענתו.

relotax

 הוראה זו כאמור תחול על מי ששהה בישראל (שמהווה חזקה הניתנת לסתירה שהאדם תושב ישראל):

(1) יותר מ 183 ימים בשנת המס (לרבות שנת העזיבה או החזרה).

(2) יותר מ 30 ימים בשנת המס (לרבות שנת העזיבה) כשבאותה שנה ביחד עם השנתיים שקדמו לה שהה מעל 425 ימים בישראל.

מיותר לציין כי הימנעות מהגשת דוח זה עלולה להוות עבירה פלילית בפני עצמה – על כל הכרוך בכך.

תיקון זה משנה מהותית את האיזון ואת המצב הקיים כיום בו ישראלים שעשו רילוקישין והפסיקו לדווח בישראל על סמך אמנותם ודעתם בלבד שאינם ישראלים אחרי העזיבה – ללא שבפועל נתקלו מידית ברשויות המס בישראל או דיווחו להן על עצם המעבר. הדיווח החדש ישים את אותם ישראלים שעוברים לחו”ל על הרדאר של רשויות המס עם כלל המסמכים והעובדות הנרשות.

יודגש כי החוק החדש חל לגבי שנת 2016 גם לגבי אלה שעברו לחו”ל בעבר, ואף בעבר הרחו. גם הם יצטרכו להגיש הדוח אם בשנת 2016 באם תתקיים אחת מהחלופות לעיל. הגשת הדוח לגבי שנת 2016 תציף בוודאות שאלת התושבות והחבות במס בשנים שקדמו לשנת 2016- ועל כך יש לפעול בהקדם להסדרת סוגיה זו, להיוועץ ולהחליט לגבי אותו דוח .

כמו כן, הגשת הדוח בשנה מסוימת תציף בוודאות את שאלת התושבות גם בשנים לאחר העזיבה ויגביר את הסיכון שרשויות המס ינסו לתקוף עמדת הנישום גם בשנים לאחר העזיבה- בשים לב שהדוח מעניק לרשויות המס מידע רב ערך לגבי הנישום ושם אותו מעל הרדאר.

ראוי להדגיש חשיבות חיזוק הזיקות לחו”ל וחשיבות וידוי ניתוק הזיקות מישראל בהקדם האפשרי לאחר הרילוקישיין כך שכבר עם הגשת הדוח זיקותו של הנישום בישראל תהיה חלשה די הצורך. יתרה מכך חשוב לנסח את הדוח נכון ולוודא (ככל האפשר) שתוכן מבסס את טענת ניתוק התושבות מישראל- ומומלץ לקבל יעוץ בנדון.

התיקון החדש מחייב כל ישראלי שעובר או עבר בעבר לנקוט במשנה זהירות ולקבל יעוץ לצורך מילוי הטפסים והדוחות הנדרשים ואף לקבל חוות דעת משפטית מעורך דין שתהווה בסיס לדוח שיוגש. הינם מוזמנים לפנות אלינו בכדי להסדיר ולהיוועץ בסוגיה זו.
איך נוכל לעזור לך? – אופן הגשת הדו”ח, תוכנו, הטיעונים המשפטיים והעובדתיים שיופיעו בו והמסמכים הכלולים בו עלולים להיות בעלי חשיבות והשפעה קריטיים עליך לגבי השנים לפני הגשת הדוח ואחריו. נוכל לעזור לך בניסוח הדוח ובביסוסו על טיעונים משפטיים איתנים תוך צמצום החשיפות שלך למינימום. כמו כן, נלווה וניעץ לך במטרה לשפר ולחזק את טענת הניתוק תושבות שלך מישראל- כך שעד הגשת הדוח החשיפות מס שלך יהיו נמוכים ככל האפשר.

האם אדם שעושה רילוקיישן חייב בהגשת דוחות מס בישראל לגבי הכנסותיו מחו”ל?

נניח שפלוני עשה רילוקיישן לגרמניה ועבר לגור בדירה שכורה שם. האם על פלוני להגיש דוחות מס ולשלם מס בישראל אחרי שהוא עזב את ישראל על הכנסותיו בגרמניה ומחוץ לישראל?.

שאלה מעניינית זו אינה פשוטה וכמעט כלל היורדים מהארץ מתלבטים בה וחלקם הארי אף מתעלם ממנה. התעלמות כזו הינה בעייתית ואף מסוכנת. מאחר ואם חלה חובת דיווח על אותו פלוני אז פלוני לא רק חשוף לתשלום המס רטרואקטיבי (ואף ביטוח לאומי) על הכנסותיו בחו”ל, ולא רק לקנסות אלא גם להאשמה פלילית!.

החובה להגיש דוחות מס בישראל נגזרת מתושבותו של פלוני. אם בשנת מס מסוימת (או בחלקה ) נחשב פלוני כתושב ישראל אז הוא נדרש להגיש דוח לגבי כלל הכנסותיו לאותה שנה ולכלול הן הכנסותיו בישראל והן מחוץ לישראל – למעט אם קיים פטור ספציפי ממס או מדיווח (למשל השכרת דירה מגורים עד לתקרה מסוימת) או פטור מדיווח (למשל שכיר ממנו נוכה מלוא המס הישראלי שחל על ידי מעסיקו).

מס תושבים ורילוקיישן

מס תושבים ורילוקיישן

על כן, אם פלוני עוזב את ישראל לגרמניה ומצליח לנתק את התושבות הישראלית שלו החל מינואר 2016 (או לפני כן) אז המשמעות שהוא לא יהיה חייב להגיש דוחות מס בישראל לגבי הכנסותיו בשנת 2016 מגרמניה ומחו”ל (בשים לב, שלגבי הכנסתיו מישראל יידרש ככלל להגיש דוחות גם אם פלוני כבר אינו ישראלי לצרכי מס) -אלא אם יחול עליו תיקון החוק החדש משנת 2016– ראה לעיל.

שאלת התושבות וניתוק התושבות אינה פשוטה כלל ועיקר וההכרעה בה לעיתים קרובות קשה במיוחד- ויהיה מוטב להצטייד ביעוץ משפטי מיסויי ו/או אף בחוות דעת משפטית מיסויית עליהם יבסס פלוני את החלטתו שלא להגיש דוחות מס בישראל- בשים לב שאי הגשת דוחות מס בניגוד לחוק מהווה עבירה פלילית חמורה ועלולה להטיל קנסות ואחריות פלילית חמורים.

עצם המעבר לגור בחו”ל אינו מביא למסקנה החד משמעית שהתושבות הישראלית נותקה ושפלוני הפסיק להיות תושב ישראל החייב במס בישראל והחייב להגיש דוחות גם לגבי הכנסותיו, לרבות הכנסותיו שצמחו בחו”ל. ניתוק התושבות הינה מסקנה שאפשר להגיע אליה רק בהתבסס על ניתוח כלל העובדות הרלוונטיות (ראה הרחבה בהמשך).

יתרה מכך, עמדת רשות המסים היא שניתוק התושבות אינו מתרחש בדרך כלל בזמן קצר כך שלעיתים תהליך זה נמשך חודשים ארוכים אחרי העזיבה. המשמעות היא שיש להגיש דוחות בישראל במשך כל אותה תקופה בה המשיך פלוני להיחשב כתושב ישראל- וזאת גם לגבי כלל הכנסותיו ברחבי העולם- לרבות מגרמניה או מכל מקום אחר בעולם.

על כן, בתום כל שנה ידרש פלוני לשקול את כלל העובדות הרלוונטיות ולהחליט אם הוא נחשב עדיין כתושב ישראל בשנה הקודמת, או לפחות בחלקה, ולהגיש או לא להגיש דוחות מס בהתאם לכך.

על כן, מומלץ להצטייד ביעוץ משפטי מיסויי ו/או אף בחוות דעת משפטית מיסויית עליהם יבסס פלוני את החלטתו להימנע מהגשת דוחות מס בישראל- בשים לב שאי הגשת דוחות מס כשיש להגישם מהווה עבירה פלילית ועלולה להטיל קנסות ואחריות פלילית חמורים.

נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא כי עזיבה במהלך השנה אינה מייתרת את הצורך להגיש דוחות בישראל לגבי הכנסותיו של פלוני שהופקו עד העזיבה. נקודה זו מחייבת היערכות ותכנון נכון של העזיבה.

יש להימנע ממצבים בהם פלוני נחשב לאחר המעבר כתושב של שתי המדינות או לחייב במס על רווחיו בשתי המדינות ללא שהמס של מדינה אחת מתקזז בנקל מהמס של המדינה האחרת- אחרת ייווצר כפל מס. אומנם, פתרון למניעת הכפל מס קיים בדין הישראלי ובאמנות המס עליהן חתומה ישראל אך לעיתים הן הדין הפנימי והן אמנות המס (אם חלה)פתרונות אלו חלקיים או אינם מספקים מלא והולם. עובדה זו מחייבת תכנון מראש.

    יש לקחת בחשבון את המסים שעלולים לחול במדינה המארחת

אדם אשר עוזב את ישראל אינו יכול לחשוב רק על המס הישראלי אלא שהוא חייב לקחת בחשבון שאלות הקשורות למסים שיחולו במדינה המארחת לגבי הכנסות שמופקות בה, בישראל או בכל מדינה אחרת. יש לנתח ולשקלל כלל השלכות המס שיחולו, ככל שיחולו, באותה מדינה במהלך תקופת המגורים בה ולאחר עזיבתה למדינה אחרת או חזרה לישראל- בשים לב שבחלק ניכר מהמדינות מוטל “מס יציאה” בעקבות היציאה מהן.

אדם העוזב את ישראל ועובר למדינה אחרת עלול להיחשב כתושב לצרכי מס באותה מדינה (גם אם אינו זכאי לאשרת תושב או אזרחות וכדו בה) דבר שיחייב אותו להגיש דוחות ולשלם מס באותה מדינה בעקבות המעבר.

כאמור מבחני קביעת התושבות משתנים ממדינה למדינה. חלק מהמדינות- כמו ישראל- מתבססת על מבחן מרכז החיים של האדם עם עזרה של מבחן מספר ימי השהות בה. חלק מהמדינות מתבססות כמעט בצורה מוחלטת על מספר ימי השהייה בה במהלך שנת המס בכדי ליצור תושבות אצלה. על כן, יש לקבוע ולהחליט לגבי כל מקרה לגופו.

iphone-wallpaper-141

לעיתים עלולה אותה מדינה להטיל מסיה לא רק על רווחים שהופקו בה אלא גם על רווחים שהופקו בישראל ובחו”ל. כך הוא המצב למשל בארה”ב!.

קיימים אף מקרים בהם הכנסה שהייתה פטורה בישראל סווגה כהכנסה חייבת במס על ידי המדינה המארחת לאחר הפיכת האדם כתושב בה. טול לדוגמא, פלוני “ששובר” קרן ההשתלמות אחרי שהוא עבר לגור בארה”ב. האם קרן ההשתלמות תהיה פטורה ממס בארה”ב בידי הישראלי לשעבר? האם הפטור שחל בישראל יחול גם בארה”ב?.

לעיתים מתברר כי המסים שחלים באותה מדינה גבוהים משמעותית מהמסים בישראל כך שעדיף להימנע מניתוק התושבות הישראלית ולנצל את אמנות המס של ישראל (ככל שיש אמנה)!.

יש לשים לב בנוסף לכך שהמס הישראלי לא מתבטל אוטומטית עם המעבר לחו”ל. עובדה זו עלולה לגרום למצבים בעייתיים בהם מוטל מס בשתי המדינות על אותה הכנסה (ללא שמדינה אחת מזכה על המס של המדינה השניה). בעיות אלו עולות בדרך כלל בתקופת הדמדומים בה עלול הנישום להיחשב כתושב בשתי המדינות ו/או לשלם מס בשתי המדינות!. בחלק מהמקרים עשויות אמנות המס עליהן חתומות המדינות לפתור את הבעיה אך בחלק ניכר מהמקרים אין פתרון יעיל באמנות המס והדבר מחייב פתרון יצירתי אחר.

    תשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות לאחר הרילוקיישן לחו”ל

ירדתי מהארץ ועשיתי רילוקיישן לחו”ל- ויש לי כמה שאלות לגבי ביטוח לאומי:

  • א. האם אני חייב לשלם ביטוח לאומי לגבי הרווחים שלי בחו”ל?

  • ב. האם אני יכול לשלם את הסכום המינימליים (כ 160 שח)?

  • ג. מה קורה אם אמשיך לשלם ביטוח לאומי בשיעורים המינימליים גם אני עדיין נחשב כתושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי?!

  • ד. אז איך אוכל להימנע מתשלום ביטוח לאומי בישראל כחוק על הרווחים שלי בחו”ל?

  • ה. איך אוכל לבצע ניתוק תושבות ביטוח לאומי מישראל?,

  • ו. ואם אני עדיין ישראלי לצרכי ביטוח לאומי מהם שיעור ביטוח לאומי שחלים עלי לגבי הרווחים שלי בחו”ל?

  • ז. האם אני חייב לדווח לרשויות ביטוח לאומי שעזבתי את הארץ? מזה טופס בל/627 ?והאם אני חייב להגיש אותו בכלל?

  • ח. מזה תקופת המתנה במקרה שחס ושלום נפגעתי והאם אוכל לפדות את השנים עבורן לא שילמתי ביטוח לאומי?

  • ט. מה עם תשלומי ביטוח לאומי שאני משלם בחו”ל? האם הם מקטינים את דמי ביטוח לאומי שעלולים לחול עלי בישראל?

  • י. מה הקשר בין תשלום ביטוח לאומי לתשלום מס הכנסה? האם יש קשר בכלל?

תשובות:

האם אני חייב לשלם ביטוח לאומי לגבי הרווחים שלי בחו”ל אחרי הירידה מהארץ?

על פי חוק ביטוח לאומי תושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי לגבי כלל הכנסותיו הן מישראל והן מחו”ל (למעט הכנסות מיוחדות הפטורות מביטוח לאומי כגון רווחי הון) וזאת גם בתקופה בה הוא שוהה בחו”ל וכל עוד הוא לא ביצע ניתוק תושבות ביטוח לאומי מישראל.

במילים אחרות, מי שיורד מהארץ אך לא מצליח לבצע ניתוק תושבות ביטוח לאומי וממשיך להיות מסווג כתושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי יהיה חייב בביטוח לאומי בשיעורי המלאים שחלים לגבי רווחיו בחו”ל. ומנגד, אדם שמפסיק להיות תושב ישראל לצרכי החוק יהיה פטור לגמרי מביטוח לאומי לגבי רווחיו מחו”ל (וגם מישראל- אגב) באופן מלא וגם אינו חייב בתשלום ביטוח לאומי בשיעורים מינימליים כלשהם.

relotax

relotax

האם אני יכול לשלם ביטוח לאומי בשיערו המינימליים?

בפרקטיקה קיים נוהג בין ישראלים שעשו רילוקיישן לחו”ל לפיו הם ממשיכים לשלם ביטוח לאומי בישראל בסכומים המינימליים האפשריים לפי החוק (כ 160 ₪) אך נמנעים מתשלום דמי ביטוח לאומי לפי השיעורים הרגילים הגבוהים הקבועים בחוק כל כלל רווחיהם מחו”ל , וזאת במטרה לשמר הזכויות על פי החוק.

נוהג זה אינו נכון ואין לו בסיס בחוק. שיעורים מינימליים אלה יוחדו בחוק לאנשים שאינם עובדים ואין להם הכנסות בכלל אך אינו חל על אנשים שעבור לגור בחו”ל אך לא ביצעו ניתוק תושבות ביטוח לאומי מישראל ועדיין נחשבים כתושבי ישראל!. היינו, תשלום ביטוח לאומי בשיעורים המינמליים על ידי ישראלים בחו”ל שיש להם רווחים בחו”ל  אינו מבוסס על החוק ועלול להתברר “כמלכודת”-ראה בהמשך.

סיכום:

אם עשית רילוקיישן לחו”ל ועשית ניתוק תושבות ביטוח לאומי מישראל אז הינך פטור מתשלום ביטוח לאומי בכלל גם אין לשלם סיטוח לאומי בשיעורים המינמליים.

אך אם עשית רילוקיישן לחו”ל אך לא הצלחת לבצע ניתוק תושבות ביטוח לאומי מישראל ואתה עדיין נחשב כתושבת ישראל אז אתה מחוייב לשלם ביטוח לאומי בשיעור הרגילים (ראה בהמשך פירוט)על כלל רווחיך גם בחו”ל ואין להסתפק בתשלומים המינימליים.

מה קורה אם אמשיך לשלם ביטוח לאומי בשיעורים המינימליים גם אני עדיין נחשב כתושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי?!

  • א. המוסד לביטוח לאומי עלול לדרוש  תשלום החובות  אחורה בצירוף ריבית והצמדה לי השיעורים הרגילים על כלל רווחיך בחו”ל (ראה בהמשך). ושים לב העובדה שאתה משלם ביטוח לאומי בישראל אז אתה מופיע על מסכי המחשבים של הרשויות בישראל דבר שמקל על מלאכתם.

  • ב. כמו כן, עצם תשלום הביטוח לאומי בשיעורים המינימליים מהווים עוד זיקה לישראל ומעין הודאה שאתה עדיין נחשב כתושב ישראל. עובדה זו יכולה לשמש את רשויות המס בישראל ואת המוסד לביטוח לאומי נגדך בטענה שאתה חייב לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי על כלל רווחיך בחו”ל. יודגש, כי לפי הפסיקה בישראל עצם תשלום ביטוח לאומי אינו מכריע את התושבות שלך לצרכי מס ולצרכי ביטוח לאומי (ראה פסק דין רפי אמית) אך עצם התשלום מהווה עוד זיקה נגדך.

מהי הדרך להימנע מתשלום ביטוח לאומי על רווחים שלי בחו”ל:?

כעקרון קיימות כמה דרכים אפשרויות (ניתן לפנות אלינו לגבי יעוץ בנושא)

הראשונה, היא לנתק את התושבות ביטוח לאומי שלך כחוק ובצורה מלאה.

השניה, לשנות סיווג ההכנסות לסיווג שאינו חייב בביטוח לאומי (למשל רווחי הון פטורים ממס).

השלישית, לבצע תכנון כולל של אופן הפקת הרווחים באופן שאותם רווחים אינם חייבים בביטוח לאומי.

איך אוכל לבצע ניתוק תושבות ביטוח לאומי מישראל?,

תושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי הוא אדם שמרכז חייו הוא בישראל. למשל: משפחתו בישראל, עבודתו בישראל, יש לו בעלות על רכוש בישראל וכד’. אין הגדרה ברורה וחד משמעית אלא הגדרה כוללנית שנתונה לוויכוחים ופרשנויות רבים – ניתן לפנות אלינו בעניין.

“מרכז החיים” של האדם נבדק על פי שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי – מקום המגורים בפועל הוא בישראל; ומבחן סובייקטיבי – על פי ראייתו של האדם את המקום שהוא מרכז חייו. על האדם לעמוד בשני המבחנים. ככל שיש לאדם יותר קשרים משמעותיים לישראל, כך רב הסיכוי שאכן יוכר כתושב ישראל.

אדם יכול להמשיך ולהיחשב לתושב ישראל, גם אם הוא שוהה בחו”ל, ובלבד ששהותו בחו”ל היא זמנית וכל עוד מרכז חייו ממשיך להיות בישראל. על כן, אדם שרוצה להפסיק לשלם ביטוח לאומי על כל רווחיו בחו”ל (עד תקרה) הוא אמור לנתק את מרכז חייו מישראל – ניתן לפנות אלינו בעניין זה.

בדרך כלל הביטוח הלאומי ממשיך להכיר באדם כתושב ישראל במשך  השנים הראשונות ליציאתו מן הארץ. בחלוף מספר שנים נחשב אותו תושב לתושב זר כך שהמוסד לביטוח לאומי בעצמו יכול להודיע לאדם שאינו רואה בו כתושב ישראל יותר – ועל החלטתו כמובן ניתן לערער.

ואם אני עדיין ישראלי לצרכי ביטוח לאומי מהם שיעור ביטוח לאומי שחלים עלי לגבי הרווחים שלי בחו”ל?

ככל שאתה ממשיך להיות תושב ישראל ולא הצלחת לעשות ניתוק תושבות ביטוח לאומי יחולו שיעור הביטוח הלאומי המלאים כלהלן- וזאת עד תקרת ביטוח לאומי של כ 43,000  ₪ לחודש (מעל סכום זה אין לשלם ביטוח לאומי על הסכום העודף).

עצמאיים (שנחשבים כתושבי ישראלי)  משלמים ביטוח לאומי שנע בין 9.8% ועד 16.23% על כלל רווחיהם (כולל רווחים מחו”ל). לעומת זאת שכירים (שנחשבים כתושבי ישראלי) אצל מעסיקים זרים משלמים בעצמם ביטוח לאומי בשיעור של שנע בין כ 3% – 12% על כלל השכר שלהם.

האם אני חייב לדווח לרשויות ביטוח לאומי שעזבתי את הארץ? מזה טופס בל/627 ?והאם אני חייב להגיש אותו בכלל?

אין חובה בחוק להודיע לביטוח לאומי על העזיבה לחו”ל במקרה שהחלטת להגר ובצע ירידה מהארץ. יחד עם זאת, באם לא תודיע להם אז במערכת של המוסד לביטוח לאומי יצטברו חובות לחובותך. אפשר לבטל חובות אלה בדיעבד באם יוכח כי לא היית תושב ישראל כאמור לעיל.

טופס בל/627 (להורדת הטופס) של מוסד לביטוח לאומי הוא הטופב באמצעותו ניתן להודיעה על הגירה וירידה מהארץ וניתוק התושבות. לעיתים מומלץ להגיש טופס זה באופן מיידי לאחר ההגירה ולעיתים אחרות עדיף לחכות עד שהתושבות בחו”ל תבוסס היטב ואז לפנות למל”ל באמצעות הטופס הייעודי בהודעה על ניתוק התושבות. נציין, כי מסירת טופס זה מחזקת את הטענה שלך לגבי ניתוק התושבות לצרכי מס.

מזה תקופת המתנה? האם במקרה שחס ושלום אפגע ואצטרך לגמלה האם אוכל לפדות את השנים עבורן לא שילמתי ביטוח לאומי?

תושב ישראל  ששהה בחו”ל שנתיים רצופות או יותר, ולא שילם דמי ביטוח בריאות תקופה של 12 חודשים לפחות, וכן מי ששהה בחו”ל וחדל להיות תושבי ישראל, יהיו זכאים לשירותי בריאות בארץ רק לאחר תקופת המתנה. קיימת אפשרות לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום מיוחד, ולקבל את השירותים הרפואיים מיד עם סיום התשלום על ידי תשלום דמי ביטוח עבור חודש בעבור כל שנה ששהה בחול (למי שעבר לחו”ל אחרי 1.11.208) ובכל מקרה, תקופת ההמתנה המרבית היא 6  חודשים.

מה עם תשלומי ביטוח לאומי שאני משלם בחו”ל? האם הם מקטינים את דמי ביטוח לאומי שעלולים לחול עלי בישראל?

כעקרון תשלום ביטוח לאומי במדינה זרה אינו משפיע על הביטוח הלאומי שחל בישראל ואינו מקטין אותו, למעט תשלום ביטוח לאומי במדינה זרה איתה חתמה ישראל על אמנת ביטוח לאומי שקובעת כי תשלום ביטוח לאומי בה יהיה במקום הביטוח הלאומי בישראל ימנע את התשלום הביטוח הלאומי בישראל במקרים שנקבעו באמנה.

מדינת ישראל חתומה על אמנות רחבות בתחום הביטוח הסוציאלי עם 16 מדינות בלבד: אוסטריה, אורוגואי, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, סלובקיה, פינלנד, צ’כיה, צרפת, רומניה, שבדיה ושוויץ. עם איטליה וקנדה חתומה מדינת ישראל על אמנות מצומצמות בלבד.

כמו כן, במקרים מסוימים- וללא התנהלות נכונה – עלול להיווצר מצב של תשלום ביטוח לאומי כפול גם לישראלים שעוברים לגור במדינות אמנה. על כן, אם אתה שוהה במדינת אמנה, ומשלם דמי ביטוח באותה מדינה, עליך להמציא אישור על כך למחלקת הביטוח והגבייה בסניף הקרוב למקום מגוריך, כדי לבדוק אם מגיע לך פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בארץ. האישור ייבדק על פי האמנה שיש עם אותה מדינה ועל פי העיסוקים הכלולים בה.

תושב ישראל שעובד אצל מעסיק זר במדינה עמה נחתמה אמנה לביטחון סוציאלי ומשלם דמי ביטוח לאומי באותה מדינה, פטור בדרך כלל מתשלום דמי ביטוח לאומי בישראל, וחייב בתשלום עבור דמי ביטוח בריאות בלבד.

תושב ישראל שנשלח לעבוד בחו”ל על ידי מעסיקו הישראלי, הרי שחובת תשלום וניכוי דמי הביטוח מוטלת על המעסיק הישראלי – וזאת כל עוד העובד נחשב כתושב ישראל על פי החוק. אם מעסיקך הישראלי מבקש להמשיך ולהעסיק אותך בחו”ל גם לאחר שחלפו 5 שנים מיום תחילת עבודתך בחו”ל על פי סעיף 76 לחוק הביטוח הלאומי, על המעסיק לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש אישור מתאים

מה הקשר בין תשלום ביטוח לאומי לתשלום מס הכנסה? האם יש קשר בכלל?

עצם תשלום הביטוח לאומי, גם בסכומים המינימליים, משפיע (אינו מבחן בלעדי כמובן) על התושבות שלך לצרכי מס  ומהווה עוד זיקה לישראל לצורך הבחינה אם אתה תושב ישראל. כנ”ל קבלת גמלאות מביטוח לאומי נבדקת על ידי רשויות המס בכדי לבדוק את התושבות שלך לצרכי מס.

עדיף להיוועץ בנושא עם מומחים בכדי לנקוט בדרך הפעולה המתאימה ביותר לצרכיך ולנסיבותיך חרף המורכבות והבירוקרטיה הקשורה בכך.

אם כי אין בתשלום לביטוח לאומי בכדי להכריע את התושבות לצרכי מס (פסק דין צייגר).

במה נוכל לעזור?

הפרימה שלנו יכולה לעזור בסוגיות אלה:

  1. לבדוק התושבות שלך לביטוח לאומי ולייעץ לך בביסוס ניתוק התושבות שלך מביטוח לאומי.

  2. להתדיין מול הביטוח לאומי טלקבל אישור על ניתוק תושבות ביטוח לאומי שלך.

  3. להתדיין אל מול הביטוח לאומי בכדי לבטל חובות שנרשמו על שמך.

  4. לבצע תכנון אפקטיבי לביטול או הקטנת חובות ביטוח לאומי שלך גבי רווחיך בחו”ל.

מס יציאה

מס זה הינו אחד מסוגי המס החבויים בדיני המס בהרבה מדינות, לרבות בישראל, ואנשים שעוברים לגור למדינה אחרת נוטים להתעלם ממנו למרות השלכותיו הקשות.

החוק הישראלי כולל הוראות שמטילות מס יציאה כבר משנת 2003 והוא קיים במספר רב של מדינות וידוע בעולם בשמות שונים כמו: Exit tax , DEPARTURE TAX   או expatriation tax. בין המדינות שמטילות מס יציאה ניתן למנות (רשימה לא סגורה): קנדה, ארה”ב, בלגיה, צרפת, אירלנד, שוודיה, גרמניה ועוד.

מי שיורד מהארץ צריך לקחת בחשבון מס לא רק מס היציאה הישראלי אלא גם את המס יציאה שאולי קיים במדינה אליה יעבור ועלול לחול עליו כשחליט לחזור לישראל.

להלן נתייחס למס יציאה במתכונתו הישראלית ובקצרה למס יציאה במספר מדינות אחרות.

מס יציאה הישראלי

כאמור, מי שעוזב את ישראל חייב לתת את הדעת למס יציאה הישראלי. דיני המס בישראל כוללים בסעיף 100א לפקודת מס הכנסה הוראות שמתייחסות למס שיחול באם פלוני עוזב את המדינה ועובר לגור בחו”ל ומפסיק להיות תושב ישראל (מונח שנקרא “ניתוק תושבות לצרכי מס”).  החוק הישראלי קובע כי אדם (יחיד או חברה) שהפסיק להיות תושב ישראל לצרכי מס יראו בו כאילו מכר את כלל הנכסים ההוניים בשווי השוק שלהם ביום העזיבה ויהיה חייב במס רווח הון (מס של 25%-30%) בשל כך. אך החוק מאפשר מנגד לאותו אדם לבחור בין שתי חלופות:

חלופה א – לבחור לשלם את המס באופן מיידי לפי שווי השוק של הנכסים ביום העזיבה. ברי, כי במקרה כזה רשאית רשות המס לשום שווי הנכס ועלולים להתעורר ויכוחים רבים לגבי השווי.

חלופה ב – לשלם את המס בעת מכירת הנכס בפועל לצד ג. במקרה זה יחולק הרווח שיצמח בפועל ממכירת הנכס לשני חלקים. חלק שייוחס לישראל וחלק אחר שייוחס לחו”ל. החלק שייוחס לישראל יהיה שווה לרווח ממכירת הנכס מוכפל במספר הימים שחלפו מיום רכישת הנכס ועד לעזיבה מחולק באורך כל התקופה מיום הרכישה ועד ליום המכירה בפועל.

מי שאינו בוחר בשום חלופה יחשב כמי שבחר בחלופה השניה.

דוגמא:

יוסי רכש מניות בחברה רומנית בשנת 2010 בסך של 1000$ ועזב את המדינה בשנת 2015 ועבר לגור בארה”ב. שווי המניות ביום העזיבה עמד על 1500 $. בשנת 2018 מכר יוסי את המניות כשהיה תושב זר תמורת סך של 4000$.

מהו המס שיחול בישראל בעת מכירת המניות על ידי יוסי?

ליוסי קיימת אפשרות לבחור לשלם את המס ביום העזיבה ואז הרווח הון יחושב כהפרש בין 1500$ ל 1000$. היינו המס יוטל על רווח של 500$ ויוטל מס בשיעור של 30%.

מנגד, אם יוסי לא בחר בחלופה זו אז יחשב כמי שבחר בחלופה השניה. לפי חלופה זה יחושב הרווח על סך של 3000$ ויחולק בין ישראל לבין חו”ל כך 5 חלקי 8 מהרווח ייחוס לישראל ורק על חלק זה ישולם מס בשיעור של 30%.

ברור, כי לצורך זה ויכוח עם רשות המס עלול להתעורר לגבי המועד בו הפסיק הנישום להיות תושב ישראל כשלרשות המס בישראל יש אינטרס להאריך תקופה זו ולדחות מועד הניתוק. על כן, יהיה מוטב להיוועץ עם מומחה למס ואפילו לקבל חוות דעת לגבי התושבות בכדי להקטין ואף למנוע מס זה.

ניסוח הסעיף ויישומו בפועל נתקלים בבעיות ושאלות רבות שחלקן נמנה להלן (תוך התייחסות לדוגמא לעיל):

1.       מהו  מועד ניתוק התושבות של יוסי לצרכי חישוב החלק מהרווח שיש לייחס לישראל?

2.       מה קורה במקרה שהרווח צמח דווקא אחרי העזיבה לחו”ל (כמו בדוגמא לעיל) ?

3.       מה עם המס האמריקאי שיוסי חייב לשלם בהיותו תושב ארה”ב? האם מס זה יזוכה כנגד המס הישראלי?

יתרה מכך, חוקיותו של המס יציאה מוטלת בספק לגבי אנשים שעוברים לגור במדינות אמנה (הינו מדינות אשר חתמו על הסכם מס בינלאומי עם ישראל) . מס יציאה, המטיל מס על רווחי הון, עומד אולי בסתירה להוראה המקובלת באמנות למניעת כפל מס ביחס למיסוי רווחי הון, לפיה רווחים מהעברת נכסים יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת שהמעביר הוא תושב בה.

חשוב מאד להדגיש כי מס זה חל גם על חברות ולא רק יחידים. גם חברה אשר נחשבת כמי שהעבירה את מקום הניהול ושליטה על עסקיה ובשל כך מספיקה להיות תושבת ישראל נחשבת כמי שמכרה את כלל הנכסים שלה, לרבות הפעילות, ביום השינוי!

לאור כל האמור לעיל, אין להתעלם ממס היציאה לפני עזיבת ישראל ויש לקחת אותו במלוא הרצינות (גם אם תשלומו נדחה). מומלץ מאד לשקול את השלכותיו, להתכונן כנדרש, לקבל חוות דעת משפטית במקרה הצורך ולאמץ אחד מהפתרונות החוקיים אשר מאפשרים להימנע מתחולתו בצורה חוקית. ניתן לפנות אלינו בנושא.

מס יציאה בעולם

כאמור, מס יציאה דומה מוטל בהרבה מדינות שרק חלקן מנינו לעיל.

מי שמהגר מישראל חייב לתת את הדעת כבר בעת ההגירה למס יציאה שעלול לחול עליו בעתיד במדינה בה הוא בחר וזאת בעת שהוא חוזר לישראל ולתת את הדעת מראש למס זה ולתכנן את המס באופן שהוא ימנע ממנו בעתיד.

כמו כן, אדם שחוזר לישראל חייב לקחת בחשבון מס יציאה שעלול לחול עליו עת הוא עוזב המדינה בה הוא גר כעת.

כאמור בהרבה מדינות מוטל מס בעת שאדם עוזב אותה (ספרד, ארה”, קנדה ואנגליה הן רק דוגמאות). ממדינה למדינה משתנים שיעורי המס החלים, דרך חישובו וצורת הטלתו אך ניתן לומר באופן כללי כי במרבית המדינות מוטל מס יציאה במתוכנת שחלה בישראל- כך שאדם נחשב כמי שמכר את כלל נכסיו בעת היציאה מהמדינה. אך יש לבדוק כל מדינה ומדינה ולנתח כל מקרה לפי הדין שחל באותה מדינה.

חסכונות, קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה בישראל

תושב אשר יורד מהארץ עושה רילוקיישן לחו”ל ומחזיק בחסכונות, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות צריך לנקוט במשנה זהירות ולשקול כלל שיקולי המס הרלוונטיים.

תושב שיורד מהארץ צריך לזכור כי אדם שעושה רילוקיישן לחו”ל ומבקש לטעון כי הוא ניתק את התושבות הישראלית שלו לאחר המעבר יהיה חייב לנתק את מירב הזיקות שלו מישראל. חסכונותיו לרבות קרנות פנסיב והשתלמות  של אדם בישראל מהוות זיקה לישראל ובוודאי המשך ההפקדה בהם לאחר העזיבה מהווה זיקה חזקה לישראל. יחד עם זאת, יצויין, כי מבחן זה אינו מבחן יחיד אשר מכריע את תושבות האדם אלא מצטרף לכלל הנסיבות.

ככלל יהיה מוטב למשוך את החסכונות הנזילים כגון קרנות השתלמות שכבר הגיעו לנקודת היציאה שלהם בפטור ממס (בחלוף שש שנים)  והחסכונות לטווח קצר בסמוך לעזיבה ולהימנע מהמשך הפקדה בחסכונות האחרים.

החזרי מס שבח

החזרי מס שבח

אך מנגד יש להביא בחשבון שהפסקת ההפקדה בקופות החיסכון עלול לפגוע בזכויות החוסך ו/או כי משיכת הכסף עלולה להטיל חבות מס בשיעור של 35% מהכספים הנחסכים. שיקולים כאלה חשובים ביותר ואין להתעלם מהם ומחייבים היוועצות עם מומחה מס ומומחה לחסכון פנסיוני.

יתרה מכך, כל תושב שיורד מהארץ וכל תושב שחוזר לארץ חייב לחשוב על עיתוי משיכת החסכונות לטווח קצר וארוך ו/או המשך החזקה בהם מאחר ועיתוי המשיכה מעלה לעיתים קרובות בעיות הקשורות למס הזר החל במדינה אליה עבר הנישום לגור  או ממנה הוא חוזר, לפי העניין.

כך למשל, בחלק מהמדינות (כך למשל המצב בארה”ב) עלול לחול מס זר על משיכת הכספים מהקופות וזאת וזאת האם בעת המשיכה האדם נחשב תושב מס של אותה מדינה זרה שחוקיה אינם כוללים פטור ממס על המשיכה – וזאת למרות שהן היו פטורות ממס בישראל – סוגיות כאלה מחייבות תכנון מס ישראלי וזר מראש והיוועצות עם מומחים בדבר. כנ”ל לגבי רווחים בקרן כגון ריבית ורווחי הון.

נתקבל בבעיה דומה נשמח להיות לך לעזור.

מכירת ורכישת נכסי מקרקעין על ידי תושב שעזב

ישנם מספר שיקולים חשובים ביותר שתושב שעוזב המדינה חייב להביא בחשבון ועדיף לעשות כך לפני המעבר לחו”ל בשים לב שחלק מהפעלות לא ניתן לבצע אחרי המעבר וניתוק התושבות מישראל.

חוק מסוי מקרקעין מבחין בין עסקאות שנעשות על ידי תושבי ישראל ועסקאות על ידי תושבי חוץ ועולים חדשים במישור של מס שבח בעת מכירת נכס מקרקעין (כגול דירת מגורים בישראל) והן במישור של מס רכישה אשר מוטל בעת רכישת נכס מקרקעין בישראל (לרבות רכישת דירת מגורים).

החזרי מס שבח לישראלים שעשו רילוקיישן

החזרי מס שבח לישראלים בחו”ל

לעיתים עדיף לבצע העסקה (מכירה או רכישה של נכס נדל”ן בישראל) לפני החזרה ולעיתים עדיף אחרי. כך, למשל עסקת רכישת דירת מגורים על ידי עולה חדש עדיף לבצע אחרי החזרה בכדי לקבל ההקלה במס רכישה של עולים חדשים.

עסקת מכירת דירת מגורים יחידה בישראל עדיף ככלל (למעט מספר מקרים שמשתנות ממקרה למקרה) לבצע לפני המעבר ולקבל פטור על המכירה בשומה לכל תושב ישראלי אחר- דבר שמונע תחולת המגבלות המוטלות על תושבי חוץ בקשר למכירת דירת מגורים בפטור ממס ובשים לב שהחוק דורש מהתושב חוץ להציג אישור לגבי אי אחזקת דירה במדינה בה הוא נחשב כתושב (למרות שחוקיות תנאי זה מוטל בספק לגבי מדינות אמנה .במילים אחרות, עיתוי העסקה יש לקבוע בכל מקרה גופו אך תכנון המס בוודאי יש לבצע מראש.

כמו כן, ישראלים אשר עברו לגור בחו”ל ומכרו נכס מקרקעין ושילמו מס שבח על הרווח שלהם עשויים להיות זכאיים להחזר של המס שבח, כולו או חלקו לפי הנסיבות. בחלק ניכר מהמקרים שטופלו על ידינו עלה כי תושבים כאלה זכאיים להחזר מס שבח ועד כה הצליח צוות עורכי הדין המומחים למס להשיב מיליוני ש”ח לידי המוכרים – לפניה בנושא לחץ כאן.

אופציות ומניות בידי עובר שעושה רילוקיישן לחו”ל

החזקה בזכויות (אופציות, מניות וזכויות מסוגים אחרים) שהוענקו לעובד ישראלי במסגרת תוכנית הטבה לעובדים של חברה ישראלית או זרה ESOP מעלה  שאלות מס מורכבות ביותר שהיקפן תלוי באופי ותנאי הזכויות.

כידוע אופציות ומניות לעובדים ישראלים מוענקות לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה במסלול הוני (היינו- הרווח שצומח בידי העובד מסווג כרווח הוני שחייב במס מופחת ופטור מביטוח לאומי) או במסלול פירותי (היינו- הרווח חייב במס רגיל שעלול להגיע ל 50% וחייב בביטוח לאומי). כמו כן, מרבית תוכניות האופציות קובעות כי הזכאות למניות כרוכה בתקופות עבודה מינימאליות כך שמדי חודש / שנה מבשיל רק חלק מהזכויות (vesting).

לגבי זכויות ואופציות שהבשילו לפני הרילוקיישן – טוענת רשות המס בישראל כי מאחר וההבשלה הייתה בישראל כנגד עבודה בישראל אז כל הרווח חייב במס בישראל ולישראל זכות מיסוי ראשונה ואין להעניק זיכוי של המס שישולם במדינה הזרה אליה עבר הנישום גם אם ייווצר מס כפול. לטענת רשות המס המדינה הזרה היא זו שאמורה לקזז את המס הישראלי שחל ממסיה.

עמדה מחמירה זו עלולה ליצור כפל מס שמחייב פתרון והתייעצות מראש. לעיתים הפתרון הוא להסדיר את הדברים מול רשויות המס בישראל ולעיתים אחרות הפתרון נעוץ בהפחתת המס שמשולם במדינה הזרה.

לגבי זכויות אשר הבשילו אחרי רילוקשין -אדם שהפך להיות תושב זר הוא יהיה חייב במס בישראל בד”כ אך ורק על החלק של הרווח שהבשיל בישראל עד העזיבה והרווח מאופציות ומניות שהבשיל אחרי המעבר לחו”ל פטורות ממס בישראל. כמובן, שפטור זה מותנה בביסוס והוכחת ניתוק התושבות הישראלית כאמור.

ואולם, השגת פטור זה נתקלת במקרים רבים בבעיה פרקטית שכיחה הנובעת מכך שהמס הישראלי מנוכה במקור על ידי החברה המעסיקה שהקצתה את האופציות או המניות או על ידי הנאמן שמחזיק בזכויות. בדרך כלל לא הנאמן שמחזיק בזכויות ולא החברה הם יהיה מוכן שלא לנכות את המס הישראלי על מלוא הרווח. הם בדרך כלל מתנים הפחתת סכום הניכוי בקבלת אישור מראש של רשויות המס בישראל.

מס אופציות בידי עובד שעשה רילוקיישן

מס אופציות בידי עובד שעשה רילוקיישן

ואולם, פניה לרשויות המס בישראל בסמוך לעזיבה בבקשה להעניק אישור למס מופחת עלול להיתקל בסירוב מצד רשויות המס “אולי” עדיין נחשב ישראלי כך שהרווח חייב במס בידיו במלואו. היינו פניה כזו עלולה להציף את שאלת התושבות של העובד במועד מוקדם מדי. יתרה מכך פניה כזו עלולה להציף במקרים מסויימים את סוגית אי הגשת דוחות מס בעבר על ידי הנישום בישראל. כלל השיקולים אלה יש להביא בחשבון בעת קבלת החלטה לגבי הדרך ההולמת והנכונה לטפל במקרה ולפתרון המועדף.

במילים אחרות, הדילמה היא: באם פלוני אינו חייב במס על החלק שהבשיל אחרי העזיבה שלו לחו”ל איך יוכל “לא לשלם” מס ישראלי על אותו חלק פטור?. האם לפנות לרשויות המס בישראל מראש ולקבל פטור ממס או שמא עדיף לשלם את המס ולהגיש דוחות מס להחזר המס בישראל לאחר שנים? מהי דרך הפעולה המועדפת?. דילמה לא פשוטה שהכרעה בה תלוי בכלל הנסיבות של המקרה.

לבסוף נציין כי חלוקת תקופת ההבשלה וקביעת מיקום ביצוע העבודה בין ישראל לחו”ל אינה שאלה פשוטה ואינה שאלה ברורה מאליה אלא מערבת שאלות וסוגיות מורכבות שמומלץ להיוועץ עם מומחים בדבר מראש.
כלל אצבע, שלעיתים יש לו חריגים, הוא שלגבי אופציות שהבשילו לפני המעבר לחו”ל, ניתן כבר לממשן למניות ולמכור אותן בשוק יהיה מומלץ להשלים את כלל הפעולות לפני המעבר לחו”ל. מימוש זה עשוי לצמצם את הבעיה אם כי לא לפתור אותה.

לקוחות מרוצים ממליצים עלינו

אנחנו בפירמת relotax עושים את הכל להצלחת לקוחותינו שעושים רילוקיישן לחו”ל ולהפיכת אותו מעבר נטול דאגות, מלכודות מס ובעיות לא פתורות. צוות העורכי דין ורואי חשבון שלנו שמלווים מאות לקוחות שעשו רילוקיישן לחו”ל וצברו ניסיון רב בכך יעניקו לך את השירותים בנאמנות ובבהירות.

מתחייבים ליעוץ הכי טוב שאפשר, ליצירתיות ולפתרונות מס חכמים.

הייתי אמור לעבור לגור בסן פרנסיסקו. לא הבנתי מה השלכות המס והביטוח לאומי ולא ממש ידעתי ימיני משמאלי. לא הבנתי איזה מס יחול עלי בארה”ב והאם אסווג כתושב שם. חששתי והכל היה מבולבל. עד שהגעתי לכאן – קיבלתי תשובה ברורה לכל שאלה, המעבר שלי תוכנן נכון וקיבלתי תכנון מס יעיל לגבי הכנסותי בחו”ל.

 

בעלי קיבל הצעה לעשות רילוקיישן לחו”ל לכמה שנים והחלטנו ללכת על זה. אך כל עולם המס והביטוח לאומי לא היה ברור. היה כאילו תעלומה אחת גדולה. לא הבנו מה קורה עם זה. ומה ההשלכות מס שלנו בחו”ל. האם יש מס כפל! מה עם האופציות שהיו לו מהחברה. שמענו על החברה מחבר שלנו והגענו לפגישת יעוץ ראשונית בעלות סמלית. ומשם הכל השתנה. והם מלווים אותנו עד היום. מומלץ
יעל, שכירים
פשוט מומלץ. לא ארחיב כאן. אך פשוט הצוות מבין ברילוקיישן . ואין הרבה כאלה בארץ.
ליוניד
עברתי לגור בחו”ל עם המשפחה כשיש לי עסקים בחו”ל. הגעתי לכאן וקיבלת פשוט שירות אמין, זמין, אישי וסופר מקצועי ומבלי סתם סיפורים. אני מרוצה מאד. הציעו מבנה מיסויי שעושה אופטימיזציה לעסקים וחברות שלי בחו”ל הן בישראל הן בחו”ל והכל בשילוב נכון עם חשיבה מה יקרה אם אחזור לישראל- אם בכלל. מומלץ.
אריאל
הייתי אמור לעבור לגור בסן פרנסיסקו. לא הבנתי מה השלכות המס והביטוח לאומי ולא ממש ידעתי ימיני משמאלי. לא הבנתי איזה מס יחול עלי בארה”ב והאם אסווג כתושב שם. חששתי והכל היה מבולבל. עד שהגעתי לכאן – קיבלתי תשובה ברורה לכל שאלה, המעבר שלי תוכנן נכון וקיבלתי תכנון מס יעיל לגבי הכנסותי בחו”ל
יוסי, עצמאי